סקירה זו מתארת את השינויים בהוצאות הספרים האקדמיות בעקבות תמורות רבות שחלו בתחום בשנים האחרונות. עיקרן של תמורות אלה הן הפרסום הדיגיטלי, הנגישות הפתוחה למקורות מידע, יכולת הוצאה עצמית של ספרים, ירידה במכירות הספרים המודפסים והשינויים הכלליים יותר שהתרחשו בחברה הנוגעים לאופני הלמידה, לתקשורת בין-אישית ולכתיבה. בייחוד הסקירה מבקשת לבחון אם השתנו גם ההיבטים האלה: הקפדה על סגנון הכתיבה האקדמית ועל כללי השימוש בהפניות.

מאמר זה מתאר שני מחקרים נפרדים: סקר של תפיסות סטודנטים לגבי ספרי לימוד, רכישות ושימוש בספרי לימוד אלקטרוניים וספרים מודפסים, וניתוח העדפות של מאפייני ספרי לימוד אלקטרוניים. ספרי לימוד מודפסים נתפסו כנוחים יותר לקריאה, להבנה ולניווט, בעוד שספרי לימוד אלקטרוניים נתפסו כזולים יותר. סטודנטים היו מוכנים לרכוש ספרי לימוד אלקטרוניים, אף על פי שלרובם לא היו קוראי ספרים אלקטרוניים. במחקר ההעדפות נמצא כי המחיר היה המאפיין החשוב ביותר, ואחריו גישה למדריכי לימוד מקוונים, סרטי וידאו ובחנים, ומשך הנגישות לספר הלימוד האלקטרוני. ספר הלימוד האלקטרוני האידיאלי תומחר ב-60% ממחירו של ספר הלימוד המודפס; היה נגיש למשך שנה אחת; וסיפק גישה למדריכי למידה מקוונים, לסרטי וידאו ולבחנים (Baglione, Stephen L.; Sullivan, Kevin, 2016).

כתבה מעניינת מ- 17 באוגוסט 2015 כוללת תיאור מצב של שוק הספרים האלקטרוניים ומתמקדת במצב באירופה. ספרים אלקטרוניים נחלו הצלחה בקנדה, ארה"ב ואנגליה. המכירות של ספרים אלקטרוניים היום בארצות אלה מהוות כרבע עד שליש משוק צריכת הספרים ובשנת 2018 צופים שיהוו את פלח שוק הספרים המכניס ביותר. המצב באירופה שונה. בשנת 2014 הספרים הדיגיטליים הוו רק 8% משוק הספרים בצרפת, פחות מ- 4% בגרמניה ואיטליה ו- 1% בשוודיה ונורבגיה (יפה אהרוני).

קריאה נרחבת היא קריאה ככל האפשר, להנאה עצמית, בדרגת קושי שבה ניתן לקרוא באופן חלק ומהיר. מאמר זה חוקר את ההשפעה של קריאה מספרים אלקטרוניים, באמצעות שימוש במספר אפליקציות לקריאה שניתן להורידן למכשירים האלקטרוניים של הסטודנטים, בניגוד לקריאת ספר בהקשר של לומדי אנגלית כשפה שנייה. המאמר מכוון לספק תשובות לגבי האופן שבו קריאת ספרים אלקטרוניים משפיעה על קצב הקריאה של הסטודנטים, על הבנת הנקרא שלהם, ועל עמדותיהם לגבי קריאה (Akbar, Rahima S; Taqi, Hanan A; Dashti, Abdulmohsin A; Sadeq, Taiba M, 2015).

פרט להיותו "ירוק" וקל לנשיאה, יתרונו של הספר הדיגיטלי הוא ביכולתו לשלב קישורים לאתרים רלוונטיים, סרטוני וידאו, קבצי אודיו והפעלות (מבדקים ומשימות) המעשירים את חוויית הקריאה ומזמנים העמקה בחומר הנלמד. בנוסף, הספר הדיגיטלי שומר על עדכניותו, משום היכולת לעדכנו ON-LINE. בחוזר מנכ"ל הוגדרו שלוש רמות פיתוח לספרי לימוד דיגיטליים ( אפרת מעטוף )

מהפכת האמאזון והקינדל של ארה"ב לא הגיעה לארץ הקודש. שם, בניכר, 31% מהספרים שנמכרים הם כבר דיגיטליים; אחד מכל שישה אמריקאים מחזיק בקורא ספרים אלקטרוני; וכל קורא כזה עתיד לקרוא 24 ספרים בשנה, מול 16 למי שקורא ספרי נייר ( עמי סלנט) .

מחנכים רבים מודאגים מהאופן שבו הטכנולוגיה משפיעה על כמות הקריאה של התלמידים. המחבארת טוענת כי ניתן לטעון שהילדים אינם קוראים פחות, אלא הם קוראים בצורה אחרת. המבחרת מציגה רעיונות כיצד לגרום לתלמידים לקרוא יותר (Mary Beth Hertz, 2014).

קיים טווח רחב באיכויות חינוכיות ובאיכות הכוללת של אפליקציות של ספרים אינטראקטיביים עבור מחשבי טאבלט. בעוד שחלק מהספרים האלקטרוניים מייצגים ספרות ילדים איכותית המוצגת בפורמט שממקסם את המזמינות של הטכנולוגיה, ספרים אחרים דומים יותר לסרטים מצוירים. מאמר זה מספק קווי הנחיה לצורך הערכת הפוטנציאל החינוכי של ספרים אלקטרוניים, ומעלה הצעות ספציפיות לגבי מקורות העוסקים באופן שבו ניתן למצוא אפליקציות באיכות גבוהה עבור קוראים מתחילים (Zipke, Marcy, 2014).

המאמר מציע את התובנות של המחבר לגבי היתרונות של קריאת מאמר בדפוס על פני קריאה של מאמר אלקטרוני בעקבות העלייה בחדשנות הטכנולוגית (Jabr, Ferris, 2013).

המאמר מתאר מחקר שנערך כדי לקבוע אם ספרי לימוד אלקטרוניים ניידים (e-textbooks) יגבירו את ההנעה של הסטודנט באוניברסיטה לקרוא על ידי הגברת אסטרטגיות הלמידה הקוגניטיביות והוויסות העצמי של הלמידה (Amanda J. Rockinson-Szapkiw, Jillian Wendt & Rebecca Lunde, 2013.)

מחבר המאמר, צימרמן, מנסה להסביר מדוע אנשים נרתעים מקריאת ספרים אלקטרוניים. מקור הרתיעה לדעתו, נובע מחשש לשינוי בהרגלי הקריאה. המחבר מספר שבזכות המעבר לקריאה בספרים דיגיטלים, הוא קרא השנה ספרים רבים יותר מאשר בשנה הקודמת, הודות למבחר המגוון של המקורות המוצעים לקריאה בפורמט הדיגיטלי.