אוסף הפעילויות המאורגנות באתר זה, פותח ע"י צוות המדריכים של אגף טכנולוגיות מידע. הוא מיועד לכלל עובדי ההוראה ומקיף את כל מיומנויות מחשב ומידע הנדרשות עפ"י מסמכי אוריינות מחשב ומידע (CIL) לבתי ספר יסודיים וחטיבות הביניים. נושאי הפעילויות שפותחו תואמים את הנלמד בבתי הספר ולרלוונטיים לעולם הלומד. הושם דגש על הקניית מיומנויות המאה ה -21 ועל קידום למידה משמעותית. לכל פעילות קובץ הנחיות להפעלת הפעילות למורה וקובץ לתלמיד. כל מורה יכול להתאים ולשנות את הפעילות עפ"י צרכי הכיתה ורמת הלומדים.

המאמר מתמקד בשימוש במשאבי הרשת בתהליך הלמידה. המאמר מתכוון לבחון למידה מקוונת לעומת למידה מסורתית, ולהציג את היתרונות ואת החסרונות של למידה מקוונת (BACESCU, Monica Condruz, 2014).

כל מי שגולש באינטרנט מוצא מדי פעם קישורים מעניינים ומעוניין לשמור אותם בצורה מאורגנת לשימוש עתידי שלו. ניתן כמובן לשמור קישורים בדף הסימניות של הדפדפן, אבל, יש לכך מגבלה. הקישורים נשארים תמיד בגבולות הדפדפן שלכם (כרום, אקספלורר או פיירפוקס). אם אתם עובדים עם כמה מחשבים או מעוניינים לפתוח, לדוגמא, מאגר קישורים לתלמידי הכיתה או לסטודנטים בקורס כלשהו אז עדיף לארגן את הקישורים הנבחרים שלכם במאגר מידע שאינו תלוי בסיסמת כניסה אישית שלכם למחשב או אינו מוגבל לדפדפן מסוים. מסיבה זו, אתם כמורים, מרצים, אנשי חינוך או מידענים צריכים להשתמש בכלים מתוקשבים מתקדמים לארגון הקישורים. בסקירה זו תמצאו כמה המלצות של אנשי חינוך או מידענים על כלים יעילים לארגון הקישורים שלהם (עמי סלנט).

מאמר זה מדווח על מחקר שבחן את השימוש של תלמידי כיתות ה-ט' במשאבים מתמטיים מקוונים שלתלמידים יש נגישות אליהם, תוך התמקדות מיוחדת על הערכת האפקטיביות של Khan Academy, אתר לימודי מקוון (Muir, Tracey, 2014).

בהינתן המספר ההולך וגדל של שיעורים מקוונים והחיבור המבוסס בין תפיסות סטודנטים לגבי סביבות למידה לבין הישגים אקדמיים, מחקר זה בחן תפיסות של סטודנטים לגבי השקילות בין שיעורים מקוונים לבין שיעורים פרונטליים. לעומת מחקרים קודמים שבחנו תפיסות סטודנטים לגבי שקילות זו, אשר השתמשו בעיקר בשיעורים מקוונים ספציפיים כנקודת התייחסות, מחקר זה התמקד בתפיסות סטודנטים את השיעורים המקוונים באופן כללי (Platt, Carrie Anne; Raile, Amber N. W.; Yu, Nan, 2014).

אי אפשר להתעלם מההתרחבות המתמדת של אתרי תוכן מבוססי וורדפרס בעולם ובישראל ולכן המהלך האחרון של Edublogs לפתח פלטפורמה מותאמת ללמידה מתוקשבת באמצעות וורדפרס הוא טבעי והגיוני. התוסף החדש לאתרי וורדפרס הנקרא CoursePress מאפשר פיתוח מערכי שיעור מתוקשבים בבלוגים מבוססי וורדפרס, רישום לקורסים מקוונים ועוד. ניתן לייצור בקלות טפסי הערכה מתוקשבים פעילויות מתוקשבות ועוד. ניתן לשבץ סרטי וידאו בכל מערך ללמידה מתוקשבת וניתן ליצור אינטראקציה בין הלומדים (עמי סלנט).

מאמר זה מציג את תוצאותיו של מחקר בן שלוש שנים לגבי רמת שביעות הרצון של סטודנטים לתארים מתקדמים ולתואר ראשון מהוראה מקוונת באוניברסיטה אחת. סה"כ, הסטודנטים דירגו את ההוראה המקוונת שלהם כמשביעת רצון באופן מתון, כאשר למידה בקורסים משולבים או מקוונים באופן חלקי דורגה כמשביעת רצון במעט יותר מאשר למידה בקורסים מקוונים באופן מלא (Cole, Michele T.; Shelley, Daniel J.; Swartz, Louis B., 2014).

למידה מקוונת פתוחה הופכת להיות מוקד קריטי עבור תכניות נתמכות טכנולוגיה מגיל הגן ועד תום התיכון (K-12) כאשר חשיבותן של אוריינות דיגיטלית וחירויות דיגיטליות עבור כל הלומדים גדלות. מאמר זה מתאר את מדיניות הלמידה הפתוחה הנוכחית, משאבים חינוכיים פתוחים, והשלכות פוטנציאליות על הפרקטיקה הפתוחה ומסתיים בהצעות למחקר עתידי לגבי למידה פתוחה (O'Byrne, W. Ian; ROBERTS, VERENA; LABONTE, RANDY; GRAHAM, LEE, 2014).

מאמר זה, המבוסס על חיפוש מקיף בתשעה בסיסי נתונים אקדמיים מובילים, בוחן את השלב ההתחלתי של הלמידה בקורסי MOOC (בין השנים 2009 ל-2013), ומציע ניתוח של המחקרים האמפיריים הללו שממשיגים את הנושאים בלמידה בקורסי MOOC וממקם אותם בתוך מסגרת כרונולוגית (Ebben, Maureen; Murphy, Julien S. , 2014).

המטרה של מחקר זה היא לחקור את ההשקפות ואת הדעות של המומחים ללמידה מקוונת לגבי המגמות העתידיות בזירת הלמידה המקוונת. טכניקת דלפי נבחרה כשיטת המחקר. הממצאים מראים שהמשתתפים מאמינים שהשימוש בטכנולוגיות החדשות ישנה את התיאוריות ואת המתודולוגיות החינוכיות העכשוויות ותהיה לו השפעה על המיומנויות של המנחה, על המאמץ, על המשוב ועל האינטראקציה כמו גם על התהליך של הערכת הלמידה (Aharony, Noa; Bronstein, Jenny, 2014).

במטרה לקבוע מהי הדרך הטובה ביותר להתחבר לסטודנטים שלהם הלומדים לתארים מתקדמים באופן מקוון, המחברים ניתחו את הפרספקטיבות של הסטודנטים לגבי הקשרים עם המנחים שלהם. מאחר והקשרים בין המנחה לבין הסטודנטים הם המפתח להתמדה של הסטודנטים הן בשיעורים מקוונים והן בשיעורים פרונטליים, המטרה של החוקרים הייתה לקבוע כיצד הסטודנטים התחברו למנחים שלהם באמצעות הטכנולוגיה שסופקה. המשתתפים הציעו את הפרספקטיבה שדפי הבית של הקורס, לוחות הדיונים והיבטים אחרים, ייצגו את המידה שבה המנחה היה "נוכח" בשיעור (Joyner, Sheila A.; Fuller, Matthew B.; Holzweiss, Peggy C.; Henderson, Susan; Young, Robert, 2014).

סדר-יום סיום הקולג' (The College Completion Agenda) נותן מנדט לכך ש-55% מבני ה-25 עד 35 שנים בארצות הברית יהיו בעלי תואר עד לשנת 2025 (Lee & Rawls, 2010). אך כיצד ניתן להשיג את האתגר השאפתני והתקווה ההכרחית להגביה את מעמדה של ארצות הברית כמובילה עולמית בהשגה חינוכית בקרב אזרחיה? יש לזהות ולקדם רעיונות חדשניים וטכנולוגיות העשויים להוות משקל נגד למכשולים המאיימים על הצלחת הסטודנטים (Fenton, Celeste; Ward Watkins, Brenda, 2014).

המאמר מתאר את ההשפעה שיש לטכנולוגיות מסייעות, כגון: נייר, הדפסה, מד זוית, טבלאות לוגריתמים, מחשבים ואינטרנט על הפדגוגיה. המאמר מדווח על תוצאות הניסיונות עם מערכות בארגון עצמי בחינוך היסודי ומפתח את המושג של סביבת למידה מאורגנת עצמית (Mitra Sugata, 2014).

אף על פי שההתקדמות המהירה בטכנולוגיה אפשרה את צמיחתן של התנסויות שיתופיות של למידה מקוונת שאינן מוגבלות בזמן ומקום, הטכנולוגיה לא הוחדרה בעוצמה בפעילויות הוראה ולמידה. מאמר זה בוחן את התאוריה של קונסטרוקטיביזם כמו גם את התכנון של פעילויות של למידה מקוונת תוך שימוש בעקרונות קונסטרוקטיביסטיים (Keengwe, Jared; Onchwari, Grace; Agamba, Joachim, 2014).

למחקר זה היו שתי מטרות: ראשית, לזהות את שיטות ההוראה המקוונות המומלצות בלוחות דיון א-סינכרוניים; ושנית, לחקור את התפיסות של הלומדים לגבי שיטות ההוראה שזוהו ולמצוא מתאם בין תפיסות הלומדים למאפיינים של הלומדים, כולל מיומנויות מחשב, התנסויות, ויחס הפעילות בדיונים מקוונים.הממצאים מראים שהשיטה הנרטיבית עם רמת אינטראקטיביות גבוהה יותר הייתה השיטה המועדפת (Kebritchi, Mansureh, 2014).

שימוש בפודקאסטים (podcasts) בסביבות למידה מקוונת הפך לנפוץ בהשכלה הגבוהה. המחקר בחן כיצד מרצים השתמשו בפודקאסטים כדי להעביר חומרים חינוכיים והתנסויות חינוכיות באמצעות פודקאסטים בקורסים מקוונים(Supanakorn-Davila, Supawan; Bolliger, Doris U. , 2014).