צוות הספרייה המקוונת של כותר במט"ח הצליח אחרי חודשי עבודה אינטנסיביים להעלות גרסה משופרת של הספרייה המקוונת של כותר. אחד השינויים באתר החדש של כותר – אפשרות סינון של הספרים לאחר החיפוש…הספרים משלבים שכבות של מידע אינטראקטיבי הכולל קישורים למקורות העשרה ולפריטי מידע עתירי מדיה, עדכונים ופעילויות המותאמים לאוכלוסיות יעד שונות.ניתן להגיע למקום הרצוי בספר באמצעות דפדוף פשוט, בחירת הנושא מתוכן העניינים של הספר או באמצעות איתור מילה בטקסט (מי שאין לו מנוי יכול לעיין בתכנים הפתוחים בלבד) (עמי סלנט).

המאמר טוען כי לא ידוע הרבה על ניהול המידע האישי (personal information management) של המורה. המחקר הזה מגביר את ההבנה לגבי ניהול המידע האישי של המורה ומיידע לגבי התפתחותם של כלים לתמיכה במחנכים (Diekema, Anne R.; Olsen, M. Whitney, 2014).

כשם שגנים משכפלים את עצמם במאגר הגנים באמצעות דילוג מגוף לגוף, כך ממים (רעיונות, התנהגויות ופעולות) מעבירים רעיונות תרבותיים או פרקטיקות ממוח אחד לאחר באמצעות כתיבה, שיח או תופעות אחרות הניתנות לחיקוי (Latchem, Colin, 2014).

חקר מקרה זה, שנערך בשיטות מחקר מעורבות, פונה לפערים הקריטיים בספרות ולסוגיות של תמיכה בעמיתים בקורסי MOOC באמצעות בחינה של המאפיינים, המנגנונים והתוצאות של רשתות עמיתים (Kellogg, Shaun; Booth, Sherry; Oliver, Kevin, 2014).

האגף לחינוך יסודי במשרד החינוך פרסם גיליון נוסף של הירחון 4 הממ"ים העוסק הפעם בתרומה של הטכנולוגיה הדיגיטלית והמקוונת ללמידה משמעותית ובדרכים לממש את האפשרויות שבסביבה זו. מושאי הלמידה בבית הספר רבים ומגוונים וכוללים: ערכים, מושגים, מיומנויות, עקרונות, תהליכים, רעיונות. למידה משמעותית מושתתת על שלושה מרכיבים מרכזיים המתקיימים בו זמנית: ערך ללומד ולחברה, מעורבות הלומד והמלמד ורלוונטיות ללומד. הגיליון הנוכחי בוחן את הערך הייחודי של הרשת ללמידה משמעותית תוך התמקדות בשלושה צירים: ערך הרשת ותרומתה הייחודית ללמידה, מעורבות ורלוונטיות. בנוסף, מוצגת סקירה בנושא פיתוח ששת תפקודי הלומד בסביבה הדיגיטלית והמקוונת. תפקודי לומד עיקריים החיוניים במאה ה-21 הם בתחומים הבאים: שכלי (קוגניטיבי ומטה קוגניטיבי), בין אישי, תוך אישי, ניהולי וחושי תנועתי (האגף לחינוך יסודי, משרד החינוך).

אריק שינינגר (Eric Sheninger) מסביר כיצד ניתן לגרום ללמידה לעבוד עבור התלמידים בהרצאתו ב-TEDxBurnsvilleED. לעיתים קרובות מדי, בית הספר מתמקד במה שעובד עבור המבוגרים – ולא במה שעובד עבור התלמידים. אך כשהלמידה הופכת לדיגיטלית יותר, ישנם מנהיגים חינוכיים האומרים שהגיעה השעה לעצב למידה למען צורכי הילדים, כך שהם יוכלו ללמוד עם כלים בחללים המתאימים לשם כך (Tanya Roscorla).

מאמר זה חוקר את ההתפתחות של למידה מקוונת במערכת ההשכלה הגבוהה מפרספקטיבה של מדיניות מוסדית, תוך הסתמכות על ניתוח של השלבים ההתחלתיים של גישות שונות לקורסי ה-MOOC וללמידה מקוונת שננקטו בשלוש אוניברסיטאות אוסטרליות (O'Connor, Kate, 2014).

מאמר זה פונה לתוצאה החברתית החשובה של הופעתם של קורסי ה-MOOC כתבנית חינוכית על ידי בחינה של הבניית השיח הפופולרי של קורסי ה-MOOC בתוך מקורות הזרם המרכזי של התקשורת החדשותית בארה"ב, באוסטרליה ובאנגליה במהלך 24 החודשים שחלפו. בייחוד, המחברים מספקים דיווח ביקורתי לגבי מה שהיווה שלב חשוב בהיסטוריה של הטכנולוגיה החינוכית – תוך פירוט התקופה שבה הדיון הפופולרי לגבי קורסי ה-MOOC עלה בחשיבותו על ההשתתפות/שימוש בפועל בקורסים אלו (Bulfin, Scott; Pangrazio, Luci; Selwyn, Neil, 2014).

מאמר זה משתמש בסביבות וירטואליות מרובות משתמשים לצורך ההתפתחות המקצועית בדרך ייחודית על ידי הצגת הרציונל והבסיס התיאורטי לגבי מדוע הסביבות הוירטואליות מרובות המשתמשים עשויות להיות מרחב חלופי חיוני עבור טווח של התנסויות בפרקטיקה של מורים (Calandra, Brendan; Puvirajah, Anton, 2014).

המאמר דן במאמציה של ממשלת ארה"ב לתת לכל תלמיד בארה"ב מחשב נייד, טאבלט, או טלפון חכם והשפעתם על מערכת החינוך האמריקנית (Scherer, Michael, 2014).

המאמר דן בממצאי מחקר שחשף כי מכשירים ניידים מספקים ללומדים מבוגרים בארה"ב קורס מקוון בטווח קצר באמצעות שימוש ביישומי (apps) למידה ניידת. הדו"ח מתאר מכשירים ניידים הכוללים טלפונים ניידים, מחשב לוח אישי (טאבלט) ומכשירי מגע אישיים (itouches) ההופכים את החינוך בכיתה לשירותי למידה ניידים (Menezes, Ana Maria; Verschoor, Jennifer, 2014).

בעקבות הפופולריות ההולכת וגוברת של קורסים מקוונים הפתוחים למשתתפים רבים (Massive Open Online Courses (MOOCs)), יותר מוסדות וחברי סגל חוקרים את קורסי ה-MOOCs. חברי הסגל מחפשים לעתים עזרה מהיחידות בקמפוס, כגון: ממרכזי הפיתוח לסגל ההוראה כדי לטפל במורכבות של הגורמים המעורבים בתכנון, בעיצוב, בפיתוח ובהעברה של קורסי ה- MOOCs. במאמר זה, מועלות מספר המלצות, המבוססות על התנסות ועל מחקר, עבור הצוות של פיתוח סגל ההוראה כדי לעקוב אחר סיוע לחברי הסגל לתכנן ולעצב קורס MOOC, ומועלות סוגיות ארגוניות שיש לשקול (Richter, Stephanie L ; Krishnamurthi, Murali. , 2014).

מחשוב ענן הוא סטנדרד חדש המבטיח פריסה משופרת של משאבי תוכנה וחומרה בזמן הקצר ביותר האפשרי ובמחיר הסביר ביותר. מחשוב ענן מתאים במיוחד לפריסה של סוגים שונים של מערכות למידה מקוונות. המחקר הנוכחי מציע שניתן לשלב בין העקרונות הבסיסיים הן של מחשוב ענן והן של רישות חברתי כדי להפיק מערכת העברה חדשה של למידה מקוונת שמסירה רבים מצווארי הבקבוק הנמצאים במערכות הישנות יותר (Al-Shammari, Eiman Tamah, 2014).

מחקר זה מספק הוכחה כמותית ואיכותנית לגבי האופן שבו הסיוע לסטודנט והאיכות של הפוסטים ההתחלתיים משפיעים על הבניית הידע השיתופית בדיונים מקוונים. המחברים מצאו שהסיוע שניתן לסטודנטים תרם רבות לתהליך. לעומת זאת, העלאת פוסטים באיכות נמוכה בשלבים מוקדמים של הדיון יכולה לסכן את התהליך (Ioannou, Andri; Demetriou, Skevi; Mama, Maria, 2014).

המאמר דן בהשפעות של הטכנולוגיה על החינוך, כולל שימוש בטכנולוגיה כדי ליצור יצירות אותנטיות, להפוך את החינוך לאישי ולשתף את התלמידים באינטראקציות עולמיות (Marchant, Gregory J., 2014).

במאמר זה, המחברים חקרו את הקשר בין תדירות השימוש של הסטודנטים בטכנולוגיות לבין ההישגים האקדמיים שלהם כפי שנמדדו על ידי ציוניהם במבחני ה-GPA, ציוני ה-SAT, שעות הלימוד והציונים החזויים בקורס (Wentworth, Diane Keyser; Middleton, June H., 2014).