סוגים ורמות של תמיכת מורה בתלמידים בסביבת למידה מתוקשבת: טיפולוגיה של "פיגומים" (scaffolding)

למצגת ההרצאה המקורית שהוצגה בכנס מו"ח תשס"ה - ראו קובץ מצורף מימין

בד בבד עם העלייה בשימוש באתרי למידה המלווים קורסים אקדמיים גובר בשנים האחרונות הצורך בתמיכות מורה באמצעות פורומים מתוקשבים הנלווים לאתרים.
בסביבה מתוקשבת עוברת מרבית האחריות ללמידה לידי הלומד, והמפגש בין מורה ולומד נושא אופי של הדרכה, בקרה והכוונה. במערך יחסים שכזה, יש מקום חשוב לתהליכי משוב בין מורה ללומד.  לומד עצמאי זקוק למשוב על מנת לפעול בצורה המקדמת את הלמידה. בפורומים מתוקשבים מתאפשרת למידה  שיתופית, אינטראקטיבית ודינאמית והמשובים הניתנים ללומדים ממלאים תפקיד של  פיגום קוגניטיבי . לאור מאפיינים אלו , ניתן לראות במשוב מענה לצורך של הלומד כפי שהוא מוגדר על ידי הלומד, ו/או  כפי שנצפה על ידי המרצה במהלך האינטראקציה.  במובן רחב זה נתפס המשוב כפיגום התומך במהלך הלמידה ומגיב לצרכים משתנים של הלומד ושל הסיטואציה הלימודית.
בסביבות הלמידה החדשות, בהן התקשורת נעשית באמצעות המחשב גובר גם הצורך בקריטריונים להערכת תמיכות ומשובים שנותן מורה לתלמידים.

המחקר הנוכחי בא לענות על הצורך ביצירת טיפולוגיה של משובים ויישומם של קריטריונים להערכת המשוב בפורום לימודי מתוקשב. מחקר זה מציג סוגים של תמיכות מורה - "פיגומים" (scaffolding) אותם ניתן לזהות בסביבות למידה מתוקשבות.  
מטרת המחקר היא לבדוק דפוסי משוב הקיימים באתר של קורס מתוקשב באוניברסיטה, ולהציע רשימת סוגי משוב רצויים, שעל פיה אפשר יהיה לבחון את קיומם של סוגי משוב שונים באתרים אחרים.

במחקר חלוץ נבדקו סוגי "פיגומים" המאפיינים הוראה בסביבת למידה ממוחשבת של מאגרי מידע בכיתות ט' בחטיבת ביניים. הנתונים שהופקו מניתוח ה"פיגומים" הדידקטיים השונים הוו את הבסיס לבניית טיפולוגיה של פיגומים בסביבה של טכנולוגיות מידע.

מהלך המחקר

 נערכו תצפיות מוקלטות בכיתות ט' במסגרת שיעורי היסטוריה באמצעות מחשב. סה"כ התקבלו הקלטות של 55 שעורים כפולים במשך שנת לימודים. בוצע תעתוק של ההקלטות (סה"כ 82.5 שעות). נערך ניתוח תוכן של הטקסט שהתקבל מתעתוק זה, על פי קטגוריות של משובים שזוהו והוגדרו כמאפיינים את סוגי התמיכה שנמצאו במחקר. בסה"כ נותחו 31.5 שעות שהם 21 שיעורים ממחצית א' של שנת הלימודים.

פיתוח הכלי לניתוח תמיכות פדגוגיות:

בעקבות שכתוב ההקלטות, נערך ניתוח תוכן והתגבשו קטגוריות לניתוח ולקידוד האינטראקציות בין  המורה והתלמידים. תהליך הקטגוריזציה נערך באופן דינאמי ועבר בדיקת מהימנות בין שופטים. בשלב ראשון זוהו שלושה מימדים הקשורים למשוב ותמיכה, וארבעה סוגים של קטגוריות לאפיון הפיגומים בכל מימד:

מימד A  –תמיכה אישית/תמיכה קבוצתית
מימד B  –הנחיה מובנית/הנחיה פתוחה
מימד C  –משוב מנומק/בלתי מנומק

סוגי פיגומים:

           1. הנחיות טכניות
           2. תמיכה בתכנים 
           3.  תמיכה מבנית 
           4. תמיכה בחשיבה מטה-קוגניטיבית

ארבעה סוגי הפיגומים הוגדרו באמצעות מדדים אופרטיביים.

ממצאים:

א. מחקר חלוץ

המחקר שנערך לניתוח תמיכות פדגוגיות, בהתאם לקטגוריות של הכלי, העלה ממצאים דיפרנציאלים לגבי סוגי המשוב: נמצאו סוגים שונים של משובים בהתאם לסוג המטלה ובהתאם לרקע טכנולוגי של התלמידים.

ב. מחקר המשך

במחקר המשך נותחו משובים של מרצה בפורום מקוון של קורס לתואר ראשון באוניברסיטה ,באמצעות הכלי לניתוח פיגומים. הצורך במיפוי הפיגומים מתבסס על תפיסתו של ויגוצקי הרואה במשובים ותמיכות מדורגות של מורה "פיגומים" הכרחיים לקידום ולמימוש אופטימאלי של פוטנציאל הלומד. הקורס עסק בנושאים של דמוקרטיה ואזרחות פעילה והשתתפו בו 68 סטודנטים ממגזרים שונים באוכלוסיה – ערבים ויהודים. הקורס נערך באופן וירטואלי על ידי השתתפות בפורום. במהלך הקורס הועלו ארבע סוגיות לדיון בפורום.  נותחו  66 תגובות של המרצה לסטודנטים בפורום.  

המחקר בוצע בשני שלבים:

1 . ניתוח משובי המרצה בהתאם למרכיבי הכלי: מקבל התמיכה, רמות תמיכה, סוגי המשוב.
2. זיהוי סוגים שונים של פיגומים שניתנו ע"י המרצה על פי הגדרות אופרטיביות של הכלי.

מן הנתונים עולה כי חלק גדול ממשובי המרצה ( 43% מכלל התגובות) כלל תמיכה בחשיבה מטה-קוגניטיבית של הסטודנטים (פיגומים ברמה מטהקוגניטיבית). כמחצית מתגובות המרצה התייחסו לתמיכה בתכנים (25% מכלל התגובות), ולתמיכה מבנית בפונקציות של הסביבה (23% מכלל התגובות). רק חלק מיזערי מכלל תמיכות המרצה היו הנחיות טכניות. יש לציין כי בקורס זה ניתנה ההנחיה הטכנית בנפרד ע"י עוזר הוראה. אסטרטגיה זו אפשרה למרצה להיות פנוי לתמיכה ברבדים עמוקים יותר של הלמידה: תמיכה בתכנים, תמיכה מבנית ותמיכה בחשיבה מטה-קוגניטיבית. בסך הכל נמצאו כי המרצה  השתמש  ב- 11 סוגי משוב שנבחנו במחקר.

חשיבות המחקר