ניהול וסביבות למידה
-
לינק
מה הם המאפיינים של קורס אקדמי שכולו מקוון ? לקורס מקוון במלואו חייבים להיות מרכיבים רבים ושונים , שהחיבור המערכתי הדינאמי והפונקציונאלי שלהם הם חלק בלתי נפרד מאופיו ומהצלחתו. אתר הקורס המקוון חייב להיות אינפורמטיבי ועשיר מאד וצריכים להיות בו קישורים מעניינים , רלבנטיים פועלים ומתחדשים, הסטודנטים צריכים להיות מעורבים בכל שלבי הקורס המקוון, לא רק בלמידה אלא גם בהכנה של חומרי הלמידה. הקורס חייב לכלול פורומים פעילים מאד ותוססים. "בקורס הפסיכולוגיה של האינטרנט" המועבר על ידי פרופסור עזי ברק מאוניברסיטת חיפה יש את כל המאפיינים האלו . חלק רב מהתכנים בקורס נתרמים על ידי הסטודנטים – בהנחיית המרצה ( עזי ברק ) .
-
לינק
מערכת שמטרתה לאפשר יצירה, יישום, ושימוש חוזר של פעילויות שיתופיות א-סינכרוניות, כמו גם שיתוף תוצרים (פדגוגיה) בין מורים בכל תחומי התוכן והרמות. מערכת חדשנית זו יש בה כדי ליצור סביבה הוראה – למידה מתוקשבת חדשנית המבוססת על תבניות פעילויות מקוונות, בניית מאגר משותף, בחירה, דרוג, מיון והערכת פריטים, הערכת עמיתים, הערכת תוצרי עמיתים, הפקת תוצר משותף (כמו WIKI) חקר ופתרון בעיות בקבוצות (לדוגמא, JIGSAW), פעילויות שרשרת למיניהן. הסביבה מעוצבת ומתפקדת בהתאם לצרכי הפעילות. כל מה שאפשרי – מתבצע אוטומאטית. פעילות ניתנת לשכפול, התאמה ושימוש חוזר. אפשר לצפות בפעילויות של כל המורים, לשכפל, להתאים, להשתמש. ניתן לייצור תבניות חדשות מאבני בנין חינוכים ולימודיים (מיקי רונן)
-
לינק
העבודה עוסקת באתניות, חינוך וזהות בבית הספר "קדמה" בשכונת הקטמונים בירושלים. הניתוח מבקש לחשוף את ה"קופסה השחורה" של בית הספר ומעלה לדיון שלוש שאלות מרכזיות: מה אופיו של שיח הזהות המובנה ב"קדמה"? כיצד מתורגם השיח הביקורתי לפרקטיקות פדגוגיות מעשיות, אלו תוצרים חינוכיים מניב תהליך זה, ובמה הוא מאתגר הלכה למעשה את מערכת החינוך הממלכתית? "קדמה" ביקש להניע שינוי שפועל מלמטה ובולט בחריגותו בנוף המקומי. זהו מיזם ייחודי שיצר מומנט סימבולי משמעותי, אך לא הצליח לייצר דיאלוג טרנספורמטיבי רחב. המקרה של "קדמה" מעיד יותר מכל כי ייחודיות ואוטונומיה חינוכית הן עניין מעמדי גרידא, וכי הניסיון ליצור במסגרת הממלכתית עולם מושגים מהפכני או לפחות "אחר" נדון לדרך חתחתים ( דליה מרקוביץ ) .
-
סיכום
אן דייוויס, מורה ומדריכה יצירתית לתחומי יישומי מחשב בארה"ב ריכזה במאמרון שלה כמה וכמה רעיונות מועילים למורים לגבי שילוב הבלוג בכיתה. כך לדוגמא היא מציעה לזמן לתלמידים אפשרות של כתיבה בבלוגים על אירועי היום, שם יגיבו ושם יציעו הצעות. ליצור מעגל ספרותי/מועדון ספרותי שבו התלמידים מדווחים על ספרים שקראו. עוד מוצע ליצור פרויקט משותף עם כיתה אחרת המשתמשת בבלוגים וליצור התייחסויות עמיתים ותגובות הדדיות. לעודד תלמידים לכתוב רפלקציות שלהם על למידתם באותו שבוע בכיתה, לדרוש מהם להתנסות בכתיבה של קטעי טקסט עם מילים חדשות שלמדו מתוך אוצר מילים מצטבר. ניתן גם להפנות מקצת משימות שיעורי הבית היצירתיות להעביר לבלוגים ולבקש לכתוב על ההתנסות, אם כי כעקרון יש להפריד בין מטלות שגרתיות של שיעורי בית לבין כתיבה בבלוג.
