קורס מקוון
מיון:
נמצאו 322 פריטים
פריטים מ- 161 ל-180
  • לינק

    הסקר הגדול ביותר שנערך בקרב פרופסורים שלימדו קורסים מקוונים רבי-משתתפים מסוג MOOC, מראה שהתהליך גוזל זמן, אולם לפי המנחים, הוא לעתים קרובות מוצלח. רבים מאלה שענו על הסקר הרגישו שהקורסים המקוונים הללו שניתנים בחינם צריכים להיות משולבים במערכת המסורתית של תארים ונקודות זכות. שני שליש מהנשאלים האמינו שהקורסים האקדמיים המתוקשבים מסוג MOOC מוזילים את העלות של קבלת התואר במוסדות, והרוב המכריע מאמין שקורסים מקוונים בחינם יהפכו את הלימודים בקולג' לפחות יקרים בכלל (Steve Kolowich, 2013).

  • סיכום

    בפוסט זה המחברת חוקרת כיצד עובדת למידה שיתופית בשני סוגים של קורסים מקוונים—האחד הוא הקורס המקוון הפתוח ורחב-ההיקף המוכר לכל, MOOC (massive open online course), והשני הוא הקורס בתשלום הסגור, COLC, שהן ראשי התיבות שהמחברת משתמשת לכינוי קורס מקוון סגור לצורך קרדיט (closed, online, for credit, course). קיימים מאות קורסים מסוג COLCs הזמינים כמעט בכל מוסדות ההשכלה הגבוהה בארה"ב ( Morrison, D) .

  • לינק

    יותר ויותר אנשי מקצוע בישראל מתחברים בעת האחרונה לפלטפורמות של קורסים מקוונים מסוג MOOC . במרבית המקרים חוות הדעת שלהם מההתנסות חיוביות מאד. כך לדוגמא , חוות דעת של אקדמאית ישראלית ( בעלת תואר שני) הלומדת כעת בקורס MOOC. הסקירה כוללת קישורים לחוות דעת נוספות מההתנסויות בקורסים מקוונים מסוג MOOC .

  • לינק

    שחר עוז ממליץ על 2 קורסים מקוונים מסוג MOOC באמצעות אתר Coursera. כותב שחר עוז בבלוג המעניין שלו : "נסיון העבר שלי עם אתר Coursera הוא מצוין. זהו אתר רציני, המתייחס ברצינות ללמידה מקוונת. הלומד מחליט על כמות ההשקעה שלו בקורס. אפשר רק להקשיב לכל ההרצאות ולבצע בחנים קטנים (בין שעה-שעתיים בשבוע), או לבצע מטלות מורכבות בנוסף לזה ולצבור נסיון מעשי עם כל העקרונות שנלמדו (בין 3 ל10 שעות נוספות לשבוע) .

  • לינק

    ג'יי הורוויץ הפנה את תשומת לבנו לגבי המחלוקת העקרונית הנמשכת בין מערכות LMS ללמידה מקוונת ובין מערכות פתוחות ( ללא רכיבי ניהול) ללמידה מקוונת . כותב ג'יי במאמרון שלו : " מערכות ה-LMS, כולל ה-Moodle, הגיעו לשלב שבו הן ממשיכות להוסיף רכיבים, אבל אלה אינם נחוצים ללמידה, הרי המערכות האלו הן, בהגדרתן, לשם "ניהול הלמידה", וגם אם הלב נמצא עם הפתיחות ועם יצירת אפשרויות של גילוי או של למידה תוך כדי שיתוף, "ניהול" מתמקד במעקב, באיסוף נתונים, במתן ציון. כל אלה בוודאי שייכים למערכות חינוך, אבל לא בהכרח ללמידה. וכאשר בשוק התחרות על הלקוחות ערה, יש נטייה להמשיך להוסיף רכיבים שהופכים כלי "פשוט" לכלי עשיר בתכונות חדשות ונוצצות. אבל גם אם הוא איננו נוצץ כמו מערכות עמוסות ברכיבים חדשים, כלי קטן וצנוע יכול להיות הכלי הפתוח, והלימודי" ( ג'יי הורוויץ).

  • לינק

    מאמר זה סוקר חלק מהפרספקטיבות האחרונות, וחלק מעדכוני החדשות לגבי המשתמשים בקורס של HarvardX ולגבי ההתרחבות של פלטפורמת Coursera להכשרה מקצועית.

  • לינק

    נוכח האופנה החדשה של קורסים מקוונים רחבי- היקף מסוג MOOC החלו להתגבש לאחרונה כמה ניסיונות לעצב את ההתפתחות של קורסי הMOOC בכיוונים פדגוגיים שונים. היוזמה האחרונה נקראת etmooc שעיקרה ביסוס הקורס המקוון בצורה פעילה ורפלקטיבית יותר מבחינת הלומדים (שלא בהכרח באמצעות מערכת ניהול למידה מתוקשבת מסוג LMS ). הכוונה היא שהמשתלמים הפעילים בקורס המקוון יפעילו ויתחזקו בעצמם כלים מתוקשבים ( כגון בלוגים או טוויטר) משלהם במרחב הלמידה בו ישתתפו בקורס הMOOC . מעטפת נוספת של כלים מתוקשבים ליצירת קהילת למידה תסופק באמצעות הכלים הפתוחים של Google+ Community .

  • לינק

    מחקר דו-שלבי זה חקר את הסוגים של שיטות ההערכה שבהם משתמשים בקורסים מקוונים ואת הדרכים שבהן הסביבה המקוונת מקילה או מגבילה שיטות מסוימות (Lorna R. Kearns, 2013).

  • לינק

    עם ההתרחבות האופנתית של קורסים מקוונים רחבי היקף בארה"ב ובקנדה , נעשים ניסיונות על ידי מרצים לגבש ייחודיות לקורס המקוון שהם מעבירים במתכונת MOOC . אחת המרצות בארה"ב, ד"ר Jackie Gerstein מדווחת בבלוג שלה על ניסיון להקנות לקורס מקוון רחב ההיקף שפיתחה באוניברסיטת Boise State University מעורבות פעילה יותר של הסטודנטים בהשוואה לקורס MOOC שגרתי. הכוונה לאפשר לסטודנטים לא רק לצפות בתכני הקורס ולהשתתף בדיונים אלא גם ליצור תכנים רלבנטיים להעשרת הלמידה בקורס המקוון באמצעות כלים כגון Diigo, Delicious או בלוגים ( Jackie Gerstein ) .

  • לינק

    גיא לוי, מנהל החדשנות הפדגוגית במרכז לטכנולוגיה חינוכית, מדבר בסרטון הווידאו על המגמות המובילות בחינוך בעולם. בפתח הרצאתו המוקלטת בוידאו הוא מתייחס לכיווני ההתפתחות הבאים : פיתוח תחום הלמידה מבוססת היכולות ( capacity learning) כמגמה עתידית , פיתוח התחלתי של סביבות למידה מתוקשבות המתאימות עצמן להתקדמות התלמידים בלמידה. ההתפתחות המרכזית היא למידה מסוג Blended learning , שמשמעותה שילוב בין למידה מסורתית פנים אל פנים ולמידה מקוונת. אחד הביטויים העיקריים שלה הם הקורסים המקוונים ההולכים ונעשים נפוצים בבתי ספר רבים בארה"ב ובאוסטרליה וניסיונות ליישם את מודל "הכיתה ההפוכה".

  • לינק

    המחבר , פרופסור לארי קובן , מטובי החוקרים בחינוך בעולם , טוען כי הגרסה של ה- MOOCs מציעה הוראה מסורתית הממוקדת במורה ומועשרת על ידי טכנולוגיה, כלומר, הרצאה לקבוצות גדולות, תוך שאלת שאלות, חלקים של דיונים מקוונים ושאלות רבות ברירה במבחנים.אולם, דרכים אחרות להוראת הקורסים באמצעות ה-MOOCs, כך שזו תהיה פדגוגיה הממוקדת בסטודנט (Larry Kuban, 2012)/

  • לינק

    תופעת הקורסים המתוקשבים מסוג MOOC זוכה להתפעלות ולכותרות רבות בארה"ב וגם בעולם, אבל ג'יי הורוויץ במבט ספקני וחקרני אינו מתרשם מכך. "קורסי ה MOOC שבכותרות היום אמנם פתוחים במובן של כל אחד יכול להירשם, אבל ביתר מאפייניהם מדובר בקורסים די סגורים – תכני הלימוד נקבעו מראש ותפקיד הנרשם הוא בסך הכול לרכוש את הדעת המוצעת לו דרך הרצאות מוקלטות. "חשתי שההצלחה היא גם הצלחה של ההוראה המסורתית, הנצחת מודל של הוראה שאפשר היה לקוות שישתנה בעקבות התקשוב. אין זה השיבוש לו ייחלתי ( ג'יי הורוויץ).

  • לינק

    מטרת מחקר זה היא לזהות את הנסיון של מרצים וסטודנטים המשתמשים בתוכנת Elluminate Live (תכנון, מתודולוגיה, גישה), עם למידה מקוונת בחינוך הגבוה. מאמר זה מציג גישה איכותית, המתמקדת ברפלקציות של המשתתפים, מרצים וסטודנטים, שנאספו בתקופה של 12 חודשים של כיתות פיילוט בלמידה מקוונת בתוכנה הנ"ל ( Michael, Kathy ) .

  • לינק

    כותבת המאמר , מורה בביה"ס תיכון בארה"ב , כותבת על ההתנסות שלה במערכת של קורסים מקוונים רחבי-היקף בארה"ב . קורסים נקראים Massive Open Online Courses (MOOC) והם מייצגים את האופנה האחרונה של למידה מתוקשבת בארה"ב. מחברת המאמר , השתתפה בקורס רחב היקף המנוהל על גבי הפלטפורמה של מערכת Coursera. במהלך התנסותה , גילתה מחברת המאמר שהלמידה המקוונת בקורס MOCC יכולה להיות מעניינת ומנקודת מבטה כמורה היא יכולה אף להתאים לתלמידי ביה"ס תיכון ( Bell M ) .

  • לינק

    כאשר בוחנים לעומק היכן נמצאים מוקדי החדשנות בלמידה מקוונת בעולם בשנה האחרונה , מגיעים למסקנה כי התחום של למידה מקוונת מבוססת מקרים דינאמיים (Scenario- based e- learning ) הוא התחום המאתגר ביותר בלמידה מקוונת המתפתח כיום בארה"ב ובמקומות נוספים בעולם כגון ניו זילנד, אוסטרליה והודו . הרעיון של למידה מקוונת מבוססת תסריטי מקרה דינאמיים הוא יצירת מתכונת של למידה מאותגרת בעיות (PBL) בסביבה מתוקשבת דינאמית תוך כדי הצגת מקרים הנלקחים מהניסיון של עולם העבודה האמיתי או ההתנסות המקצועית האותנטית בשדה .

  • לינק

    מאמר זה מדווח על ניסוי מבוקר על האפקטים של שלושה סוגים של מפעילי רפלקציה בקורס מקוון. חמישים וארבעה מתנדבים, מסודרים בחמש קבוצות, השתמשו בהזדמנויות מובנות אלה לרפלקציה, תוך כדי לימוד. התוצאות מראות שנעשה שימוש נרחב במפעילי רפלקציה על ידי הנבחנים והתקבלו כבעלי תועלת לרפלקציה ולמידה. נבחנים בקבוצות הניסיוניות דיווחו על זרוז רפלקטיבי ורפלקציה נרחבת, גדולים באופן משמעותי מאשר בקבוצות הביקורת. בניגוד, לא התקבלו אפקטים חיוביים בביצועים של הלומדים ויכול להיווצר עיכוב . פרדוקס זה מגלה אפשרות של פירושים שונים אשר נדונו לאור הטענה הפדגוגית שיש לעשות שימוש בגישות של מחשבה עמוקה יותר ללמידה ( Verpoorten, Dominique , Westera, Wim , Specht, Marcus).

  • לינק

    מאמר זה מדווח על ניסוי מבוקר לגבי ההשפעות של שלושה סוגים של גורמי רפלקציה בקורס מקוון. התוצאות מראות שהגורמים לרפלקציה הופעלו בצורה מקיפה על ידי הנבחנים ונתפסו כשימושיים למדי לעשיית רפלקציה וללמידה. הנבחנים בקבוצות הניסוי דיווחו באופן ניכר על התעוררות רפלקטיבית יותר ועל רפלקציה אינטנסיבית יותר מאשר אלה שבקבוצת הביקורת (Verpoorten, Dominique, Westera, Wim and Specht, Marcus, 2012).

  • לינק

    במחקר זה, המחברים בוחנים פרויקט שבו בלוגים יושמו בתוך קורס מקוון לתואר שני כדי ליצור הזדמנויות עבור התלמידים לעשות רפלקציה לגבי תחומי העניין האישיים, המקצועיים והאקדמיים שלהם, מתוך מטרה לבסס כתיבה עקבית של בלוג שמציגה פרקטיקות תכופות המונעות על ידי עניין בכתיבת בלוג מחוץ להקשרים חינוכיים (Freeman, Wendy and Brett, Clare, 2012.).

  • לינק

    סוגי הקורסים הקיימים כיום מגוונים ומשתנים ככל שהטכנולוגיה מתקדמת. למשל, ניתן למצוא קורסים המשתמשים בתקשורת א-סינכרונית בין המרצה לסטודנטים (כגון אימייל, פורומים, קבוצות-חדשות וכד'), מה שמאפשר לסטודנטים להשתתף בקורס בזמנים הנוחים להם. מודל אחר מבוסס על טכנולוגית תקשורת סינכרונית (צ'אטים, חדרי-וידאו בזמן אמת, וכד') ומעתיק שיטות הוראה מסורתית (פנים-אל-פנים), ללא ספק, המערכת האקדמית והחינוכית בכל העולם צפויה לעבור טלטלה בעשורים הקרובים, וכשמשנים את החינוך בהווה, מעצבים מחדש את פני העתיד ( אייל קמינקא).

  • לינק

    מעט מאד מחקרים בדקו את העניין הכלכלי של מעבר שניזום ע"י מוסדות או גורמי חינוך בין פלטפורמות מתוקשבות ללמידה מתוקשבת, ולכן המחקר הנוכחי שם לו למטרה לבדוק ולנתח באופן השוואתי את סוגיית השימוש בפלטפורמות מתוקשבות. נקודת המבט של המחקר ,שנערך באוניברסיטה באירופה, היא היעילות הכלכלית של המעבר בין הפלטפורמות המתוקשבות . ההשוואה שנערכה במחקר הנוכחי הייתה בין פלטפורמת למידה מתוקשבת מסוג LMS ( מוצר למידה מקוון מסחרי ) ובין פלטפורמת למידה מקוונת מסוג MODDLE. מסקנות הניתוח הכלכלי הראו כי המעבר לפלטפורמת קוד פתוח מחייב , אמנם, הצטיידות בשרת אינטרנט ייעודי ובתחזוקה שלו באופן שנתי . אך בראייה מוסדית רב- שנתית עדיין יעיל יותר להשתמש בפלטפורמת קוד פתוח מסוג מוודל Moodle . החיסכון השנתי המושג הוא בסביבות EUR 20,000 לשנה ( Matei, Ani; Vrabie, Catalin) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין