רשת בתי הספר "ידע הוא כוח" מסייעת לתלמידים ממשפחות מעוטות הכנסה בארה"ב לצמצם פערים חינוכיים. השנה נפתח סניף גם בקרית ביאליק. בתי ספר ברשת, המכונה ( KIPP (Knowledge Is Power Program, "תוכנית ידע הוא כוח"), הם חלק מהמערכת הציבורית בארה"ב והורי התלמידים אינם נדרשים לשלם כל תשלום נוסף ( ירדן סקופ ) .

תופעת נשירתם של בני נוער ממערכת הלימודים מוצגת בספרות בעולם ובארץ כתופעה מדאיגה שממדיה מתרחבים. בני הנוער מונשרים מבתי הספר לאחר תהליך מתמשך של כישלון, של ניכור ושל ניתוק הן של התלמידים והן של המערכת. בשונה ממחקרים אחרים שהתמקדו בהיבטים של תופעת הנשירה ובדרכי הטיפול בבני נוער נושרים, ממצאי המחקר הנוכחי מספקים תמונה של תהליכי הטיפול ושל המסגרת המאפשרת אותם. תמונה זו הצטיירה מתוך התוודעות שיטתית לתיאור חוויותיהם של בני הנוער ושל הצוות במוסד הנחקר, ומתוך חוויותיה של החוקרת עצמה (עדנה קפל-גרין, יוליה מירסקי ).

בבית הספר התיכון "אדם, חברה וטבע" בכרמיאל, השייך לרשת דרור בתי חינוך, מיישמים את המשנה החינוכית של בית המדרש למורי עם. מרבית המחנכים כאן הם חברי תנועת דרור ישראל, והם חיים בקיבוצי מחנכים בגליל. בית הספר הוקם בשנת 2006 כדי לתת מענה לבני נוער שלא מצאו את מקומם במסגרות אחרות והיו זקוקים למסגרת שתיתן להם חום ואהבה.

הקשיים שעמם מתמודד עתה בית הספר האנתרופוסופי ביפו מעלים בחריפות את השאלה: האם בתי ספר מעין אלה הם חלופה לגיטימית למערכת החינוך, או אולי מוצא להורים מבוססים שמבקשים למלט את ילדיהם ממנה? מאבק ההישרדות של בית הספר אביב אינו סיפור מקומי בלבד. בתי ספר ביוזמת קבוצות הורים נפתחים בשנים האחרונות כפטריות אחר הגשם, ובחינוך האנתרופוסופי נראה שהקצב אפילו מהיר יותר. מלבד אביב יש כיום עוד שמונה בתי ספר אנתרופוסופיים בשלבים שונים של הקמה בנס ציונה, הוד השרון, מודיעין, שוהם, תעוז, אלוני יצחק, אלישיב וקריית אונו. חינוך אנתרופוסופי, או חינוך ולדורף, מדבר אל לב הורים שיש להם ביקורת על מערכת החינוך הרגילה ובעיקר מאסו בלמידה המכוונת למבחנים ולסטנדרטים האחידים כפי שבאים לידי ביטוי במבחני המיצ”ב. תפישה זו שמה דגש על התפתחות הילד ופועלת להגן עליו מפגעי התחרות והחשיפה המוגזמת לטכנולוגיה, באופן שלמבקריה נראה מנותק לעתים מהחיים הרגילים.ברוב המקרים נגזר על יוזמות החינוך הפרטיות הללו לעבור דרך חתחתים עד להכרה המיוחלת.(תמר רותם ).

בית הספר "אורנים – בית חינוך הומניסטי סביבתי" ביוקנעם אימץ את שיטת החינוך הדיאלוגי. "כאשר לבית ספר יש פילוסופיה שמכוונת אותו", אומרת יפה אוקנין, מנהלת בית הספר, "הוא ממוקד יותר ויכול לבדוק את עצמו טוב יותר". השינוי התחיל בקבוצת הורים שרצתה להקים בית ספר הומניסטי בעיר ( נאוה דקל) .

ד"ר חנה גרינברג הגיעה בקיץ האחרון לירושלים כדי לחגוג עשור להקמתו של בית הספר "סאדברי". היא ובן זוגה, פרופ' דניאל גרינברג, הקימו את בית הספר "סאדברי ואלי" (Sudbury Valley) בפרמינגהם, מסצ'וסטס בשנת 1968. היא בתו של הפילוסוף הוגו ברגמן, ילידת ירושלים ותלמידה לשעבר בבית הספר "מעלה". "שנאתי שם כל רגע חוץ מהטיולים", היא אומרת. והחוויה הזאת הניעה את המפעל החינוכי שלה.

תכנית KIPP האמריקאית מטפלת בהצלחה רבה בתלמידים משכבות מוחלשות. כל הרעיון של KIPP מבוסס על הרצף החינוכי. "בבתי ספר קיפ אין הרבה מנהלי מערכת במשרד המרכזי, אין הרבה בירוקרטיה. לכן כל הכסף נשאב לכיתה ולתשלום גבוה יותר למורים. .‎90% מהתלמידים מבתי ספר קיפ היום הולכים לאוניברסיטאות, והם באים משכונות שבהן רק ‎15% הולכים לאוניברסיטאות. לכן הם גאים בתוצאות, אבל הם עדיין רוצים לשפר את התוצאה של ‎90%. רשת בתי ספר KIPP הוקמה בארה"ב על ידי פילנתרופים יהודים לפני כ-19 שנה וכיום היא מפעילה כ-109 בתי ספר ברוח רשת בתי הספר ציבוריים בשיטת הזיכיון בכ-20 מדינות בארה"ב.

בבית הספר הניסויי מבואות הנגב מטמיעים מזה מספר שנים, בתנועות חתירה מאומצות, "פדגוגיה אחרת". הייחודיות של בית הספר מצויה בשילוב הספציפי של שלושה מרכיבים מרכזיים : חיבור הלומד לעצמו ולסביבתו, הגדרת המכוונות ללמידה איכותית כציר מרכזי באינטראקציה הבית ספרית, ושינוי בתפקיד המורה. השפה הבית ספרית היא מה שמחבר את כל חוטי השתי והערב למארג בית ספרי ייחודי. בבית הספר מבואות הנגב שומעים "אותנטית". בית ספר הניסויי מבואות הנגב שינה הגדרות של מערכת למידה והקצאת שעות מקצועות השונים, הנהוגות ברב בתי הספר כיום, במטרה ליישם פדגוגיה הנותנת חווית למידה טובה ומעמיקה לתלמיד, ומשמעות מרעננת ומחזקת לעבודת המורה. בית הספר מחבר את התלמיד לעצמו ולסביבתו מהמעגל הקרוב ביותר (אני, משפחתי, היישוב שלי) ועד למעגל הרחב ביותר (אזור, מדינה ועולם). חיבור התלמיד למעגלי השייכות השונים שלו בא לידי ביטוי בלמידה ובדיונים ערכיים המובילים לפעילות ולעשייה של ממש. אחת החוליות המשמעותיות בחיבור שיוצר בית הספר אצל התלמיד לעצמו ולסביבתו היא הלמידה החוץ כיתתית והחוץ בית ספרית (הסיורים היומיים, טיולים שנתיים ועוד..) בהם טמון פוטנציאל פדגוגי-חינוכי ברור. בית הספר הגדיר את המכוונות ללמידה כציר מרכזי לכלל האינטראקציות שהוא מזמן ומקיים בבית הספר ( נעמי כהן לה-גנק ).

סקירה מרתקת אודות כמה וכמה בתי ספר בארה"ב הפועלים כקאופרטיבים בהם המורים עצמם מנהלי בשיתוף פעולה את כל סביבת ביה"ס. הסקירה המלאה נכתבה ע"י Charles Taylor Kerchner . הסקירה ( הפעם הבאנו את הסקירה המלאה ) מציגה את דרכי ההוראה של המורים בבתי ספר אלו , כגון למידה מבוססת פרויקטים אשר הפכו בתי ספר שיתופיים אלו בניהול ובאחריות לסיפור הצלחה. במוקד הסקירה ניצב בית הספר Avalon School אשר הוקם בשנת 2001 במינסוטה ע"י הורים ומורים אמנם, מדובר בתהליך דמוקרטי ובבתי ספר הדומים לבתי הספר הדמוקרטים בישראל, אך כל ההחלטות בביה"ס מתקבלות בניהול משותף ללא פונקציה של מנהל ביה"ס. כל בתי הספר השיתופיים במדינת מינסוטה בארה"ב פועלים כולם בהשראת חזון הנקרא EdVisions , חזון המנחה את פעילותם ודרכי ההוראה שלהם. החזון החינוכי של EdVisions מצדד בפיתוח שיטות הוראה אלטרנטיביות כגון למידה מאותגרת פרויקטים.

ישראל היא סגנית אלופת העולם בהקמת בתי ספר דמוקרטיים. 24? מוסדות כאלה פועלים אצלנו, ובאפריל הקרוב יתקיים כאן הכנס הבינלאומי בתחום. במכון הדמוקרטי בראשות יעקב הכט מודים שאינם מצליחים לעמוד בעומס הפניות לפתיחת בתי ספר. יתרונות: הכיתות בבתי הספר הדמוקרטיים הן קטנות ורב גילאיות, מתוך מחשבה שאין באמת קפיצות קוגניטיביות משמעותיות אצל ילדים בגילאים סמוכים. נימוקים נוספים הם שגם מבוגרים לא היו רוצים לחיות בעולם שתוחם פעילויות רק לבני 36 או 41 ושהעירוב הגילאי מפחית אלימות. לאחר ביקור בבית הספר הדמוקרטי "קהילה" בתל-אביב, קל להתרשם שצייתנות היא לא הערך המרכזי במוסד. בעוד שבבית ספר רגיל ישררו דממה במהלך השיעורים ורעש בהפסקות, הדמוקרטי מתאפיין בתכונה בלתי פוסקת. יש תנועה של תלמידים במסדרונות, אווירה משוחררת ותקשורת חברית עם החונכים ועם המנהל.חסרונות: לדעת אריה קיזל : "בתי הספר הדמוקרטיים הוקמו לרוב על ידי הורים איכותיים, שלא היו מרוצים ממערכת החינוך ורצו לבנות לילדיהם בית ספר חדש שיציע מורים אינטליגנטים. יש לי הערכה עצומה למי שמשקיע אלפי שעות כדי לבנות בית ספר לילד שלו, אבל התוצאה היא שמשפחות חזקות עוזבות את בתי הספר הממלכתיים ובכך מערערות אותם. אם ההורים החזקים, אלה שחינוך הילדים בראש סדר העדיפויות שלהם, היו משביתים את הלימודים עד להשבחת בתי הספר, היה זה מהלך מוערך ואחראי. אבל הם דואגים רק לילדים שלהם ומפקירים את החלשים לנפשם".

מקום לגדול, בית ספר חדש שהקימו הורים שילדיהם התחנכו עד כה חינוך ביתי, הוא מסגרת חינוכית מסקרנת. הוא שוכן במבנה בכפר הירוק שאינו גדול מדירת מגורים ממוצעת, ולו חצר. לפי שעה לומדים בו קצת פחות מ-20 ילדים בני חמש עד שבע מאזור המרכז, שהוריהם סבורים כי אין לשלוח ילד לבית ספר בכל מחיר. מקום לגדול הוא מעין דור שלישי בחינוך הפרטי, תוצר של שוק הרעיונות הקיימים כיום בחינוך. העקרונות שעל פיו נבנה נלקחו מפה ומשם לפי ראות עיניהם של מקימיו: כמו בבית ספר פתוח, הילדים יכולים לבחור אילו מקצועות ללמוד ואם להיכנס לכיתה, אך כמו בדמוקרטי, יש פיקוח על בחירותיהם ולימודיהם. שלא כצפוי, מעורבות ההורים אינה גדולה כמו בבתי ספר אחרים שהקימו הורים. אשר לעתיד בית הספר, מתקיים עכשיו תהליך לקראת הכרה של משרד החינוך בו.

