תכנית התקשוב החדשנית ביישוב גני תקווה היא אחת מתוכניות התקשוב פורצות הדרך בישראל. תלמידי כיתות ו' ז' והמורים המלמדים בכיתות אלו מגיעים לבית הספר עם מחשב נישא ולומדים תוך כדי שיעור בסביבות המתוקשבות. אסתי דורון, ממחוז המרכז במשרד החינוך מספקת לנו מבט מעניין על התפתחות הפרוייקט בבתי הספר בגני תקווה ועל האילוצים וההתמודדויות של בתי הספר והמורים. כך לדוגמא, ניתן ללמוד מהבלוג שלה כי בתי הספר מתמודדים עם בעיות טכנולוגיות אדירות ונדרשים למצוא בעצמם פתרונות טכנולוגיות לפרויקט שיש בו אלפי מחשבים ניידים. לבתי הספר בגני תקווה קשה לגייס טכנאים מיומנים. לכן, המורים עצמם המלמדים בכיתות עם מחשבים ניידים לומדים למצוא ולאלתר "מעקפים שונים" על מנת להתמודד עם הבעיות הטכנולוגיות.

אסתי דורון , העוסקת בחקר הטמעת מערכות תקשוב בחינוך , העלתה סוגיה חשובה של תהליכי תקשוב בבתי ספר במאמרון חדש שכתבה לאחרונה ( נובמבר 2008 ). הדיווח הוא על מפגש עם מנהלת ביה"ס וראייתה את תהליכי התקשוב החינוכיים ברמת ביה"ס . לדעת המנהלת, תהליכי התקשוב הקשורים לתרבות העבודה של המורים והתלמידים קודמים לתהליכים של פדגוגיה מתוקשבת בכיתות . לדעתה של המנהלת, עצם העובדה שביה"ס פועל בשלוש מערכות שונות שכל אחת מהם עונה לו על צרכים ייעודיים אחרים, כבר מסמנת אותו כבית ספר מתוקשב. על פדגוגיה מתוקשבת לא מדובר עדיין , אך אסתי דורון סבורה שיצירת תרבות תקשוב בבית הספר כתרבות עבודה מחייבת לסגל ולתלמידים סוללת את הדרך למהפכה הבאה והיא הפדגוגיה המתוקשבת של המורים .

הויכוח הנמשך בעולם החינוך בעולם על שיעורי הבית נותן את אותותיו גם על המדיניות הפדגוגית של בתי ספר ומחוזות חינוך בעולם . לאחרונה יותר ויותר בתי ספר מגבשים מדיניות חדשה להכנת שיעורי בית , מדיניות נועזת במידה מסוימת המוותרת על התפיסה המסורתית של שיעורי בית. כך לדוגמא, ביה"ס יסודי בסקוטלנד גיבש מדיניות חדשה שמשמעותה יצירת אתגרים להתמודדות של התלמיד בבית במקום מטלות תרגול רגילות . התלמידים נדרשים לחקור דברים וליצור תוצרים מקוריים שיעורו בהם עניין וסקרנות , לדוגמא במסגרת שיעורי היסטוריה וטבע התלמידים נדרשים לחקור את אורח החיים הויקטוריאני ולמצוא ממצאים ועדויות לכך שהבתים בתקופה הויקטוריאנית פגעו בבריאות. התלמידים נדרשים להתארגן בצוותי עבודה ולהיפגש בספריה הציבורית לצורך הכנה ואיסוף של הממצאים והרקע לכך בספרי עיון. פעילות החקר והכנת התוצרים נקראת אתגרים והמילה שיעורי בית כבר לא בשימוש בביה"ס. במהלך השנה נדרשים התלמידים להתמודד עם 6 אתגרים , חלקם בעבודת צוות וחלקם באופן יחידני .

המאמר הנוכחי מתאר את התפיסה והיישום של סביבה מתוקשבת שיתופית להתמודדות עם פתרון בעיות ((COPS) שפותחה באוסטרליה. התפיסה של סביבה מתוקשבת שיתופית מאתגרת בעיות נוצרה מתוך אמונה כי תהליך הלמידה בחינוך הגבוה חייב להיות חקרני באופיו תוך התבססות על שיתוף פעולה בין לומדים עמיתים . התפיסה של COPS חורגת מעבר לתפיסה הרגילה והמערכות המתוקשבות הרגילות של למידה מתוקשבת שכן היא שואפת להפעיל את הלומדים בצורה דינאמית במעורבות פעילה של עבודת צוות המתמודדת עם בעיות אותנטיות. התפיסה והיישום של מודל ה- COPS שגובשה באוניברסיטת Queensland University of Technology באוסטרליה נועדה לגשר העל הפער שבין הלמידה האקדמאית והמציאות של העולם האמיתי מעבר לכותלי האוניברסיטה והמכללה ( Edwards, Sylvia L. and Watson, Jason A. and Farrell, Ann M. and Nash, Robyn E).

האם ביצועיהם של תלמידים שמוריהם השתמשו בלוחות ממוחשבים חכמים כדי לסייע להם בהוראת קריאה/אנגלית או מתמטיקה, היו טובים יותר (במבחני הישגים מתוקננים של קריאה/שפה או מתמטיקה) מאשר הציונים של תלמידים שמוריהם לא השתמשו בלוחות כאלה?בקרב הכיתות שבהם השתמשו בלוחות ממוחשבים חכמים, האם היו הבדלים בשימוש בלוחות בין הכיתות שממוצע ציוני המבחן של תלמידיהן היה מעל לממוצע לבין הכיתות שממוצע הציונים של תלמידיהן היה מתחת לממוצע? המחקר בחן את הציונים במבחני ההישגים בקריאה ובמתמטיקה של כל התלמידים בכיתות ג' עד ח' במחוז עירוני בצפון מדינת אוהיו והשווה את הציונים בין התלמידים שמוריהם השתמשו בלוחות ממוחשבים חכמים לצורך הוראה לבין ציוני התלמידים שמוריהם לא השתמשו בלוחות כאלה בהוראה ( Swan, Karen, Schenker, Jason & Kratcoski, Annette).

מרכזי המשאבים לאנגלית הוקמו בבתי הספר עקב השינויים שחלו בתפיסה החינוכית . משאבי למידה מגוונים מעודדים ומאפשרים לימוד מתוך עניין , ביטחון , מוטיבציה ויצירתיות. בשנים האחרונות הולכים ומוקמים בבתי ספר שונים מרכזי למידה וחדרי מקצוע אשר אחד מהם הוא מרכז המשאבים לאנגלית ( להלן חדר אנגלית) הכולל משאבים מגוונים כגון : ספרי קריאה , כתב עת , משחקים , קלטות אודיו ווידאו, מחשבים, תוכנות ואינטרנט. הגיוון של המשאבים השונים מאפשר לתלמידים למצוא פעילויות לפי רמתם ותחומי התעניינותם ולכן עולה ביטחונם העצמי. הרגשת הביטחון והעניין עוזרים לתלמידים להתמקד בחומר הנלמד בצורה עניינית המונעת תחרותיות וכך נוצר הרקע המתאים לשיתוף פעולה בין התלמידים ובין התלמידים והמורה. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק את תרומתו , חשיבותו ויעילותו של חדר האנגלית במסגרת הכללית של הוראת ה שפה בכיתות הטרוגניות בתחומים של : עניין בחומר, הנלמד, מוטיבציה , אווירת ביטחון, שיתוף פעולה בין התלמידים, בין התלמידים והמורה , פיתוח יוזמה, הכנת פרויקטים יצירתיים והתקדמות ברכישת מיומנויות השפה ( גולדמן , טובה ).

תכנית "צמיחה אישית בקהילה אכפתית" הינה תכנית לרפורמה בית ספרית המכוונת לטיפוח בית ספר כקהילה אכפתית התומכת בצרכים פסיכולוגיים בסיסיים של תלמידים ומורים . המאמר הנוכחי , אשר התפרסם בכתב העת "דפים" של מכון מופ"ת, מתמקד בעיקר במרכיבים של התכנית הנוגעים לצמצום אלימות ולקידום התחשבות בקרב תלמידים. התכנית מבוססת בעיקר על גישת ההכוונה העצמית של דסי וראיין ( Self Determination theory-SDT) כפי שהעובדה והותאמה לתחום החינוך בבתי הספר ע"י פרופסור אבי עשור ואחרים. בתחילת המאמר מוצג הרציונל לפיתוח התכנית ומתוארים גישת ההכוונה העצמית ואופן שילובם של אלמנטים מתכנית הקהילה האכפתית ומגישת אולוואוס בתכנית (Olweus, 1993). לאחר מכן , מוצגים עקרונות השינוי, מרכיבי התכנית ותהליכי היישום כולל ממצאי מחקר המעקב (פינברג, עפרה. קפלן , חיה . אבי עשור . יניב קנת-מימון).

אחד משלושת בתי הספר האנתרופוסופיים היחידים בארץ פועל ליד מודיעין, בצריף חמים בנאות קדומים. בבית הספר ה"צומח" יש כרגע רק כיתות א' ו-ב', אך הצוות בטוח שזו רק ההתחלה. עם הכרה של משרד החינוך אך כמעט ללא תקציבים, ועם הרבה אמונה בלב (ההורים). אז איך לומדים בלי מבחנים, בלי קריאה בכיתה א' ועם גישה מוסיקלית-אמנותית לכל דבר? התשובות לפניכם . ילדי כיתות א' ו-ב' מגיעים לכאן בכל בוקר ממודיעין, לפיד וכפר האורנים ברכב הפרטי של הוריהם כדי לחוות חוויה שונה לחלוטין ממערכת החינוך הרגילה שכולנו מכירים. כאן אין צלצולים, אין סורגים וגדרות ואין בניין בטון מאיים ( איילת רוטה).

המחקר שנערך באוניברסיטה הפתוחה ביקש לבחון את השימושים של אתרי האינטרנט של בתי ספר יסודיים. שאלת המחקר השנייה הייתה: מה הם הגורמים המשפיעים על הקמת והפעלת אתרי אינטרנט עשירים ומגוונים לעומת אתרים דלים. בבחינתם של 40 אתרי אינטרנט של בתי ספר ממלכתיים וממלכתיים דתיים מאזורים סוציו-אקונומיים שונים, לא נמצאו הבדלים מובהקים בין בתי ספר ממלכתיים לממ"ד בקטגוריות השונות, ואילו בהשוואה בין בתי הספר מבחינת מעמדם הסוציאו-אקונומי מצאו החוקרים כי בבתי הספר המבוססים יותר השימוש במאגרי מידע היה גבוה יותר ומאורגן יותר, וכי המשימות היו יותר פתוחות ומגוונות. מהראיונות עם מנהלי בתי הספר התברר כי המקור לכך אינו נובע ממעמד סוציו-אקונומי אלא מפעילותו של מורה בבית ממצא נוסף הוא אחוז השימוש הדל ביותר בפורום בכל בתי הספר. למרות שבפלטפורמה עליה נבנו רוב האתרים קיימת אפשרות לפתוח פורום ביה"ס ואף פורומים כיתתיים, מעטים מביה"ס עשו כך (20%), וגם זו רק בצורה של הודעות כלליות כיתתיות והתנהלות חברית מועטה (סיגל דלל, פול גורסקי)

מאמר מעניין של אריאלה לונברג באתר רשת אדיורשת אודות ההבדלים בין שילוב ובין הטמעה של יישומי מחשב בהוראה ובלמידה. ההתייחסות היא למאמר של Jeff Utecht התוהה האם יש "האם יש לשלב את הטכנולוגיה בכיתה? לתוך סביבת הלמידה? "מה היה אם היינו פועלים כאילו שהטכנולוגיה היא באמת חלק מאיתנו, חלק מהחינוך וחלק מחייהם של התלמידים היום? מה היה לו היינו מפסיקים לשלב אותה ומתחילים להטמיע אותה? " לדעת לונברג, הלמידה צריכה לנבוע מהתנסויותיו של הלומד ואז היא הופכת להיות רלוונטית ובעלת משמעות, משמעות הדבר היא בין השאר הכרת מגוון הכלים והיישומים הרלוונטיים לעולמו של הלומד הצעיר תוך הבנה כיצד ניתן להטמיע את תחומי התוכן בתוך המאפשרים הללו.