החלטת משרד החינוך לחייב את המוציאים לאור של ספרי הלימוד להפיק מהשנה על חשבונם גרסה דיגיטלית לכל ספר מאיימת למוטט את הענף. מו"לית: "הגיוני שמשרד החינוך רוצה לעשות מהפכה דיגיטלית, אבל לא מגלגלים את מימון המהפכה על מו"לים פרטיים" . משרד החינוך : "מדינת ישראל אינה מממנת פיתוח ספרי לימוד, לא מודפסים ולא דיגיטליים. כל מי שפיתח, פיתח בלי המדינה והתבסס על כך שההורים קונים. המטרה שלנו היא להעלות עם הספרים את רמת הפדגוגיה" ( איילת פישביין ) .

ג'יי הורוויץ מתייחס בבלוג המרתק שלו השנה למהלך בראשית 2013 ע"י McGraw-Hill, מו"ל מאד חשוב בתחום ספרי הלימוד, אשר חשף ספר לימוד דיגיטאלי חדש כותב ג'יי במאמרון שלו : "מתברר שהרצון שלי להתגבר על הליניאריות של הספר איננו בדיוק תואם את הכוונה של המו"ל" ( ג'יי הורוויץ ) .

בשלב השלישי הורחב היקף הפרויקט הניסויי ומשתתפים בו בסמסטר 2013 א 323 סטודנטים שקיבלו את ספרי הקורס הדיגיטליים לטאבלטים הפרטיים שלהם. חוויית הלימוד טובה בהרבה מזו שהייתה בספרים דמויי קינדל — אבל הסטודנטים באו"פ עדיין מתקשים להיפרד מהספר המודפס. מגייסים את הסטודנטים לניסוי בשלב הראשון של הניסוי — בשנת הלימודים 2011 — קיבלו סטודנטים מתנדבים ספרי לימוד על גבי מכשירים דמויי קינדל. בשלב השני, שנערך בסמסטר הראשון של שנת 2012 , הועלו התכנים על מכשירי אייפד והמכשירים הושאלו לסטודנטים.

המונח "פדגוגיה חדשנית" צריך להיבחן בעיניים ביקורתיות וזהירות ותוך הבנה של המשמעות ההיסטורית, התאורטית והמעשית של הפדגוגיה. האם פרקטיקות פדגוגיות שבהן המורה מרצה מול כיתה תוך שימוש בלוח אינטראקטיבי (אולי משתמש בהמחשות ובסרטונים ואולי גם משתף את התלמידים הניגשים אל הלוח) יכול להיחשב כ"פדגוגיה חדשנית"? האם שימוש של התלמידים במחשבים ניידים, טאבלטים או ספרי לימוד אלקטרוניים תוך ישיבה סדורה בכיתת הלימוד, שימוש במערכות ניהול למידה מבוקרות המאפשרות מעקב נוח הוא חדשני? האם למידה ניידת השוברת גבולות זמן ומקום , הינה חדשנית בהכרח בהיבטיה הפדגוגיים? הוספת טכנולוגיה כלשהי לדרך פדגוגית קיימת, הנהוגה מאז פרוץ העידן התעשייתי אינה בהכרח חדשנית( אריאלה לונברג) .

פיתוח הספרים הדיגיטליים התקדם צעד נוסף עם מהפכת ה"טאץ'" (Touch Technology) העכשווית, ששיאה קרב אלינו בצעדי ענק. זמינות המכשירים הניידים – הטאבלטים ומכשירי הנוטבוק – הולכת וגדלה, ומשנה את אופן הנגשת התוכן הדיגיטלי ואת חווית המשתמש. ואכן, ספרי הלימוד הדיגיטליים החדשים כוללים אפליקציות אינטראקטיביות המנצלות את יכולות הטאץ' לצרכים פדגוגיים. ספרי הלימוד הדיגיטליים-היברידיים מותאמים לעבודה במגוון רחב של מחשבים ושל טאבלטים.

הוצאת הספרים של מכון מופ"ת הנחשבת כאחת מהוצאות הספרים החינוכיות המובילות בישראל החלה לפני שנה במיזם ליצירת מאגר ספרים דיגיטאליים במקביל להוצאה לאור הרגילה בדפוס. עשרת הספרים הדיגיטליים הראשונים הנמצאים באתר זה מיועדים לקריאה מקוונת, כמו כן, האתר כולל מידע נוסף (מקדים) הכולל את תיאור הפרסום, זמן פרסומו ומילות מפתח. האתר הייעודי של הספרים האלקטרוניים במכון מופ"ת ימשיך להתפתח גם בשנים הקרובות ויכלול מהדורות שלמות של ספרים בדיגיטציה מתקדמת. הדיגיטציה והתקשוב של הספרים מבוססים על טכנולוגיה ייחודית של חברת אוליב .

המעבר מספרי לימוד לספרי לימוד ממוחשבים הולך ומתגבש בעולם ולאחרונה נערכים ניסיונות טכנולוגיים ופדגוגיים מעניינים על מנת לפתח ספר לימוד ממוחשב בתחומי דעת שונים . בהתאם לדו"ח 2011 Horizon, ספרים אלקטרונים נצפים להיות במרכז המגמה השלטת שמוסדות חינוך מאמצים אותם. המומחים סבורים כי בהיבט אחד יש לספרי הלימוד המקוונים יתרון מהותי והיא שאלת עדכון התכנים; התלמידים לא יצטרכו עוד להמתין בסבלנות עד שייצאו לאור ספרי לימוד מעודכנים כי ספרי לימוד מקוונים יכולים להתעדכן במהירות ע"י מערכות ממוחשבות מתקדמות באינטרנט. יחד עם זאת, סבורים המומחים כי פורמטים דיגיטליים אינם תורמים בהכרח לקריאה רציפה ונמשכת ( דזירה פז ועמי סלנט) .

המחבר מתאר חמש מגמות בטכנולוגיה חינוכית שהוא צופה שיהיו בעתיד: שינויים בתכנית הלימודים, פלטפורמות ללמידת OER, ניתוח סטטיסטי של הלמידה המתוקשבת, מכשירים ניידים חכמים וספרים אלקטרוניים( Rob Reynolds).

על רקע החידוש הטכנולוגי של ספר לימוד דיגיטאלי כפי שהציגה לאחרונה חברת אפל , טוען ג'יי הורוויץ במאמרון מעניין כי "בסך הכל אנחנו זוכים לספר לימוד מהסוג שהכרנו במשך דורות. אינני טוען כאן שאין מקום חשוב בתהליך הלמידה לספרי לימוד שמרכזים את המידע ה-"דרוש" לתלמיד/לסטודנט. אבל הנצחת המקום הזה בתהליכי הוראה ולמידה בוודאי איננו מהווה חידוש או מהפכה. אם במהפכה מדובר, בצעם יש כאן הפיכת-נגד שמחזירה אותנו לדפוסי הוראה/למידה שעם חשיפת מערכות החינוך לאינטרנט לפני כ-15 שנה היה נדמה שאנחנו משתחררים מהם." ( ג'יי הורוויץ).

הקוראים הדיגיטליים יכולים לאחסן כמות גדולה של ספרים – את כל ספרי הלימוד הנדרשים במהלך התואר כולו, והם קטנים, דקים, וקלי משקל בהשוואה לספר מודפס (משקלם כ-200 גרם). הם ניידים, צריכת החשמל שלהם נמוכה מאוד, והטקסטים מוצגים בהם בטכנולוגיית דיו אלקטרונית מיוחדת (E-Ink). כל אלה מדמים חוויית קריאה כמו בספר מודפס ואפשר לקרוא בהם קריאה ממושכת. ניתן להציג בהם איורים וסמלים מתמטיים, והם כוללים כלי חיפוש וכלים לסימון להדגשה ולכתיבת הערות שוליים. כל אלה עשויים להעצים ולשפר מאוד את נוחות הלמידה ואיכותה. שילוב עתידי של "ספר דיגיטלי נייד" באוניברסיטה הפתוחה יאפשר לסטודנטים להרחיב את אפשרויות הזמן והמקום המשמשים ללמידה. הם יוכלו להתנייד עם כל הספרים, בכל הקורסים, וגם לנצל ללמידה זמן נוסף באמצעות שימוש בספרים קוליים. המאמר סוקר את הניסוי החדשני באוניברסיטה הפתוחה לשילוב ספרים דיגיטאליים ניידים בלמידה המשולבת של סטודנטים באוניברסיטה הפתוחה (ד"ר צילי רז-ליברמן, עדנה טל-אלחסיד).

תיקי הגב שבהם סוחבים תלמידים ספרי לימוד כבדים עשויים להיות נחלת העבר בעקבות הצעת התקציב שאושרה על-ידי המחוקקים בפלורידה. הצעה זו דורשת כי בתי הספר יאמצו את ספרי הלימוד הדיגיטליים תוך ארבע שנים.פלורידה תהיה אחת מהמדינות הראשונות בארה"ב שתקבע את ציר הזמן למעבר לספרי לימוד אלקטרוניים אם צעד זה, שנכלל בהצעת חוק של תקציב החינוך, ייחתם לחוק על-ידי הממשלה. הצעת החוק (מספר SB 2120) דורשת שבתי הספר הציבוריים בפלורידה יאמצו ספרי לימוד דיגיטליים בלבד עד שנת הלימודים 2015-2016, ויוציאו לפחות 50% מתקציב חומרי הלימוד שלהם על חומרי לימוד דיגיטליים עד אותו זמן. ההצעה מתירה גם למחוזות של בתי הספר להתחיל בשנה הבאה בתכניות פיילוט כדי לבחון את ספרי הלימוד האלקטרוניים.