שוק הספרים הדיגיטליים העולמי, מצוי כיום בתהליכי שינוי דרמטיים שמערערים על העקרונות המוכרים עד כה בעולם הדפוס. שינויים רחבים אלו כוללים מודלים כלכליים חדשים של מכירת תוכן ושירותים נלווים, גיוון ערוצי פיתוח והפצה, עיצוב מחדש של חווית הקריאה, ריבוי ערוצי המדיה להצגת תוכן שהיה עד כה טקסטואלי, ומגוון פלטפורמות וכלים טכנולוגיים לקריאה. מגמה זו מתחילה להתרחב בשנה הקרובה גם לתחום החינוך – יותר סטודנטים יעדיפו לקבל את ספרי הלימוד שלהם בפורמט דיגיטלי שמותאם לחוויית הקריאה שמציעים מכשירים אלו. ההנחה שהמכשירים ייצרו חווית למידה מהנה יותר ולפיכך יהיו הדרך המועדפת ללמידה. בנוסף יכולים הקוראים הדיגיטליים לאחסן כמות גדולה של ספרים (את כל ספרי הלימוד הנדרשים במהלך התואר כולו!) – הם קטנים, דקים וקלי משקל בהשוואה לספר מודפס (משקלם כ-200 גרם) וכוללים כלי חיפוש וכלים לסימון, להדגשה ולכתיבת הערות שוליים. לפי תחזית מכון המחקר XPLANA המכירות של ספרי לימוד דיגיטאליים עתידות לגדול מ 1.5% כיום ליותר מ 44% בתוך 6 שנים (צילי רז-ליברמן ).

ההכרזה האחרונה של חברת אמזון על דגמים חדשים של קוראי ספרים אלקטרוניים מעוררת בעולם תהודה רבה והמומחים סבורים כי לספר המודפס אין עתיד בעשור הקרוב. John Biggs העורך של TechCrunch פרסם לאחרונה תסריט עתידי לעולם הספר בעשור הקרוב והעשור שלאחריו . מתוך תסריט זה עולה כי בשנת 2015 כבר יתחילו חנויות הספרים הרגילות להיסגר ורק חנויות קטנות ומתמחות ישארו במקומות שונים . לקראת שנת 2019 יתחילו גם המו"לים להעלם מהשוק ויוותרו רק המו"לים הגדולים שהשכילו להשקיע בתחום ההוצאה לאור האלקטרונית וההפצה הדיגיטלית. בשנת 2020 מרבית התלמידים בבתי הספר בארה"ב כבר יגיעו לבתי הספר עם קורא ספרים אלקטרוני.

במהלך השנים, המו"לים ניסו מגוון של אסטרטגיות כדי למכור ספרי לימוד דיגיטליים, אבל בהצלחה מוגבלת. רוב הסטודנטים ממשיכים לקנות ספרים בדפוס למרות חוסר הנוחות שבסחיבתם בתיק גב. שני מו"לים גדולים בארה"ב מנסים טקטיקה חדשה. Pearson ו- McGraw-Hill משקיעים בחברת Inkling, חברה שיוצרת ספרי לימוד אינטראקטיביים שמשלבים אודיו, וידאו וחידונים אינטראקטיביים וזמינים לשימוש ב-iPad. הספרים האינטראקטיביים של Inkling מתואמים ל-iPad, ואינם רק העתק מקוון של התוכן הזמין בדפוס. לדוגמא, ספר על מוסיקה ב- Inklingכולל צלילים מקונצ'רטו של מוצרט יחד עם הסברים הנגללים על המסך כאשר המוסיקה מתנגנת. בעבר, המו"לים מכרו ספרי לימוד דיגיטליים שהיו העתקים של הטקסט בדפוס, אך בהצלחה מעורבת. הספרים ב- Inklingמנצלים את יתרון האינטראקטיביות של ה-iPad, שיכול לעודד יותר מכירות מאשר ספרים שפשוט יוצרים מחדש את העיצוב של הספר בדפוס.

האם חווית הקריאה בספר אלקטרוני מעודדת קריאה יותר אינטנסיבית? ממצאי מחקר חדשים מארה"ב מלמדים כי אנשים שרכשו מכשירי קריאה לספרים אלקטרוניים ( E-readers ) מקדישים יותר זמן לקריאה. המחקר שנערך בארה"ב בקרב 1200 קוראי ספרים אלקטרוניים גילה כי 40% מהם מקדישים הרבה יותר זמן לקריאה, ואילו 58% אמרו כי הם קוראים באותו היקף כמו קודם. 2% מתוך הקוראים טענו כי הם קוראים פחות. עדיין מוקדם להעריך את ההשלכות של ספרים אלקטרוניים על הקריאה , מה גם שבישראל המהלך האחרון של פיתוח ספרים אלקטרונים בעברית לא הביא להתעוררות שוק הספרים האלקטרוניים . בארה"ב ההיצע של כותרים אלקטרוניים באנגלית הולך וגדל כל הזמן ואילו בישראל המבחר נותר מצומצם למדי.

בעוד אמזון מתגאה במכירות מרקיעות שחקים של ספרים אלקטרוניים, ברור שמדובר רק בתחילתה של המהפכה. ספרים אינטראקטיביים, שמשלבים וידאו או עלילה לפי הזמנה כבר כאן – ומשנים לחלוטין את מה שאנו קוראים לו "ספר". וכמו תמיד, יש מי שפוחד שזה משחית את הנוער. המהפכה של ספרי הקריאה הדיגיטליים משנה גם את תפיסת הספר ויחסי הגומלין שבינו לבין הקורא. בעוד שספרים מודפסים הם לרוב שבילים ליניאריים שמותווים על ידי הסופר, פרק אחרי פרק – ספרים דיגיטאליים מעודדים את הקוראים ללחוץ על לינק פה או שם ושולחים אותם למסעות צדדיים לפני שהגיעו לתחתית העמוד. ד"ר גארי סמול, ?טוען שהשימוש באינטרנט מפעיל יותר חלקים במוח מאשר קריאה בספר. מצד שני, הקריאה המקוונת מבוססת לעיתים קרובות על מה שסמול מכנה "תשומת לב חלקית מתמשכת". בשל המעבר מלינק אחד למשנהו.

כתבה מעניינית שהתפרסמה לאחרונה בביטאון CHRONICLE OF HIGHER EDUCATION לגבי חווית השימוש בקוראי ספרים אלקטרוניים. הכתבה מציגה את ניסיונם של מרצים, דוקטורנטים וחוקרים באקדמיה שרכשו קוראי ספרים אלקטרוניים בשנים האחרונות. הקריאה הממוחשבת בספרי האלקטרוניים, מרביתם KINDLE מתוצרת אמזון היא נוחה ויעילה, אך מנקודת ראות של איש האקדמיה מבחר הספרים המוצע כיום מוגבל למדי ( מצאי הספרים האלקטרוני נכון לשנת 2010 הוא 500,000 כותרים) . איש האקדמיה או המרצה הזקוק לספרי עיון טובים לא ימצא אותם במרבית המקרים בפורמט הספר האלקטרוני. חלק מהמרואיינים בכתבה מציגים את הרגלי הקריאה שלהם שאינם זוכים למענה בספר האלקטרוני, כגון היכולת לעיין במקביל בכמה ספרים ולהשאירם פתוחים בעמוד מסוים . מרואיינים אחרים בכתבה , אהבו את היכולת התצוגה הטכנולוגית של הספר האלקטרוני, אך חסר להם מנגנונים יעילים כגון יכולת לסמן קטעי טקסט בצבע זרחני ולשמור אותם גם בקריאה הבאה. מתוך הכתבה עולה שקשה מבחינה פסיכולוגית לשנות הרגלי קריאה שהתפתחו במשך דורות , ולכן סביר להניח שהדור הבא יסתגל יותר מהר לספר האלקטרוני , אך גם מדובר בדור שקורא פחות ספרים.

בהמשך למגמת גידול בשימוש בספרים אלקטרונים שאנו רואים בחודשים האחרונים, עליה תוכלו לקרוא גם בכתבה שהתפרסמה ב-NY-Times נשאלת השאלה האם יש הבדל בעיבוד הקוגניטיבי של המידע האלקטרוני לעומת הנייר המודפס ? חמישה מומחים: פרופ' Alan-Liu מאוניברסיטת קליפורניה, Sandra-Aamodt העורכת לשעבר של כתב-העת “Nature-Neuroscience”, פרופ' Maryanne-Wolf מהמכון להתפתחות הילד, פרופ' David-Gelernter מהחוג למדעי המחשב של אוניברסיטת ייל ופרופ' Gloria-Mark מהחוג למידענות של אוניברסיטת קליפורניה ניסו לתת מענה לשאלה מעניינת זו.

יורם אורעד כתב מאמרון מעניין באדיורשת על ההווה והעתיד של הספר האלקטרוני . לדעתו, השילוב של בשלות האוכלוסיה לקרוא ספר דיגיטאלי מן המסך של מכשיר קריאה אלקטרוני נייד (או קורא אלקטרוני נייד) והידידותיות והפשטות של טכנולוגיית הקורא הדיגיטאלי מביא כיום למספר גדול יותר ויותר של אנשים המוכנים להשתמש בו. על פי הכתבה , אותה הוא מזכיר , אנו עדים לתופעה של יותר ויותר הוצאות ספרים המוציאות, בצד ספרי הדפוס הרגילים, גם מהדורה אלקטרונית של אותם ספרים, המתאימה לשימוש בקוראים אלקטרוניים.