ספר אלקטרוני
מיון:
נמצאו 39 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • תקציר

    סקירה זו מתארת את השינויים בהוצאות הספרים האקדמיות בעקבות תמורות רבות שחלו בתחום בשנים האחרונות. עיקרן של תמורות אלה הן הפרסום הדיגיטלי, הנגישות הפתוחה למקורות מידע, יכולת הוצאה עצמית של ספרים, ירידה במכירות הספרים המודפסים והשינויים הכלליים יותר שהתרחשו בחברה הנוגעים לאופני הלמידה, לתקשורת בין-אישית ולכתיבה. בייחוד הסקירה מבקשת לבחון אם השתנו גם ההיבטים האלה: הקפדה על סגנון הכתיבה האקדמית ועל כללי השימוש בהפניות.

  • תקציר

    התנסויות אורייניות של ילדים צעירים בבית מעצבת את ההתפתחות של כישורי ניצני אוריינות. בעקבות השימוש ההולך וגובר במחשבי לוח אישיים (כגון, iPads) בבתים ובמסגרות החינוך לגיל הרך חשוב לחקור את היחס בין הכלים הדיגיטליים לבין ניצני האוריינות. המחקר הנוכחי בחן את היחסים בין כישורי ניצני האוריינות של 57 ילדים בטווח גילים 4-2 לבין שימוש ביתי במחשבי לוח אישיים לצורך כתיבה וקריאה (Neumann, Michelle M., 2016).

  • תקציר

    המחברות מציגות שלושה מחקרים שהתמקדו בקריאת ספר אלקטרוני (e-book) בקרב ילדי גן בהקשרים שונים המכוונים לתמוך באוריינות בגיל הרך. במחקר מספר 1 המחברות חקרו את ההשפעה של גיל הילדים ומספר הקריאות העצמאיות על מודעות פונולוגית וקריאת מילים. במחקר מספר 2 המחברות בחנו: (א) התנהגות הורים במהלך קריאה משותפת עם ילדיהם בספר אלקטרוני בהשוואה לקריאה משותפת בספר מודפס ו-(ב) תיווך הורי בקריאה משותפת של ספר אלקטרוני מתחשב בזולת בהשוואה לקריאה משותפת בספר אלקטרוני שאינו מתחשב בזולת. במחקר מספר 3 המחברות השוו תמיכה של מבוגרים בקריאה משותפת בספר אלקטרוני לקריאה משותפת בספר מודפס והשוו את שני הסוגים של הקריאות לקריאה עצמאית של ילדים בספר אלקטרוני (Korat, Ofra; Segal-Drori, Ora, 2016).

  • לינק

    בארה"ב – על פי דוח Book Stats של AAP האחרון מדצמבר 2014 חלה עליה ברווחים מספרים אלקטרוניים ב- 5.6% יחסית ל – 2013. על פי דוח הספרים של Kobo מדצמבר 2014 ההערכה היא ששוויו של שוק הספרים העולמי הנוכחי הוא 14.5 מיליארד דולר והתחזיות שיגדל ל- 22 מיליארד ב- 2017. על פי דברי נשיא KOBO חלה התקדמות עצומה בשוק זה מבחינת הגידול במספר המולים, המשתמשים והטכנולוגיות החדשות. לאור נתונים אלו נשאלת השאלה האם הגיע סופו של הספר המודפס? מסתבר שלא. על פי סקר של The Bookseller נמצא ש- 75% בגילאים 16-24 מעדיפים את הספר המודפס על פני האלקטרוני (יפה אהרוני).

  • לינק

    הספריה הדיגיטלית של גוגל, הידועה בשם Google books מתפתחת לה בשקט באינטרנט והיא מונה כבר כ-2 מיליון ספרים בעולם וכמה אלפי ספרים בעברית. קצב העלאת הספרים אינו מהיר אך הוא מתקדם לאורך זמן. קצב העלאת הספרים הסרוקים תלוי בהסדרי זכויות היוצרים אליהם הגיע גוגל עם מול"ים בעולם. לגוגל יש קשר עם 30 אלף מו"לים ברחבי העולם וגם עם מו"לים בישראל, כך לדוגמא, יש שיתוף פעולה בין גוגל לאוניברסיטה הפתוחה ברעננה וכל שנה נוספים מאות ספרים של האוניברסיטה הפתוחה לאוסף הספרים הסרוקים של גוגל (עמי סלנט).

  • לינק

    מאמר זה חוקר את השימוש בספרים אלקטרוניים במונחים של שביעות הרצון של הלומד, השימושיות, הכוונה ההתנהגותית והאפקטיביות של הלמידה. בהתבסס על הגישה של תיאוריית הפעילות, מחקר זה מפתח מודל מחקר כדי להבין את העמדות של הלומד כלפי הספרים האלקטרוניים בשני גדלים פיזיים: 10 ו-7. התוצאות מציעות שגודל המסך יכול להשפיע על המסוגלות העצמית הנתפסת של הלומדים בשימוש בספרים אלקטרוניים שגודל המסך שלהם הוא 7 ו-10 (Shu-Sheng Liaw & Hsiu-Mei Huang, 2014).

  • לינק

    מהפכת האמאזון והקינדל של ארה"ב לא הגיעה לארץ הקודש. שם, בניכר, 31% מהספרים שנמכרים הם כבר דיגיטליים; אחד מכל שישה אמריקאים מחזיק בקורא ספרים אלקטרוני; וכל קורא כזה עתיד לקרוא 24 ספרים בשנה, מול 16 למי שקורא ספרי נייר ( עמי סלנט) .

  • לינק

    מחקר חדש מראה כי אנשים דיסלקטיים המשתמשים בקוראי ספרים אלקטרוניים, כדוגמת Nook וקינדל (Kindle) יכולים לקרוא בקלות ובמהירות רבות יותר , ויש להם הבנה טובה יותר של החומר (Tate, Nick, 2013).

  • לינק

    מחבר המאמר, צימרמן, מנסה להסביר מדוע אנשים נרתעים מקריאת ספרים אלקטרוניים. מקור הרתיעה לדעתו, נובע מחשש לשינוי בהרגלי הקריאה. המחבר מספר שבזכות המעבר לקריאה בספרים דיגיטלים, הוא קרא השנה ספרים רבים יותר מאשר בשנה הקודמת, הודות למבחר המגוון של המקורות המוצעים לקריאה בפורמט הדיגיטלי.

  • לינק

    מהפך בהרגלי הקריאה. סקר בריטי חושף כי ילדים מעדיפים לקרוא באמצעים דיגיטליים (כגון e-book) מאשר במודפסים (כגון ספר). השימוש ב- e-book כאמצעי מועדף הכפיל את עצמו תוך שנתיים. בחינת הרגלי הקריאה של עשרות אלפי ילדים חשפה גם אתגרים חדשים. הילדים שקוראים דיגיטלית נהנים פחות מהקריאה ומבצעים אותה באיכות נמוכה יותר. עורכי הסקר ממליצים לשלב את שני האמצעים ולא לזנוח אף אחד מהם.

  • סיכום

    החלטת משרד החינוך לחייב את המוציאים לאור של ספרי הלימוד להפיק מהשנה על חשבונם גרסה דיגיטלית לכל ספר מאיימת למוטט את הענף. מו"לית: "הגיוני שמשרד החינוך רוצה לעשות מהפכה דיגיטלית, אבל לא מגלגלים את מימון המהפכה על מו"לים פרטיים" . משרד החינוך : "מדינת ישראל אינה מממנת פיתוח ספרי לימוד, לא מודפסים ולא דיגיטליים. כל מי שפיתח, פיתח בלי המדינה והתבסס על כך שההורים קונים. המטרה שלנו היא להעלות עם הספרים את רמת הפדגוגיה" ( איילת פישביין ) .

  • לינק

    בשלב השלישי הורחב היקף הפרויקט הניסויי ומשתתפים בו בסמסטר 2013 א 323 סטודנטים שקיבלו את ספרי הקורס הדיגיטליים לטאבלטים הפרטיים שלהם. חוויית הלימוד טובה בהרבה מזו שהייתה בספרים דמויי קינדל — אבל הסטודנטים באו"פ עדיין מתקשים להיפרד מהספר המודפס. מגייסים את הסטודנטים לניסוי בשלב הראשון של הניסוי — בשנת הלימודים 2011 — קיבלו סטודנטים מתנדבים ספרי לימוד על גבי מכשירים דמויי קינדל. בשלב השני, שנערך בסמסטר הראשון של שנת 2012 , הועלו התכנים על מכשירי אייפד והמכשירים הושאלו לסטודנטים.

  • לינק

    המונח "פדגוגיה חדשנית" צריך להיבחן בעיניים ביקורתיות וזהירות ותוך הבנה של המשמעות ההיסטורית, התאורטית והמעשית של הפדגוגיה. האם פרקטיקות פדגוגיות שבהן המורה מרצה מול כיתה תוך שימוש בלוח אינטראקטיבי (אולי משתמש בהמחשות ובסרטונים ואולי גם משתף את התלמידים הניגשים אל הלוח) יכול להיחשב כ"פדגוגיה חדשנית"? האם שימוש של התלמידים במחשבים ניידים, טאבלטים או ספרי לימוד אלקטרוניים תוך ישיבה סדורה בכיתת הלימוד, שימוש במערכות ניהול למידה מבוקרות המאפשרות מעקב נוח הוא חדשני? האם למידה ניידת השוברת גבולות זמן ומקום , הינה חדשנית בהכרח בהיבטיה הפדגוגיים? הוספת טכנולוגיה כלשהי לדרך פדגוגית קיימת, הנהוגה מאז פרוץ העידן התעשייתי אינה בהכרח חדשנית( אריאלה לונברג) .

  • תקציר

    פיתוח הספרים הדיגיטליים התקדם צעד נוסף עם מהפכת ה"טאץ'" (Touch Technology) העכשווית, ששיאה קרב אלינו בצעדי ענק. זמינות המכשירים הניידים – הטאבלטים ומכשירי הנוטבוק – הולכת וגדלה, ומשנה את אופן הנגשת התוכן הדיגיטלי ואת חווית המשתמש. ואכן, ספרי הלימוד הדיגיטליים החדשים כוללים אפליקציות אינטראקטיביות המנצלות את יכולות הטאץ' לצרכים פדגוגיים. ספרי הלימוד הדיגיטליים-היברידיים מותאמים לעבודה במגוון רחב של מחשבים ושל טאבלטים.

  • מאמר מלא

    המעבר מספרי לימוד לספרי לימוד ממוחשבים הולך ומתגבש בעולם ולאחרונה נערכים ניסיונות טכנולוגיים ופדגוגיים מעניינים על מנת לפתח ספר לימוד ממוחשב בתחומי דעת שונים . בהתאם לדו"ח 2011 Horizon, ספרים אלקטרונים נצפים להיות במרכז המגמה השלטת שמוסדות חינוך מאמצים אותם. המומחים סבורים כי בהיבט אחד יש לספרי הלימוד המקוונים יתרון מהותי והיא שאלת עדכון התכנים; התלמידים לא יצטרכו עוד להמתין בסבלנות עד שייצאו לאור ספרי לימוד מעודכנים כי ספרי לימוד מקוונים יכולים להתעדכן במהירות ע"י מערכות ממוחשבות מתקדמות באינטרנט. יחד עם זאת, סבורים המומחים כי פורמטים דיגיטליים אינם תורמים בהכרח לקריאה רציפה ונמשכת ( דזירה פז ועמי סלנט) .

  • סיכום

    השלב השני בפרויקט הבודק את אפשרות אימוצו של הסד"ן — הספר הדיגיטלי הנייד — כספר מן המניין באוניברסיטה הפתוחה יצא לדרך, תוך שדרוג משמעותי של הפלטפורמה שעליו מוטען ספר הלימוד: במקום "תואם קינדל " iPad. עם תחילת שנת הלימודים תשע"ב־ 2012 החל השלב השני בפרויקט סד"ן — ספרים דיגיטליים ניידים — באוניברסיטה הפתוחה, פרויקט ניסויי שמטרתו הסופית והשאפתנית היא לאמץ את הספר הדיגיטלי כספר מן המניין באו"פ, במקביל לספר המודפס.

  • לינק

    המקרה המתואר מתייחס לניסיון לשלב ספר לימוד דיגיטלי בהוראת היסטוריה לבגרות בכיתה י בשנת תשע"א. ההחלטה לעבור לספר דיגיטלי נבעה מתפיסת התלמידים, כילידים הדיגיטליים, שיאמצו את המדיום החדש ואף יעדיפו אותו על פני המדיום המסורתי. גם העלות הנמוכה נתפסה כתמריץ. בפועל הסתבר שהקשיים היו רבים וההתנגדות העצימה. הנחת קלות השימוש בספר דיגיטלי של "דור הנט" התבדתה ( רות אש- ארגייל).

  • לינק

    המחברת מתארת את הויכוח בין המצדדים בשימוש בספרים אלקטרוניים לבין החוששים מהשימוש של ילדים בספרים אלקטרוניים. היא מתארת מחקר שבחן כיצד ילדים בגן (גילאי שלוש עד חמש שנים) והוריהם קוראים יחד ספרים אלקטרוניים ואת התפיסות של ההורים לגבי התפקיד של הספרים האלקטרוניים בהתפתחות האוריינות של ילדיהם (Sarah Vaala).

  • לינק

    כאשר ספר הלימוד לקולג', "עקרונות הביולוגיה" (“Principles of Biology”) יצא לאור בחודש ינואר 2011 בהוצאת Nature Publishing Group, הוא לא יופיע על מדפי הספרים בחנויות, מאחר והספר תוכנן כספר דיגיטלי בלבד. הסטודנטים ישלמו עבור גישה קבועה לספר באינטרנט (תמורת 49$). הטקסט של הספר אמנם עמוס בהגדרות ובדיאגרמות, אבל העמודים גדושים במאפיינים מתוקשבים אינטראקטיביים-מאילוסטרציות דינמיות ועד לשאלונים קצרים שמטרתם לערב את הסטודנטים יותר בתהליך הלמידה. הספר מציע איורים אינטראקטיביים דינמיים רבים. לדוגמא, כאשר הסטודנטים לומדים על הקוד הגנטי, הם יכולים להתאים את חומצות האמינו לרצפים המקבילים בסליל הכפול כדי להבין כיצד הפרוטאין כולו מופיע מהרצף הגנטי ( ANNE EISENBERG).

  • לינק

    הקוראים הדיגיטליים יכולים לאחסן כמות גדולה של ספרים – את כל ספרי הלימוד הנדרשים במהלך התואר כולו, והם קטנים, דקים, וקלי משקל בהשוואה לספר מודפס (משקלם כ-200 גרם). הם ניידים, צריכת החשמל שלהם נמוכה מאוד, והטקסטים מוצגים בהם בטכנולוגיית דיו אלקטרונית מיוחדת (E-Ink). כל אלה מדמים חוויית קריאה כמו בספר מודפס ואפשר לקרוא בהם קריאה ממושכת. ניתן להציג בהם איורים וסמלים מתמטיים, והם כוללים כלי חיפוש וכלים לסימון להדגשה ולכתיבת הערות שוליים. כל אלה עשויים להעצים ולשפר מאוד את נוחות הלמידה ואיכותה. שילוב עתידי של "ספר דיגיטלי נייד" באוניברסיטה הפתוחה יאפשר לסטודנטים להרחיב את אפשרויות הזמן והמקום המשמשים ללמידה. הם יוכלו להתנייד עם כל הספרים, בכל הקורסים, וגם לנצל ללמידה זמן נוסף באמצעות שימוש בספרים קוליים. המאמר סוקר את הניסוי החדשני באוניברסיטה הפתוחה לשילוב ספרים דיגיטאליים ניידים בלמידה המשולבת של סטודנטים באוניברסיטה הפתוחה (ד"ר צילי רז-ליברמן, עדנה טל-אלחסיד).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין