המטרה של פרויקט זה הייתה להעריך קורס מקוון בהתפתחות הילד, שבו הוחדרו אסטרטגיות של למידה פעילה. שישים ואחד אנשים נרשמו לחלק המסורתי של הוראה פנים אל פנים של הקורס, וחמישים וארבעה אנשים נרשמו לחלק המקוון של אותו הקורס.התוצאות הראו שלא נמצא הבדל מובהק בין שתי הקבוצות בהישגיות הכוללת, אבל נראה הבדל מובהק בשימוש בחשיבה מסדר גבוה יותר.פרחי ההוראה שלמדו את השיעור המקוון הראו עלייה ניכרת בשימוש בחשיבה מסדר גבוה יותר מתחילת הקורס ועד סופו; אולם, אלה שלמדו את הקורס בלמידה פנים אל פנים לא הראו עלייה מעין זו (Brown, Amber L. , 2014).

מחקר הפעולה הזה, שהוא מחקר אורך שנמשך 2.5 שנים בשיטות מעורבות, משקף את הדרכים שבהן הפעלת בלוג יכולה להמשיך ולקדם את הדיונים הרלוונטיים מבחינה תרבותית שנחקרו בשיעורים פנים אל פנים. הממצאים כוללים שימוש של פרחי ההוראה בבלוגים ב: חקירת סוגיות כאמצעים לפיתוח יכולת תרבותית; הכרה בחרדה שלהם ובהעדר הידע העצמי שלהם הקשורים לנושאים של שונות; וחקירת הניתוק בין הידע הנוכחי שלהם לבין הפרקטיקה העתידית (Hungerford-Kresser, Holly; Wiggins, Joy L.; Amaro-Jimenez, Carla. , 2014).

במחקר זה, נשקל השימוש בטוויטר, מכשיר של המדיה החברתית, לצורך הוראה. המחברים עודדו 252 סטודנטים לתואר ראשון בחוג למינהל עסקים להשתמש בטוויטר לצורך תקשורת עם המנחה וזה עם זה במהלך קורס בן 12 שבועות. המעורבות שלהם הוערכה תוך שימוש בסקר שבחן את כמות השימוש בטוויטר ואת ההתנסויות ואת העמדות של הסטודנטים (Evans, Chris, 2014.)

מאמר זה מספק סינתזה של פרקטיקות פדגוגיות של מורים מומחים ללמידה מקוונת באמצעות מסגרת של גישות הכוללת ארבעה חלקים: גישה של למידה מחוץ לכיתה, פרקטיקה של שפה משולבת, פרויקטים משולבים תוך שימוש ביישומי ווב 2.0, ולמידה מקוונת. דוגמאות לכל גישה מומחשות באמצעות קטעים קצרים הלקוחים מחקרי מקרים של המורים המשתתפים (Cowie, Neil; Keiko Sakui. , 2014).

מחקר זה בוחן את השימוש בבלוגים לצורך ניהול מידע אישי ככלי ללמידה שיכול להוביל ליעילות מוגברת ולמסוגלות עצמית אקדמית לשם ביצוע משימות למידה.השוואה בין שתי הקבוצות מראה כי כאשר הילדים השתמשו בבלוגים לצורך ניהול מידע אישי, המסוגלות האישית והאקדמית שלהם עלתה, ההתאמה האישית של הבלוגים שלהם הקלה על השימוש במשאבים שנאספו והם גם הפכו ליותר מעורבים באופן פעיל במשימות (Hwan-Ik Yeo; Yekyung Lisa Lee, 2014).

במאמר זה, ארבעה מורים שיתפו את ההתנסויות שלהם משימוש בכלים הבאים של web 2.0 עם התלמידים שלהם: Jing, Wix, Google Sites ו-Blogger (Kovalik, Cindy; Kuo, Chia-Ling; Cummins, Megan; Dipzinski, Erin; Joseph, Paula; Laskey, Stephanie, 2014).

מחקר זה מציע מסגרת עבודה להתפתחות מקצועית מקוננת עבור הוראה מקוונת. מסגרת העבודה המוצעת מכוונת לראות בהוראה מקוונת מוצלחת בהשכלה הגבוהה תוצאה של האינטראקציה בין פעילויות התומכות ברמת ההוראה, ברמת הקהילה, וברמת הארגון (Baran, Evrim; Correia, Ana-Paula, 2014).

ההיקף העצום, ההימצאות בכל מקום והאמינות המפוקפקת של המידע הנגיש למרבית אוכלוסיית העולם דורש מכל אחד מאתנו להפוך לסוג של מומחה כדי להבין מתי מטעים או משקרים לנו. יתכן, לרוע המזל עבור עתיד החיים המקוונים, שמעט מורים או הורים מעניקים לאנשים צעירים את הכישורים המועילים תמיד אך כעת מהותיים של כיצד להטיל ספק, לחקור, לנתח ולשפוט את אותו הקישור שזה עתה קיבלו בדואר אלקטרוני או את הטענה העובדתית שזה עתה מצאו דרך מנוע חיפוש (Howard Rheingold).

המחברים מסכימים שקורסי ה-MOOC מיצגים את הניסיון האחרון ביותר בהיסטוריה הארוכה של מאמצי הניהול של טיילור להפוך את החינוך ל"יעיל" יותר על ידי כך שגורמים לפחות ופחות פרופסורים ללמד יותר ויותר סטודנטים בפחות משאבים ובעלות נמוכה יותר.המסקנה של המחברים קוראת ל"דמוקרטיזציה" של הקורסים(Mirrlees, Tanner; Alvi, Shahid, 2014).

מחקר זה התמקד במתן משוב בלמידה מקוונת ובמשוב המומשג כתהליך של אינטראקציה חברתית. למידה מקוונת נשענת על אינטראקציה חברתית, המושפעת מרגשות של נוכחות חברתית. על כן, המחברים חקרו את מתן המשוב המקוון הנתפס והמתקבל, ואת הלכידות ביניהם. בנוסף, המחברים חקרו את ההשפעה של הנוכחות החברתית על תהליכי מתן המשוב (Marieke Thurlings, Marjan Vermeulen, Theo Bastiaens, Sjef Stijnen, 2014).

מציאות רבודה (Augmented reality) היא מדיום חינוכי הנגיש יותר ויותר למשתמשים צעירים כמו תלמידים בבתי הספר היסודיים והתיכוניים.אף על פי שמחקרים קודמים הראו כי למערכות של מציאות רבודה יש פוטנציאל לשפר את הלמידה של התלמיד, הקהילה החינוכית נותרה לא ברורה לגבי השימושיות החינוכית של המציאות הרבודה לגבי ההקשרים שבהם טכנולוגיה זו אפקטיבית יותר מאשר אמצעים לימודיים אחרים. מאמר זה פונה לנושאים אלה באמצעות ניתוח של 26 פרסומים שהשוו קודם לכן בין למידה של התלמיד באמצעות מציאות רבודה לעומת למידה באמצעות אפליקציות שאינן של מציאות רבודה (Radu, Iulian, 2014).

מאמר זה מספק חקר מקרה ודיון במודל של תכנון תכנית הלימודים תוך שימוש בטכנולוגיה בהקשר של שלבי ההכשרה ההתחלתיים בהכשרת מורים.המאמר מתאר את השינוי בחשיבה על התכנון שלקח את תכנית להכשרת מורים המתמחה בנושא של אוריינות מבוגרים ממודל שלימד פנים אל פנים למודל שבו הטכנולוגיה פועלת כ"מכניזם להעברה" וכמרחב ללמידה מבוססת בעיות ( Sara Hattersley, 2014).

המטרה של מחקר זה היא לבחון כיצד למידה משולבת משפיעה על תוצאות הלמידה של סטודנטים לתואר ראשון, על שביעות הרצון שלהם ועל תחושת הקהילה שלהם. המטרה הנוספת של מחקר זה היא לבחון את הקשר בין סגנון הלמידה של הסטודנטים לבין תנאי הלמידה שלהם בקורסים המשלבים למידה מקוונת ולמידה פנים אל פנים. התוצאות הראו שלסטודנטים שלמדו בקורס המשולב היו ציונים גבוהים יותר באופן ניכר ושביעות רצונם הייתה רבה יותר לעומת סטודנטים שלמדו בקורסים פנים אל פנים. התוצאות ציינו גם שהסטודנטים בכיתות של למידה משולבת חשו תחושת קהילה חזקה יותר מאשר הסטודנטים שלמדו במסגרת הכיתה המסורתית (Chen, Bryan H.; Chiou, Hua-Huei, 2014).

דיווחים המגיעים ממערכות חינוך בעולם , בעיקר מארה"ב אוסטרליה ואנגליה מעידים על הצלחת היישום של לוח קיר שתופי מקוון ללמידה בכיתות לימוד בבתי ספר . הקיר המקוון הוא כלי עזר לתלמידים ולמורים לשאילת שאלות להבעת עמדה בנושא המוצג, לקבלת תשובות ומשוב לדבריהם, והכל מוצג על קיר שיתופי אחד בו תלמידי הכיתה בלבד יכולים לעבוד. אחד היתרונות הבולטים שלו הוא שתלמידים לא נדרשים לשם משתמש או סיסמה על מנת ליצור בקיר השיתופי, וניתן רק להטביע קישור באתר הכיתה דבר זה מאפשר חיסכון בזמן העבודה בכיתה.בהיערכות חינוכית שנערכה במהלך שנת הלימודים 2014 בישראל נוסו בבתי ספר כמה וכמה כלים מתוקשבים לבניית לוח קיר שיתופי מקוון ( עמי סלנט).

אפרת מעטוף מדווחת בבלוג המועיל שלה על פלטפורמת Learni – פלטפורמה המיועדת לבתי ספר בהם משתמשים בספרים דיגיטליים באמצעות טאבלטים. הפלטפורמה מאפשרת קניה והפצה של ספרי לימוד דיגיטליים המאושרים על ידי משרד החינוך באמצעות חנות וירטואלית .המערכת מזמנת למידה אינטראקטיבית ושיתופית, המבוססת על ספרים דיגיטליים ויחידות לימוד שנוצרות על ידי המורים ומשותפות לקהילה. כך שהתלמידים יוכלו ליהנות מפעילויות מקוריות שיצרו מוריהם. מורים יכולים ליצור בקלות, באמצעות עורך התוכן המצוי באתר, תכנים אינטראקטיביים (ספרי לימוד מקוונים, סיכומי שיעורים וכד'), אותם הם יכולים להפיץ לכיתה או לקבוצת הלימוד שלהם.

האתגר בבניה של סביבה מתוקשבת שתשמש להנחייה וליווי של תהליכי חקר הוא שיש לה כמה בוסים בעלי מטרות שונות בו זמנית: המורה והתלמידים. המורה זקוק לסביבה כדי לארגן את העבודה עם צוותי התלמידים – כלומר המורה משתמש בסביבה לצורך ניהול פרויקט בצוותים, הערכה מעצבת של איכות התהליך, עבודת הצוות ותוצרי הביניים והערכה מסכמת של התוצרים הסופיים. התלמידים זקוקים לסביבה כדי לקדם את החקר שלהם: להתחיל, לעבור בין השלבים ולהפיק את תוצרי הביניים, לקיים דיונים ולקבל החלטות משותפות, לשפר תוצרים ולהציג את התוצרים הסופיים. בסקירה המועילה מאד מפרטת ד"ר גילמור קשת אילו סביבות Web 2.0 עשויות להתאים?

היתרונות הבולטים של חברה משכילה שוכנים ביכולתה לבחור את הדרך, להתקדם ולשגשג. הגישה לאינטרנט בפס רחב ולשימוש בטכנולוגיות מודרניות בבתי הספר הובילו לשינויים משמעותיים בתהליך החינוך. לכן, הכשרה המבוססת על טכנולוגיות מידע (ICT) משנה את העמדה לגבי למידה הן של המורים והן של התלמידים. שינוי זה במערכת החינוך מכוון להגדיל את היעילות של הלמידה ושל המחקר ואת מיומנויות התקשורת(Gaitanaru, Andrei, 2014).