ניהול וסביבות למידה

פיתוח המבוסס על כלי הערכה של מכון סאלד – "רמת הניהול העצמי של בתי ספר". הסקירה המועילה מונה את הפרמטרים שקיומם בפועל בהתנהגות בית הספר מעיד על תרבות ארגונית של ניהול עצמי. הכלי נועד לשמש את המנהלים לאבחון, עם צוותם, את רמת הניהול העצמי של בית הספר והגדרת מסלולי ההתקדמות. בכל פרמטר עיקרי מונה המסמך גם הנחות חוסמות בתהליך הניהול עצמי ושלבי ההתמודדות.

קיים מתאם חיובי משמעותי בין הישגי תלמידים לבין מנהיגות פדגוגית אפקטיבית. בהשוואה בין בתי ספר בעלי אותו הרכב אוכלוסייה ומורים נמצא כי שיפור בתפקודי המנהל כמנהיג פדגוגי ברמה של סטיית תקן אחת הביא לעלייה של 10 אחוזים בממוצע בהישגי התלמידים (ויכול להגיע עד 20 אחוז) אם המנהל בחר באסטרטגיית השינוי הנכונה (כלומר: אם הוא בחר בשינוי המתאים, השינוי שהוא בעל ההשפעה הרבה ביותר על קידום הישגי תלמידים, ובהתנהגויות המתאימות לדרגת השינוי בבית-ספרו לאור נתוני מורים וקהילה).

בשנים האחרונות התפתחה גישה חדשה של פיתוח יחידות למידה דיגיטאליות, מודולאריות קטנות היקף הנתפסות כמעין מולקולות או אטומי למידה שניתן לעשות בהן שימוש חוזר תוך שילובן ברצף ההוראה בהתאם לצורכי הקורס. (עדנה יפה)

מטרת המחקר הינה לנסות ולבחון היתכנות ודרך הולמת לשילוב מועמדים מחוץ למערכת החינוך בעמדות ניהול במערכת ולבצע עבורם הכשרה בהתאם. תהליך ההכשרה מתבסס על תגבור נדבכים חיוניים בניהול הבית ספרי. נדבכים אלו כוללים מנהיגות, מנהל ופדגוגיה. בחינת תהליך ההכשרה נערך בבחינת מתכשרים לניהול הן מתחום ההוראה והן אנשי צבא בדימוס במהלך הסבה אל תחום החינוך. במחקר זיהו שתי הקבוצות את צרכי ההכשרה הנדרשים עבורם בתחומי מנהיגות, ניהול הוראה. כמו כן נבחן השוני בין שתי קבוצות ואותר התהליך הנדרש עבורם במסגרת ההכשרה לניהול הבית ספרי. השערה המרכזית במחקר היה יכולתם של המתכשרים לניהול לזהות מיומנויות וכלים, הנדרשים עבורם במסגרת הכשרתם.המודל שהוצע והוכח כתקף, הצביע על האפשרות לגייס ולהכשיר מועמדים לתחום הניהול הבית ספרי גם מחוץ למערכת החינוך ומאפשר פתיחת מערכת זו למגוון רחב יותר של מועמדים. מחקר זה אינו רלוונטי רק עבור מערכת החינוך בישראל; הממצאים עשויים להיות רלוונטיים גם עבור מדינות אחרות המבקשות לענות על אתגר המחסור בכוח אדם מתאים לניהול בתי ספר ( Schneider, Alex).

ספרו של יזהר אופלטקה, "שחיקה והתחדשות, סיפור חייהן של מנהלות בתי ספר בישראל", מצליח לאפיין את עולמן הייחודי של המנהלות, ולעורר כמה שאלות הנוגעות לקריירה של מנהלים בכלל . בגישושי השדה שקדמו למחקרו על מנהלות בתי ספר, ביקש ד"ר יזהר אופלטקה מהמרואיינות לזהות שלבים שונים ונקודות מפנה בקריירה המקצועית שלהן. "אף פעם לא שאלו אותי על עצמי, על מה שעברתי… תמיד התעניינו רק בתפקיד שלי", השיבה לו אחת המרואיינות. נדמה שספרו של אופלטקה, מרצה לחינוך באוניברסיטת בן-גוריון ובמכללת אחווה, מצליח לאפיין לא רק את עולמן הייחודי של מנהלות, אלא לעורר כמה סוגיות הנוגעות לקריירה של מנהלים בכלל. המחקר מבוסס על 25 ראיונות עומק פתוחים עם מנהלות בתי ספר יסודיים, בנות 43 עד 52, עם ותק של כשמונה עד 14 שנות ניהול, ובין 21 ל- 33 שנות הוראה. ההתמקדות במנהלות, מסביר החוקר, נובעת מממצאי מחקרים קודמים, המצביעים על כך שהן מכוונות יותר לחדשנות וליציאה מהשגרה, בעיקר באמצע הקריירה, לצד נטייה להתמקד בהעצמת תלמידים ומורים.

המחקר עסק במאפייני זיכרונות ראשונים כנתון בעל חשיבות להבנת גישות התפתחות מרכזיות: גישתו של פרויד לגבי זיכרונות כמבטאים אירועים טראומטיים, גישתו של אדלר לגבי זיכרונות כמבטאים סגנון חיים והקשר בין זיכרונות ראשונים לבין מאפייני התקשרות. המחקר נועד לבדוק מאפייני זיכרונות ראשונים בהיבטים של גיל, של הדמויות המופיעות ושל הרגשות המתעוררים. כמו כן נבדקה השאלה אם ניתן לאתר מאפייני זיכרונות ראשונים אצל אוכלוסיות במקצועות שונים (הוראה ורפואה), ואם יש לזיכרונות ערך אבחוני בבחירת מקצוע (ע. כצנלסון)

אחד הכלים החשובים לפיתוח הלמידה העצמית אצל תלמידים הינו היכולת להשתמש בצורה נכונה במאגרי מידע ממוחשבים. מאגרי המידע הממוחשבים הינם היום מקור המידע הרחב, המעודכן והנגיש, באמצעותו יכול תלמיד וכל משתמש אחר, כמובן, לאסוף, למיין ולעבד מידע הנחוץ לו. שיטה זו תורמת להפעלת התלמידים בדרך של חקירה וגילוי. הסקירה מציגה את המחקרים התיאורטיים העיקריים בחינוך הנוגעים למיומנויות מידע של תלמידים ונסיונות שנערכות בעולם לגבש תוכניות לימודים יעודיות על סמך עקרונות אלו (עמי סלנט)

המאמר בוחן את השימושים של תלקיט מקוון (e-portfolio) ומאפייניו במהלך קורס מקוון, ומציג גישה הרואה בו כלי הערכה. המחברים עיצבו קורס ייחודי המורכב כולו מעצמי למידה. בין השאר נמצא שאיכות התוצרים בתלקיטים של לפחות כמחצית מהסטודנטים היתה גבוהה ומצדיקה לדעת המחברים את המבנה החדשני של הקורס; יש להתאים את כל עצמי הלמידה לתלקיט על מנת לנצלו ככלי הערכה בקורסים המתבססים עליהם.התלקיט המקוון יכול להוות מסמך קורות-חיים שיכול להתפתח באופן אינסופי, וכשיטת הערכה הוא מקנה עצמאות ומיומנויות למידה כיצד ללמוד – מרכיבים הכרחיים ללמידה מתמשכת לאורך חיים. (Chris Pegler, Robin Mason, Martin Weller)

עומס מידע הנה אחת התופעות המענינות והמדאיגות בארגונים. בארגון גדול ומבוזר היה נהוג להפיץ כל יום ומידי שבוע מידע וידע באמצעים שונים: נייר, בע"פ, דרך מערכות הפעלה ומערכות דגיטליות שונות. התחרות בין הגורמים השונים בתוך הארגון שרצו לזכות בתשומת לב העובדים, ולהיות במרכז העשיה הארגונית (תפיסתית ופוליטית) הגבירה ושכללה את תהליך ההפצה או נכון את "ההפצצה" של הידע. מסתבר שעוד ועוד ידע לא בהכרח גרמו להתיעלות, הגברת התפוקות והביצועים אלא לתופעות אחרות. לא במודע, עובדים מצאו את עצמם עוסקים בהמצאת אמצעי מילוט מההצפה של מידע וידע. לכל עובד היתה "תיבת נח" משלו על מנת לשרוד את המבול. (ארונה גבע)

