קהילות מתוקשבות
מיון:
נמצאו 98 פריטים
פריטים מ- 81 ל-98
  • לינק

    מצגת שהוצגה ע"י ד"ר ג'ין ורמל בכינוס "גולשים באינטרנט " מס' 5, יוני 2004 , מכון מופ"ת. הנושא: אתגרים בהערכת עמיתים בקורס מקוון

  • לינק

    מצגת שהוצגה ע"י ד"ר אולז'ן גולדשטיין במסגרת הרצאתה בכנס גולשים באינטרנט 5, יוני 2004, מכון מופ"ת

  • לינק

    הפורום האינטרנטי המתואר – "שירה וכתיבה יוצרת" – הוא פורום פתוח לכל מי שרוצה לפרסם שירים או סיפורים קצרים בעברית. מתוארים התהליכים המתרחשים בפורום ומבנהו מן ההיבטים הטכניים, החברתיים והלימודיים, כפי שהתרחשו בתקופה שבין יוני 2003 לינואר 2004. השינויים המתרחשים בפורום באים לידי ביטוי בכללים הנהוגים, בתהליך דינאמי שהוא תולדה של החברים בפורום, ושל השיח והפעילויות. שלשה שינויים או אירועים משמעותיים התחוללו בתקופה הנדונה – פתיחת פורום בת – "הפורום החברתי"; קיום של סדנת כתיבה ברשת במפגשים סינכרוניים; קיום מפגש פנים מול פנים. (מירה טנצר)

  • סיכום

    קהילות ידע, המוכרים גם בשם קהילות מומחים או Communities of Practice, הנן קבוצות של אנשים להם ידע משותף. על פי רוב, הכוונה לקבוצה רוחבית של אנשים בארגון, שאינם יושבים תחת אותה שייכות ארגונית, אלא פזורים במקומות שונים ולעיתים אפילו בתפקידים שונים. (עמי סלנט)

  • סיכום

    הסקירה כוללת את הפרקים הבאים: דירוג קורסים וירטואליים על פי מידת שילוב הסביבה המתוקשבת -Web Integration Continuum המודל של באנק וחובריו (Bonk et al, 1999). המודל של בארון (Barron,1998). המודל ב "מדריך להוראה מקוונת" 2000 ג'ודית' בוטצ'ר מהאיגוד לרשתות חינוך ומחקר (CERN), ודירוג קורסים וירטואליים על פי מידת מעורבות המורה בתהליך הלמידה (Hannum, 2000).

  • סיכום

    מחקר שנערך על עמדות סטודנטים לגבי למידה מרחוק באוניברסיטה אמריקאית גדולה. מבחינת הלומדים , היחסים בין סטודנט- חומרי למידה והיחסים בין סטודנט-מורה היו קריטיים. לעומת זאת, הופתעו, עורכי המחקר, לגלות כי הסטודנטים נטו לייחס ערך נמוך למדי לאינטראקציות שלהם עם עמיתיהם בקורס המתוקשב. ממצא מחקרי זה עומד בסתירה למרבית הספרות המחקרית המדגישה את חשיבות יצירת קהילת למידה מקוונת (Reisetter , Marcy and Greg Boris)

  • תקציר

    המאמר שנכתב ע"י צוות חוקרים מהאוניברסיטה הפתוחה באנגליה העוסקים בהוראת שפות בוחן גישות שונות לניתוח אינטראקציות של לומדים בקורסים מתוקשבים. כלי המחקר העיקרי המתואר הוא SNA, או בשמו המלא: Social Network Analysis, שפותח במקור במדעי החברה על מנת לתאר ולהמחיש במדויק את דפוסי האינטראקציה בין משתתפים בצוות או אנשים הפועלים בארגון. המתודולוגיה של SNA פותחה במקור כחלק ממערך סיוע לטובת מחקרים איכותניים במדעי החברה ובחינוך. השיטה יושמה גם כדי לתאר דפוסי אינטראקציה בין לומדים בקורסים מתוקשבים אסינכרוניים בהם יש פעילות מתוקשבת בין משתתפים. מתוארים במאמר כל שלבי התכנון וניתוח האינטראקציות בקורס המתוקשב באמצעות כלי ה-SNA וכלי העיבוד הנלווים (Annette Duensing, Ursula Stickler, Carolyn Batstone, Barbara Heins)

  • סיכום

    המאמר בוחן את הסוגים השונים של קהילות קיימות – קהילות עניין, קהילות עניין מכוונות מטרה, קהילות לומדים וקהילות מעשה, לאור תיאורית הלמידה החברתית של Wenger מ-1998, ומנסה לתאר את תהליך המשא ומתן של משמעות (negotiation of meaning) בבסיס הלמידה המתרחשת מסגרתן וכיצד תהליך הלמידה מתקיים בפועל במונחים של המחשה והשתתפות. (Pedulko B, Henri F)

  • סיכום

    כדי לחזק את הקשר בין מוסדות הכשרת המורים ובין שלבי הקליטה הראשונים של מורים מתחילים בבתי הספר, תוכננה והופעלה בארה"ב רשת ארצית מתוקשבת לתמיכה במורים מתחילים הידועה בשם פרויקט, המגדלור' (lighthouse project).הרשת הממוחשבת מורכבת ממורים מתחילים, מורים מנוסים מבתי הספר ומורי מורים במכללות להכשרת המורים. המטרה העיקרית של המחקר הייתה לחקור כיצד השפיעה קהילת התמיכה המתוקשבת על צרכי התמיכה של המורים המתחילים מבחינה חברתית, רגשית, פדגוגית ומקצועית. (Marjorie Dewert, Leslie Babinski, Brett D. Jones)

  • לינק

    ניצנים ראשונים של התארגנויות מורים לקהילות מתוקשבות מבוססת WEB 2.00 כבר נראים בעולם. כך לדוגמא, הקים Steve Hargadon את הקהילה השיתופית הבינלאומית Classroom 2.0 לחילופי מידע בין מורים בעולם תוך כדי יצירת קשרים חברתיים בין המורים המדווחים באתר השיתופי אם באמצעות בלוגים ואם באמצעות תיעוד במאגר הויקי השיתופי הקשור לאתר בינלאומי זה. המורים החברים באתר השיתופי Classroom 2.0 הם מורים המנסים לפרוץ דרכים חדשות בתחומי התקשוב החינוכי והפדגוגיה המתוקשבת לרבות דיווח על פרויקטים מתוקשבים שהם מפעילים בכיתות הלימוד שלהם.

  • לינק

    המחקר ביקש לבחון מהי השפעת ההתנסות בלמידה בסביבת אינטרנט, על היכולת לעבוד בצוות, לעומת השפעת ההתנסות בלמידה בסביבת פנים-אל-פנים על יכולת זו, אצל לומדים בחינוך הגבוה. במחקר השתתפו 607 סטודנטים משתי אוניברסיטאות בארץ, מתחומי הבריאות, החינוך, הניהול והמידע. תוצאות הניתוח הסטטיסטי מצביעות על שיפור מובהק בעמדות כלפי עבודת צוות בקרב הנבדקים שלמדו בסביבת אינטרנט. כמו כן, נמצא קשר חיובי בין ניסיון קודם בעבודת צוות באינטרנט ובין השיפור בעמדות כלפי עבודת צוות. מתוצאות הניתוח האיכותני ניתן ללמוד על יישום רב יותר של כישורי עבודת צוות בסביבת אינטרנט לעומת יישומם בסביבת פנים אל פנים. (זיוה לוי)

  • סיכום

    רשת המורים לגיאוגרפיה (http://geography.boker.org.il) מופעלת על ידי צוות מרכז התקשוב במדרשת שדה בוקר. היא פועלת כ- 4 שנים. במרבית ימי השנה מתקיימת ברשת (באתר, בפורמים וברשימת התפוצה) פעילות של מורים הכוללת חיפוש חומרים, משלוח חומרי הוראה ולמידה למאגר המידע ודיון ברשימת התפוצה בנושאים שונים. (חנה סיון)

  • סיכום

    המחקר הנוכחי נועד לבדוק האם פוטנציאל זה אכן ממומש, וזאת באמצעות בחינת דפוסי ההשתתפות של הסטודנטים בפורומים בקורסים אקדמיים מקוונים המהווים חלק מפרויקט רחב היקף של שילוב האינטרנט בהוראה. ניתן לזהות סימנים ראשונים ברורים, אם כי מעטים, של קורסים המממשים את הפוטנציאל הגלום בכלי רב עוצמה זה. מימוש הפוטנציאל המתבטא בעצם השימוש בפורום כחלק אינטגראלי של הקורס, אינו מובן מאליו, לא עבור המרצים ולא עבור הסטודנטים: רק מרצים מעטים יחסית בחרו להשתמש בהוראה באמצעות הפורומים כחלק מאתר הקורס הוירטואלי, ורק כמחצית הסטודנטים השתתפו בפורום באופן פעיל (מיכל טיקוצ'ינסקי)

