ניהול וסביבות למידה

תיאור תהליך השינוי במערך ההנחייה והתמיכה בקורס פסיכולוגיה פיזיולוגית באוניברסיטה הפתוחה . המודל החדש כלל חלוקה לקבוצות דיון ספציפיות לכל פרק, כאשר לניהול כל קבוצת דיון צוותו שני מנחים מובילים המומחים לנושאי הפרק. על המנחים היה לענות על שאלות הסטודנטים הנוגעות לחומר הקורס ובנוסף לעורר דיון מפרה בחומרים עדכניים בתחום שבו עסק הפרק. פתיחת קבוצות הדיון נעשתה באופן מדורג על פי התקדמות תהליך הלמידה בכיתות האם .באופן מעשי, בכל שבועיים וחצי נכנסה לפעילות קבוצת דיון חדשה עם מנחים מובילים חדשים ובמקביל נסגרה קבוצת הדיון הקודמת לה, כך שלכל מנחה היו שבועיים וחצי שבהם היה עליו להשקיע בדיון. המנחים האחרים, שלא שובצו להוביל את קבוצת הדיון הספציפית, השתתפו מיוזמתם בדיון וסייעו למנחים המובילים( דורון , רביד ) .

המורה והמחנכת מרי בת' הרץ מציגה בבלוג שלה את הספרים שהשפיעו בשנה האחרונה על ההוראה ודרכי ההוראה שלה. בין הספרים שהיא סוקרת ברשימתה המושכלת והמרתקת ניתן למצוא המלצות על מדריך ליישומי תקשוב בלמידה ובהוראה של המחבר סטיב ג'ונסון ( ספר מועיל מאד שראוי היה לתרגמו לעברית) , אסופת מאמרים אודות שילוב אחר של תכנון לימודים בהוראה מתוקשבת ( Heidi Hayes Jacobs). ספר נוסף הנכלל ברשימה : הוראה ולמידה מבוססת פרויקטים באמצעות כלים מתוקשבים. ואחרון אחרון חביב :" אל חשש: היתרונות של הפייסבוק לשילוב בהוראה ובלמידה בביה"ס" . ברשימה נכללים גם כמה ספרים בתחומי הפדגוגיה הקונסטרוקטיביסטית.

החלטתה של האוניברסיטה הפתוחה בבריטניה להעביר בנובמבר 2005 את כל מערכת ניהול הלמידה המתוקשבת שלה לתוכנת הקוד הפתוח Moodle מעוררת עניין רב בעולם התקשוב החינוכי וזוכה לכותרות באתרי האינטרנט החינוכיים ברחבי העולם. לפני כמה חודשים החליטו גם בטכניון בחיפה להעביר את כל מערך הלמידה מרחוק למערכת Moodle והדבר מעיד על היתרונות של מערכת זו לניהול קורסים מתוקשבים באינטרנט. Moodle היא מערכת לניהול למידה הכוללת כלים לבנייה, עיצוב, ארגון וניהול של קורסים. פותחה ע"י Martin Dougiamas. המערכת מאפשרת בנייה של קורסים ברמות תיקשוב שונות. מבוססת על תוכנת קוד פתוח. המערכת תומכת תמיכה ב- 50 שפות כולל עברית, אנגלית, ערבית ורוסית. קהיליית משתמשים הכוללת מגוון מוסדות אקדמיים ב- 114 מדינות. עקרונות גישת ההוראה הקונסטרוקטיבסטית היוו עקרונות מנחים לפתוח המערכת.

לפני כארבע שנים הופעלה בניו-זילנד תכנית חדשנית להכשרה מלאה של מורים באמצעות למידה מרחוק. כל תכנית ההכשרה הועברה באינטרנט. המשתתפים היו ברובם מורים מתחילים שכבר החלו ללמד בבית הספר, ללא הכשרה והסמכה פדגוגית. פרחי ההוראה שלמדו במסגרת תכנית הלמידה מרחוק לימדו בפועל בבתי ספר יסודיים ותיכוניים ברחבי ניו-זילנד ובמקביל למדו שלוש שנים את כל תכנית הלימודים להכשרת מורים באמצעות האינטרנט. הלומדים הצביעו על חשיבות התמיכה שקיבלו מעמיתים ומנחי הקורס במהלך הדיונים בפורומים המתוקשבים. נראה כי הפורומים המתוקשבים הפכו להיות נקודת המפגש הסינכרונית עבור הלומדים כתחליף למפגשים הפיזיים של פרחי הוראה רגילים ( Bill Anderson and Mary Simpson )

המחקר הנוכחי שנערך בשבדיה, ביקש לבדוק האם אכן המגמה של עידוד למידה עצמית, הנחיה מתוקשבת ולמידה יחידנית בסביבות מתוקשבות אכן אפקטיבי בראייה כוללת של תהליכי למידה. המחקר השבדי ביקש לבדוק את המסורת הקיימת שם של חינוך ליברלי המקדם למידה עצמית של לומדים בוגרים (תלמידי תיכון בשנתם האחרונה וסטודנטים מתחילים) נכונה גם במציאות של סביבות למידה מתוקשבות ההולכות ונעשות שכיחות שם בחינוך התיכוני ובחינוך הגבוה. הממצאים גילו כי המורים בקורס המתוקשב, בניגוד להתנהגותם בכיתה, נוטים לגלות עמדות פאסיביות, להגיב להודעות של הלומדים אך לא בהכרח ליזום הודעות. בניגוד לציפיות, אין עדיין ללומדים בקורס מתוקשב דינאמיקה משל עצמם לגיבוש עבודת צוות ונדרשת יותר מעורבות פעילה והכוונה של המורים וזאת על מנת להניע תהליכי למידה וחקר (Agneta Hult, Ethel Dahlgren, David Hamilton and Tor Sderstrm)

המשבר בבתי הספר התיכוניים בארה"ב הולך ומחריף. האלימות והניכור החריפו בעשור האחרון ורמת הבוגרים נותרה ירודה. נראה כי הבעיה לא נובעת ממחסור ממשאבים אלא מתפיסה ארגונית וסוציולוגית שגויה לגבי מסגרת ביה"ס התיכון ברצף החינוכי. אין לראות בבתי הספר התיכוניים חוליית המשך לבתי הספר היסודיים, אלא מוסדות השייכים לרצף חינוכי אחר לחלוטין. בתי הספר התיכוניים צריכים להינתק ממערכת החינוך הסדירה ולהיות קרובים יותר ברוחם למכללות. הפיכתם למכללות יגביר הן את המוטיבציה של התלמידים והן של המורים וישנה באופן רדיקלי את האקלים החינוכי בהםׁ( Greene, Jay, P).

מנחים רבים בפורומים ממוחשבים סבורים שעצם יצירת המסגרת של ערוצי רב-שיח מבטיחה את התנהלות הדיונים, אך המציאות מלמדת כי דיונים מקוונים רבים דועכים והופכים להיות עקרים. למידה מתוקשבת איכותית אינה מורכבת רק מרשימת מטלות מאורגנת ומסודרת, אלא מדיונים מקוונים מרתקים המעידים על רפלקציה, הבניית ידע וחילופי ידע בין הלומדים. תוך כדי פיתוח הרב-שיח המקוון יש לעורר עניין לגבי איכות המוצר הלימודי המשותף או היחידני, לעורר חילופי מידע מהותיים בין המשתתפים בתוך הפורום וגם עם משתתפים מחוץ לפורום, להאזין לרחשי לבם של הלומדים מבחינת תפקוד ערוצי העברת הידע ולבסוף יש לנסות לזהות גם מה נלמד בפועל בפורום המקוון ( Marie T. Williams and Dale Wache )

ביבליוגרפיה מקיפה ומומלצת בנושא מגדר וטכנולוגיה בחינוך. הרשימה מורכבת מכמעט 700 פריטים שונים (ספרים ומאמרים), וכוללת מלבד מידע ביבליוגרפי מלא, מילות מפתח והערות. את הרשימה ערכה Jo Sanders, מומחית לשיווין מגדר (Gender Equity), לצורך סקירה ספרותית שערכה בנושא: Gender and Technology: A Research Review והיא עדכנית לשנת 2005.

Visual Thesaurus היא תוכנה שעשויה לשמש ככלי ללמידה: התזאורוס הויזואלי מציג הגדרה מילונית של מילה ורשת של המלים הנרדפות לה, כל זאת על ידי מיפוי נוח ואסתטי בצורת עץ בעל ענפים. באמצעות הכלי ניתן ללמוד על עולם התוכן והתחום אליו שייכת המילה שחיפשנו והוא יכול לסייע לתלמידים במטלות כתיבה שונות. ניתן גם לשמוע ולהאזין כיצד יש לבטא את המילה באנגלית. קיימות אפשרויות סינון (filtering) נרחבות המאפשרת תצוגה פשוטה יותר ומתאימה עבור כיתות בית ספר היסודי. לדעת הכותבת הכלי יכול לשפר איות, אוצר מילים, הכרת מילים נרדפות, לימוד אנגלית כשפה זרה למתחילים (Joanne Troutner)

אחת הפעילויות החשובות בפורטל מס"ע היא מערכת איסוף המידע שהלכה והתפתחה במרוצת השנתיים שבהן פועל הפורטל. מערכת איסוף המידע מבוססת בעיקרון על שני נדבכים עיקריים: סריקה של מאגרי מידע בינלאומיים וסריקה של ספריות מובילות בתחומי החינוך. בסקירה זו מתאר עור התוכן הראשי של הפורטל, עמי סלנט, כיצד מתבצעים שני התהליכים.

מחקר חלוץ שנערך באוסטרליה בדק את ההשלכות של אימוץ מחשבים ניידים בכיתה על מורים ומחנכים. המחקר הנוכחי בדק ניסוי חינוכי נרחב למדי אשר במהלכו צוידו מורים במחשבים ניידים ב-61 בתי ספר באוסטרליה. מעל 1500 מורים צוידו במחשבים ניידים, חלקם בבתי ספר תיכוניים, ומרביתם בבתי ספר יסודיים ובתי ספר של החינוך המיוחד. ממצאי המחקר מלמדים כי רמת העניין של המורים בהוראה עלתה באופן משמעותי ונוצרה תרבות ארגונית חדשה בבתי הספר שמאפיינת ברמת נכונות גבוהה יותר של המורים לקחת על עצמם אחריות, לשפר את ההוראה ולקדם את ביה"ס. ממצאים ראשוניים מצביעים גם על הכנסת שיטות הוראה פדגוגיות חדשניות יותר לכיתות בעקבות השימוש במחשבים הניידים.

ELGG היא מערכת למידה מתוקשבת המשלבת יסודות של כתיבת בלוגים, ניהול תלקיט (e-portfolios) ויצירת רשת תקשורת חברתית לחילופי מידע . מערכת ELGG שודרגה לאחרונה באופן משמעותי עם סיום הפיתוח של גרסה מס' 2. המשתמשים העיקריים במערכת הם מורים המלמדים אנגלית כשפה זרה ביפאן, אירופה וקנדה.

מתכנני ההוראה המקוונת נוטים להדגיש שוב ושוב את הצורך ביצירת אינטראקטיביות בלמידה מתוקשבת, אך אינם מבינים את ההבדל בין אינטראקטיביות ויצירת עניין ואתגר. יצירת עניין ואתגר פירושה קליטה מנטאלית של הלומד במצבי למידה מעניינים, בעוד אינטראקטיביות נועדה רק להעסיק את הלומד במטלות שטחיות. אינטראקטיביות טובה בלמידה מרחוק צריכה בראש ובראשונה להוביל להתעניינות קוגניטיבית של הלומד בנושא ולא לבדר אותו או להעסיק אותו כדי שלא ישתעמם (Parkin, Godfrey)

המטרה של מאמר זה הוא להבחין בין סוגי המיומנויות הנדרשות כיום לאיתור מידע דיגיטאלי בסביבה חינוכית וזאת על מנת לפתח את הדידקטיקה ההולמת של חיפוש המידע באינטרנט עבור המורים. המאמר מתייחס בעיקר לנקודת המבט של התלמידים, והקשיים שלהם ומתוך כך מציע כיוונים לבניית הדידקטיקה הנכונה והראויה של מידענות לבתי הספר. תהליך דליית המידע הוא תהליך מורכב למדי הדורש ידע ומיומנויות מתחומים שונים. במידה רבה יש לתאם את העברת המיומנויות האלו כתהליך שלם. יש צורך במודל הטמעה ספיראלי כדי לחשוף את התלמידים למיומנויות השונות תוך כדי אינטראקציה בין סוגי מיומנויות אלו ולא בהכרח שלב אחר שלב. המודל הספיראלי החושף את התלמידים בו זמנית למיומנויות של חשיבה ביקורתית, אוצר מילים ושפה, שיטות חיפוש וידע על פעולת החיפוש של מנועי החיפוש חשוב יותר מאשר העברה ליניארית של מיומנויות עפ"י שלבים (Enochsson, A)

פרוייקט תיעוד שיטתי ומעניין של המרצים באוניברסיטת Deakin האוסטרלית. פרויקט התיעוד השיתופי של המרצים כולל כ-70 ראיונות, סקירות , קטעי סרטי פלאש, הקלטות קול ומקורות מידע מחקריים של המרצים הנוטלים חלק פעיל בהוראה מקוונת באוניברסיטה. מדובר במאגר של חקר מקרים (Case Studies) המעיד על חדשנות רבה , ביניהם ניתן למצוא פרויקט מעניין על סביבה שיתופית מקוונת מאותגרת בעיות ( problem-based learning ) , מאפייני הלומדים מסוג Problem Based Learners ופרויקט שילוב משחקי תפקידים מקוונים בלמידה מתוקשבת.

אחת התרומות המרכזיות של העבודה הנוכחית, היא בזיהוי הפער הקיים בין התיאוריה, העמדות ותפיסות התפקיד של המורה המקוון, כפי שמדווח בספרות המקצועית, לבין היישום בפועל של תפקיד המורה המקוון. פער זה מונע את מימוש המתודה החדשנית של האי-לרנינג ומימוש הפוטנציאל הגלום בטכנולוגיות התקשוב. כדי שההוראה המקוונת תצליח, המורים ובכללם המרצים בהשכלה גבוהה, צריכים לגשר בין חידושי הטכנולוגיה לבין המתודה החדשנית של הלמידה מרחוק. המורים צריכים להבין שמתודת האי-לרנינג אין פירושה שימוש בטכנולוגיות בלבד, אלא ניצולן הנכון לקידום הלמידה ברוח הפדגוגיה החדשה. מניתוח ממצאי המחקר הנוגעים לרמת ההנחיה בקורסים המקוונים, נראה בבירור, כי בניגוד לרמות הידע והיישום הגבוהות יחסית המוצבות במטרות הקורס והנדרשות במשימות הלמידה – בפועל המורה מנחה בעיקר ל"מה" צריך לעשות, אין כמעט הנחיה ל"איך" לבצע את המשימה וכמעט ולא קיימת הנחיה לתהליכים מטא-קוגניטיביים. (עפרה ניר-גל, טליה נור, רפי גלברט, רוני ריינגולד)

iEARN היא רשת גלולבלית לחינוך ללא מטרות רווח. הרשת המאפשרת למורים ובני נוער תקשורת ושיתוף פעולה באמצעות האינטרנט וטכנולוגיות אחרות, על מנת לקדם פרויקטים של למידה התורמים לכלל החברה. כל פרויקט וכל כתה יכולים להשתתף בפרויקט קיים או בפרויקט שהכתה עצמה מציעה. מעל 20 אלף בתי ספר משתתפים בפרוייקטים של iEARN, וביניהם גם בתי ספר בישראל. מורים ומנהלים מרחבי העולם החברים בארגון, נפגשים בכל שנה בכדי לשתף רעיונות וידע. הכנס הבינלאומי ה-13 של iEARN יתקיים ביולי 2006 בהולנד.

המחקר בא לבדוק את שפת החשיבה של מורי מורים במכללות להכשרת מורים במערכת החינוך הערבית בישראל. המחקר שואל האם שפת מורי המורים עשירה בשפת החשיבה? האם קיימת שונות בין המורים לפי מקצוע ההוראה? בין הממצאים: שפת החשיבה של מורי המורים שנבדקו אינה עשירה, לפעמים היא מעורפלת וכללית; שפת החשיבה של מורי המורים למתמטיקה עשירה יותר מאשר זו של המורים לערבית ולאנגלית. (אבו-חסיין, ג')

ראיון מעניין עם Clark Aldrich, אחד מבכירי המומחים בארה"ב כיום בארה"ב ללמידה מתוקשבת ועתידן מבריק העובד בתחום חקר מערכות החינוך המתוקשבות בחברת גרטנר. אלדריץ טוען כי סימולציות מחשב ימלאו תפקיד מרכזי יותר בסביבות למידה ממוחשבות העתידיות. כדי שהסימולציות יהיו בעלי ערך חינוכי עליהן להיות מדויקות ולאפשר התנסויות שאינן בהכרח קלות ואינן מבדרות. יש בהן יסודות של משחק מחשבים, אך הן לא נועדו בהכרח לשעשע. בסביבה של סימולציה יהיה תפקיד חשוב למורים, הם ינחו את התלמידים ויעשו את החיבורים המתאימים וההשלכות לחיים האמיתיים. המורים גם יפעילו סימולציות מתקנות או משפרות באותם תחומי למידה שבהם תלמידים יתקשו לעתים. הקשר בין עולם העבודה ובית הספר ילך ויתחזק.

המחקר נועד למפות את ההוראה המקוונת באוניברסיטאות בישראל וזאת על מנת לתת תמונה עדכנית ומדויקת על מפת התקשוב במוסדות ההשכלה הגבוהה. המיפוי נעשה על פי שורה של קריטריונים שמספקים לא רק מידע כמותי אודות מספר קורסים, מספר סטודנטים רשומים וכן הלאה אלא גם אינפורמציה תוכנית ומהותית יותר לגבי רמת השימוש בטכנולוגיות התקשוב, צורת ההיערכות הארגונית של כל מוסד, רמת הסטנדרטיזציה בתוך ובין מוסדות ועוד (גולן, חנן)