נמצאו 20 פריטים
  • תקציר

    חברות במועדון מקוון של קריאת ספרים במהלך חופשת הקיץ מאפשרת לתלמידים לקרוא, להתעמק ולדון בטקסטים ספרותיים – בזמן הנוח להם. ג'ניפר סמית', מורה בחטיבת ביניים שמפעילה מועדון קריאה מקוון לתלמידי כיתות ז' ו-ח', חולקת את שיקוליה, רעיונותיה והמלצותיה על בסיס ראיונות ותצפיות שקיימה עם משתתפי התוכנית.

  • תקציר

    מה גורם להצלחה בלימודים פרט לכישרון ולחריצות? רבים ניסו להשיב על שאלה זו, ובכללם עורכי המחקר הנוכחי שגילו ממצאים מפתיעים על התפקיד החיובי שממלא סטרס במידת ההצלחה של תלמידים. לפיכך, מומלץ כי המורים וההנהלה לא יחששו ליצור רמה מאוזנת ומדודה של סטרס בלימודים.

  • תקציר

    מה מבדיל בין תלמידים מקובלים לתלמידים שאינם כאלה בבית הספר? יופי חיצוני עוזר, זה ברור. אך מה עם תוקפנות (אגרסיביות)? מחקר זה בחן את השפעותיהם של יופי חיצוני ואגרסיביות על פופולריות בקרב תלמידי תיכון. ייחודו הוא בבדיקת שילוב שני המשתנים האלה, שהשפעת כל אחד מהם בנפרד כבר נבחנה במחקרים קודמים. ממצאי המחקר תורמים להבנת ההבדלים בין אלה שחביבים על חבריהם (פופולריות סוציומטרית) לבין אלה שזוכים בנראות-חברתית (פופולריות נתפשת)

  • תקציר

    מורים רבים מתארים עומס-יתר רגשי שנגרם משתי סיבות: 1. אינטראקציות מלחיצות מרובות עם תלמידים, הורים, עמיתים ועם מערכת החינוך בכללה. 2. העומס האידיאולוגי של מקצועם – הניסיון לעמוד בנטל הציפיות הגבוהות לביטוי ולהגשמה של ערכים חינוכיים. בימי משבר הקורונה ניתן להניח שהעומס והלחץ רק גוברים. מטרתו של מחקר זה היא להעריך את השפעתה של טכניקת מדיטציה מבוססת-חקירה לשם הפחתת מתח – IBSR.

  • תקציר

    מאמר זה בוחן בעין ביקורתית את תפקודם של בתי ספר מקוונים בארצות הברית. החוקרים רואים בהוראה מקוונת תופעה בעלת פוטנציאל כביר, אך מבוזבז, שהתפשטה ללא פיקוח הולם. לטענתם, רוב המתכנתים והמנהלים שהקימו בתי ספר מקוונים נכשלו במשימתם בגלל מחסור במימון, כשל במערכות המידע וחזון חינוכי מעורפל.

  • תקציר

    במחקר זה נבחן הקשר בין מנהיגותו החינוכית של מנהל בית הספר לבין נכונות המורים להגדיל ראש באמצעות ראיונות עם 289 מורות ו-21 מורים העובדים בבתי ספר יסודיים באיראן. נמצא שמנהל בית הספר מסוגל להשפיע על נכונות המורים להגדיל ראש באמצעות שמירה על אקלים בית ספרי חיובי, העצמתם על ידי האצלת סמכויות וחלוקת עבודה בהתאם ליכולותיהם כאינדיבידואלים.

  • תקציר

    בד בבד עם הגידול המהיר בהיצע הקורסים המקוונים, מספר הולך וגדל של לומדים בוגרים נכנסים לאוניברסיטאות או חוזרים אליהן. אך למרות המספר ההולך וגדל של סטודנטים בוגרים "לא מסורתיים", כלומר, סטודנטים הלומדים באופן מקוון, מעט ידוע על התהליכים הדינמיים של למידה מרחוק בקרב מבוגרים. סטודנטים אלה תולים תקווה בלימודים, ונאבקים באמצעותם על הזכות לפתח את יכולת הלמידה שלהם, לאזן את החיים ואת הלימודים ולהפוך ללומדים עצמאיים בעלי יכולת ויסות עצמי. מרכיבים אלה יאפשרו להם להיות בני אדם עצמאיים יותר, מסודרים יותר ובעלי יכולת למידה לאורך החיים (lifelong learners).

