תרומתו של תכנון לימודים בית ספרי ייחודי ותוצריו להוויית בית הספר

תקציר
תגובות

מילות מפתח: בית ספר להתפתחות מקצועית בתי ספר בתי ספר מאמנים סביבה חינוכית תומכת סביבת הוראה-למידה סגנונות הוראה סטנדרטים חינוכיים תהליכי למידה תוכניות לימודים אינטגרטיביות תכנון לימודים

מקור: "תרומתו של תכנון לימודים בית ספרי ייחודי ותוצריו להוויית בית הספר ", "הלכה ומעשה בתכנון לימודים, מס' 19, האגף לתכנון ולפיתוח תוכניות לימודים במשרד החינוך, ירושלים, 2007.

מטרתו של מאמר זה היא לבחון את השפעותיו והשלכותיו של תכנון לימודים בית ספרי ייחודי על בית הספר ועל הבאים בשעריו. תכנון לימודים הבית-ספרי מזמין את משתתפיו לתת את דעתם על מדיניות בית הספר, על האתוס החינוכי שלו, על ציפיות ההורים ועל מוכנותם של התלמידים ללמוד בערוצים שהמתכננים מבקשים להוליכם בהם. המאמר בודק את התוצרים הנובעים מתכנון הלימודים של בית הספר "נופי ארבל". הבדיקה מתמקדת בתרומת התכנון ותהליכי השינוי שהתכנון הניע להוויית בית הספר. המאמר דן בתכנים ובדרכי ההוראה שהתכנון הכתיב, בדרכי העבודה של הסגל החינוכי שנבעו ממנו ובסטנדרטים להוראה שהציב בפניהם בלי שהכיר מונח זה.

המאמר בוחן את השלכותיו של תכנון הלימודים הייחודי על בית הספר משלוש זוויות ראייה:

כפי שהם מתוארים על ידי סגל בית הספר בראיונות.
כפי שהם משתקפים בשדה ומתוארים בדו"חות ובכתיבה רפלקטיבית של סטודנטים להוראה המתנסים PDS (סוג של שותפות בין מכללה להכשרת מורים שבו הסטודנטים להוראה לומדים ומתנסים בו) ושוהים בבית הספר יומיים בשבוע.
על פי סטנדרטים פרופסיונאליים להוראה שפותחו בשנים האחרונות במדינות המפותחות ובישראל.

מבנה הלימודים בבית הספר "נופי ארבל"

בעקבות תכנון הלימודים הבסיסי שקדם למחקר, הלימודים בבית הספר "נופי ארבל" מאורגנים בשלוש חטיבות המייצגות גישה תכנונית ופדגוגית:

למידה רב-תחומית – הלמידה משלבת בין תחומים שונים: עברית, לשון, היסטוריה, גיאוגרפיה, אמנויות. כל התלמידים מתוודעים לכל נושא ונושא, אך לא כולם לומדים אותו באותה רמת עומק. כלומר, כל הכיתה לומדת במבואות את הליבה של התחום או הנושא, אחר כך התלמידים בוחרים מה כל אחד/קבוצה היו רוצים להתמקד בו ולחקור אותו. לאחר שנעשו "מומחים" בעניין, הם חוזרים ולמדים את כלל הכיתה. בדרך זו נוצרת שפה משותפת, ובצדה ניתן מקום לשונות ונלמדים ערכים חשובים נוספים – הבחירה והתרומה לקהילת הלומדים.

מקצועות היסוד- תנ"ך, אנגלית, מתמטיקה, חינוך גופני נלמדים בנפרד, ולעתים משתלבים בשתי החטיבות האחרות.

קורסי בחירה – אלה הם שיעורי בחירה רב-גילאים המיועדים לכיתות ה'-ח'. התלמיד בוחר על פי נושא הקורס ותכניו. קורסי הבחירה משתנים מדי שנה על פי בקשות התלמידים, ההערכות הניתנות בתום שנה"ל, אילוצי המערכת והצעות הסגל החינוכי. דוגמאות לקורסים: אבולוציה, דרמה הלכה למעשה, יזמות, "ספרים, רבותי, ספרים", ערכת אומן, צמחי תבלין ומרפא, תולדות התיאטרון והמחזה, תיירות ועוד.

המאמר הנוכחי מתמקד בלמידה רב-תחומית ובקורסי בחירה.

למידה רב-תחומית ב"משקפי" הסטודנטים

הסטודנטים להוראה מגיבים, לומדים ומבקרים את תהליכי הלמידה שהם שותפים בהם ומשתפים את המורים החונכים בתהיות תוך ציפייה להתייחסות ולמחשבה משותפת.

מהתבוננות בעבודה החינוכית של בית הספר "נופי ארבל" עולה כי קיים חוט מקשר עבה וברור בין גישת בית הספר לבין מבנה הלימודים ומדיניות בית הספר וכי קיימת התאמה בין היעדים החינוכיים הכליים ובין מטרות ההוראה והיעדים של כל אחד מהשיעורים והקורסים בבית הספר.

התאמה זו מתיישבת עם הגדרותיהם של זילברשטיין (1998) רשף (תש"ן) וודס (Woods, 1983 ), העוסקים כולם בתכנון לימודים אוטונומי-ייחודי ומתאימה לסעיף 1.1 בסטנדרטים הפרופסיונאליים של מדינת קווינסלנד (חטיבה, 2003), ראה:

http://education.qld.gov.au/staff/development/standards/standards.html

בראש רשימת העקרונות המנחים את הסטנדרטים שלו, העמיד הסגל החינוכי של בית הספר את המחויבות לכל אחד מתלמידיו וללמידתו בדרך מתאימה לו. הסגל עיצב ומעצב מסלולים המאפשרים לכל תלמיד גישה לידע, והוא מאמין כי כל תלמיד יכול להגיע להישג בדרכו ובדרך ההוראה המתאימה לו. מבנה הלימודים הייחודי שעיצב בית הספר מבוסס על פתיחות למגוון יכולות וכישורים. הלמידה הרב-תחומית מדורגת בהתאם ליכולת ולעניין של התלמיד ופורשת מגוון דרכים להעמקת הידע, וכך גם קורסי הבחירה. הסגל החינוכי חיפש ועיצב דרכי הוראה המגבירות את ההנעה ללימודים, והוא מייחס חשיבות לאחריות חברתית, לכבוד ולסובלנות לחברים השונים זה מזה.

גישת בית הספר הגדירה את בית הספר כמרכז ל"אמנויות השפה" והעמידה את פיתוח השפה והרחבת יכולת השימוש בה במרכז העשייה החינוכית. צורכי התלמידים מבחינת התפתחות השפה והאוריינות מהווים בסיס לתכנון וליישום של התנסויות הלמידה השונות, נמצאים במוקד תשומת הלב של סגל ההוראה ומשולבים בנושאי הקוריקולום השונים. גישה זו תואמת את סעיף 2 בסטנדרטים הפרופסיונאליים של מדינת קווינסלנד (חטיבה, 2003, עמוד 353) ואת תפיסתה של ראביץ שהסטנדרטים אינם מכתיבים פדגוגיה (Ravitch, 1996 ).

כל אחד מחברי הסגל החינוכי ב"נופי ארבל" מתמחה בתחומו. חלק ממומחיותו, על פי העקרונות הנובעים מתכנון הלימודים, בא לידי ביטוי בהגדלת ההיצע הפדגוגי שלו. זאת על ידי שימוש מושכל באסטרטגיות הוראה ובאמצעי הוראה מתאימים ופיתוח יכולת לקישור תחומי התוכן שהוא מלמד לתחומים אחרים ולתופעות בעולם הממשי. התלמידים בכיתות השונות מעורבים בהתנסויות למידה המשלבות רעיונות, מושגים ומידע "לרוחב" תחומי תכנית הלימודים, ומוצעות להם התנסויות למידה המבססות קשרים עם העולם שמחוץ לחדר הכיתה.

אימוץ עקרון זה משתקף בדו"חות ובכתיבה הרפלקטיבית של הסטודנטים להוראה ובראיונות עם הסגל. הוא מתבטא בעיקר בלמידה-הוראה הרב-תחומית ובקורסי הבחירה. עיקרון זה תואם את העיקרון היסוד השני שעליו מבוססים הסטנדרטים של NBPTS (חטיבה, עמ' 366).

הלמידה הרב-תחומית, שהיא חלק חשוב ממבנה הלמידה של "נופי ארבל", מבוססת על למידה מתוכננת, ובכך היא מאפשרת התנסויות למידה המתחשבות בהבדלים אינדיבידואליים בלמידה. היא מאפשרת לתלמידים לבחון רעיונות מרכזיים של נושא או של בעיה ומספקת התנסויות למידה שבהן התלמידים חוקרים ובוחנים רעיונות ומתחלקים בידע. היא מספקת התנסויות שבהן התלמידים משתמשים בכישורי חשיבה גבוהים ובחשיבה ביקורתית כדי לפתור בעיות ולבנות משמעות חדשה והבנה. התנסויות הלמידה מחזקות יזמות אישית. חלק מההתנסויות מיועדות לתלמידים עם צרכים מיוחדים. רכיבים אלה מתאימים לסעיף 3 ולסעיף 3.1 בסטנדרטים של מדינת קווינסלנד באוסטרליה.

קורסי הבחירה הם חלק בלתי נפרד מהגישה החינוכית שממנה נגזר מבנה הלימודים. העקרונות המנחים והיעדים של קורסי הבחירה הם אלה:

תמיכה בפיתוח זהות אישית, הערכה עצמית ותפיסה חיובית של התלמידים את עצמם, עיצוב התנסויות למידה שמתחשבות בהבדלים אינדיבידואליים בלמידה, עיצוב התנסויות למידה הבנויות על תחומי העניין של התלמיד ומחזקות יזמות אישית, עיצוב הוראה הרגישה לצרכי התלמיד והמתמודדת עם צורכי אוכלוסיה מגוונת, יכולת להגיע לכל תלמיד ותלמידה במקום "לכסות חומר", יכולת ל"שדר" ציפיות ללמידה ומצלחת לכל תלמיד, עיצוב סביבות למידה שבהן האחריות מוטלת על התלמידים, עיצוב התנסויות למידה שהתלמידים משתתפים בהן בקבלת החלטות ובתהליכי בחירה. עקרונות –סטנדרטים אלו מתאימים לסעיפים: 8 ו- 9 בסטנדרטים של מדינת קווינסלנד.

עבודת צוות ושיתוף פעולה עם העמיתים ועם הסגל החינוכי כולו הם חלק בלתי נפרד ממבנה הלימודים של "נופי ארבל". כל מחנך הוא חלק מקהילייה חינוכית פעילה. העמיתות והעבודה בנושא רב-תחומי בנויים על שיתוף פעולה עם הסגל החינוכי. ההורים, הסטודנטים, המדריכה הפדגוגית, מדריכי תנועת הנוער וחברים בקהילות הסובבות את בית הספר מוזמנים להיות חלק מתרבותו ולסייע במימוש יעדיו החינוכיים. הצורך בעבודת עמיתים והפיכת הסגל החינוכי לקהילה לומדת תואם את עקרון היסוד החמישי שעליו מבוססים הסטנדרטים של NBPTS (חטיבה, עמ' 371).

הסגל החינוכי של "נופי ארבל" מעוניין להעמיד את גישתו החינוכית ואת דרך עבודתו לרשות הרבים ואינו חושש מהערכה ומביקורת. עיקרון זה מתבטא בהכנסת המכללה לחצר בית הספר באמצעות ה PDS והנטייה להעצים את עצמו באמצעות שיתוף הפעולה עם מכללה אקדמית.

חלק מהאקלים החינוכי המצמיח של "נופי ארבל" נובע מתהליך של יצירת קהילות לומדות של התלמידים מכיתות שונות או מקבוצות למידה באותה כיתה, של אנשי הסגל, עמיתים או מומחים, מתחומי עניין שונים ושל מורים, סטודנטים ומורי-מורים. הלמידה מתרחשת סביב נושא, תחביב, נושא פדגוגי או עניין משותף. פעילות של קהילות לומדות בחצר בית הספר תואמת את סעיף 11 בסטנדרטים של קוויסלנד (חטיבה, עמוד 354).

לסיכום, המאמר הציג חלק מהסטנדרטים המקצועיים להוראה שהעמיד לעצמו הסגל החינוכי של בית הספר "נופי ארבל" כדי לממש את תכנון הלימודים הייחודי שיצר. המאמר הדגים כי הסטנדרטים שנבעו מחשיבתו הפדגוגית של הסגל החינוכי אינם נופלים משתי קבוצות סטנדרטים ברמה ממלכתית שעיצבו מומחים בתחום החינוך וההערכה והמשמשים אמות-מידה להערכת מורים בארצות הברית ובקוויסלנד שבאוסטרליה.

מקורות מידע שצוטטו בסיכום

זילברשטיין, משה,. ברקוביץ, א', גינת, כ', עמנואל, ד. קרת, ד', שולמן, י' (1998). טיפוח לומד בעל הכוונה עצמית, פדגוגיה של ספרות מקרית, מכון מופ"ת, תל אביב.

חטיבה, נ' (2003). תהליכי הוראה בכיתה, ההוצאה האקדמית לפיתוח סגל הוראה, תל אביב.

לוין, ת' (2006). תכנון לימודים וסטנדרטים – ללכת עם ולהרגיש עם", כינוס ארצי- תכנון לימודים בעידן של סטנדרטים, המרכז האקדמי לחינוך, בית ברל.

רשף, ש'. (תש"ן). "האוטונומיה של בית הספר – עידן חדש בחינוך הממלכתי, " י. פרידמן (עורך), אוטונומיה בחינוך – מסגרות מושגיות ותהליכי ביצוע, מכון סאלד, ירושלים, עמ' 3-31.

Ravitch, D. (1996) . Education Reform 1995-1996 , Thomas B. Fordham Institute .

Woods, P. (1983). Sociology and School , London: Routledge & Kegan.

עדיין אין תגובות לפריט זה

yyya