קהילות מתוקשבות
מיון:
נמצאו 98 פריטים
פריטים מ- 21 ל-40
  • לינק

    למדריך הפדגוגי תפקיד מרכזי ומשמעותי בבניית קבוצת ההדרכה ובגיבושה כקבוצה לימודית וחברתית. במהלך ההתנסויות של המחברת בהוראה בסביבה המתוקשבת ניסתה להתמודד עם חיפוש אחר דרכים שונות שנועדו לעודד את פרחי ההוראה להשתתף באופן פעיל בפורום המתוקשב כסביבת למידה שיתופית. בתיאור התהליך היא מעלה שאלות, כגון מהו הערך המוסף של התקשוב להדרכה פדגוגית? האם יש מקום לסביבה מתוקשבת בנוסף למפגשים פנים אל פנים בסדנאות? מהו מקום המדריך הפדגוגי בדיאלוג: עם מי אני מדבר? כמה לדבר? איך לדבר?עבודתה של מורה, ובמיוחד של גננת, מאופיינת בבדידות בשדה הפעולה שלה והזדקקות לתמיכה וללמידת עמיתים. ההתפתחות המקצועית, בראייה עתידית, תלויה במידה רבה ביכולתה ליצור קשרים הן בהשתלמויות והן דרך הרשת האינטרנטית. ההתנסות של פרחי הוראה בסביבת למידה מתוקשבת במהלך לימודיהם מהווה מודל עתידי לקבלת מענה בתחום הפיתוח המקצועי ( תרצה לוין) .

  • לינק

    מהפיכת התקשוב החינוכי בשנים האחרונות הגיעה, אמנם לבתי ספר רבים בחו"ל ובארץ , אך מתברר כי יש רק איים-של הצלחה בבתי ספר. הצלחות מקומיות אלו הם פועל יוצא של מורים ומחנכים המגלים תושיה ויוזמה ומנסים ליישם מיזמים מעניינים בכיתות הלימוד . אין ספק כי מדובר כאן במורים יזמים מצטיינים אף שמבחינת הקריטריונים הרשמיים של הפיקוח המחוזי אינם נתפסים עדיין ככאלו . יש גם מקרים שקבוצת מורים פורצת דרך ויוצרת קהילה מקצועית או קהילת מעשה בחינוך שפועלת בסביבה מתוקשבת או ברשתות חברתיות מתוקשבות . פריצת הדרך היא של המורים עצמם ולא של הנהלות בתי הספר ( עמי סלנט) .

  • לינק

    בחיי בתי הספר התיכוניים בארה"ב ובקנדה הולך ונכנס מושג חדש אותו ניתן לתרגם באופן חופשי לעברית כ"רשת למידת משאבים מתוקשבת באינטרנט" . Virtual Learning Commons (VLC). רשת למידת המשאבים היא סוג של קהילת מעשה בחינוך אשר מופעלת על ידי ספריית ביה"ס. מדובר על מרחב מתוקשב שיתופי באינטרנט שבו צוות ספריית ביה"ס יוצר אוספים דיגיטליים שונים לטובת התלמידים והמורים ומגבש באופן מעשי הבנייה של ידע חינוכי באינטרנט. התלמידים עצמם יכולים להיפגש באופן וירטואלי, בכל עת , במרחב השיתופי הזה באינטרנט וללמוד שם בצוותא סביב חומרי הלמידה או חומרי הרקע שאורגנו ( LOERTSCHER D, KOECHLIN C) .

  • לינק

    מחקר זה מסכם ניסוי בן חמש שנים, הכולל חמש מאות משתתפים ממגוון תרבויות ומקומות שונים. תוך השוואה בין קהילות מקוונות לבין קהילות המקיימות קשרים פנים אל פנים, פרויקט זה חקר כיצד המשתתפים מעורבים בלמידה, את האינטראקציות ואת פיתוח התוצאות היצירתיות(Patterson, D. , 2012).

  • סיכום

    המאמר מתמקד בקורס אקדמי אשר התנהל באתר רשת חברתית והיווה בסיס לחקר מקרה. בעיקר נבחנים בו הידע המקצועי שהתפתח באתר הרשת החברתית ודפוסי הלמידה של הסטודנטים-מורים אשר התגבשו בסביבה החדשה. הסטודנטים באתר עברו מתחושת חובה לפעולה מתוך מוטיבציה פנימית ויזמו קידום של תכנים מקצועיים- אישיים במהלך האינטראקציה שלהם על הקהילה. הרשת החברתית אפשרה להם להיות לומדים אוטונומיים המשמיעים את קולם, כמו גם מתכנני לימודים. הודות לכך נבנה ידע על אודות דרכי למידה והוראה בסביבה זו, כוחם של החצנת ידע ושיקופו ברשת חברתית ולמידה שיתופית המסייעת להעצמת כל אחד מהלומדים. נמצאו שלושה פרופילים של דפוסי למידה שהתעצבו בקורס המקוון: למידה כשדה ניסויים לבדיקת סוגיות מקצועיות רלוונטיות, למידה שמטרתה לקדם את הקבוצה כקהילה מקצועית ולמידה אשר נועדה להגביר את המודעות לנושאים מגוונים ולחשיבות האינטראקציה עם חברים ( צביה לוטן) .

  • לינק

    בהרצאתה בכינוס מיט"ל 2012 חושפת ד"ר תמי זייפרט מסמינר הקיבוצים טפח מדגמי ההוראה המתוקשבים והחדשנות הפדגוגית המיושמים בתהליכי ההוראה והלמידה של פרחי ההוראה במכללה חדשנית ופורצת דרך להכשרת מורים. בהרצאה מתוארים סביבות הלמידה המתוקשבות השיתופיות בקורסים שלומדים פרחי ההוראה בסמינר הקיבוצים. בין הנושאים שעוסקים הקורסים המתוקשבים : חקרשת, בלוגים ופורומים, למידה שיתופית – וויקי, גוגל דוקס, יוטיוב, חינוך לאזרחות דיגיטלית (Digital Citizenship), תכנון יחידת הוראה מתוקשבת ( תמי זייפרט).

  • לינק

    קובץ מאמרים חדש בעריכת Liz England עוסק בכל המכלול של הוראת תואר שני למורים לאנגלית באינטרנט. הכוונה למורים בעלי תואר ראשון הלומדים בלמידה מרחוק את כל המכלול המתודולוגי של הוראת שפה זרה כשפה שנייה. כותבי המאמרים מתבססים על ניסיונם בארה"ב , הונג-קונג ואוסטרליה בהעברת קורסים מתוקשבים בלמידה מרחוק למורים לאנגלית (TESOL. ) המלמדים בבתי הספר שפה אנגלית כשפה זרה. המאמרים כוללים היבטים מתודולוגיים של הפעלת למידה מרחוק למורי ה TESOL, לצד היבטים מעשיים כגון הפעלת הקורסים המתוקשבים באינטרנט בלמידה מרחוק והערכת הקורסים המתוקשבים ( Liz England).

  • לינק

    הרצאתו של ג'ורג סימנס על קורסים אקדמאיים מתוקשבים פתוחים רב- שותפים. קורסים אקדמאיים פתוחים רחבי היקף מסוג MOOCS הולכים ונעשים שכיחים יותר בעולם האקדמאי. בהרצאתו מתייחס ג'ורג' סימנס, אבי תורת הקוניקטיביזם, למאפיינים של סוג קורסים מתוקשבים אלו ולייחודיות שלהם מבחינת יצירת הידע והפצתו. במיוחד מציין ג'ורג' סימנס את הייחודיות של הקורסים המתוקשבים המבוזרים שאינם בנויים בהכרח כל תכנים אלא על תחנות של פעילויות מתוקשבות שצריך הלומד לעבור. הפעילות המתוקשבות מבוזרות לכל אורך ורוחב האינטרנט ולא בפלטפורמה יחידה . בשלבים מתקדמים של הקורס צריך הלומד גם לייצור בעצמו פעילויות מתוקשבות. כל הקורסים הללו מבוססים על למידה מכוונת עצמית , אך יש בהם מרכיב פעיל של אינטראקציות בין הלומדים וניווט ידע אישי או שיתופי ( George Siemens).

  • לינק

    מטרת מאמר זה לשפוך אור על סוג חדש של למידה המתרחש במהלך השתתפות בקורסים גלובליים המתנהלים בסביבה מקוונת פתוחה ורבת שותפים (סביבת מפר"ש) בקורס כזה משתתפים לומדים מכל העולם, אשר נחשפים במסגרתו לאוקיינוס של ידע ושל קישורים בין פריטי ידע, ומנווטים בתוכו את דרכם האישית. המאמר משרטט את גישת הקישורנות כמסגרת ללמידה כזאת, ומתאר את המבנה של קורס PLENK 2010. לאחר מכן יפורטו ארבעה לקחים שנלמדו ממעורבותה של המחברת כלומדת בקורס, ובהם מה שלמדה על הערוצים השונים שנעשה בהם שימוש בסביבה כזאת ועל הצורך או אי הצורך בהערכה ישירה של הישגים. אלו השוקלים השתתפות בקורסי מפר"ש, בין כלומדים ובין כמנחים, עשויים להפיק תועלת מדין וחשבון ראשוני זה ( דלית לוי) .

  • לינק

    ההרצאה של ד"ר צביה לוטן דיווחה על ממצאים מחקר של קורס אקדמי, שהתנהל באתר רשת חברתית ייעודית לחינוך, ונבחן כחקר מקרה. המחקר התמקד בידע המקצועי שהתפתח באתר הרשת ובדפוסי הלמידה של הסטודנטים -מורים שהתגבשו בסביבה החדשה. הסטודנטים באתר עברו מתחושת חובה לפעולה מתוך מוטיבציה פנימית והם יזמו קידום תכנים מקצועיים – אישיים במהלך אינטראקציה עם הקהילה ( צביה לוטן) .

  • לינק

    מאמר מעניין זה מתאר הפעלה ניסיונית של קבוצת פייסבוק כתחליף למערכת לניהול למידה LMS בקורס אקדמי. המאמר סוקר את התפתחות המחקר הקשור בשילוב פייסבוק בלמידה ובהוראה האקדמיים בארץ ובעולם, מוצגים ההבדלים בין קבוצת פייסבוק למערכות LMS אחרות על יתרונותיו וחסרונותיו, ומתואר ניסיון תקדימי להשתמש בפייסבוק כסביבה מלווה קורס המשתמשת גם כמאגר תכנים, גם כסביבה לאינטראקציה בין הלומדים ובין הלומדים למרצה וגם כסביבה לביצוע פעילויות למידה מקוונות שיתופיות ( חגית מישר טל , גילה קורץ , אפרת פיטרסה ).

  • לינק

    קהילות ידע מקצועיות עברו בשנים האחרונות מפורומים לפלטפורמות של רשתות חברתיות. מחקר זה בוחן קהילת ידע מקצועית בישראל שחבריה עוסקים, מתעניינים או לומדים בתחום טכנולוגיות בחינוך / טכנולוגיות מידע ומשתמשים בפלטפורמה של טוויטר על מנת להתחבר לדומים להם. פעילותם של 42 אנשי מקצוע ו 296- קשרים שנוצרו ביניהם בטוויטר עד אוקטובר 2011 נבדקה למידת ההשקעה בקהילה (ההשתתפות באמצעות ציוצים והקשבה.

  • לינק

    בתקופה שיותר ויותר מורים קשורים לקהילות מתוקשבות ולקהילות מעשה בחינוך הופעתו של הספר "המורה המתוקשר" (The Networked Teacher ) מעידה על התגבשות והתבגרות שלב המעבר מהמורה הבודד למורה הפועל במרחב הרשתי המתוקשב. הספר החדש שנכתב ע"י Kira J. Baker-Doyle הוא מלאכת מחשבת של ביסוס תאורתי ומתודולוגי של ניתוח והבניית התפתחותו המקצועית של המורים החדשים כחלק מקהילת למידה וקהילת עמיתים שיתופית. נקודת המוצא למרבית פרקי הספר היא ראיית פעולת המורה ברשתות החברתיות וקהילות העמיתים כחלק מהתפתחותו המקצועית והשבחת ההוראה שלו. הספר עוסק במקורות התמיכה לעבודתו של המורה במרחב של ביה"ס ומעבר לו , והמרכיב החשוב הם עמיתיו למקצוע בקהילת ביה"ס אבל גם בקהילת המורים הרחבה יותר. הפרק

  • לינק

    מאמר דעה מעניין וחדשני המציע חשיבה מחודשת על יכולתן של רשתות חברתיות לתרום לקידום הקריאה. המאמר בוחן קריאה שיתופית ברשתות כגון Goodreads, Public Notes ו-GoogleBooks.

  • לינק

    מחקר זה מבקש לבחון את אופני השימוש של בתי הספר ב"קהילות גלים" ובאופן ספציפי, מתמקד בנקודת מבטם של המורים ובדרכים שבהם מורים מפרשים את הכלים השיתופיים. אוכלוסיית המחקר כללה 562 קהילות של כיתות מבתי ספר יסודיים מכל רחבי הארץ. בנוסף נערך ניתוח תוכן של המשימות שיצרו 32 מורים באמצעות כלי הקהילה. ממצאי המחקר חושפים פער בין רמת השימוש של התלמידים בקהילות לבין רמת השימוש של המורים. התלמידים הקדימו לאמץ את הקהילות ולרתום אותם לצרכיהם ואילו המורים מיעטו לעשות זאת. בחינת המשימות שיצרו המורים חושפת קשת רחבה של שימושים בקהילות. התמונה העולה מהנתונים היא שהמורים בראש ובראשונה רותמים את כלי הקהילה לטובת צרכים ופעילויות שגרתיים ומוכרים ולאחר מכן מתחילים בהדרגה לבחון שימושים חדשניים בקהילות ומתנסים בדגמי פעילות חדשים כגון יצירת משימות בלוג או וויקי שיתופיות ( שרית ברזלי, יהודית בטאט , אורית ברוזה ).

  • לינק

    הקונגרס הדמוקרטי הווירטואלי המתקיים בהרצליה זו השנה ה- 11 , מהווה אירוע שיא של מערכת החינוך היסודית בעיר. תלמידי כיתות ד' – ו' מכל בתי הספר היסודיים שותפים במסגרתו לשיח ערכי וחינוכי ברשת. הקונגרס עוסק מדי שנה בסוגיות ונושאים אקטואליים וחברתיים מתוך השיח הציבורי. ייחודיותו של הקונגרס באה לידי ביטוי בשותפות של כל התלמידים והתלמידות בשיח המתקיים, בקיומו של דיון ערכי משמעותי ורב מימדי בנושאים האקטואליים. מדי שנה מניב הקונגרס מגוון רחב של חומרים ונושאים ללמידה. חומרים אלה חוזרים לבתי הספר ומשמשים בסיס ללמידה חברתית, אזרחית וחינוכית במסגרת השיעורים בכלל ובשיעורי דמוקרטיה בפרט. את קבוצות הדיון הנחו נציגי תלמידי כיתות ה' ו' מבתי הספר בבתי הספר בלוויית צוות מנחים מבוגרים. השנה, לראשונה, נוספו למנחים הצעירים גם תלמידי כיתות ח' המשתתפים ב"סמינר עמיתים" של חטיבות הביניים אשר קיבלו הכשרה מהיועצות.

  • לינק

    יותר ויותר מורים מצטיידים במחשבים ניידים כחלק ממערך ההוראה בבתי הספר בארה"ב . לעתים , היוזמה היא של ביה"ס ולעתים היוזמה היא של קרנות התומכות במורים (כגון קרן אתנה בישראל). מרבית המורים המצטיידים במחשבים ניידים זקוקים לעזרה ולהדרכה של עמיתיהם להוראה שהקדימו אותם בשילוב המחשבים הניידים בבתי הספר. אבל לא תמיד המורים יודעים על עמיתים בבתי הספר האחרים שכבר צברו ניסיון בהוראה בסיוע מחשבים ניידים . בארה"ב נקטו כמה מורים ביוזמה ברוכה והקימו לאחרונה קהילת מורים עמיתים המשתמשים במחשבים ניידים בבתי הספר. הקהילה המקוונת הוקמה ביוזמת המורים תוך התבססות על מערכת התקשוב החופשית של נינג כאשר היא פועלת כרשת חברתית שיתופית לאותם בתי ספר ובעיקר לאותם מורים המתמודדים עם שילוב המחשב הנייד. מאחר ומדובר בקהילה מקוונת חדשה יחסית , אין עדיין משאבים רבים בה , אבל אין ספק שהיא תלך ותתפתח.

  • לינק

    למידה שיתופית מבוססת מחקר עצמי בסביבות ווב 2.0. המצגת מבוססת על תהליך של למידה בסמינריון של סטודנטים באחת המכללות האקדמיות לחינוך. המצגת של ד"ר רפי דודזון והגב' יעל גושן (מרכז מיח"ם במכללת קיי). ההרצאה הועברה בכנס השמיני של מיט"ל באוניברסיטה הפתוחה ביוני 2010. בין נושאי המצגת: קהילת למידה עפ"י הקונקטיביזים, קונקטיביזים: הלומד במרכז והלמידה שלו מבוזרת, מודל הלמידה הקונקטביסטי, תיאור סכמאטי של סביבות הלמידה במערכת ה-MOODLE ( ויקי הקורס, הפורומים, בלוג מחקר , משאבי מחקר, בלוגים אישיים ), השינויים בנטילת יוזמה, שינויים בהרגלי שיתוף. שינויים בתפיסות ובאמונות, דיאלוג משמעותי, התפתחות בסביבות ווב 2.0 , התועלת בסביבות ווב 2.0 לעומת הסביבה המסורתית. הדילמות של הגברת השיתופיות בקורס, הקושי בשיתוף ולהיות פעיל ויצרני ברשת. הלומדים החדשים של הווב 2.0 מצרכן ליצרן של ידע, הסרת המחיצות בין למידה פורמאלית ללא פורמאלית , שינויים בתרבות המקצועית בעקבות היכרות עם סביבת הווב 2.0 .

  • לינק

    כותבי המאמר מתארים ודנים בהתנסויות בעלות אופי שונה של התפתחות מקצועית המאופיינות בכך שהן מקומיות, מתמשכות וחסכוניות ומתבצעות במסגרות של קהיליות למידה מקצועיות, שבהן המשתתפים מתמקדים בחקר הפרקטיקה ומשלבים שימוש בטכנולוגיה. תוכניות אלה פותחו תוך שיתוף פעולה עם מורים לאורך עשור והובילו לתובנות לגבי תכנים ומטרות רצויים בהתפתחות מקצועית. בין היתר קיימת ההבנה שידע מורים (Practitioner knowledge) צומח מתוך בעיות הוראה מפורטות, ממשיות וייחודיו . כשטקסטים ללמידה על הוראה – שיעורים, אירועי הוראה, תוצרי תלמידים, שיחות עם תלמידים וכדו' -עולים בכיתות ומושמעים על ידי המורים עצמם מתרחש שינוי משמעותי. באמצעות העלאתם לרשת, ניתן ללמוד מהפרקטיקה היומיומית המאפיינת כיתות בעולם כולו, ניתן ליצור קשר בין מורים מצליחים לבין מורים בעלי קשיים, להשפיע על דפוסי שחיקה ע"י הזמנת מורים לשאול ולנסח מחדש את האתגרים העומדים בפניהם, לראות את ההוראה לא כשליחות פלאית אלא כמקצוע מורכב שניתן ללמוד אותו ולהתמחות בו לאורך זמן. ( Lieberman, A., & Pointer-Mace, D).

  • לינק

    למי שיש עדיין ספק לגבי הערך של רשת חברתיות בחינוך ובהוראה אז הוא מוזמן לבקר במערכת הרשתות החברתיות של המורים לאנגלית. מדובר במערכת שלמה ופעילה של קהילות שיתופיות למורים אנגלית בארה"ב ובעולם הדובר אנגלית הנחלקות לקהילות משנה כגון : הוראת קריאה באנגלית , הוראת כתיבה באנגלית , הוראת ספרות אנגלית , אסטרטגיות קריאה , הערכה בהוראת אנגלית ועוד . מרבית המורים החברים ברשתות חברתיות אלו באינטרנט משתפים פעולה, מעבירים ידע ומסייעים לעמיתיהם .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין