ספרות המחקר מראה כי סטודנטים בקולג' מרבים להפר את האיסור על שימוש בטלפונים ניידים בכיתה (Tindell & Bohlander, 2012). נראה כי המכשירים יכולים לתרום ללמידת הסטודנטים ולשיפור הישגים אקדמיים מפני שהם מציעים איתור מידע מקוון, שיתוף קבצים ואינטראקציה עם מרצים וסטודנטים-עמיתים (Bull & McCormick, 2012; Tao & Yeh, 2013). ואולם סטודנטים רבים תופסים את מכשירי הטלפון הניידים בעיקר כאמצעי לשעות הפנאי, והשימושים הנפוצים ביותר הם רישות חברתי, גלישה באינטרנט, צפייה בסרטונים ומשחקים ((Lepp, Li, & Barkley, 2015; Lepp, Barkley, Sanders, Rebold, & Gates, 2013. אם עיקר השימוש במכשירים נעשה למטרות פנאי ולא ללימודים, הרי שהמכשירים עלולים לפגוע בלימודים בסביבה אקדמית (Levine, Waite, & Bowman, 2007).

מאמר זה חוקר חלק מהספרות לגבי למידה משולבת/מעורבת ומזהה המלצות עבור אנשי סגל ומעצבי למידה. ההגדרות והמונחים הנידונים כוללים את הדיון לגבי המלים "משולב" ו"מעורב". הגדרת העבודה עבור המאמר נידונה, אבל המאמר אינו מציע הגדרה סטנדרטית עבור התחום. היתרונות ללמידה באמצעות פורמט מעורב/משולב מזוהים מהספרות וכוללים ציונים משופרים, נשירת לומדים, תקשורת ועבודת צוות (Helms, Samuel A., 2014).

מחקר זה בחן כיצד זמן החיפוש ברשת, שארך 30 דקות, השפיע על ציוני החיבורים של התלמידים. במחקר השתתפו 49 תלמידים בכיתות ד' ו-ה' מבית ספר יסודי בוירג'יניה שבארה"ב. הקבוצה שקיבלה הדרכה לגבי שימוש באינטרנט כדי לערוך מחקר בשלב שלפני הכתיבה הציגה ביצוע טוב יותר מאשר קבוצת הביקורת בשני תחומים: הציון הכללי של החיבור והשימוש באינטרנט (Doan, Kim and Bloomfield, Aaron, 2014).

דו"ח עכשווי של תאגיד RAND, בשיתוף עם המחלקה לחינוך, מנסה לספק סקירה אובייקטיבית של למידה מעורבת. Blended learning או שיטת 'הלמידה המעורבת' היא הוראה המשלבת למידה מרחוק ומפגשים פנים אל פנים. הדו"ח מצא שתכנית הלימודים, שכללה הן זמן הוראה על גבי מחשבים והן הוראה פנים אל פנים, שיפרה את הביצוע בבית הספר התיכון (Katrina Schwartz, 2013).

מחקר חדש oyal Economic Societyמוצא שההשפעה של ההורים על תוצאות המבחן גדולה פי חמש מההשפעה של המורים. הממצאים האחרונים ממחקר יציתו מחדש את הויכוח לגבי הדרגה שבה בתי הספר יכולים לשפר את תוצאות התלמידים ללא תמיכה מצד היחידה המשפחתית בבית. במאמר נטען כי שילדים מושפעים מכל דבר שסביבם, כמו הדרך שבה ההורים פועלים, מה ההורים אומרים ועושים; בנוסף, יותר ויותר ילדים כיום מושפעים מידוענים כמודלים לחיקוי (S.D. Lawrence).

בשנים 2003-2006 נערך בישראל מחקר בו השתתפו תלמידי בית ספר תיכון ממערכת החינוך הממלכתית. במסגרת המחקר רואיינו תלמידים בכיתות י'-י"ב בארבעים קבוצות מיקוד בבתי ספר תיכון ממלכתיים ובבתי ספר "אלטרנטיביים". התלמידים נשאלו: "מהי למידה טובה בעיניך?" המאמר שפורסם ב"הד החינוך" עוסק בשלוש סוגיות עיקריות: יחסם של התלמידים לציונים, יחסם למדדים של הצלחה וכישלון ויחסם לחוויית הלמידה בכלל. מרבית התלמידים סבורים כי ציונים הם הקריטריון המרכזי ללמידה טובה. הייתה התייחסות מועטה של התלמידים להיבטים רגשיים בלמידה כגון הנאה, התלהבות, אתגר, סקרנות, עניין אישי או אהבת מקצוע מסוים.כמו כן התלמידים התייחסו מעט מאד להיבטים של למידה מורכבת כמו חקר, למידה עצמאית ולמידה מתוך רצון לדעת.