  • סיכום

    במסגרת ההתייחסות לכישורי המאה ה-21 נערכו דיונים על אפשרויותיהם של הילדים להצליח במסגרת כלכלה עתידית ובתוך כך נערכו אף דיונים על משרות שטרם הכרנו או שעדיין לא הומצאו. אבל יש היבט נוסף הדורש התייחסות וממעטים לדון בו: חינוך בעיתות משבר. בתקופות משבריות, לאופן שבו המידע מופק ונצרך יש השפעה עצומה על החברה והכלכלה, ותפקידו המשמעותי של החינוך הוא להבטיח שצרכני המידע יוכלו להבינו ולפרשו במדויק. במילים אחרות, ובאופן כללי יותר, מטרתו של ה"חינוך משברי" היא לבחון כיצד הוא מסוגל להתמודד עם הידע, עם המיומנויות ועם ההנחות הנדרשות לאנשים בתקופות של ערעור.

  • תקציר

    לרשות המחנכים המבקשים לערוך שיעורים מקוונים עומדים כעת כלים רבים שעשויים לאפשר ולעודד את מעורבות התלמידים, לבנות קהילות לומדות בקורסים ולשמור על התנהלות שפויה של הסגל. עם זאת חשוב להדגיש שעל הכלים הנבחרים להתאים ליעדים הכוללים של הקורס. על כן, ראשית יש לבנות את הקורס ולתכננו ורק בהמשך להתאים לו את הכלים. אמנם הפיתוי הוא רב, אבל לא כדאי להשתמש בכלים רק כיוון שהם "נוצצים" ומושכים, אלא רק אם וכאשר הם נחוצים באמת לשם העברת תכני הקורס.

  • תקציר

    למרות הצורך הגובר בשיעורי וידאו ללמידה מקוונת, רבים מן המורים והמרצים אינם בטוחים כיצד להכין ולפתח שיעורים מצולמים. במחקר זה, סטודנטים לתואר שני במדעי המחשב במכון הטכנולוגי של ג'ורג'יה מילאו סקרים ומשובים על אודות שיעורים מקוונים בהם צפו במשך שמונה סמסטרים. על רקע המידע שסיפקו הסטודנטים על מידת היעילות של השיעורים המקוונים, מוצגים שבעה עקרונות לעיצוב ופיתוח של שיעורי וידאו לימודיים.

  • תקציר

    ידוע שהומור יכול לשפר את האווירה בכיתה וכתוצאה מכך גם את ההישגים הלימודיים, אבל איזה סוג של הומור? שאלת המחקר הנוכחי היתה האם מגדר המורים וסוג ההומור שבו הם משתמשים בכיתה משפיעים על עומק המעורבות והמחויבות (engagement) של התלמידים?

  • סיכום

    המנצח ליאונרד ברנשטיין קיים בשנים 1958 עד 1972 בניו יורק סדרת קונצרטים לילדים שבה ניסה להשיב על השאלה על מה מדברת המוסיקה. הוא שלל כמה חלופות, ולבסוף טען כי המוסיקה אינה מספרת סיפור, מציירת תמונה או מתארת רגש. לדבריו, למוסיקה יש משמעות משלה – ועל המאזינים מוטל לגלותה. ברנשטיין הקדים דור שלם של חוקרים בחינוך המוסיקלי הרואים ביכולתם של תלמידים להרהר ולדבר על החוויה המוסיקלית שלהם כלי חשוב בהתפתחותם המוסיקלית.

  • סיכום

    שני שביט חקרה את מערכת החינוך בדנמרק, המדינה המובילה בסקרי האושר העולמיים, וחזרה עם מסקנות באשר לדרכים שמומלץ לנקוט ולאמצעים שמוטב להימנע מהם בחינוך ילדים בגיל הרך. מסקנות אלה מפורטות בראיון שערכה איתה נועה לימונה במוסף הארץ. לפניכם סיכום של הריאיון שמזקק את השיחה בין השתיים לכללי עשה ולא תעשה.

  • תקציר

    על מורים רבים מוטלת המשימה ללמד את מקצועות המדעים, הטכנולוגיה, ההנדסה והמתמטיקה (STEM) או לשלבם במערך הלימודים. לימוד התכנים האלו דורש מהמורים, בין יתר האתגרים, להנחיל לתלמידים מיומנויות חשובות כגון פתרון בעיות, הסקת מסקנות ותקשורת בינאישית. ההטמעה של המקצועות הללו מהווה אתגר עצום עבור מערכות חינוך בארצות רבות, ובכללן ישראל. במאמר זה מוצגים חמישה רעיונות ודוגמאות לשילוב מקצועות ה-STEM בתוכנית הלימודים.

  • תקציר

    שחיקת מורים היא בעיה ארוכת שנים המלווה את מערכות החינות במדינות רבות ברחבי העולם. מאחר ששחיקה היא תופעה שכיחה יותר בקרב מורים הנמצאים בשלבים המוקדמים של קריירת ההוראה, נעשו מאמצים רבים והושקעו משאבים על מנת לשמור אותם במערכת, במיוחד באמצעות תהליכי חונכות ותוכניות תמיכה יעילות שיושמו ומיושמות בבתי הספר. פחות ידוע, לעומת זאת, על תפיסותיהם וחוויותיהם של בוגרי הכשרת המורים הראשונית (Initial teacher education) שבוחרים עם סיומה לא להיכנס לבתי הספר כמורים, ולכן לא נהנים מחונכות, תמיכה וסיוע, וכתוצאה מכך מהווים למעשה אבדה למקצוע, אולי לנצח.

  • תקציר

    ספר זה מספר את סיפורם של בתי הספר הייחודיים: מוסדות חינוך שבחרו לערער על המובן מאליו החינוכי הממלכתי-ציבורי ולהציע חינוך אחר. בתי הספר הללו מציעים חלופות חינוכיות-פדגוגיות חדשניות לחינוך המסורתי, אך גם מעוררים דילמות חברתיות בשל מרחב הפעולה האוטונומי שהם נוטלים לעצמם ובשל פרישתם מהציבוריות, תוך פגיעה אפשרית בערכי השוויון והסולידריות החברתית.

  • תקציר

    כיצד בוחנים ומעריכים ספרי לימוד באזרחות? לפי הכתוב בפרק זה, יש לבדוק עד כמה מצליחים הספרים להקנות ערכים דמוקרטיים לתלמידים. זאת ניתן לעשות בין השאר באמצעות הצגת השאלות הבאות:

  • תקציר

    לימודי המוזיקה נתפסים על פי רוב כשוליים ורחוקים ובוודאי פחות רלוונטיים לתלמידים מנושאי הליבה המקובלים. בתי הספר הכלליים, בעקבותיהם המוסדות להשכלה גבוהה, ובהתאמה, גם המוסדות להכשרת מורים, שומרים את תולדות המוזיקה רק לשולי המערכת. אל מול משאבים מוגבלים וזמן מצומצם המוקדש לנושא, זקוקים המורים לדרכי הוראה חדשות ואפקטיביות לשילוב הדיסציפלינה לתוך השיעורים האחרים העוסקים למשל באמנויות הפרפורמנס (מיצג) או במסגרת הלימודים ההומניסטיים, על מנת שהנושא לא יידחק לחלוטין מחוץ למערכת.

  • סיכום

    פרק זה מצביע על טשטוש הגבולות בין היסטוריה לספרות, באופן המאפשר ליישם טכניקות ניתוח ספרותיות על טקסטים היסטוריים, במסורת שיצר היידן וייט. וייט זיהה בעבודותיהם של היסטוריונים ופילוסופים של ההיסטוריה במאה ה-19 סגנונות רטוריים שונים שבאמצעותם הציגו את ניתוחיהם ההיסטוריים, וכן ארבעה ז'אנרים ספרותיים שדרכם הוצג "הסיפור ההיסטורי' שלהם: רומנטי, טרגי, קומי ואירוני.

  • סיכום

    בדו"ח האחרון על חוק חינוך לאנשים עם מוגבלויות (IDEA) שהוגש לקונגרס האמריקני מטעם משרד החינוך (U.S. Department of Education, 2016) הוצג כי עלה מספר התלמידים בעלי מוגבלויות למידה, שפה וליקויי בריאות אחרים שנכנסו לקטגוריה של בעלי מוגבלויות עם השכלה גבוהה. אחת הסיבות לשיפור זה עשויה להיות נעוצה בעובדה ש-60% מהתלמידים לומדים רוב היום (כ-80% משעות הלימוד) בכיתות כלליות, ומתוקף כך מתאפשרת גישתם למערכת השיעורים הכללית.