מדוע חלק מההורים נעלמים למורים: רעיונות להנעה למעורבות של משפחות קשות-להשגה
Elish-Piper, L. (2024). Why some parents “ghost” teachers: Ideas for engaging hard-to-reach families. Illinois Reading Council Journal, 52(4), 36–40. https://doi.org/10.33600/IRCJ.52.4.2024.36
עיקרי הדברים:
● מאמר זה מציג הצעות יישומיות לעמידה בקשר מול הורי תלמידים שמנותקים לחלוטין מן ההוויה הבית ספרית
● ברגע שהורים אינם משיבים להודעות וממאנים להגיע לימי הורים ופגישות כיתתיות, נוטים מורים להסיק כי להורים לא אכפת – אך המציאות מורכבת בהרבה
● דווקא במקרים בהם הורים מנתקים קשר עם בית הספר צריכה להידלק נורה אדומה ויש לערב, במידת הצורך, את היועצת החינוכית, הפסיכולוגית הבית ספרית, רשויות הרווחה ואפילו את בני המשפחה המורחבת
● כדי ליצור קשר ולבנות מערכת יחסים בריאה מומלץ לגלות אמפתיה, לבוא לקראתם, לבקר אותם או לפגוש אותם במקום נוח עבורם, להציג בפניהם את המשאבים הקהילתיים והעירוניים הקיימים עבורם
●במקרה הצורך ניתן להשתמש במתורגמן או באפליקציות תרגום חינמיות
לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא יחסי מורים-הורים
לא רק ששותפות בין הורים לבין בית הספר תורמת לרכישת שפה, הישגיות אקדמית ומוטיבציה ללמידה, אלא שזו גם מעצבת את האופן בו תופס התלמיד את המוסד הבית ספרי ואת מערכת החינוך. למרות זאת, מערכת יחסים הדוקה ובריאה עם בית הספר אינה מובנת מאליה וישנן משפחות שנמנעות בכוונה תחילה או מכורח נסיבות החיים, מתקשורת שוטפת מול בית הספר ובאי כוחו. לא זו בלבד, מורים רבים, מצדם, מעידים כי מוסדות ההכשרה להוראה לא הכינו אותם לתקשורת מול הורים, הם חשים בודדים במערכה מול הורים ומשוועים לסיוע בתחום – בעיקר מול תלמידים המגיעים ממשפחות קשות-יום (Antony-Newman, 2024).
גוסטינג של הורים
המונח Ghosting לקוח מעולם הדייטינג ומתאר תופעה לפיה בני זוג פוטנציאליים, מכרים או ידידים נעלמים לחלוטין, מבלי לנמק את מניעיהם ותוך ניתוק קשר מוחלט. כאילו האדמה בלעה אותם. מסתבר כי ישנם גם הורי תלמידים שבית הספר, על פניו, אינו קיים מבחינתם. אולם, ברוב המוחץ של המקרים הם נמנעים משלל סיבות, נסיבות ואילוצים, ולא בגלל שלא אכפת להם מהחינוך של ילדם. אותם הורים לא מגיעים לימי הורים, לא עונים לטלפון ולא משיבים להודעות, ולכן המורים עלולים להסיק שלא איכפת להם או שמדובר במקרה אבוד. אבל, זוהי הנחת-שווא ואי-הנוכחות יכולה לנבוע ממגוון נסיבות החיים וכפויות המוצגות להלן (Willemse et al, 2019):
- ניסיון עבר – ישנם הורים שעברו חוויות טראומטיות במוסדות חינוך ונושאים עמם זיכרונות מכאיבים מבתי ספר קודמים או מאחים בוגרים. ייתכן שמוסד חינוכי קודם גרם להם להרגיש טיפשים, דחויים, פגועים או נבוכים והם בוחרים להתנתק רגשית ופיזית.
- בריאות נפשית – עם שיעורים גואים של תסמיני חרדה ודיכאון, יכול להיות שיש הורים שסובלים בעצמם מתחלואת הנפש. כך ,למשל, הורים עם חרדות חברתיות עלולים להתחמק משיתופי פעולה עם הורים אחרים או מפגישות עם צוותים חינוכיים.
- משוב שלילי בלתי פוסק – אם הורים מקבלים מבית הספר אך ורק חוות-דעת מטרידות ודיווחים בעייתיים, שליליים ופוגעניים בנוגע לבנם או בתם, הם עלולים לאטום עצמם ולחסום את דרכי התקשורת מול המחנכת ונציגי בית הספר.
- חוסר ביטחון עצמי – בחינוך העל-יסודי, הנושאים הנלמדים עשויים להיות מעבר להבנתם של ההורים. אי לכך, בית הספר עלול להיתפס כגוף מרוחק ומרתיע ושאין בכוחם לתרום למתרחש בו. לפעמים, ההורים עצמם מתקשים במקצועות השפה או המתמטיקה, והם עלולים לחוש חוסר-התאמה או בושה בנוגע לרקע האקדמי שלהם.
- מחסום שפה – ייתכן שההורים אינם ילידי הארץ ואינם דוברי שפת-אם. לכן, מסרוני צ'אט, דואר אלקטרוני, עלוני מידע או אפילו שיחות טלפוניות עלולות לעורר בלבול, תסכול והימנעות בקרבם.
- צרכים מיוחדים – כאשר לתלמיד יש אח או בן משפחה קרוב עם צרכים מיוחדים, נוטה המשפחה לנתב את מירב משאבי הדאגה, האמפתיה, הממון והזמן אליו. לחילופין, יכול להיות שנולד תינוק במשפחה או שמדובר במשפחה ברוכת-ילדים, ובמצב כזה הורים מתקשים להיות מעורבים או נוכחים עבור האחים הצעירים יותר.
- מחויבויות לעבודה – חלק מן ההורים עובדים מסביב לשעון, מבלים שעות מדי יום בנסיעות הלוך ושוב או מתמרנים בין שתיים או שלוש משרות. לכן, אין להם זמן או אפשרות להיות מעורבים בהוויה הבית ספרית. כמו כן, יש הורים אשר עובדים במשמרות ערב או לילה (וישנים בשעות היום) או עצמאים שכל שעה או יום שמתבזבז מחוץ לעבודה גורמים לגירעון כספי ולבעיות כלכליות.
- מצבי משבר – לפעמים, ללא ידיעת המחנכת, המשפחה עוברת זעזוע פנימי בדמות מוות של בן משפחה, מחלה סופנית, גירושין, אלימות במשפחה, אובדן הכנסה, הרשעה בפלילים או עיקול דירה. תופעות כאלו מצניחות את התקשורת עם בית הספר לתחתית סדר העדיפויות.
- מבנה משפחתי – חלק מהתלמידים נולדים או גדלים במשפחה חד-הורית או מאמצת, בהורות משותפת או על ידי דודים או סבים וסבתות. לעיתים, תא משפחתי זה אינו מציע מעטפת הורית מחבקת ודואגת כפי שהיינו מקווים (Tan et al., 2019).
איך לתקשר עם הורים נעלמים?
על רקע התסריטים המורכבים המוצגים לעיל, ברור כי אין פתרון קסם או דרך אחת פשוטה להניע הורים בלתי-נוכחים למעורבות. עם זאת, דווקא במקרים האלו אסור להתעלם וזוהי חובה מוסרית להביע עניין ולהציע עזרה וגישור. ישנם, אם כן, כמה רעיונות יעילים שבכוחם להצית מחדש את הקשר ולבנות מערכת יחסים מועילה עם אותם הורים.
- הפגינו אמפתיה – בראש ובראשונה, הימנעו משיפוטיות, היו חפצי-לב ואל תקפצו למסקנות. לפעמים, מחווה אישית או מעשה קטן של חסד מבחינתכם, יכול להיות משמעותי מאוד עבור הורים שחווים לחץ, אתגר או משבר. על כן, עוד בטרם תדונו בהיבטים הפדגוגיים, מוטב להדגיש או לציין היבטים חיוביים, לזרוק מילה טובה, לגלות עניין ולשאול אם יש דרך לעזור.
- בואו לקראתם – גם אם הניסיון ליצור קשר עם המשפחה לא צלח או נדחה, אסור לוותר. במקום זאת, רצוי לערב את היועצת החינוכית, הפסיכולוגית הבית ספרית או רשויות הרווחה ואפילו לפנות לבני המשפחה המורחבת או לערוך ביקור בית.
- הכירו את המשאבים הקיימים – במקרים רבים, ובעיקר בעידן של יוקר מחיה, היעלמות של הורים נובעת מנטל או חנק כלכלי. אבל, במערכת החינוך פועלים מיזמי סבסוד ומלגות והקהילה העוטפת את בית הספר יכולה להציע סיוע בשלל תחומים. על המורים להיות מודעים למגוון השירותים הקהילתיים והעירוניים העומדים לזכות האזרח, כמו סיוע נפשי או כלכלי, ייעוץ פיננסי, הכשרה תעסוקתית, שיעורי שפה ואולפן ועוד.
- התגברו על מחסום השפה – כאשר ההורים אינם דוברי שפת-אם, קשה להם מאוד לתקשר והם עלולים להתבייש. במקרה כזה, תפקידכם הוא להקליל את החוויה עבורם ולהבהיר ששפה אינה מחסום בלתי-עביר. לשם כך, חשוב להסתייע במתורגמן בשיח מולם, באדם מקשר שאינו מתורגמן אך שולט בשתי השפות או אפילו באפליקציות חינמיות לתרגום שפות. לדוגמה, Lingvanex, Talking Points או Reach Well.
רשימת המקורות
Antony-Newman, M. (2024). Teachers and school leaders’ readiness for parental engagement: Critical policy analysis of Canadian standards. Journal of Teacher Education, 75(3), 321-333. https://doi.org/10.1177/00224871231199365
Tan, C. Y., Lyu, M., & Peng, B. (2019). Academic benefits from parental involvement are stratified by parental socioeconomic status: A meta-analysis. Parenting Science and Practice, 20(4), 241-287. https://doi.org/10.1080/15295192.2019.1694836
Willemse, T. M., Thompson, I., Vanderlinde, R., & Mutton, T. (2019). Family-school partnerships: A challenge for teacher education. Journal of Education for Teaching, 44(3), 252-257. https://doi.org/10.1080/02607476.2018.1465545
Antony-Newman, M. (2024). Teachers and school leaders’ readiness for parental engagement: Critical policy analysis of Canadian standards. Journal of Teacher Education, 75(3), 321-333. https://doi.org/10.1177/00224871231199365
Tan, C. Y., Lyu, M., & Peng, B. (2019). Academic benefits from parental involvement are stratified by parental socioeconomic status: A meta-analysis. Parenting Science and Practice, 20(4), 241-287. https://doi.org/10.1080/15295192.2019.1694836
Willemse, T. M., Thompson, I., Vanderlinde, R., & Mutton, T. (2019). Family-school partnerships: A challenge for teacher education. Journal of Education for Teaching, 44(3), 252-257. https://doi.org/10.1080/02607476.2018.1465545