פרחי הוראה: פעילויות
מיון:
נמצאו 16 פריטים
פריטים מ- 1 ל-16
  • תקציר

    מאמר זה עוסק בהשפעתו של פורום מקוון לדיאלוג מקצועי בין סטודנטים על הידע המקצועי והפדגוגי שלהם ועל ההתנסות הפרקטית בהוראה בראשית מסלול לימודיהם. המאמר מתאר מחקר בקנה מידה קטן שבחן כיצד קבוצת סטודנטים (חמישים ותשעה, מתוכם עשרה גברים וארבעים ותשע נשים) בשנה הראשונה ללימודיהם לקראת התואר הראשון בחינוך פיתחה ידע עצמי באמצעות הבניה, בעזרת שימוש בפלטפורמה של פורום מקוון כחלק מתכנית הכשרה ראשונית למורים (Initial Teacher Trainig). הנחת המחקר היתה שהדיאלוג המקצועי בממשק המקוון יתמוך בסטודנטים ויעודד אותם להתמודד עם האתגרים להם נחשפו במהלך ההתנסות בהוראה.

  • לינק

    ההרצאה במכללת קיי התחילה עם מצגת שמדברת על בניית טיעונים מדעיים בתחום כדור הארץ בקרב סטודנטים להוראה באמצעות כלים מטה- קוגניטיביים המאפשרים הבנה מעמיקה, המחקר הגדיר מה זה טיעון: טענה מלווה בביסוס, שהרי הנתונים מאפשרים לנסח טענה ואחר מכן צריך הצדקה. המחקר הציג את הקשיים של הסטודנטים במכללות להכשרת מורים בתהליך של בניית טיעון מדעי בתחום כדור הארץ ודן גם בכלים שמאפשרים התמודדות עם קשיים אלה. הוצג גם כן העידיות, תצפיות, ומדידות שבעצם נותנות הסבר, מסקנה ותיאוריה ושתיהן ביחד מהוות סביבתיות הצדקה.

  • לינק

    מטרתו של מאמר זה להראות כי ניתן להכשיר להוראה משמעותית ולהציע בהקשר לכך דרכים ושיטות בהשראת תובנות שייגזרו מהידע הקיים על ציורי המערות שיצר האדם הקדמון. המכשירים להוראה נדרשים לעודד לומדים שונים לחפש תשובות לשאלות הגדולות של חייהם ולהבנות את התובנות המשמעותיות להם בקצב האישי של כל אחת ואחד. כמו כן עליהם לשתף אותם בתכנון ובארגון זמן הלמידה ובבחירת פעילויות הלמידה שיסייעו להם לתת מענה לשאלות ( מיכל סדן).

  • סיכום

    במכללת קיי נבנתה תכנית ייחודית המכוונת להכשיר מורים מצוינים (תכנית רג"ב – ראש גדול בהוראה). מושם בה דגש בטיפוח הרכיבים שעשויים להיות מנוף לתפקוד הסטודנטים המצוינים כמורים מנהיגים ומובילים. תכנית רג"ב מזמנת שילוב של למידה עיונית-תאורטית ומעשית, ומתבצעים בה תהליכים של הבניית ידע ורפלקציה של הסטודנט כלפי עצמו וכלפי האחר. במהלך התכנית משתתפים הסטודנטים בסדנאות, בסיורים, בהרצאות ובמפגשים עם בוגרי התכנית. במסגרת סדנאות ההעשרה מודגשות גישות חדשניות בחינוך וחשיפה לדרכי למידה-הוראה מגוונות. אחד ממאפייני התכנית הוא הניסיון להעצים את הסטודנטים ולטפח אצלם שאיפה למצוינות עבורם וכמודל שהם יאמצו כמורים עבור תלמידיהם. מאפיין נוסף בתכנית הוא שיתוף מלא של הסטודנטים בהווית הלימודים: בהחלטות, באחריות ובתוצאות ( ורד יפלח-וישקרמן) .

  • לינק

    החוקרות תכננו קורס אקדמי בשם 'התמודדות עם גיוון', אשר נבנה על בסיס קורס בכתיבה וקריאה אקדמית עבור סטודנטים לאנגלית (ELL- English Language Learners) בשתי מכללות לחינוך (המכללה לחינוך ע"ש דוד ילין; מכללת סכנין להכשרת עובדי הוראה). מטרות הקורס היו שלש: לחשוף את הסטודנטים לחומר תיאורטי בעל ערך הקשור לנושא 'התמודדות עם גיוון', לספק אמצעים ליישום העקרונות וכישורי התקשורת בהם התעסקה הספרות ולהעצים את הסטודנטים דרך שימוש בכלים טכנולוגיים בכיתה, בהם הם יוכלו לעשות שימוש בעתיד. ההשערה הייתה שלימודים מבוססי תכנים במסגרת שיתופית ישפיעו על עמדותיהם של מורים לעתיד כלפי 'האחר'. ההשערה הייתה שלימודים מבוססי תכנים במסגרת שיתופית ישפיעו על עמדותיהם של מורים לעתיד כלפי 'האחר' ( יהב עליזה, יזבק אבו אחמד מנאל) .

  • לינק

    בהרצאתה בכינוס מיט"ל 2012 חושפת ד"ר תמי זייפרט מסמינר הקיבוצים טפח מדגמי ההוראה המתוקשבים והחדשנות הפדגוגית המיושמים בתהליכי ההוראה והלמידה של פרחי ההוראה במכללה חדשנית ופורצת דרך להכשרת מורים. בהרצאה מתוארים סביבות הלמידה המתוקשבות השיתופיות בקורסים שלומדים פרחי ההוראה בסמינר הקיבוצים. בין הנושאים שעוסקים הקורסים המתוקשבים : חקרשת, בלוגים ופורומים, למידה שיתופית – וויקי, גוגל דוקס, יוטיוב, חינוך לאזרחות דיגיטלית (Digital Citizenship), תכנון יחידת הוראה מתוקשבת ( תמי זייפרט).

  • לינק

    מטרת המחקר הייתה להעריך שיטה משלימה של מתן משוב הדרכתי למתכשרים להוראה. הוערכו ההתערבויות הבאות: א) שימוש במרכיבים הוראתיים, ב) מתן חיזוק להתנהגות ספציפית(BSP),ג) מתן הזדמנויות לתגובה במהלך ההוראה(OTR*). הממצאים מראים שההוראה השתפרה במרכיבים שונים לאחר שהמדריכה צפתה עם הסטודנטים בצילומי השיעורים. שיחות המשוב היו יעילות ותרמו להגברת השימוש במרכיבי שיעור שונים . התנהגות הוראתית שנמצאה כאינידקטור של הוראה יעילה היא זו של מתן חיזוקים להתנהגויות ספציפיות BSP. היועצת הפדגוגית המומחית הזכירה לסטודנטית לתת חיזוקים מילוליים ובלתי מילוליים לתלמידים במהלך ההוראה והפנתה תשומת לב לחיזוקים לא-ספציפיים ולהזדמנויות מוחמצות בהקשר זה. נמצא כי פגישות הייעוץ היו יעילות בהגברת השימוש בהתנהגות זו בשיעורי המתכשרים. המחקר תומך בשילוב של הדרכה והערכה עצמית של שיעורים מצולמים בתוכניות ההדרכה. פגישות בהן המדריך המומחה פוגש את המתכשרים וצופה עמם בשיעור הם פגישות יעילות ומשפרות בהיבטים שונים (Capizzi, A.M., Wehby, J.H., & Sandmel, K.N) .

  • לינק

    בסקירה של ד"ר אולז'ן גולדשטיין נסקרים הנושאים הבאים: דרכי הכשרת הסטודנטים להוראה מתוקשבת במוסדות להכשרת מורים, הוראת דרכי שילוב טכנולוגיות מידע במסגרת קורס דידקטיקה, התוצאות של הכשרת פרחי ההוראה להוראה מתוקשבת? מהן התוצאות של הכשרת פרחי ההוראה להוראה מתוקשבת? באיזה מידה הם מיישמים את הנלמד במסגרת ההכשרה? למידה בקורסי תוכן כלליים שמשלבים סביבות למידה מתוקשבות, שלבים במעבר להוראה מתוקשבת, מודל הפצת החדשנות של רוג'רס, המודל של אימוץ מבוסס עניין (Concerns Based Adoption Model – CBAM), המודל של שרי – הרחבה של מודל רוג'רס, שילוב טכנולוגיות מידע בהוראה על ידי פרחי ההוראה במסגרת ההתנסות שלהם, אמונות ועמדות הסטודנטים כלפי הוראה מתוקשבת, שילוב בלוגים בהוראה, הרציונל ותיאוריות הלמידה העומדים מאחורי השילוב של בלוגים בהוראה, מחקר על שימוש בבלוג בחינוך הגבוה (ד"ר אולז'ן גולדשטיין ) .

  • לינק

    במהלך שני העשורים האחרונים, יותר ויותר חוקרים מבינים את החשיבות של רכישת אוצר מילים בשפה זרה. אוצר מילים הוא חיוני, הן לצרכים קומוניקטיביים והן לניבוי הצלחה בהבנת הנקרא. הרבה נכתב על שיטות שונות לרכישה והוראה של אוצר מילים בשפה זרה, במיוחד רכישת אוצר מילים בעקיפין, תוך התמקדות הלומד בפעילות אחרת (implicit vocabulary acquisition). אולם, לא נעשו מספיק מחקרים הבודקים את ההשפעות של הוראה ישירה ומכוונת של אוצר מילים (explicit vocabulary teaching). עבודה זו חוקרת את ההשפעות של סילבוס לקסיקלי על רכישת אוצר מילים בשפה זרה. הסילבוס הלקסיקלי נלמד בכיתה באופן ישיר ומכוון, והוא מותאם לשכבות הגיל השונות בבית הספר התיכון. הסילבוס הלקסיקלי מדגיש מילים, משמעויות שונות וצירופי מילים.

  • מאמר מלא

    השימוש בסרטי וידאו המתעדים מצבי למידה בכיתות מתמטיקה לצורך פיתוח מקצועי של מורים ופרחי הוראה אינו דבר חדש, אך כיום ברור כי ללא תמיכה נאותה, פרחי הוראה עשויים להיתקל בקשיים בהבנה של מצבי הלמידה המתועדים בסרטי הוידאו. מטרת המחקר לבדוק את שילוב מערכת התמיכה וההנחיה המתוקשבת הפדגוגית כחלק מהתוכנה המציגה את סרטי הוידאו בפני פרחי ההוראה המתמחים בהוראת המתמטיקה. ממצאי המחקר מלמדים כי השילוב המושכל והמתוכנן של התוכנה הנלווית MathStore שיפרה באופן משמעותי את התובנה של פרחי ההוראה לגבי הוראת המתמטיקה בכיתה והתהליכים הנדרש (Sylvia Bulgar)

  • לינק

    מטרת המאמר לבחון את האפשרויות הגלומות במיזם "קונגרס סטודנטים לגיל הרך" ככלי לטיפוח מגוון מיומנויות חינוכית. המאמר מתאר את המרכיבים הייחודיים של הקונגרס במכללה להכשרת אנשי חינוך, הנערך זה ארבע שנים. הקונגרס מתנהל ככנס אקדמי, בו מוצגים פרויקטי הגמר של סטודנטים משנה ג' בפני כלל הסטודנטים והמדריכים במסלול. במאמר מוצג רציונל הקונגרס. בהמשך, מסומנות השלכותיו של הקונגרס על עמדותיהם של פרחי ההוראה כלפי פרויקט הגמר שלהם. הקונגרס מהווה העמקה של הלימוד התיאורטי והפרקטי של פרויקט הגמר בהכשרה. נמצא כי הוא מזמן מענה לחלק מן האתגרים החינוכיים העכשוויים (מוניקה ברזנר מזור)

