ניהול וסביבות למידה

מחקר המשך העוקב אחרי הלמידה מרחוק באמצעות שילוב טכנולוגיות מחשב. מטרת המחקר לבדוק את יכולת השחזור של הממצאים שהתקבלו במחקר הראשון, ולהוסיף לבדיקה משתנים שלא נכללו בו. באופן ספציפי המטרה היא ללמוד מהן העמדות של הסטודנטיות כלפי למידה מרחוק, האם הן קשורות לתפיסות למידה, והאם הן קשורות לכמות ולאופי של שילוב טכנולוגיית מחשב בלמידה של הקורס. (יצחק גילת, רחל שגיא, טל יעקובי)

מחקר המשך שמטרותיו לבחון את סולם הערכים של הסטודנטים והמורים במכללת אורנים. בחמש השנים שחלפו מאז המחקר הקודם חלו שינויים רבים בכלכלה, בחברה ובמצב הביטחוני, שינויים המוצאים את ביטויים בשיח הציבור בארץ. ההנחה היא שאוכלוסיית המורים והסטודנטים במכללה מושפעת מכך. שאלות המחקר היו: מהו מדרג החשיבות של הערכים והעמדות של הסטודנטים והמורים? מהו מבנה הערכים והעמדות? במה נבדלים, אם בכלל, הערכים והעמדות של הסטודנטים מאלה של המורים? במה נבדלים, אם בכלל, הערכים והעמדות בראשית הלימודים מאלה הקיימים בסיומם? מהו הקשר בין העדיפויות של הנחקרים למבנה הערכים? (שרה קליימן, יעקב ליברמן)

הפורום האינטרנטי המתואר – "שירה וכתיבה יוצרת" – הוא פורום פתוח לכל מי שרוצה לפרסם שירים או סיפורים קצרים בעברית. מתוארים התהליכים המתרחשים בפורום ומבנהו מן ההיבטים הטכניים, החברתיים והלימודיים, כפי שהתרחשו בתקופה שבין יוני 2003 לינואר 2004. השינויים המתרחשים בפורום באים לידי ביטוי בכללים הנהוגים, בתהליך דינאמי שהוא תולדה של החברים בפורום, ושל השיח והפעילויות. שלשה שינויים או אירועים משמעותיים התחוללו בתקופה הנדונה – פתיחת פורום בת – "הפורום החברתי"; קיום של סדנת כתיבה ברשת במפגשים סינכרוניים; קיום מפגש פנים מול פנים. (מירה טנצר)

בביה"ס "צאלים" באילת פותחה פותחה תוכנית המעודדת אוטונומיה הכיתתית תוך הקפדה על ערכי היסוד: אוטונומיה אישית של כל פרט השותף לארגון הנקרא כיתה, ושיתופיות קהילתית מתוך דיאלוג המתקיים בכל עת. הכיתה כארגון קהילתי שותפה בעיצוב חייה ובניהולם ומהווה מסגרת חינוכית חברתית המספקת לו את התנאים המרביים להצלחת הילד, הן בתחום הלימודי, והן בתחום החברתי והרגשי. הילדים, כל אחד על-פי גילו וכישוריו תופשים את הכיתה ואת בית –הספר כמקום שבו מתקיימים יחסי גומלין בין נתינה וקבלה: מטפחים את חברת הילדים , תורמים מכישוריהם ומזמנם ומקבלים תנאים לביטוי עצמי, ליכולות של "גאוות יחידה", לצמיחה אישית, חברתית , ועוד . כדי להגיע להישגים חינוכיים אלה, יצרה הנהלת בית-הספר "צאלים" תבנית פעילות בדגשים של נתינה ובמה מרבית לפיתוח כישורים ומיומנויות אישיות וחברתיות : חינוך לאחריות אישית וקבוצתית , חינוך לערכי דמוקרטיה, הצמחת מנהיגות , הדדיות , נתינה ועוד .

קהילות ידע, המוכרים גם בשם קהילות מומחים או Communities of Practice, הנן קבוצות של אנשים להם ידע משותף. על פי רוב, הכוונה לקבוצה רוחבית של אנשים בארגון, שאינם יושבים תחת אותה שייכות ארגונית, אלא פזורים במקומות שונים ולעיתים אפילו בתפקידים שונים. (עמי סלנט)

פורומים בחינוך: עקרונות פדגוגיים, הנחייה, הערכה ודגמים מנחים להפעלת תלמידים. יתרונות וחסרונות של הדיון והלמידה בפורום מתוקשב.שיטת ניהול פורומים – מיקוד הנושא בקבוצות דיון אסינכרוניות. המלצות של מומחים לגבי דרכי הנחיית הפורומים. המלצות למורים לפני שמתחילים לנהל פורום. קריטריונים להערכת פורומים. הסקירה כוללת מבחר דוגמאות מייצגות של פורומים המנוהלים ע"י מורים מובילים בארץ עפ"י גישות פדגוגיות שונות ומגוונות. (עמי סלנט)

המחקר עוסק בניתוח התייחסויותיהם השונות של חז"ל, דרך מאמריהם, אל שני מלכי בית-דוד, חזקיהו ויאשיהו, המתוארים במקרא בצורה חיובית במיוחד. במחקר נבדקו תחומי ההתייחסות למלכים, קיומה של שיטה מסודרת או כיוונים כללים ברורים בדיון על חזקיהו ועל יאשיהו, הבדלים והבחנות בין יחס החכמים לכל אחד משני המלכים, השוני ביחס חז"ל את שני המלכים הללו לעומת יחסים ליתר מלכי בית דוד, היחס לדוד לעומת היחס לשני אלה, התפיסות החברתיות-דתיות שניתן ללמוד מעיון בפרקים אלה של חז"ל. (וינרב בת-שבע)

המחקר בדק את תמונת העולם המקצועית של מורים ושל פרחי הוראה ובחן אם יש ביניהם הבדלים מהותיים. תפיסת העולם של הנבדקים נבחנה בעזרת מגוון מדדים: זיכרונות מההוראה, עקרונות שמאמינים בהם, דימוים שמסכימים איתם, ממדי השפעה על הפרט ועל המערכת ותובנות הקשורות לתחומי הדעת שאותם הם מלמדים. הממצא העיקרי מצביע על כך כי עיקר מעייניהם של המורים הוא בקיום מסגרת נאותה בה התלמיד יוכל לפתח את כישוריו ותחושת מסוגלות עצמית ורמה ערכית-מוסרית גבוהה. בקרב פרחי ההוראה מסתמנת מגמה שונה. הם אינם פנויים לדאוג לתלמיד כפרט ומקדישים עדיין מאמץ לרכישת הידע הדיסציפלינרי ולשליטה בדרכי ההוראה שלו. (רחל ארנון)

פיתוח המבוסס על כלי הערכה של מכון סאלד – "רמת הניהול העצמי של בתי ספר". הסקירה המועילה מונה את הפרמטרים שקיומם בפועל בהתנהגות בית הספר מעיד על תרבות ארגונית של ניהול עצמי. הכלי נועד לשמש את המנהלים לאבחון, עם צוותם, את רמת הניהול העצמי של בית הספר והגדרת מסלולי ההתקדמות. בכל פרמטר עיקרי מונה המסמך גם הנחות חוסמות בתהליך הניהול עצמי ושלבי ההתמודדות.

קיים מתאם חיובי משמעותי בין הישגי תלמידים לבין מנהיגות פדגוגית אפקטיבית. בהשוואה בין בתי ספר בעלי אותו הרכב אוכלוסייה ומורים נמצא כי שיפור בתפקודי המנהל כמנהיג פדגוגי ברמה של סטיית תקן אחת הביא לעלייה של 10 אחוזים בממוצע בהישגי התלמידים (ויכול להגיע עד 20 אחוז) אם המנהל בחר באסטרטגיית השינוי הנכונה (כלומר: אם הוא בחר בשינוי המתאים, השינוי שהוא בעל ההשפעה הרבה ביותר על קידום הישגי תלמידים, ובהתנהגויות המתאימות לדרגת השינוי בבית-ספרו לאור נתוני מורים וקהילה).

בשנים האחרונות התפתחה גישה חדשה של פיתוח יחידות למידה דיגיטאליות, מודולאריות קטנות היקף הנתפסות כמעין מולקולות או אטומי למידה שניתן לעשות בהן שימוש חוזר תוך שילובן ברצף ההוראה בהתאם לצורכי הקורס. (עדנה יפה)

מטרת המחקר הינה לנסות ולבחון היתכנות ודרך הולמת לשילוב מועמדים מחוץ למערכת החינוך בעמדות ניהול במערכת ולבצע עבורם הכשרה בהתאם. תהליך ההכשרה מתבסס על תגבור נדבכים חיוניים בניהול הבית ספרי. נדבכים אלו כוללים מנהיגות, מנהל ופדגוגיה. בחינת תהליך ההכשרה נערך בבחינת מתכשרים לניהול הן מתחום ההוראה והן אנשי צבא בדימוס במהלך הסבה אל תחום החינוך. במחקר זיהו שתי הקבוצות את צרכי ההכשרה הנדרשים עבורם בתחומי מנהיגות, ניהול הוראה. כמו כן נבחן השוני בין שתי קבוצות ואותר התהליך הנדרש עבורם במסגרת ההכשרה לניהול הבית ספרי. השערה המרכזית במחקר היה יכולתם של המתכשרים לניהול לזהות מיומנויות וכלים, הנדרשים עבורם במסגרת הכשרתם.המודל שהוצע והוכח כתקף, הצביע על האפשרות לגייס ולהכשיר מועמדים לתחום הניהול הבית ספרי גם מחוץ למערכת החינוך ומאפשר פתיחת מערכת זו למגוון רחב יותר של מועמדים. מחקר זה אינו רלוונטי רק עבור מערכת החינוך בישראל; הממצאים עשויים להיות רלוונטיים גם עבור מדינות אחרות המבקשות לענות על אתגר המחסור בכוח אדם מתאים לניהול בתי ספר ( Schneider, Alex).

ספרו של יזהר אופלטקה, "שחיקה והתחדשות, סיפור חייהן של מנהלות בתי ספר בישראל", מצליח לאפיין את עולמן הייחודי של המנהלות, ולעורר כמה שאלות הנוגעות לקריירה של מנהלים בכלל . בגישושי השדה שקדמו למחקרו על מנהלות בתי ספר, ביקש ד"ר יזהר אופלטקה מהמרואיינות לזהות שלבים שונים ונקודות מפנה בקריירה המקצועית שלהן. "אף פעם לא שאלו אותי על עצמי, על מה שעברתי… תמיד התעניינו רק בתפקיד שלי", השיבה לו אחת המרואיינות. נדמה שספרו של אופלטקה, מרצה לחינוך באוניברסיטת בן-גוריון ובמכללת אחווה, מצליח לאפיין לא רק את עולמן הייחודי של מנהלות, אלא לעורר כמה סוגיות הנוגעות לקריירה של מנהלים בכלל. המחקר מבוסס על 25 ראיונות עומק פתוחים עם מנהלות בתי ספר יסודיים, בנות 43 עד 52, עם ותק של כשמונה עד 14 שנות ניהול, ובין 21 ל- 33 שנות הוראה. ההתמקדות במנהלות, מסביר החוקר, נובעת מממצאי מחקרים קודמים, המצביעים על כך שהן מכוונות יותר לחדשנות וליציאה מהשגרה, בעיקר באמצע הקריירה, לצד נטייה להתמקד בהעצמת תלמידים ומורים.

המחקר עסק במאפייני זיכרונות ראשונים כנתון בעל חשיבות להבנת גישות התפתחות מרכזיות: גישתו של פרויד לגבי זיכרונות כמבטאים אירועים טראומטיים, גישתו של אדלר לגבי זיכרונות כמבטאים סגנון חיים והקשר בין זיכרונות ראשונים לבין מאפייני התקשרות. המחקר נועד לבדוק מאפייני זיכרונות ראשונים בהיבטים של גיל, של הדמויות המופיעות ושל הרגשות המתעוררים. כמו כן נבדקה השאלה אם ניתן לאתר מאפייני זיכרונות ראשונים אצל אוכלוסיות במקצועות שונים (הוראה ורפואה), ואם יש לזיכרונות ערך אבחוני בבחירת מקצוע (ע. כצנלסון)

אחד הכלים החשובים לפיתוח הלמידה העצמית אצל תלמידים הינו היכולת להשתמש בצורה נכונה במאגרי מידע ממוחשבים. מאגרי המידע הממוחשבים הינם היום מקור המידע הרחב, המעודכן והנגיש, באמצעותו יכול תלמיד וכל משתמש אחר, כמובן, לאסוף, למיין ולעבד מידע הנחוץ לו. שיטה זו תורמת להפעלת התלמידים בדרך של חקירה וגילוי. הסקירה מציגה את המחקרים התיאורטיים העיקריים בחינוך הנוגעים למיומנויות מידע של תלמידים ונסיונות שנערכות בעולם לגבש תוכניות לימודים יעודיות על סמך עקרונות אלו (עמי סלנט)

המאמר בוחן את השימושים של תלקיט מקוון (e-portfolio) ומאפייניו במהלך קורס מקוון, ומציג גישה הרואה בו כלי הערכה. המחברים עיצבו קורס ייחודי המורכב כולו מעצמי למידה. בין השאר נמצא שאיכות התוצרים בתלקיטים של לפחות כמחצית מהסטודנטים היתה גבוהה ומצדיקה לדעת המחברים את המבנה החדשני של הקורס; יש להתאים את כל עצמי הלמידה לתלקיט על מנת לנצלו ככלי הערכה בקורסים המתבססים עליהם.התלקיט המקוון יכול להוות מסמך קורות-חיים שיכול להתפתח באופן אינסופי, וכשיטת הערכה הוא מקנה עצמאות ומיומנויות למידה כיצד ללמוד – מרכיבים הכרחיים ללמידה מתמשכת לאורך חיים. (Chris Pegler, Robin Mason, Martin Weller)

עומס מידע הנה אחת התופעות המענינות והמדאיגות בארגונים. בארגון גדול ומבוזר היה נהוג להפיץ כל יום ומידי שבוע מידע וידע באמצעים שונים: נייר, בע"פ, דרך מערכות הפעלה ומערכות דגיטליות שונות. התחרות בין הגורמים השונים בתוך הארגון שרצו לזכות בתשומת לב העובדים, ולהיות במרכז העשיה הארגונית (תפיסתית ופוליטית) הגבירה ושכללה את תהליך ההפצה או נכון את "ההפצצה" של הידע. מסתבר שעוד ועוד ידע לא בהכרח גרמו להתיעלות, הגברת התפוקות והביצועים אלא לתופעות אחרות. לא במודע, עובדים מצאו את עצמם עוסקים בהמצאת אמצעי מילוט מההצפה של מידע וידע. לכל עובד היתה "תיבת נח" משלו על מנת לשרוד את המבול. (ארונה גבע)

האם יש הבדלים באופן בו גברים ונשים חוקרים מידע באינטרנט? מחקר חדש אשר נערך באוניברסיטת פיטצבורג ואשר התפרסם לאחרונה בדק את ההבדלים ההתנהגותיים בעת חיפוש באינטרנט ע"י תלמידי כיתות ח' – בנים ובנות

סקירה על הכיוונים העיקריים במחקר הפסיכולוגי על למידה מתוקשבות וקבוצות המחקר המובילות בארה"ב . הפסיכולוגיה של למידה מתוקשבת הוא ענף אינטרדיסציפלינרי ולא תחום דעת פסיכולוגי יחיד. בינתחומיות זו של ענפי המחקר בפסיכולוגיה מוצדקת למדי כי תחום הלמידה המתוקשבת הוא תופעה מורכבת אותה יש לחקור מזוויות מרובות ושונות ומכיוונים שונים של תחומי דעת פסיכולוגיים כגון פסיכולוגיה קוגניטיבית, פסיכולוגיה התפתחותית, פסיכולוגיה חברתית, פסיכולוגיה חינוכית ופסיכולוגיה נוירולוגית. בסקירה מוצגות בקצרה כמה תיאוריות חשובות אשר פותחו ע"י חוקרי הפסיכולוגיה של הלמידה המתוקשבות.

תלמידים מתשע חטיבות ביניים בעיר ראשון לציון, חברו יחדיו ללמידה משותפת באמצעות רשת האינטרנט. ההכנה ליום המקוון כללה השתלמות למורים ולתלמידים ופתיחת פורום סגור לרכזות התקשוב והמורות למתמטיקה, שנקרא "יום מקוון", שבו התנהלו התייעצויות והעלאת קשיים טכניים ופדגוגיים לקראת היום המיוחל. במסגרת הפרויקט המתוקשב הופעלה כיתה וירטואלית שיתופית באינטרנט. הפעלת התלמידים התבססה על פורומים ממוחשבים. הנושא הלימוד: יישום משפט פיתגורס-בעיית חקר תוך שימוש באינטרנט כערוץ תקשורת. הפעלת התלמידים לפתרון בעיית חקר סביב משפט פיתוגרס תוך שימוש בפורום ממוחשב לכיתה הוירטואלית. (נאווה מזרחי ואתי סמואל)