  • מאמר מלא

    קיימים סוגים שונים של קהיליות מקוונות המוקמות מסיבות שונות, לדוגמא: קהילות של מטרות – קהילה המאגדת בתוכה אנשים השותפים לתהליך מסויים או הרוצים להשיג מטרה דומה. קהילות של מקצוע – אלה הן קבוצות של אנשים השייכים לאותו מקצוע, מצב או מעמד. קהילות כאלה עשויות לרכז לאתר אחד מידע מקצועי רב ובמה להחלפת דעות וידע בין רופאים לדוגמא. קהילות של תנאים – קהילות אלה דומות לקהילות המקצוע, אלא שהן מקודמות על בסיס עמדות, תנאים או ניסיון חיים. למשל נוער מתבגר, סובלים מסרטן, אוהדי מכבי חיפה וכדומה. קהילות של אינטרסים – אלה הן התאגדויות של אנשים בעלי אינטרס או שאיפה משותפים, כמו למשל פעילים למען סביבה ירוקה, חובבי מוסיקה וכדומה. התפתחות עצמית – חברי הקהילה יוצרים תכנים לאתר, משפיעים על גידולו וקובעים את התפתחותו. המבקרים באתר הקהילתי הזה צריכים לחוש בנוכחות של אחרים שביקרו בו, או חשופים אליו עכשיו, ולראות את תוצאות השתתפותם בגידולו של האתר. מהלך זה מציין את ההבדל בין "אתרי חוברת" (בהם התקשורת אינה ישירה), לבין אתרים בשלים עם קהילה יציבה. למשל, Amazon.com בונה ספריית ביקורת ספרים של משתמשיה, ו- Ebay מבקשת מהמשתמשים לדרג קונים ומוכרים, ולספק את המידע לתועלת משתמשים עתידיים. (עמיקם פרץ)

  • מאמר מלא

    המאמר מתאר ממצאי מחקר של קורסים מתוקשבים במסגרות אקדמיות, בישראל ובעולם. מטרות המחקר הן לאתר מאפיינים עיקריים של הוראה בסביבה מתוקשבת במסגרת קורסים מתוקשבים כגון: מרכיבים, דרכי הוראה והערכה, דרכי תקשורת, רווחים וקשיים, יתרונות וחולשות מנקודות ראותם של המרצה והסטודנטים. המחקר מתבסס על מקורות מידע בספרות ובאינטרנט. (אולז'ן גולדשטיין)

  • סיכום

    מטרת המחקר הייתה לבדוק האם ניתן לבסס פעילות רפלקטיבית של קהילה לומדת מקצועית של קהילת מורים למדעים ולטכנולוגיה הקשורה להכשרת מורים בטקסס. הממצאים העלו כי מרבית המשתתפים בניסוי הכירו בערך של כתיבת בלוגים כפעילות מגבשת להעברת ידע ולשיתוף ידע ורעיונות פדגוגיים בין חברי הקהילה והפנימו את החשיבות של כתיבת בלוגים כחלק מהרפלקציה שלהם. מצד שני, נמצא כי הקשיים העיקריים בהטמעת פרויקט כתיבת הבלוגים בגיבוש הקהילה המקצועית היו כרוכים בנטל של הזמן וההתמודדות הטכנולוגית עם יישום הבלוג. (Loving, C. C., Schroeder, C., Kang, R., Shimek, C., & Herbert, B)

  • לינק

    בשנה האחרונה החלה התעניינות מחודשת בתיאוריה של הקונסטרוקטיביזם המשותף (Communal Constructivism) שגובשה מחדש באוניברסיטת טרינטי באירלנד והותואמה לסביבות למידה ממוחשבות. נחיצות התיאוריה של הקונסטרוקטיביזם המשותף התעוררה בשנתיים האחרונות לאור הכניסה של פעילויות מתוקשבות מבוססות וויקי בקורסים מתוקשבים. הפעלת סטודנטים ולומדים בקורסים מתוקשבים מבוססי WIKI מחייבת תיאוריה מוצקה של שיתוף והבנייה. ביסודה תיאורית הקונסטרוקטיביזם המשותף טוענת כי הלומדים בקורס או בסדנה חייבים להבנות ידע בעצמם ולהתמחות בהפקת ידע ומידע ולא רק לשמש לומדים פאסיביים הקולטים מידע מהמרצה (Bryn Holmes, Brendan Tangney, Ann FitzGibbon, Tim Savage, Siobhan Mehan)

  • סיכום

    העבודה מתמקדת בחקירת פעילות לימודית של תלמידי כיתות ט' שלמדו באמצעות קבוצת דיון מתושבת אסינכרונית. מטרת המחקר הייתה לבחון ארבע אסטרטגיות להגברת מידת האינטראקטיביות בין הלומדים: שאילת שאלות, שימוש בממשק "ידידותי" יותר, תכנית הכנה וחלוקה של יחידת הלימוד והמשימות הנלוות לה למספר חלקים.ממצאי המחקר הראו כי כל ארבעת האסטרטגיות הגבירו את מידת האינטראקטיביות בין הלומדים. בנוסף לכך נמצא כי האסטרטגיה שהגבירה במידה הרבה ביותר את שיתוף הפעולה בין הלומדים היא השימוש בממשק "ידידותי" יותר. (חנה קסר)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין