הזדמנויות ללמידה מקוונת, שינויים פדגוגיים וגישה קלה לאינטרנט באמצעות מכשירים מרובים מציעים הזדמנויות מושכות ללומדים ליטול אחריות ויוזמה רבות יותר בלמידה העצמית שלהם. למעשה, זו לא תהיה הפרזה לומר כי למידה מכוונת עצמית היא כעת מיומנות הכרחית ולא רק אופציונלית כדי להקנות מוכנות לעולם העבודה ולפיתוח אזרחות גלובלית (אזרחים רבגוניים, רגישים מבחינה תרבותית ותורמים באופן מלא לחברה) בקרב הדור הגדל של ילידים דיגיטליים. חיוני שמחנכים יוכשרו לזהות ולטפח למידה מכוונת עצמית באמצעות טכנולוגיה ויהיו מסוגלים ליצור סביבות למידה התומכת בה. מורה המעודד חירות של למידה ופתוח אליה יכול להאיץ את המעבר מלמידה ממוקדת-מורה ללמידה ממוקדת-תלמיד (Suren Ramasubbu).

במאמר זה, אומצה גישה איכותנית של חקר מקרה כדי לחקור את המאפיינים ואת הפונקציות של קהילת למידה מקוונת (OLC) אפקטיבית בהגשמת היעדים של תלקיטים להוראה מבוססת בלוג. נערכו ראיונות מובנים למחצה עם ששה סטודנטים להוראה, שלושה מורים במהלך הקריירה, שגם מילאו תפקיד כמנטורים בתלקיטים של הוראה מבוססת בלוג, וחבר סגל ההוראה שהיה מתכנן הבלוג. הנתונים חשפו שני מרכיבים עיקריים ועשרה גורמים קשורים שהשפיעו על האפקטיביות של קהילות למידה מקוונות מהפרספקטיבות של החברים (Tang, E., & Lam, C., 2014).

המחקר הנוכחי העריך את השפעתה של תוספת של משחק סימולציה עם פיגום מושגי חיצוני, המציג מצגות של ידע פורמלי, על היכולת של הלומדים לפתור בעיות בעקבות המשחק, ועל התפיסות של הלומדים לגבי למידה, שטף והנאה מהמשחק. המשתתפים שהיו בגיל ממוצע של 10 שנים, הוקצו רנדומלית לשלושה תנאי ניסוי: תנאי של "למידה ומשחק" שהציג ראשית את הפיגום ולאחר מכן את המשחק, תנאי של "משחק ולמידה", ותנאי של "משחק בלבד". אף על פי שלא נמצאו הישגים משמעותיים בפתרון בעיות בעקבות ההתערבות, התלמידים שלמדו עם הפיגום החיצוני לפני המשחק ביצעו באופן משמעותי טוב יותר בהערכה של פתרון בעיות לאחר המשחק. הוספת הפיגום החיצוני (תמיכה חיצונית) לפני המשחק הפחיתה את הלמידה הנתפסת של התלמידים (Barzilai, Sarit and Blau, Ina, 2014).

תוך שימוש במערך מחקר דמוי-ניסוי, מאמר זה בוחן את ההשפעה של תכנון מחדש של סביבה אותנטית של למידה שיתופית מקוונת, בהתבסס על עקרונות של למידה מאותגרת בעיות (Problem-Based Learning), שמכוונת לספק פיגום מפורש יותר של שלבי הלמידה עבור התלמידים. תוצאות המחקר חושפות שהתכנון מחדש הוביל לרמות שוויוניות יותר של פעילות של לומדים אוטונומיים ומכוונים לבקרה, אבל גם לירידה בתשומה של הלומדים האוטונומיים (Rienties, Bart; Giesbers, Bas; Tempelaar, Dirk; Lygo-Baker, Simon; Segers, Mien; Gijselaers, Wim, 2012).

מאמר זה מתאר את השימוש ברובוטיקה בכיתות בשנים הראשונות של בית הספר היסודי ככלי שמסייע לפיתוח מיומנויות טכנולוגיות בסביבה יצירתית העשירה בהזדמנויות לאוריינות וביכולת חישובית בחשבון. המאמר מתאר פרויקט פיילוט שנערך בבית ספר יסודי באוסטרליה שבו השתתפו 16 תלמידים בגילאי 5 שנים וחצי עד שבע שנים (McDonald, S., & Howell, J., 2012).

מחקר זה בא לענות על הצורך ביצירת טיפולוגיה של משובים ויישומם של קריטריונים להערכת המשוב בפורום לימודי מתוקשב. המחקר מציג סוגים של תמיכות מורה – "פיגומים" (scaffolding) אותם ניתן לזהות בסביבות למידה מתוקשבות. מטרת המחקר לבדוק דפוסי משוב הקיימים באתר של קורס מתוקשב באוניברסיטה, ולהציע רשימת סוגי משוב רצויים, שעל פיה אפשר יהיה לבחון את קיומם של סוגי משוב שונים באתרים אחרים. הממצאים מדגישים את חשיבות המשוב שנותן מרצה במהלך הוראה בסביבה מקוונת, כמו גם את חשיבותה של ההערכה המלווה את ההוראה בסביבה זו. המחקר הוצג בכנס מו"ח תשס"ה (ריקי רימור, טלי נחמה, ענת קלעי)