ד"ר גיל גרטל מפרסם מאמרון ביקורתי ונוקב בנושא שילוב המחשב בלמידה: "במשך שנים תקשוב בתי הספר מלווה בהבטחות שווא לפדגוגיה חדשנית. אבל מי אמר שבמקום לגעת בסלע אמיתי עדיף לשלוח ילד לראות סלע במחשב? האם יתכן שהמניע הוא לא חינוכי, אלא כלכלי? הטענה שאינטראקציה עם אפליקציה תטיב עם הילדים שלנו יותר מאשר אינטראקציה עם העולם הממשי ועם בני אדם סביבם היא טענה מגוחכת. אם רוצים לשרת את הלמידה, צריך לתת מענה לתכונות של הלמידה, לאופן בו היא מתהווה ומתפתחת בגיל צעיר. המחשבים והרשת, כמו אנציקלופדיות וספרי הלימוד, משרתים היטב את אלה שכבר יודעים. אלה שרכשו כבר את מושגי היסוד ואת יכולות החשיבה, שמאפשרים להם לנוע במרחב הדעת מתוך בחירות בעלות משמעות" (גיל גרטל).

ג'יי הורוויץ מפרסם בבלוג שלו תגובה ביקורתית לכתבה מאתר ה-District Administration: "אמיתה מאד מקובלת גורסת שהתקשוב מחולל שינוי מהותי בחינוך. אפילו הספקנים מוכנים להודות שהעשייה החינוכית נמצאת היום בתקופה של שינוי מואץ, ובמידה רבה זה בזכות הדיגיטאליות. עם שינויים שמתרחשים בכל כך הרבה חזיתות – קורסי MOOC, הכיתה ההפוכה, BYOD, למידה ניידת, big data, ועוד – קשה לקבוע מהיכן תגיע ההשפעה המרכזית. אולי זה איננו משנה, אבל אם רוצים להשפיע, רצוי לדעת איפה הכי כדאי ללחוץ, ולכן יש טעם לזהות את הנקודה החשובה ביותר. אבל אולי יש דרך פשוטה יותר – פשוט ללכת על כל החזיתות או לירות לכל הכיוונים".

לומדים ויוצרים יחד – יוזמה חדשה של 'צוות הלמידה השיתופית' ב'תכנית התקשוב הלאומית', מאפשרת לכל מורה ליצור ביחד עם כיתתו קשר עם בית ספר עמית.מורים אשר ימלאו את פרטיהם יכנסו ביחד עם כיתתם למאגר הארצי ויוכלו לבחור בית ספר מתאים לשותפות קצרה או ארוכת טווח – על פי קריטריונים של תחום דעת, נושא ושכבת גיל.הפרויקט מיועד לכיתות א'-ט' בבתי ספר שלוקחים חלק בתוכנית התקשוב (אפרת מעטוף).

מחקר בשיטות מעורבות שימש כדי לחקור את הגורמים שמניעים ומעכבים את אנשי הסגל ללמד באופן מקוון. הממצאים הראו שנוחות וגמישות הם הגורמים המניעים העיקריים להוראה מקוונת, כמו גם היכולת להגיע לטווח רחב של לומדים מגוונים. יחד עם זאת, הזמן והמאמץ הרבים שנדרשו כדי ללמד באופן מקוון הוכחו כמכשולים עיקריים לאימוץ הוראה מקוונת (Wright, James M., 2014).

בתקשוב החינוכי היום "למידה ניידת" היא בין המונחים הפופולאריים ביותר. אפשר להבין למה. מכשירים דיגיטאלים נמצאים כמעט בכל כיס, והמכשירים האלה מעניקים גישה מהירה וכמעט בלתי-אמצעית למידע (אני, כרבים אחרים, כתבתי על זה לפני כמה שנים). והיום לא מדובר רק בגישה למידע, אלא באפליקציות שבאמצעות ה-GPS מזהות את מקומו של הלומד ומזרימות אליו מידע בהתאם למקום הזה. אפשר להגיד שאנחנו עדים להתגשמות חזון ה-anytime, anywhere learning, חזון שעליו חלמו עוד במאה הקודמת, אבל לא היה ישים אז. היום, כאשר הטכנולוגיות מאפשרות את מימוש החזון, אפשר להבין את ההתרגשות. אבל דווקא בגלל זה צריכים לשאול אם אותה anytime, anywhere learning היא באמת מה שאנחנו רוצים (ג'יי הורוויץ).

Open Culture משתפת יותר מ-200 מקורות חינמיים לבתי ספר. החל מספרי אודיו, ספרים דיגיטאליים וסרטוני וידאו, דרך ספרי קומיקס בפיסיקה ועד לאוסף שפות זרות נפלא – זהו אחד מדפי האינטרנט הללו שתרצו לשלוח למוריכם במייל. בקשו מכולם למצוא דבר אחד שהם יכולים לעשות בו שימוש. מדובר בכל נושא הנלמד בבית הספר פחות או יותר (The Cool Cat Teacher).

ג'יי הורוויץ סוקר באופן ביקורתי מאמרון גדוש שבחים הדן בקובץ שנבנה במקור על ידי מפקח במערכת החינוך של מדינת ניו ג'רזי. בקובץ רשימה של מעל 80 כלים דיגיטאליים, כאשר כל כלי משויך לאחת או יותר מבין הקטגוריות שבטקסונומיה של בלום.הורוויץ מעלה שתי שאלות: "הראשונה די מובנת מאליה: מה ברשימה עושה אותה לטובה כל כך? אבל השאלה השנייה הרבה יותר חשובה: האם הטקסונומיה של בלום וקטלוג כלים דיגיטאליים לפי התאמתם לשלבים השונים שבה אומרים לנו משהו משמעותי שיכול לקדם את הלמידה? אישית, התקשיתי מאד להבין למה הרשימה נחשבת טובה. יתרה מזאת, העיון בה שכנע אותי שוב שהניסיון לרתום כלים דיגיטאליים לטקסונומיה של בלום מיותר".

ג'יי הורוויץ מתייחס למאמרון הקודם שלו בנושא "תכנית לימודים המבוססת על איסוף וניתוח נתונים", ומתאר כיצד הביע בו את החששות שלו "כלפי ההשתלטות על החינוך של תפיסת עולם מכניסטית שבאה לביטוי בחברות כמו Knewton והנתונים הרבים שהן אוספות. ציינתי שחברות כאלה מתיימרות לייעל ולשפר את הלמידה של תלמידים באמצעות כמויות המידע האדירות שהן אוגרות בכל שלב ושלב של ההוראה והלמידה. נדמה לי שהסברתי את ההתנגדות שלי לתפיסה הזאת במאמרון ההוא, אבל יש עוד שני היבטים של הסוגיה הזאת שראויים להתייחסות".

ג'יי הורוויץ מתייחס לסוגיה של החלפת המורה במכונת הוראה: "בעולם התקשוב החינוכי מרבים לצטט אמירה של ארתור קלארק משנת 1980: כל מורה שניתן להחליף במכונה ראוי שיוחלף. (באנגלית זה נשמע טוב יותר: Any teacher who can be replaced by a machine should be.) על אף הפעמים הרבות שבהן האמירה הזאת מצוטטת, קיים ויכוח בנוגע לכוונה שלה. האם היא נאמרה כביקורת כלפי מורים שהם בעצם מיותרים, ולכן הכסף שהולך למשכורות שלהם מבוזבז? או אולי כוונתה היא להדגיש שמורים צריכים לעסוק רק בענייני חינוך של ממש, וכל דבר אחר (מבחנים וציונים, למשל) ראוי שייעשה על ידי מכונות?"

עמית מירז מדווח בבלוג שלו על קהוט (Kahoot), כלי מקוון וידידותי למכשירים ניידים ולטאבלטים, המאפשר הוראה ולמידה בעזרת פדגוגיה מבוססת משחק."המשחק קהוט הוא דוגמא נפלאה למשחק שבבסיסו יש חשיבה פדגוגית עמוקה. מעבר להיותו פלטפורמה נפלאה לחידונים, המשחק משמש ככלי עזר שתומך בתלמיד בזמן בצוע המשימה ומאפשר לתלמיד להפוך למנהיג".

גוגל החלה את דרכה כמנוע חיפוש אבל היום היא מציעה הרבה יותר כלים בעלי פוטנציאל העברת מידע לכיתת המדעים. במאמר זה מובאת סקירה של כמה מהם: חיפוש מתקדם, חיפוש אתר, חיפוש מותאם, תמונות גוגל, שולחנות "היתוך" של גוגל והמגמות של גוגל (Ben Smith).

מחשב נייד מסוג כרומבוק, המבוסס על מערכת ההפעלה הבסיסית של גוגל , מוכיח עצמו כפתרון טוב, לא לכולם, אבל מה שהוא כן עושה, הוא עושה בצורה טובה ויציבה ומאובטחת. לבתי ספר הוא פתרון מעולה כי אין לך בעיות של וירוסים והמנהל הטכני מקבל מגוגל כלי תחזוקה של כל הכרומבוקים, המורה מקבל חשבון מיוחד ב-Play Store כך שאם הוא מחליט שכל התלמידים צריכים אפליקציה או ספר מסויים, זה מתווסף אוטומטית לכל חשבונות התלמידים, ואם נשבר כרומבוק, אפשר לספק לתלמיד מחשב אחר וכל מה שהתלמיד צריך לעשות הוא לבצע Login פשוט והכל חוזר מיידית ( Hetz Ben Hamo).

עיקרי הרצאתה המרתקת של ד"ר גילה קורץ ביולי 2014 במט"ח. בהרצאתה התייחסה ד"ר גילה קורץ ל3 נושאים : תמונת מצב עכשווית , כיווני התפתחות , אתגרים. אחת המגמות החשובות עליהן הצביעה ד"ר גילה קורץ היא טשטוש הגבולות בין המרחב הכיתתי למרחב החוץ-כיתתי ( תקשוב זה לא רק למידה מרחוק) , כמו כן שינוי בנגישות לתוכן – נגישות למידע עכשווי אותנטי הופכת את הלמידה למשמעותית יותר , יצירת תוכן ע"י לומד תורמת להעלאת תחושת הבעלות שלו על הלמידה , יש חשיבות ללמידה חברתית – בנייה שיתופית של ידע באמצעות מרחבים שיתופיים ברשתות חברתיות ( גילה קורץ) .

ג'יי הורוויץ הפנה את תשומת לבנו להתפתחות מועילה בתחומי התקשוב החינוכי והיא כניסת יישומים של WordPress לתחום הלמידה המקוונת . ג'יי הורוויץ מתייחס ל"תוסף שהופך אתר WordPress ל-LMS שבאמצעותו אפשר ללמד ולנהל קורסים מקוונים," בהחלט מרשים (אם כי, כמובן, ג'יי הורוויץ בדעה שהדגש על "ניהול" קורסים במקום על העצמת הלמידה העצמית הוא טעות")