חמישה בתי ספר, שהפכו מטובים למצויינים , נכללו בעבודת המחקר של שתי חוקרות מכון סאלד, ד"ר יעל פישר וד"ר רויטל היימן. בספר שפרסמו השתיים בעקבות המחקר, זוכים "צפית", שבכפר מנחם, ומנהלו, יונתן ברוק מנגבה, לתשבחות על מצויינות בכל התחומים. "הדרך למצויינות – סיפורי הצלחה של בתי ספר", הוא שם ספרן של ד"ר יעל פישר ושל ד"ר רויטל היימן, שיצא לא מכבר בהוצאת מכון הנרייטה סאלד, המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות. הספר הוא סיכום תוצאות מחקר, שבמסגרתו נבדקו חמישה בתי ספר ברחבי המדינה, שהיו בתי ספר טובים ונעשו מצויינים. בית ספר תיכון אזורי התיישבותי "צפית", שבכפר מנחם, הוא אחד מהחמישה. בסקירה הלקוחה מתוך אתר הקיבוצים באינטרנט מופיעות מספר הבחנות מתוך הספר לגבי ביה"ס צפית.

התמיכה בהקמת בתי ספר קטנים ואוטונומיים בארה"ב גדלה באופן משמעותי בעשור האחרון בארה"ב בעיקר מבחינת תחומי ההתפתחות של החינוך העירוני (urban schooling). כמעט בכל הערים הגדולות בארה"ב הוקמו בעשור האחרון בתי ספר קטנים בעיקר ביוזמת גורמים המגזר הפרטי או תנועות חינוכיות פרוגרסיביות קהילתיות. המאפיינים של בתי הספר הקטנים הללו הם השתלבות עם הקהילה המקומית ,פעילות חברתית ענפה, אוטונומיה רבה למורים ועוד. הביקורת כלפי יוזמת בתי הספר הקטנים אינה ערכית אלא מצביעה על אסטרטגיות ההוראה בהן נקטו. המחקר הנוכחי מבוסס במידה רבה על ניתוח תוכן שיטתי של פרסומים , מאמרים וחומרים מקוונים ומודפסים הנוגעים ליוזמת הרפורמה להקמת בתי ספר קטנים בארה"ב. הממצאים מצביעים על שורשים תרבותיים של תנועת רפורמה חיובית ונחושה המחפשת לעתים בצורה נוסטלגית לחזור למודלים חינוכיים של העבר אך גם מונעת מהאמונה של גורמים במגזר הפרטי המנסים לנתק את בתי הספר מהשליטה המרכזית של מוסדות שלטון, כלומר, יש בהתעוררות התנועה להקמת בתי ספר קטנים בארה"ב גם גוון מסוים של אידיאולוגיה בהפרטת החינוך לטובת הקהילה והיחיד ( Judith Kafka)..

במחוז Chugach באלסקה פועל ביה"ס הפועל על פי גישה שונה לחלוטין במקומות כיתות גיל, קיימות שם קבוצות למידה המבוססות על התקדמות במבחני יכולת או סטנדרטים במקצוע. התלמיד יכול להשתייך לקבוצת למידה על פי התקדמות בשלבים ועמידה בסטנדרטים של אותו שלב. כל תלמיד מסיים שלב או את ביה"ס על פי מוכנותו, בשלותו האינטלקטואלית ולא על פי התפתחות גילאית. בביה"ס באלסקה לתלמידים ניתנת הנחייה רבה בשיטת למידה יחידנית המעודדת פרויקטים ומשימות מאתגרות. עם זאת, ביה"ס באלסקה לא ויתר על הערכה נורמטיבית והתלמיד צריך להוכיח רמות יכולת במעבר משלב לשלב בתוך בית הספר. תשעה מחוזות חינוך נוספים באלסקה שוקלים לאמץ את מודל ההתקדמות על פי שלבים במקום המודל הגילאי.

העבודה עוסקת באתניות, חינוך וזהות בבית הספר "קדמה" בשכונת הקטמונים בירושלים. הניתוח מבקש לחשוף את ה"קופסה השחורה" של בית הספר ומעלה לדיון שלוש שאלות מרכזיות: מה אופיו של שיח הזהות המובנה ב"קדמה"? כיצד מתורגם השיח הביקורתי לפרקטיקות פדגוגיות מעשיות, אלו תוצרים חינוכיים מניב תהליך זה, ובמה הוא מאתגר הלכה למעשה את מערכת החינוך הממלכתית? "קדמה" ביקש להניע שינוי שפועל מלמטה ובולט בחריגותו בנוף המקומי. זהו מיזם ייחודי שיצר מומנט סימבולי משמעותי, אך לא הצליח לייצר דיאלוג טרנספורמטיבי רחב. המקרה של "קדמה" מעיד יותר מכל כי ייחודיות ואוטונומיה חינוכית הן עניין מעמדי גרידא, וכי הניסיון ליצור במסגרת הממלכתית עולם מושגים מהפכני או לפחות "אחר" נדון לדרך חתחתים ( דליה מרקוביץ ) .

שלושת בתי-הספר הניסויים שנחקרו הם בבית-הספר היסודי "מגן", בית-הספר "בן צבי", בית-הספר "רמות חפר". כל בתי-הספר נמצאים בשלב שבו הניסוי הרשמי הסתיים, וכולם פועלים להפצת הידע שהתגבש בניסוי. הממצאים העיקריים שעלו בכל אחד מבתי-הספר מתמקדים בהיקפו ובמהותו של השינוי, באופי ובמיקוד החדשנות, בקיומו של בסיס תאורטי ובדפוס השינוי. כל שלושת בתי-הספר הניסויים נוטים להוות שינוי מסדר שני.השינוי שחוללו בתי-הספר מקיף את המכלול הבית-ספרי כולו: המבנה הארגוני של בית-הספר; צוות המורים; תוכניות הלימודים בכל הכיתות; מרחבי הלמידה. שינוי מסדר שני מחייב מאמץ אנושי וארגוני גדולים מזה הנדרש לשינוי מסדר ראשון, או במילים אחרות — שינוי מסדר שני, מעצם היותו מערכתי, מאפשר הגדרת מטרות ועדיפויות משותפות לכל הארגון, בלי הבידול הנוצר בשינוי המחייב רק חלק מן המערכת (שכבת גיל, קבוצת כיתות, מורים של מקצוע יחיד וכדומה). בתי-הספר שונים מאוד זה מזה במהותה של החדשנות העומדת במרכזו של הניסוי (דוד חן).

מחקר שבוצע בשני בתי ספר קהילתיים על יסודיים. שניהם בתי ספר חילוניים המצויים במרכז הארץ. מן הממצאים: למרות שלכאורה התנהלו יחסי הנהלת בית הספר עם ההורים הפעילים על מי מנוחות תוך הערכה הדדית, הרי למעשה הם התנהלו בצל איום מתמיד שנבע לא ממעשיהם של ההורים אלא מכוחם הפוטנציאלי. קהילתיות בית ספרית בשני בתי הספר הנחקרים לא הביאה להגברת אוריינטציה דמוקרטית.ניתן היה לזהות שלושה מעגלי שייכות: שייכות לקהילה הבית ספרית, שייכות לעיר בה מצוי בית הספר ושייכות לקהילה המדומיינת אליה משתייכת אוכלוסיית בית הספר.קשה להפריד בין מעגלי השייכות השונים אך בכל זאת קיימים מאפיינים לכל מעגל שייכות. השייכות הבית ספרית היא האמוציונלית ביותר (דוד קמיר).

הגישה העומדת בבסיס עבודה זו היא גישה בין-תחומית הבוחנת את בית הספר הקהילתי בזיקה למושגים "חברה","קהילה" ו"חינוך קהילתי" מצד אחד, ולתיאוריות ולמערכות מושגיות המתייחסות אל בית הספר כאל ארגונים חברתיים פתוחים ובוחנת תמורות ותהליכי שינוי בארגונים אלו, מצד אחר. (דליה מצר)