חשיבותו של קונגרס סטודנטים לגיל הרך במכללה לחינוך ותרומתו להכשרת פרחי הוראה

מקור: סיכום מעובד של הרצאה מהכנס הבינ"ל החמישי בהכשרת מורים – "הכשרת מורים על פרשת דרכים", מכון מופ"ת.
 
 
על מוסדות ההשכלה הגבוהה לדאוג להשכלת הלומדים בהם באמצעות יצירת ידע (Scott, 1995 ; James et al., 2005). נדרשת חשיבה על יכולתה של מערכת הכשרת אנשי החינוך לחולל, להפיץ ולספק ידע לאוכלוסיית סטודנטים מגוונת מבחינת רמת הידע, דרכי רכישתו והיכולת להשתמש בו. אחד מאתגרי ההכשרה בעידן התמורות הוא איתור דרכים להכנת פרחי ההוראה להתמודדות עם מורכבותו של ארגון הידע החינוכי ועם אופני הצגתו השונים. למצער, לעתים הידע הנרכש בתחום החינוך מנותק מעניין הלומדים. לפי גרדנר, הדבר נובע מביסוס הידע על שינון עובדות ונוסחאות, בלי הבנת התועלת המופקת מהתהליך. לפיכך, הלומדים אינם מסוגלים להשליך את הידע הנרכש על מצבים חדשים (Gardner, 1991). המצב עשוי להשתפר עם ייעול אסטרטגיות הפצת הידע (Davis et al., 1983). מוסדות להכשרת עובדי הוראה אמורים למצוא דרכים זמינות להפצת הידע ולטיפוח סקרנות ברכישתו, תוך הצבעה על יתרונותיהם לסטודנטים. אחת הדרכים היא הכוונת הלומדים לשיתוף בידע, המופק מחקר.

קונגרס הסטודנטים מציג את מחקריהם של סטודנטים בשנה ג'. בשל אפיוניו, בכוחו לסייע במתן מענה לאתגרים, הניצבים בפני ההכשרה. רציונל ארגון המיזם וחקירתו נבנה על הצורך להתמודד עם שאלות בנוגע להענקת השכלה ויצירת ידע אצל פרחי ההוראה. הקונגרס פועל כבמה לחילופי ידע ורעיונות צבורים של המתכשרים להוראה במסלול הגיל הרך. יום האירוע נפתח בפעילות משותפת של תנועה וחוויה, ובהמשך מתקיימים מושבים מקבילים להצגת הפרויקטים ביחידת זמן של כ-20 דקות לפרזנטציה וכ-10 דקות לדיון ולשאלות. יושבי הראש של המושבים הם סטודנטים משנה ג', שמקבלים הדרכה ואימון לתפקידם.
השערות המחקר היו כי הקונגרס תורם לסטודנטים בשלל היבטים, כגון למידה משמעותית מחקר של עמיתים, קבלת כלים לארגון ידע ומודעות לאפשרות להעבירו. כלי המחקר כללו שאלוני עמדות סגורים ופתוחים. הם הכילו פרמטרים, שבדקו את השפעת הקונגרס על הנוכחים בו. הנתונים, שנאספו באמצעות השאלונים, נותחו כמותית. אוכלוסיית המחקר כללה 60 סטודנטים: סטודנטים, שהציגו את הפרויקט, בצד הלומדים בשנה א' וב', האמורים להציגו בעתיד.

רוב השערות המחקר אודות למידה משמעותית אוששו. הסטודנטים דיווחו על למידה משמעותית בעקבות ההיחשפות לתוצרי חבריהם ללימודים, תוך קיום דו שיח עמם. הממצא נתמך בתיאוריה של מינץ ונחמיאס (1998) בדבר חשיבות החלפת הדעות עם עמיתים לשם הפקת למידה משמעותית. אכן, קשרי הגומלין בקונגרס משפיעים על הבניית ידע אישי וקבוצתי של הסטודנטים, הנרכש בשדה. הדבר הולם את ממצאים של כרמון ואחרים (2006) לגבי ההתנסות בשדה כמקור מידע חשוב בלימודי הסטודנטים להוראה.

ממצאי המחקר מעידים על רכישת ידע רלוונטי לסטודנטים, תוך הבנת התועלת, הגלומה בו. צפייה בעמיתים, שמציגים את תוצריהם, מספקת לפרחי ההוראה כלים לארגון ידע חינוכי מורכב וחושפת אותם לאופני הצגת ידע מגוונים. סלומון (
Solomon, 2000) מספק הבנה דומה. לפיו, למידה בצוותא מקלה על בני אדם ברכישת ידע משמעותי ובארגונו. לפי המחקר, לידע הנרכש יש רלוונטיות בשל המגע עם עמיתים – מציגים, הנתפסת על ידי פרחי ההוראה כמסייעת בגיבוש רעיונות לפרויקט עתידי. אופני ארגון הידע בקונגרס מהווים גירוי לסטודנטים משנה א' וב' לקראת פרויקט הגמר שלהם. בשל הסיבות שנסקרו, סטודנטים סבורים כי מחשבתם והשגתם מתפתחות בשל הקונגרס. מידע זה מוצא תימוכין אצל כרמון ואחרים (2006), הרואים את מטרת-העל של הדיסציפלינה הפדגוגית בפיתוח חשיבתם והבנתם של סטודנטים.
מסתבר כי סטודנטים סבורים שהקונגרס מזמן להם חופש בחירה במספר מובנים. למציגים מתאפשר לבחור בין אופני הצגה שונים. למשתתפים האחרים מתאפשר חופש של בחירת המושב הרצוי מראש בסיוע חוברת התקצירים, שמלווה את הקונגרס. בכך הקונגרס מושפע מרעיון 'תוכנית החיזוק' בדגם של טופלר ((
Toffler; 1990, המעודד בחירה. בחירת המשתתפים בקונגרס מתרחבת בשל התמלאות ארגז הכלים שלהם. הסטודנטים עדים לדוגמאות קונקרטיות של תכנים תיאורטיים, לצד גישות לתכנון הוראה וחומרי למידה. הם מתעשרים בטכניקות, בתובנות דיסציפלינריות, באמצעים ובעזרי הוראה, שנלמדו ועובדו על ידי עמיתיהם. בסופה של כל פרזנטציה בקונגרס נוצר דיאלוג אקדמי בין השומעים לבין המציגים. באמצעות השקלא וטריא מתפתחת חשיבתם ונרכש מידע בעל הקשר. הידע, המתארגן בקהילת חקר באופן זה, מאפשר לסטודנטים הכרת חלופות. לכן מרחב הבחירה בהתנסויותיהם הלימודיות עם ילדים בעתיד גדל. כתוצאה מכך, הדיסציפלינה הפדגוגית, המבוטאת בקונגרס, עשויה להוביל את הסטודנטים לחשיבה מתוך מגוון פרספקטיבות.

ניתוח השאלונים מעלה כי ההידרשות להצגה אקדמית מילולית וחזותית ממוקדת של חומר תיאורטי ופרקטי מטפחת אצל המציגים בקונגרס שליטה משופרת במושגים וברעיונות. זאת משום שבקונגרס מצופה מהם הפגנת בקיאות בתכנים של התפתחות הילד ובתכנים הדיסציפלינריים. הפרויקטנטים מדווחים על ייעול תכנון הזמן, על שיפור בארגון הידע ועל הטבת מיומנות הצגת התכנים במגוון שיטות: מלל, טבלאות, מיפוי מושגים, תרשימי זרימה ועוד. בדרך להפצת הידע, שהם השיגו, הם למדים לסנן מקורות, תובנות ותוצרים ולארגנם, תוך הפעלת שיקולי דעת. מציגי הפרויקטים בקונגרס סבורים כי האירוע משפר את יכולות הניתוח, ההנמקה והחשיבה הביקורתית שלהם.

הקונגרס יצר עניין וחוויה אצל המשתתפים. יש לכך תהודה בספרות המחקרית. עניין בתכנים לימודיים והנאה אקדמית, בצד השגת תובנות מעיסוקים הכרוכים בלמידה, משפיעים על המוטיבציה של הלומדים (
Hayden & Carpenter, 1990 ; (Windolf, 1995.

המסקנה מבחינת השפעת הקונגרס על פרחי הוראה: מודל הקונגרס, המשמש כבמה אקדמית לדיון ולליבון של נושאים מתחום העניין של סטודנטים, הינו משמעותי ורלוונטי. בהיבט זה נמצא מתאם בין עמדותיהם של המתכשרים להוראה בהכשרה הסדירה לבין עמדות סטודנטים בסטאז'. הכנס המדעי של סטודנטים מתפקד ככלי חינוכי, המטפח ידע פדגוגי – פרקטי. הוא מקדמם יצירת ידע אישי וקבוצתי ומסייע בבניית קהיליית לומדים. בזכות הקונגרס סטודנטים משנה א' וב' מקבלים ידע רלוונטי, בצד מושג לתהליכי הפרויקטים ולמיומנויות הפרזנטצייה, הצפויות מהם כאנשי חינוך בעתיד. הנוכחות בקונגרס מזמנת חווית למידה ראויה. המשתתפים משפרים את כושר הניתוח שלהם ואת חשיבתם הביקורתית, משכללים את מיומנות האבחנה בין עיקר וטפל ואת מיומנות הערכת המידע של מקורות חוץ-כיתתיים בדמות מחקרי עמיתים. הקונגרס מספק מניע חקרני, באפשרו צבירת דעת והעמקת ההבנה בנושאי טיפוח הילדים בגיל הרך. בנוסף, הוא עונה על צורך חברתי לקיים מפגשים עם הזולת, ללמוד מהם ולהשפיע עליהם. לסיכום, יש ביסוס לראיית הקונגרס כמשאב, שמטרתו לשפר את הרחבת הידע הפרופסיונלי של המתכשרים להוראה.

סביר להניח שהעמקת המחקר תספק תשובות נוספות לשאלת הפקת התועלת מהמיזם. לכן ראוי לפתח בעתיד את התובנות ביחס להתנסות בקונגרס. המחקר מעלה את הצורך לראיון הסטודנטים והמדריכים הן לשם ברור מידת היתרמותם מהקונגרס והן לשם ייעולו. יש טעם לבחון את מידת ההתקדמות ברמת הפרויקטים משנה לשנה.
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?
yyya