האם יש הבדלים באופן בו גברים ונשים חוקרים מידע באינטרנט? מחקר חדש אשר נערך באוניברסיטת פיטצבורג ואשר התפרסם לאחרונה בדק את ההבדלים ההתנהגותיים בעת חיפוש באינטרנט ע"י תלמידי כיתות ח' – בנים ובנות

סקירה על הכיוונים העיקריים במחקר הפסיכולוגי על למידה מתוקשבות וקבוצות המחקר המובילות בארה"ב . הפסיכולוגיה של למידה מתוקשבת הוא ענף אינטרדיסציפלינרי ולא תחום דעת פסיכולוגי יחיד. בינתחומיות זו של ענפי המחקר בפסיכולוגיה מוצדקת למדי כי תחום הלמידה המתוקשבת הוא תופעה מורכבת אותה יש לחקור מזוויות מרובות ושונות ומכיוונים שונים של תחומי דעת פסיכולוגיים כגון פסיכולוגיה קוגניטיבית, פסיכולוגיה התפתחותית, פסיכולוגיה חברתית, פסיכולוגיה חינוכית ופסיכולוגיה נוירולוגית. בסקירה מוצגות בקצרה כמה תיאוריות חשובות אשר פותחו ע"י חוקרי הפסיכולוגיה של הלמידה המתוקשבות.

תלמידים מתשע חטיבות ביניים בעיר ראשון לציון, חברו יחדיו ללמידה משותפת באמצעות רשת האינטרנט. ההכנה ליום המקוון כללה השתלמות למורים ולתלמידים ופתיחת פורום סגור לרכזות התקשוב והמורות למתמטיקה, שנקרא "יום מקוון", שבו התנהלו התייעצויות והעלאת קשיים טכניים ופדגוגיים לקראת היום המיוחל. במסגרת הפרויקט המתוקשב הופעלה כיתה וירטואלית שיתופית באינטרנט. הפעלת התלמידים התבססה על פורומים ממוחשבים. הנושא הלימוד: יישום משפט פיתגורס-בעיית חקר תוך שימוש באינטרנט כערוץ תקשורת. הפעלת התלמידים לפתרון בעיית חקר סביב משפט פיתוגרס תוך שימוש בפורום ממוחשב לכיתה הוירטואלית. (נאווה מזרחי ואתי סמואל)

תיאור תהליך ההכנה של מרצים ומורי מורים להעברת יחידת לימוד באמצעות סביבה מתוקשבת מאותגרת בעיות (PBL ). מרצים בדבלין, אירלנד נדרשו להשתתף בסדנת הכנה שבועית אשר נמשכה כ-10 שבועות. בתהליך ההכנה נדרשו המרצים לעבוד בשיתוף בצוותים כדי לפתח יחידת הוראה להכשרת פרחי הוראה באמצעות סביבה מתוקשבת מאותגרת בעיות. נקודת המוצא לצוות מתמחה בסדנה הייתה בחירה וגיבוש בעיה אוטנטית עליה תתבסס יחידת ההוראה המתוקשבת לפרחי ההוראה (Donnelly, R )

כלי עזר ממוחשב חדשני שפותח באוניברסיטה הפתוחה. הפנקס האישי הממוחשב נועד לאפשר לסטודנטים לבחור את חומר האתר השונים על פי העדפות הלמידה שלהם ולארגן מחדש את התכנים בפנקס האישי: ריכוז שאלות על חומר הלימוד, איסוף וריכוז חומר לקראת משימה, מעקב אחר הודעות בקבוצת הדיון, יצירת סיכום לדיון בפורום, כלי עזר לארגון הלמידה. (אורלי בטלהיים, לילך צ'רנוביץ)

הסקירה כוללת את הפרקים הבאים: דירוג קורסים וירטואליים על פי מידת שילוב הסביבה המתוקשבת -Web Integration Continuum המודל של באנק וחובריו (Bonk et al, 1999). המודל של בארון (Barron,1998). המודל ב "מדריך להוראה מקוונת" 2000 ג'ודית' בוטצ'ר מהאיגוד לרשתות חינוך ומחקר (CERN), ודירוג קורסים וירטואליים על פי מידת מעורבות המורה בתהליך הלמידה (Hannum, 2000).

