אם בני אדם אינם מצטיינים בחשיבה ומשתדלים להימנע ממנה, מה משמעות הדבר ליחסם של תלמידים לבית הספר? למרבה המזל, הסיפור אינו מסתכם בכך שאנשים פשוט מסרבים לחשוב. נכון שאיננו מצטיינים בכך במיוחד, ובכל זאת אנחנו אוהבים לחשוב. אנחנו סקרנים מטבענו ומחפשים הזדמנויות לעסוק בסוגים מסוימים של חשיבה. אבל כיוון שהחשיבה קשה לנו כל כך, הסקרנות הזו יכולה לשגשג רק בתנאים מתאימים. בהיעדרם, נפסיק לחשוב די מהר. החלק הבא יבאר מתי אנחנו אוהבים לחשוב ומתי לא.

"כמורה למתמטיקה שהגיע מעולם ההייטק, בחרתי מסיבות אידיאולוגיות ללמד בחטיבת ביניים בדרום תל אביב, שרוב תלמידיה באים מבתי ספר יסודיים בשכונות מצוקה. לאחר כמה חודשים נחשפתי למציאות מטרידה: מערכת החינוך בישראל לא מאפשרת לאוכלוסיות מוחלשות לרכוש השכלה, שהיא הכלי העיקרי למוביליות חברתית".

הרגלים הם קריטיים לתמיכה (או הפרעה) בהשגת מטרות ארוכות טווח, כולל תוצאות הקשורות ללמידת תלמידים ורווחתם. בניית הרגלים טובים יכולה להפוך התנהגויות מועילות (למידה, תרגול, שינה וכו') לבחירת ברירת מחדל, תוך צמצום הצורך בהתכוונות מודעת או כוח רצון והגנה מפני פיתויים. עם זאת, חוקרי חינוך ומתרגלים נוטים להתעלם מתפקיד ההרגלים בוויסות עצמי של תלמידים, תוך התמקדות במקום זאת בתפקיד המוטיבציה והמטה-קוגניציה בהתנהגות מכוונת מטרה. תיאוריית ההרגל יכולה לעזור להסביר כישלונות מובנים של מוטיבציה או שליטה עצמית במונחים של גורמים הקשריים שמנציחים הרגלים רעים. יתרה מכך, התערבויות מבוססות הרגלים עשויות לייצר שינויים ברי-קיימא בהתנהגויות חוזרות של תלמידים על ידי הרחקת פיתויים שמפעילים הרגלים רעים ויצירת תמיכה והקשרים חדשים להרגלים מועילים.

טיפוח של מיומנויות חברתיות-רגשיות הינו נדבך חשוב ובלתי נפרד מתהליכי חינוך, למידה והוראת קריאה בבית הספר היסודי. בכוחה של הטמעת מיומנויות בתחום החברתי-רגשי-התנהגותי בגילאים אלו לסייע רבות להפיכת ילדים ללומדים המסתגלים יותר ונהנים מרווחה נפשית מפותחת יותר. כמו כן, השקעה בתחום זה עשויה לקדם את התלמיד בפן האישי והלימודי, לעצב את דמותו הערכית והאזרחית ולהכינו לחיים במאה ה-21.

בכנס דלתא הראשון, שהתקיים במכון מופ"ת ב-30.12.2024, הוצגו שמונה מחקרים במדעי הלמידה שהתפרסמו בשנת 2024, ונערך דיון בשאלה על מה אפשר ללמוד מהם וליישם בכיתה.

למידה מבוססת סימולציה היא טכניקה המדמה את תוואי הבית ספרי השטח וממחישה את תנאי הזירה המקצועית העתידית למטרות למידה, תרגול מיומנויות יסוד ורכישת כישורים נחוצים. השימוש בסימולציות החל בעולמות הרפואה והצבא, ומשם גלש לתחומי דעת נוספים כמו הכשרה להוראה, סיעוד ותחבורה. הגם שסימולציות נחשבות ומוכחות ככלי יעיל בתחומים אלו, בשדה ההכשרה להוראה תחום השימוש בסימולציות נחשב כנמצא בראשית דרכו.