-
לינק
הסקר שנערך בראשית 2006 בארה"ב התבסס על ניתוח תשובות של שאלון שהועבר לאנשי חינוך העושים שימוש בבלוגים. מהתשובות נראה כי הטכנולוגיה החינוכית של בלוגים היא עדיין בראשית דרכה בבתי הספר. ברוב המקרים ההחלטה ליישם בלוגים כאמצעי חינוכי הייתה יוזמה של המורים עצמם ולא תוצאה של מדיניות חינוכית בבתי הספר. התמיכה של המוסד החינוכי הייתה, לכן, מעטה. המורים העושים שימוש בבלוגים חינוכיים הם עדיין חלוצים הפועלים בסביבה חינוכית שאינה בדיוק מבינה את מהות התפקיד של בלוגים ומאגרי ויקי לחינוך. בקרב המורים שהשתתפו בסקר הייתה תמימות דעים כי הבלוגים תורמים להתפתחותם המקצועית ומשפרים את האינטראקציה שלהם עם התלמידים בכיתה. בעיני המורים חלוצי השימוש בבלוגים, ההטמעה של הבלוגים בכיתה היא אתגר פדגוגי משמעותי (Christopher D. Sessums)
-
לינק
-
לינק
מול המגמות הפוסט-מודרניות של פיתוח סביבות למידה מתוקשבות מותאמות אישית (PLE) מתפתחות במקביל גם מערכות למידה מתוקשבות מתקדמות המייצגות גישה אחרת יותר שמרנית, אך עדיין מתקדמת מאד מבחינה טכנולוגית ופדגוגית. מדובר על סביבות למידה ממוחשבות שנועדו להגביר את האינטראקציה המקוונת עם הלומדים אך גם לאפשר למורים ולמרצים כלים יעילים לבקרה ממוחשבת של התקדמות הלמידה. אחת מסביבות הלמידה הממוחשבות החדשניות המייצגת את כיוון הפיתוח הזה היא מערכת DART בארה"ב. מערכת DART הנמצאת עדיין בפיתוח נועדה לאפשר לבתי ספר, מוסדות חינוך ומכללות לנטר בצורה ממוחשבת את ההתקדמות של תלמידים בתכנית הלימודים עפ"י סטנדרטים או יעדים לימודיים. ככל הנראה, סביבות הלמידה הממוחשבות העתידיות יהיו גמישות יותר, אך לא יוותרו לחלוטין על הערכה חינוכית מבוססת סטנדרטים חינוכיים. מערכת DART נועדה, ביסודו של דבר, למזג את התכונות של למידה מנוהלת מחשב עם היתרונות של סביבות למידה מותאמות אישית.
-
לינק
המחקר ביקש לבחון באיזו מידה סגנון המנהיגות של מנהל בית הספר תורם: א. להסבר השונות במאפייני החזון הארגוני של בית הספר, ב. להסבר השונות ברמת תהליך הלמידה הארגונית, ג. ובאיזו מידה לחזון הארגוני של בית הספר תרומה משמעותית לרמת הלמידה הארגונית בו. ממצאי המחקר מצביעים על סגנון המנהיגות המעצבת של מנהל בית הספר כסגנון המנהיגות שתורם את התרומה המשמעותית הגדולה ביותר יחסית הן לחזון הארגוני של בית הספר והן לתהליך הלמידה הארגונית. בניגוד לכך, הממצאים מצביעים על המנהיגות הנמנעת של מנהל בית הספר כסגנון מנהיגות, שתרומתו לתהליך הלמידה הארגונית ולחזון היא שלילית. היכולת של מנהל בית הספר ליצור חזון בית ספרי משותף לו ולמורים היא פעולה קריטית (חנה קורלנד)
-
לינק
חלק משמעותי מהשינוי בשימוש בסביבה מקוונת לצרכי למידה, הוא הקלות בה ניתן, לערוך, להפיק, לשדר ולהפיץ. טכנולוגיות אלה, הנגישות כיום לכל אחד, והשימוש בהם הולך וגדל במהירות, הופכות את העיתונות, הרדיו ואף הטלוויזיה לחלק קטן בלבד מהמידע שיהפוך מצוי ברשת. טכנולוגיה זו חודרת במהירות גם לכתה. כבר כיום ישנם פעילויות חינוכיות רבות, המתממשות באמצעות שידורפוד- Podcast. שידורפוד הוא כתבה/ קובץ קול מושמע ברשת, ומחליף את ה- Web-Radio, כאפשרות זולה ליצור שידורי רדיו ברשת, המכילים כתבות, כשההיבט הפדגוגי הוא תכנון, תחקיר, כתיבה וביצוע של כתבה מושמעת ומשודרת לקהל מאזינים מבית הספר וההורים. כלי זה הופך לאחד מעמודי התווך של הפקת תוצרים של למידה אישית, קבוצתית ושיתופית באמצעות סביבה מקוונת, כמו גם שעורים של מורים לצרכי למידה והעשרה, כשהם משובצים באתרי הכתה (אברום רותם ויהודה פלד)
-
סיכום
בשנתיים האחרונות התפתחה טכנולוגיה חדישה לכיתות גדולות הידועה בשם שלטים תומכי למידה, המכונים באנגלית clickers. המערכות האלקטרוניות הללו ידועות בשמם הטכנולוגי בתור מערכות הצבעה ותגובה (Audience response system (ARS או Group response system (GRS או (Personal Response System (PRS. לאחרונה נערך מחקר באוניברסיטת דרום פלורידה שמטרתו הייתה לבדוק את היעילות של טכנולוגיית השלטים האינטראקטיביים תומכי למידה בקורסים בתחומי הביולוגיה בהם משתתפים מספר רב של סטודנטים באולם הרצאות. השימוש במערכת הצבעה ממוחשבת באולם הרצאות מגבירה את חווית הלמידה של סטודנטים הלומדים בכיתות גדולות ומניעה את הסטודנטים להיות יותר ממוקדים בלמידתם. עצם השימוש בשלטים האינטראקטיביים גורם לסטודנטים לצאת מהפאסיביות שלהם ולהשוות את תוצאות למידתם בהשוואה לשאר התלמידים בכיתה או בהשוואה לשאר קבוצות הלימוד באולם ההרצאות (El-Rady, J).
-
לינק
בשנה האחרונה עובר מרכז המידע במכון מופ"ת תהליך של התחדשות והרחבת השירותים הניתנים בו. במסגרת שיפור השירות המקוון פותח אתר אינטרנט אינטגרטיבי חדשני עבור מרכז המידע הבין-מכללתי. שירותי מרכז המידע ניתנים בראש ובראשונה למורי המורים במכללות ובהתאם גם אתר מרכז המידע הוא כלי שימושי עבורם. עם זאת, אין ספק שהאתר המחודש עשוי לסייע ולהיות מעניין וחיוני לכל העוסקים בתחום הכשרת מורים, לקהילת אנשי החינוך, לסטודנטים ועוד. הגלישה באתר מלווה בסרגל עליון המשמש גם כמפה מפורטת של האתר, מתוך התפריטים הנגללים שבו תוכלו להגיע לכל מדור ועמוד באתר. http://infocenter.macam.ac.il
-
סיכום
המורים שהשתתפו במחקר סבורים, שהתקשוב מגוון ומשפר את ההוראה, אך למידה מקוונת משותפת מפריעה לתלמידים. "מהם המאפיינים של פעילויות מתוקשבות שמפתחים המורים? האם הפעילויות כוללות למידה מקוונת משותפת? ". תשובות לשאלות אלו ביקש למצוא במחקר, שערכו תמר ענבל שמיר ויעל קלי, מהמחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים בטכניון. המחקר הוצג ביום עיון בנושא "האדם הלומד בעידן הטכנולוגי", שערכה האוניברסיטה הפתוחה בחודש מרץ 2006. מורים רבים שלמדו את שילוב התקשוב בהוראה, לא יישמו אותו בכיתות, משום שהרגישו מבודדים ומתוסכלים, ללא תמיכת העמיתים. (תמר ענבל-שמיר, יעל קלי)
-
תקציר
הסקירה עוסקת באופן מתודי בסוגיות הבאות: א. שיעורי בית בבית הספר היסודי, ב. מדיניות בית- ספרית בנושא שיעורי הבית, ג. שיעורי בית המביאים תועלת. הסקירה כוללת גם סקירת מחקרים ומאמרים נרחבת ויעילה בנושא שיעורי בית ומתייחסת גם לסוגיות ולדילמות של מעורבות הורים בהכנת שיעורי בית. עורכי הסקירה מסכמים כי שיעורי הבית יכולים כלי מועיל בתהליך הלימודי –חינוכי אם הם ממוקדים בלומדים, מותאמים לטווח הגילאים שלהם, נמצאים בהלימה למטרות שלשמן ניתנו ואם יש מדיניות בית ספרית מוסכמת על ההנהלה, המורים, התלמידים וההורים בהיבטים שונים הקשורים לנושא (יפעת אשרת, חיה גיל, מלכה וידיסלבסקי, לאה יגור, דליה שמש)
-
סיכום
המאמר דן בתופעת ההימנעות של תלמידים מבית הספר: מקורות התופעה, אפיוניה והדרכים לטיפול בה. המחברת מנסה להבחין יותר במדויק בהתנהגויות השונות של הימנעות מבית הספר העולות בספרות שעוסקת בתחום, ומציע מודל מקיף ודיפרנציאלי של התופעה. מודגש הצורך לשלב טיפולים שונים, הן קצרי טווח והן ארוכי טווח, בעבודה עם הילדים עצמם, אך גם עם הוריהם ועם המערכות הקולטות אותם, מתוך התייחסות רב-מקצועית לתופעת ההימנעות ובעירוב גורמי טיפול, חינוך ורווחה. (צילה טנא)
-
לינק
האתר הבית ספרי מצא את עצמו במשבר זהות. הוא לא היה יכול להתחרות עם קטלוגים אינטרנטיים אחרים, המאמץ המתמיד לפרסם מידע מעודכן היה גדול עליו וריבוי של אתרים דומים ברשת הביא לדעיכה ביוקרה של אתרים כאלה. היו גם ניסיונות של מורים להשתמש באתר כתשתית לפעילות לימודית בכיתות שלהם. רבים מהניסיונות האלה לא היו אלא קבצים שהכילו הנחיות לפעילויות, קבצים שהיה על התלמיד להוריד מהאתר ולשלוח למדפסת ואז לפעול לפי ההנחיות שהוא החזיק ביד. לפעמים לא היה זה אלא שימוש באתר כאמצעי להפצה של דפי עבודה. עם זאת היו גם בתי ספר המשיכו בתי ספר לפתוח אתרים ואתרים קיימים המשיכו להתפתח. למזלם, הם עשו זאת לא מתוך גישה של "זבנג וגמרנו", אלא מתוך ההבנה שאפילו אם עדיין לא ברור מה עושים עם אתר, ההתנסות באתר עשויה להצמיח שימושים כדאיים. קשה לקבוע במדויק מתי התרחש השינוי אבל מי שיבחן אתרים בית ספריים של היום ימצא משהו שונה ממה שמצא בעבר (ג'י הורוביץ)
-
מאמר מלא
מבדיקה שנערכה בארה"ב נמצא כי מרבית המורים המשתמשים בבלוגים כמדיה חינוכית עושים זאת במסגרת הוראת תלמידים מחוננים. עם זאת, כמה ניסיונות שנערכו לאחרונה בארה"ב גילו כי בלוגים יכולים להיות סביבה לימודית מאתגרת גם לתלמידים בכיתות רגילות וגם בחינוך המיוחד. הניסיונות האלו הוכיחו כי בלוגים הם אמצעי הוראה המגבירים את האוטונומיה של תלמידים בכיתה ומעצים אותם במסגרת הלמידה. מתברר כי תלמידים נחבאים אל הכלים החוששים להביע את דעתם בכיתה מרגישים משוחררים יותר להביע את עצמם בבלוג הכיתתי. לאורך זמן גם איכות הכתיבה שלהם משתפרת כי הם מקבלים משובים מחבריהם בבלוג וגם מתבטאים בצורה ברורה יותר (עמי סלנט)
-
לינק
בקרב חוקרים ואנשי-חינוך קיימת מודעות לפוטנציאל החינוכי ולחשיבות של יישום גישות פדגוגיות קונסטרוקטביסטיות בהוראה המתוקשבת. עם זאת, רק מעט מהעשייה המתוקשבת של מורים בבתי ספר, מממשת פדגוגיות כאלו. על מנת לעודד עשייה כזו קיים צורך בהכשרת-מורים מתאימה, ובמחקר, שיבחן את הצרכים, התפיסות והעשייה של מורים הבונים אתרים מלווי הוראה. מחקר זה משווה בין תפיסות פדגוגיות של מורים מתחילים, לבין תפיסות פדגוגיות של מורים מנוסים בשילוב תקשוב ומעריך את מידת ההטמעה של פדגוגיות קונסטרוקטביסטיות מתקדמות באתרים החינוכיים שלהם. במהלכו, מיפינו את הגורמים הסביבתיים המשפיעים על מורים, מפעילי תקשוב ובדקנו מהן האמונות והציפיות הפדגוגיות שלהם, מהשימוש בתקשוב. לצורך כך בדקנו שלוש קבוצות מורים. שתי קבוצות כללו מורים שהחלו תהליך הכשרה בשילוב תקשוב וקבוצה אחת של מורים מנוסים מובילי-תקשוב. איסוף הנתונים התבצע באמצעות ראיונות, שאלונים וניתוח פדגוגי של מאפייני הפעילויות המתוקשבות שפיתחו המורים. תוצאות מחקר מראות, שמידת היישום של תיאוריות למידה קוסנטרוקטיביסטיות-חברתיות בעשייה המתוקשבת של מורים, מתחילים ומובילים כאחד, נמוכה. מורים רואים את התקשוב בעיקר ככלי מידעני, המאפשר את הרחבת נגישות הלומדים למידע. למידה שיתופית באמצעות מחשב, אינה נתפסת כפדגוגיה מועילה. ממצאי המחקר יהוו בסיס לתכנון תהליך הכשרה עתידי רצוי, למורים המתחילים לפעול בסביבה מקוונת. הנחיה שתעודד מורים לפעול בגישה קונסטרוקטביסטית-חברתית בהוראתם בכיתה (תמר ענבל שמיר, יעל קלי)
-
לינק
מטרת מחקר זה הייתה לבחון את ההישגים האפשריים של סביבות לימודיות שונות ואת המגבלות של סביבות לימודיות אלה. במסגרת המחקר נבדקה את מידת האפקטיביות של סביבה לימודית עתירת טכנולוגיה (סל"ע) וסביבה לימודית מסורתית בהשגת סוגים שונים של מטרות לימודיות, קונסטרוקטיביסטיות ומסורתיות בחינוך מתמטי. מממצאי מחקר זה עולה, כי כל אחד משני הסוגים של הסביבות הלימודיות יעיל יותר בהשגת המטרות הלימודיות המייחדות אותו. נמצא, כי סל"ע יעילה מאד בהשגת מטרות לימודיות קונסטרוקטיביסטיות, בהשוואה לסביבה לימודית מסורתית. בהקשר למטרות לימודיות מסורתיות, נמצא כי לסביבה לימודית מסורתית אפקטיביות שווה בהשגת מטרות לימודיות מסורתיות, בהשוואה לסל"ע ( יגאל רוזן ) .
-
לינק
במסגרת הקורס "טכנולוגיה ולמידה" שהוא קורס תשתית בלימודי התואר השני בחינוך באוניברסיטה הפתוחה, לומדים הסטודנטים על גישת הלמידה השיתופית בסביבה המתוקשבת. כדי לאפשר לסטודנטים לחוות את חווית הלמידה השיתופית המתוקשבת ולא רק ללמוד עליה מספרים, נבנתה מטלה שיתופית מתוקשבת בסביבת wiki (להלן ויקיאופ) לה קראו בשם: "ויקי-ממ"ן". סביבת ויקי היא סביבה המאפשרת עבודה של מספר משתמשים על מסמך משותף. בשונה מפורום בו הסטודנטים יכולים לשלוח הודעות למאגר משותף ולקרוא הודעות שנשלחו ע"י אחרים כשאלה מוצגים ברצף אחד אחרי השני, כאן יוצרים הסטודנטים תוצר אחד משותף מתוך שיתוף פעולה מתמשך בין הסטודנטים. המטלה שניתנה לסטודנטים הינה בניה משותפת של מאגר מונחים של הקורס. הסטודנטים מתבקשים להציע את המונחים, לנסח את ההגדרות ולבצע שיפורים בהגדרות קיימות. במחקר שמלווה את הניסוי, נבדקה אפקטיביות הלמידה וההוראה בסביבת ויקיאופ, תוך שימוש במידע שנאגר בשרת הויקי ובשאלון שיועבר בין הסטודנטים בסוף הקורס ובקבוצת מיקוד שתערוך רפלקציה על תהליך הלמידה בקורס (חגית טל ועדנה טל)
-
סיכום
סביבות למידה מסוג PLE מייצגות כיום קו מחשבה שונה לגבי תהליכי למידה בסביבה ממוחשבת. הרעיונות החדשים הנרקמים כיום לגבי סביבות למידה ממוחשבות מסוג PLE מצדדים יותר מכל בתוכן שיתופי בסביבת הלמידה הממוחשבת אותו מעדכנים הן הלומדים והן המורה/מרצה. מדובר על פעילות דינאמית יותר של הלומדים היכולים להתבטא בחופשיות בסביבת הלמידה המשולבת. תפיסת ה-PLE מנסה ליצור מימשק לסביבה לימודית דיגיטאלית הממזגת בצורה מעניינת תחומי עניין אישיים ותחומי ידע מקצועיים, לרבות תהליכי למידה פורמאליים עם תהליכי למידה לא פורמאליים. (עמי סלנט)