לדעת המחבר, אחת הסיבות להצלחתם של חלק מהמורים לקיים משמעת בכיתתם ולזכות בהערכה מצד תלמידיהם, היא הדוגמה האישית שהמורה נותן לתלמידיו. התלמידים והוריהם אינם מעריכים מורים שהתנהגותם סותרת את המטרות והערכים שהם מכריזים עליהם. מורה שמציג יומרות רמות אבל אינו נותן להן כיסוי, מערער את מעמדו בעיני תלמידיו. מוצעים ארבעה קני מידה לבחינת רמת הדוגמה האישית ע"פ התנהגותם של מנהיגים בארגונים (Kouzes, & Posner, 1987): זמן, שאלות, תגובות על אירועים ותגמולים. (חיים עמית)

רואים הגיון הוא כלי מסייע ללמידת חקר של תלמידים. יוצר מפות סיבה- תוצאה. בצורתו הפשוטה ביותר, יוצר כלי המיפוי "רואים הגיון" תרשימים או "מפות סיבתיות" המסייעות לתלמידים לרכז ולהבין את המידע הנאסף במהלך חקירת בעיות. במהלך העבודה עם הכלי מארגנים התלמידים את כלל הגורמים המשפיעים על בעיה ומראים איזה קשרי סיבה ותוצאה מתקיימים בין גורמים אלה. הכלי תומך בכל שלבי החקירה, במהלכם, מרכזים התלמידים את הידע הראשוני שבידיהם, מארגנים אותו במפה, ובודקים אם יש בנמצא ראיות תומכות לתפיסתם הראשונית.

מחקר זה בחן את המודל החדשני שפותח בבית-החינוך הניסויי "רמות חפר", המכונה "דיאלוג יצירתי". מודל "הדיאלוג היצירתי" הוא מודל הוראה–למידה תהליכי, המיועד להבניה פעילה של ידע וכולל שלושה שלבים עיקריים, המלוּוים בפעילות מתמדת של רפלקציה, הערכה ומשוב. שלושת שלבי התהליך הם: עיבוד הידע בעבודת חקר קבוצתית. ייצוג הידע באמצעות תוצר. הצגת הידע לפני קהלים שונים. המחקר התמקד בשאלת חדשנותו של המודל ובאפשרות להפיצו במערכת החינוך (אסנת, ספורטה)

מטרת המחקר היתה לבדוק מרכיבים שונים של קורסי "תרבות המיחשוב" בהם חויבו כלל הסטודנטים במכללה עד שנת תשס"ה. בשלב א' של המחקר נבדקו המרכיבים הבאים: מטרות הקורסים, תהליכי המיון והשיבוץ לקורסים בזיקה לאפשרות מתן "פטור", תכני הקורסים והתאמתם למסלולים ולהתמחויות. בשלב ב' נבדק השימוש בטכנולוגיות תקשוב בקרב חברי סגל ההוראה במכלה. בשלב זה נבדקו ההיבטים הבאים: השימוש שעושים המרצים בטכנולוגיות בהוראה, דרישות מהסטודנטים, תפיסות ועמדות שלהם ביחס להכשרת מורים לשימוש בטכנולוגיות ואפשרויות פיתוח עתיד בתחום זה במכללה. (שריפט רות, אילון בתיה, ורטהיים חרותה )

סקירה שיטתית ומעובדת אודות דרכי חיפוש באינטרנט והשלבים הקוגניטביים השונים הנדרשים לצורך ביצוע המשימה המידענית. השלבים העיקרים הם: 1.זיהוי הצורך במידע, 2. הגדרת המידע הדרוש, 3. החלטה האם את המידע נשיג בגלישה, באינדקס או במנוע חיפוש 4. ניסוח שאילתות לחיפוש או מסלולי חיפוש באינדקס, 5. ביצוע החיפוש, 6. הערכה האם התקבל מידע רלוונטי, 7. בדיקה וקיטלוג המידע (אנליזה), 8. חקר המידע, 9. סיכום וארגון המידע שהתקבל (סינתזה), 10. הסקת מסקנה ראשונה על היקף המידע (הערכה) 11. החלטה כי המידע שהתקבל מספק תשובה לשאלה, 12. סיכום המידע ושילובו במקום המיועד, 13. הצגת המידע (הפצת המידע) 14. נטיקה. הסקירה השיטתית סוכמה ונכתבה על ידי מוטי קרניאל.