  • סיכום

    מחברת המאמר מתארת את התפקיד של מתאם מחקר בעמיתות מכללה-שדה, על סמך התנסויותיה בתיאום המחקר של המסלול היסודי במכללת לוינסקי. המחברת מציגה את מורכבות התפקיד, את הדינאמיות וההשתנות שלו בהתאם לצרכי הלמידה של הקבוצה ואת חשיבותו להתארגנות מחדש של הקהילה בתחומי הידע הפרופסיונאלי שהיא מבנה. המחברת מנסה להציג את תפיסת השליחות של חבריה ומערכות היחסים ביניהם, ולבסוף את ההזדמנויות שתפקיד זה זימן לה ללמידה ולהתפתחות פרופסיונאלית. הוא אפשר למחברת לראות את עצמה כחברה בקהילת שיח של המובילים תהליכי שינוי – ולא רק בתחום החינוך – שרבים מהם עוסקים בבניית קהילות פרופסיונאליות הלומדות וחוקרות את פעולתן. כמו כן, עוסק המאמר בשאלות אתיות, המתייחסות למערכות היחסים עם המשתתפים בקהילה, באופני הייצוג של מחקר ממעלה שנייה, וכיצד ניתן לתת בו ייצוג לשלושת הקולות הדוברים בקהילה, ובמטרותיו ובמגבלותיו של המחקר ממעלה שנייה (מיכל צלרמאיר)

  • סיכום

    המאמר הנוכחי מתאר מחקר איכותני שמטרתו לבדוק כיצד מתמודדים פרחי הוראה עם תהליך יצירת פורטפוליו דיגיטאלי ומה הם מפיקים מהתהליך. המחקר נערך בקרב קבוצה של פרחי הוראה הלומדים בתכנית חמש שנתית להכשרת מורים באוניברסיטה אמריקאית. מרבית פרחי ההוראה אינם מודעים למורכבות של בניית הפורטפוליו הדיגיטאלי והנטייה הראשונית שלהם היא לבנות את הפורטפוליו בצורה חד-ממדית ומקוצרת. במהלך ההנחיה של מורי המורים יש לחשוף אותם לעקרונות של מורכבות ההוראה כפי שצריכה לבוא לידי ביטוי בפורטפוליו הדיגיטאלי. אחד הממצאים המעניינים הוא כי תהליך הכנת הפורטפוליו הדיגיטאלי חיזק את הזדהותם של פרחי ההוראה עם מקצוע ההוראה (Milman, Natalie Bׂ)

  • תקציר

    חקר מקרה של שימוש גמיש בסביבה מתוקשבת של חקר-רשת (WebQuest) בהכשרת מורים. המאמר מתאר התנסות שיתופית של פרחי הוראה בחקר-רשת בסביבת למידה קונסטרוקטיביסטית במכללה להכשרת מורים בארה"ב. ממצאי המחקר מלמדים כי ניתן ליצור פעילות שיתופית מקדמת הבנה ורפלקציה בין פרחי הוראה כאשר ה-WEBQUEST משמש כמרחב לימודי שיתופי של פרחי ההוראה. המחקר גיבש תיאוריה חדשנית הנקראת "אוטונומיה נתמכת" ("Supported autonomy") כחלק מהתהליך השיתופי וגם היחידני בו היו מעורבים פרחי ההוראה (Roberts Leanne)

  • לינק

    בשנת הלימודים תשס"ד החלה מכללת תלפיות ביישום השינויים. הושם דגש מיוחד על שדרוג מבנה העבודה המעשית בהתאמה ל"מודל החלחול" ולמודל פתרון בעיות של (Hall & Hord (1987. השדרוג כלל מעבר לשני ימי עבודה מעשית בביה"ס המאמן (במקום יום אחד), מעורבות רבה יותר של הסטודנטיות בחיי ביה"ס, הכרות עמוקה יותר של צרכים מיוחדים בקרב תלמידים ותרומה של הסטודנטיות לביה"ס מעבר להוראה דיסציפלינרית בכיתות האימון. מטרת השינויים – להעניק לסטודנטית הכשרה רחבה בהתמודדות עם שונות בין תלמידים, להגביר את תחושת מסוגלותה כמורה ובמקביל לסייע לביה"ס המאמן לקדם את תלמידיו ולממש את הפוטנציאל הטמון בהם – כל תלמיד כפי יכולתו וצרכיו.

  • מאמר מלא

    מחקר זה מבקש לתאר שיח מתוקשב שהתקיים באמצעות דואר אלקטרוני בין מתכשרים להוראה לבין תלמידי בית-ספר ולבחון, האם ניתן לראות בשיח זה ערוץ נוסף של התנסות מעשית בהכשרת מורים, המעמידה לעצמה כמטרה לטפח את תרבות האכפתיות של המורה לעתיד, ובכלל זה את מיומנויות התקשורת הבין-אישית שלו. (דינה לרון)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין