מאמר זה סקר באופן ביקורתי תיאוריות ששימשו לאחרונה כדי לתמוך בעבודה אמפירית לגבי עולמות וירטואליים בחינוך. בייחוד, הוא העריך באיזה אופן מנגנוני הלמידה של תיאוריות אלה ברי-יישום ללמידה המבוססת על העולם הווירטואלי. זוהו אחד-עשר תיאוריות מתוך שמונים מאמרים. ארבעה מנגנונים של למידה נמצאו כברי-יישום לעולמות הווירטואליים: שתלמידים לומדים באמצעות רפלקציה, אינטראקציות מילוליות, פעולות מנטליות, והתנסויות מתווכות (Swee-Kin Loke, 2015).

המטרה של מאמר זה הייתה להתבסס על המודל או מערכת הלמידה בסביבות למידה וירטואליות תלת-ממדיות של Dalgarno ו-Lee, ולהרחיב את מפת הדרכים שלהם לצורך מחקר נוסף בתחום זה. המודל המשופר חולק את המטרה המשותפת של זיהוי תועלות הלמידה עם המודל של Dalgarno ו-Lee תוך שימוש בסביבות למידה וירטואליות תלת-ממדיות. הגישה שאומצה כאן היא לנסות ולתת תיאור פדגוגי יותר תוך שימוש במושג של העמקה פדגוגית (pedagogical immersion) כנגזר מהמסגרת של Mayers ו-Fowler עבור מיפוי שלבי למידה לסוגים של סביבת למידה (Fowler, Chris, 2015).

המאמר מציג את הממצאים מפרויקט שבחן התאמות לשינוי טכנולוגי בארבע כיתות גדולות בהשכלה הגבוהה. בכיתות אלה, ההרצאות השתנו ממסגרת של הרצאה יחידה למסגרת של הרצאה מרובה (multi-lecture) המתווכת באמצעות ועידת וידאו, הדורשת מהם להעביר את האמונות ואת הפרקטיקות שלהם למרחב פדגוגי חדש (Westberry, Nicola; McNaughton, Susan; Billot, Jennie; Gaeta, Helen., 2015).

אפרת מעטוף מדווחת הפעם בבלוג שלה על הכלי Quizizz: "כלי המאפשר יצירת חידון בכיתה בה יש לכל תלמיד (או מספר תלמידים) מכשיר המחובר לאינטרנט – טלפון נייד / טאבלט / מחשב. יתרון הכלי הוא קודם כל בפשטות השימוש בו. יתרון משמעותי נוסף הוא בכך שהמורה לא זקוק לעמדת מחשב כדי להפעיל את המשחק. כך שגם מורים בכיתה שהיא לחלוטין לא ממוחשבת יכולים לשחק עם תלמידיהם בתנאי שלכל מספר תלמידים יש מכשיר טלפון חכם המחובר לאינטרנט. מתאים גם כפעילות במהלך סיור לימודי" (אפרת מעטוף).

מאמר זה מציג מחקר שהתמקד בהתנסות חינוכית של סטודנטים תוך שימוש בפלטפורמה של מיקרו-בלוגינג, טוויטר, עבור פעילויות של דיון בשלוש קבוצות בתכניות שונות של הכשרת מורים באוניברסיטת האיים הבלאריים (University of the Balearic Islands), ספרד. היעדים החינוכיים של פעילויות אלה, למעט עבודה על הנושאים של הדיון, היו להעצים את סביבות הלמידה האישיות של הסטודנטים, לעורר השתתפות של הסטודנטים ולהגביר את השימוש שלהם במדיה החברתית ובמכשירים ניידים ללמידה (Tur, Gemma; Marin, Victoria I. , 2015).

מחקר זה השתמש הן במדידות כמותיות סטנדרטיות והן בשיטות סילום איכותניות מבוססות כדי לזהות את עמדות הסטודנטים כלפי מאפייני בניית יחסי-קרבה של מנחים ואת ההעדפות שלהם לגבי הפרקטיקות לבניית יחסי-קרבה של המנחים בסביבות למידה מקוונות. הממצאים הצביעו על העדפה חזקה למאפיינים ופרקטיקות מבוססי-מנחה על פני מאפיינים ופרקטיקות מבוססי-פדגוגיה(Wright, Robert; Jones, Greg; D'Alba, Adriana, 2015).

סביבת למידה מקוונת התומכת במודעות לרשת החברתית (social network awareness) היא אמצעי יעיל ביותר להגברת אינטראקציה בין עמיתים ולסיוע בלמידת סטודנטים על ידי העלאת מודעות להקשרים חברתיים ולימודיים של עמיתים. מרכזיות הרשת (network centrality) משפיעה באופן עמוק על למידת סטודנטים בסביבת למידה מקוונת הקשורה למודעות לרשת החברתית. בנוסף, התנהגות של ויסות עצמי משפיעה באופן משמעותי על למידה מקוונת של סטודנטים. מאמר זה חוקר כיצד שני המשתנים, כלומר מרכזיות הרשת וויסות עצמי, משפיעים על הלמידה של הסטודנט בסביבה של למידה מקוונת הקשורה למודעות לרשת החברתית (Jian-Wei Lin; Hsieh-Hong Huang; Yuh-Shy Chuang, 2015).

זהר טלמור־רוטבליט, 40, מורה לאזרחות ומחשבת ישראל בחטיבת ביניים, פיתחה את "מקוונים גבוה", מודל של מרחב למידה מתוקשב המציע לתלמידים אתגרי רשת בתחומי הלימוד המסורתיים. בכיתות שלה אין ספרי לימוד, אין מחברות, אין מבחנים, והתלמידים אינם יכולים להעתיק; הם חייבים ליצור (אמתי מור).

מאמר זה מפתח מודל תיאורטי של הגורמים הקובעים את שביעות הרצון מלמידה מקוונת בהוראה ובלמידה בקרב מורים בבית ספר תיכון. זוהו שלוש קבוצות פוטנציאליות של הגורמים הקובעים את שביעות הרצון בקרב מורים בבית הספר התיכון: מאפיינים הקשורים למשתמש, מאפיינים הקשורים לארגון ומאפיינים הקשורים למערכת של למידה מקוונת. השימוש מבוסס כמשתנה מתווך בין שלוש הקבוצות הפוטנציאליות הללו של הגורמים הקובעים לבין שביעות הרצון כלפי למידה מקוונת (Mei Lick Cheok; Su Luan Wong, 2015).

המחקר בחן אם סטודנטים באוניברסיטה מוכנים לקבל כלים המאפשרים שימוש במדיה חברתית כחלק מתהליכי הלמידה שלהם. מודל "קבלת המדיה החברתית" (The Social Media Acceptance Model), המתמקד בששה מושגים עיקריים: עצמי, ביצוע, השפעה חברתית, פשטות, מאמץ ופונקציונליות, שימש כמדריך לבניית Edooware, כלי חינוכי התומך במספר רב של פונקציות של מדיה חברתית. הניתוח חשף שיפורים ניכרים עבור המושגים עצמי, השפעה חברתית ופונקציונליות לאחר השימוש בתוכנת Edooware. ניתן להסיק מכך שהסטודנטים נמשכו באופן מיוחד לחלק מהמאפיינים שסיפקה תוכנת Edooware אשר אינם זמינים בפלטפורמת הלמידה הנוכחית (Balakrishnan, Vimala; Liew, Teik Kooi; Pourgholaminejad, Shiva, 2015).

הוראת שפות זרות המבוססת על טכנולוגיה מספקת אסטרטגיות אפקטיביות רבות בתהליך הלמידה. השימוש בטכנולוגיה בהוראה מוביל ללמידה טובה של שפת היעד בקלות. מחקר זה מציג כיצד הוראה מבוססת טכנולוגיה מסייעת ללומדים להשיג הצלחה בתהליך של למידת שפה זרה (Altun, Mustafa, 2015).

המחברים מציגים ניתוח של איכות מערך הוראה של 76 קורסי MOOC שנבחרו באופן רנדומלי. המחברים מצאו שרוב קורסי ה-MOOC קיבלו ציונים נמוכים ברוב העקרונות של מערך ההוראה. אולם, רוב קורסי ה-MOOC קיבלו ציונים גבוהים בארגון ובהצגה של חומר הקורס (Margaryan, Anoush; Bianco, Manuela; Littlejohn, Allison, 2015).

מאמר זה מנסה לענות על השאלות: מהם האתגרים, הבעיות והמכשולים של סטודנטים בעלי הנעה עצמית מופחתת המעורבים בקורסי MOOC וכיצד הם קשורים לקונקטיביזם וללמידה שלהם. הממצאים סווגו כ:אתגרים, בעיות, מכשולים הקשריים עיקריים וקונקטיביזם (Garcia Espinosa, Brenda Jeanett; Tenorio Sepulveda, Gloria Concepcion; Ram?iez Montoya, Maria Soledad, 2015).

מאמר זה מדווח על ניתוח המכוון להבין מיהם הלומדים בקורסי ה-MOOC באוניברסיטת אדינבורו (University of Edinburgh), מי בוחר להשתתף בקורסים הללו, מהן השאיפות של אוכלוסייה זו ומהו המקום שקורסי ה-MOOC תופסים באקולוגיית הלמידה המקוונת של האוניברסיטה (Macleod, Hamish; Haywood, Jeff; Woodgate, Amy; Alkhatnai, Mubarak, 2015).