מחשבים
מיון:
נמצאו 80 פריטים
פריטים מ- 21 ל-40
  • לינק

    ג'יי הורוויץ , בבלוג המרתק שלו, הפנה את תשומת לבנו למאמר חשוב בתחומי הטמעת התקשוב בחינוך. ההפניה היא למאמרון של מיכאל טרוקנו שמתמחה בתקשוב בחינוך בארצות מתפתחות מטעם הבנק העולמי. טרוקנו כותב על המנהגים הגרועים ביותר בנוגע לתקשוב בחינוך. כזכור, טרוקנו עוסק בארצות מתפתחות, אבל מתוך הרשימה של תשעה "מנהגים" אפשר למצוא רבים שהם נפוצים בארצות מפותחות. המנהג של הצפת חומרה ומחשבים לתוך בתי הספר ניצב בראש הרשימה והוא מיושם לצערנו גם במדינות מפותחות כגון ארה"ב ואנגליה ובכלל זה גם במערכת החינוך בישראל.

  • לינק

    בניגוד למבוגרים, ילדים אינם מהגרים דיגיטליים. הם סופגים את המדיה הדיגיטלית מינקות ומשתמשים בטכנולוגיה בדרכים חדשות וזרות לחלוטין למבוגרים. המחקר והמצגת הבאים הם תוצר של מחקר מקיף עבור קרן Kaiser בהשתתפות 2,000 משפחות אודות הרגלי השימוש במדיה של בני 8-18. הם מקדישים 38 דקות ביום לקריאה, בהשוואה ל-43 דקות ב-1999. דווקא בקריאת ספרים נרשמה עליה קטנה וצניחה בקריאת מגזינים ועיתונים. זמן השימוש במחשב גדל בהתמדה. מתוך זמן הפעילות און ליין, 25% מוקדש לרשתות חברתיות.

  • לינק

    כתב העת Journal of Technology, Learning and Assessment מינואר 2010 מוקדש כולו להשפעות החינוכיות שיש ללמידה באמצעות ניידים לכל תלמיד, "מחשוב 1:1". המאמרים נכתבו על ידי חוקרים מבית הספר לחינוך מבוסטון קולג' והם מצאו שתלמידים בכיתה שבה היה תוכנית מחשוב 1:1 הגיעו לביצועים הרבה יותר טובים מאשר בכיתה המסורתית וציוניהם חרגו בצורה ניכרת מהשוליים מבחינה סטטיסטיות. החוקרים דיווחו בנוסף על ממצאים שמעידים על מוטיבציה ורצון מוגברים ללמוד, כמו גם על שינויים באופן ההוראה של המורים בכיתות בהן הוכנסה תוכנית מחשוב 1:1.

  • לינק

    הרצאתה המלאה של ד"ר רקפת אקרמן בכנס צ'ייס של האוניברסיטה הפתוחה ב2010 , שנושאה היה: "ללמוד טקסט ישר מהמסך? הו, לא, אני חייב להדפיס" ניתוח תהליך הלמידה ממסך לעומת למידה מנייר". שם הכינוס : קריאה בעידן דיגיטלית , ינואר 2010 באוניברסיטה הפתוחה. ד"ר רקפת אקרמן הציגה תוצאות מחקר שערכה, ובממצאיה היא התייחסה לכך, שאנשים קוראים יותר מהר מטקסט הרשום על מחשב, אך רמת הבנתם הייתה נמוכה. היא ציינה שרבים עדיין מעדיפים להדפיס מאמרים אותם הם מעוניינים לקרוא.

  • לינק

    אוניברסיטת Leicester הבריטית ניסתה בהצלחה שילוב של משחקים לימודיים ממוחשבים בלימודים גבוהים בשנתיים האחרונות. האוניברסיטה החלה לפני שנתיים-שלוש בפיתוח סביבת למידה מתוקשבת לסטודנטים המבוססת על סוג משחקים לימודיים מתוקשבים הידועים כמשחקי ממוחשבים להמחשת מציאות אלטרנטיבית Alternative Reality Games (ARGs). המשחקים הממוחשבים הראשונים שפותחו עבור סטודנטים באוניברסיטה הם בתחומי ההיסטוריה והם מאפשרים למידת חקר תוך עידוד הסקרנות של הסטודנטים. הסביבה הממוחשבת פותחה בשיתוף בין מומחי תוכן של האוניברסיטה ובין אנשי מחשב. סביבת המשחק המתוקשב נועדה לטפח מיומנויות חקר של הסטודנטים בתחומי המחקר ההיסטורי . הסטודנטים נדרשים לפעול כבלשים היסטוריים ולפתור בסביבת הסימולציה של המשחק הממוחשב תעלומות שונות ולגלות כישורי מחקר וניתוח מקורות מידע. ממצאי הניסוי שנערך עם סטודנטים שלמדו מיומנויות מחקר בהיסטוריה בשנה הראשונה הצביעו על מוטיבציה רבה ועניין מאד שגילו הסטודנטים וגם על הצלחת הקניית מיומנויות המחקר במהלך הקורס בהשוואה לקורסים הרגילים .

  • לינק

    נתונים עדכניים שהתקבלו עפ"י בקשת מרכז המידע והמחקר בכנסת ממשרד החינוך מצביעים על ירידה ניכרת במספר המחשבים במערכת החינוך מינואר 2006 עד יוני 2008, ובעקבות זאת על עלייה במספר התלמידים הממוצע לעמדת מחשב: מ-12.2 תלמידים למחשב בשנת 2006 ל-15.5 תלמידים למחשב ביוני 2008. במחקר השוואתי בין-לאומי שממצאיו פורסמו במרס 2008 ונוגעים לשנת 2006 (מחקר SITES) עלה כי רק בשליש מבתי-הספר בישראל היחס בין מספר התלמידים למספר המחשבים הגיע ליעד הרצוי של 1:10 שהציב משרד החינוך, ואילו ברבע מבתי-הספר היחס הוא אף יותר מ-1:20. על-פי המחקר, בשל מצב תשתיות המחשוב, ישראל מדורגת בשליש התחתון מבחינת רמת התקשוב בקרב המדינות שהשתתפו במחקר ( יובל וורגן , איתי פידלמן).

  • סיכום

    תכנית התקשוב החדשנית ביישוב גני תקווה היא אחת מתוכניות התקשוב פורצות הדרך בישראל. תלמידי כיתות ו' ז' והמורים המלמדים בכיתות אלו מגיעים לבית הספר עם מחשב נישא ולומדים תוך כדי שיעור בסביבות המתוקשבות. אסתי דורון, ממחוז המרכז במשרד החינוך מספקת לנו מבט מעניין על התפתחות הפרוייקט בבתי הספר בגני תקווה ועל האילוצים וההתמודדויות של בתי הספר והמורים. כך לדוגמא, ניתן ללמוד מהבלוג שלה כי בתי הספר מתמודדים עם בעיות טכנולוגיות אדירות ונדרשים למצוא בעצמם פתרונות טכנולוגיות לפרויקט שיש בו אלפי מחשבים ניידים. לבתי הספר בגני תקווה קשה לגייס טכנאים מיומנים. לכן, המורים עצמם המלמדים בכיתות עם מחשבים ניידים לומדים למצוא ולאלתר "מעקפים שונים" על מנת להתמודד עם הבעיות הטכנולוגיות.

  • לינק

    מחקר מעניין של קבוצת חוקרים מהודו הטוען כי סביבת הלמידה הממוחשבת המתוכננת באופן טבעי עבור תלמידים היא הרבה יותר משמעותית בלמידה מעמיקה מאשר עמדות מחשב נשלטות בבתי ספר. החוקרים עקבו מקרוב אחרי סביבת הלמידה הנקראת "החור שבקיר" שתוכננה לילדים בני 8-14 ברובעי מגורים עניים בהודו. שיטת המחקר הייתה כמותית ואיכותנית. הממצאים מראים כי המחשבים שהותקנו כסביבה פתוחה ומרחב פתוח מחוץ לביה"ס הגבירו את ההתעניינות והסקרנות של התלמידים יותר מאשר סביבה מלאכותית של מחשבים המשובצים בבתי הספר. ממצאי המחקר מלמדים כי באמצעות עמדות מחשב חופשיות מחוץ לביה"ס מתחוללת למידה טבעית מסדר גבוה כאשר הילדים מלמדים אחד את השני ( Ritu Dangwal and Preeti Kapur ).

  • סיכום

    אסתי דורון כתבה מאמרון מעניין על הערכה ממוחשבת מתוך הסקרנות שלה להבין שאלות עקרוניות ומהותיות לגבי הלמידה המתוקשבת שתלמידים מבצעים באמצעות מחשבים ניידים. היא מדווחת על מאמרו של ראסל שמתייחס לפער בציונים שנמצאו בין תלמידים שנבחנו באמצעות מחשבים לתלמידים שנבחנו באמצעות נייר ועפרון. מסתבר, שהיה פער גדול מאד לטובת הראשונים. גם במחקר החוזר של ראסל, הביצועים במחשב היו טובים הרבה יותר מהביצועים על הנייר. באופן כללי, ההבדלים הצביעו על התקדמות גדולה יותר מההתקדמות הממוצעת השנתית. המחקרים הללו מצביעים על פער עצום בין שימוש במחשבים בבתי הספר לבין שימוש באסטרטגיות מבחן לצורך שיפור בתי ספר. הפער הזה ילך ויגדל ככל שיותר סטודנטים יתרגלו לכתיבה במחשבים.

  • סיכום

    ג'י הורוויץ כתב מאמרון מעניין על נושאי הטמעת המחשבים בהוראה ולמידה. במאמרון מובאים דיווחים על מצב הטמעת המחשבים וטכנולוגיות המידע בבתי ספר באנגליה ובארה"ב ומהם עולה בבירור כי למרות ההשקעות הרבות בציוד תיקשובי חדיש בבתי ספר באנגליה, הציוד הזה איננו מנוצל כמו שצריך. הבעיה המרכזית היא הפחד של המורים מהטכנולוגיה. מקור מידע אחר המובא במאמר של ג'יי הורוויץ מצביע על כך כי רוב המורים אינם משוכנעים שהטכנולוגיה משרתת את ההוראה, ולכן הם אינם מרגישים צורך לאמץ אותה בכיתה, לכנות את זה "פחד מהטכנולוגיה" הופך נושא מורכב לדבר פשטני.

  • לינק

    אחת המגמות החזקות בימינו היא המספר הגדל וההולך של אתרי רשתות חברתיות. אתרים אלו מאפשרים שיתוף מידע ומשאבים רלוונטיים בין חברי הרשת לחברים הקרובים להם. הם גם כלי שיווקי מצוין לחברי הרשת, כלי שעוזר להם בקידום הרעיונות שלהם ובמציאת חברים ושיתופי פעולה. יוזמה ברוכה ומרעננת של המורה ישראלית בשם סוזן צעירי הביאה להקמת הרשת החברתית הראשונה בישראל של מורים המתעניינים ביישומי טכנולוגיה בהוראה ובלמידה. סוזן תרגמה בעצמה את מערכת "נינג" לעברית. הרשת וחבריה הפעילים מעוניינים ביצירת אווירה שבה מורים פורצי דרך בהוראה מתוקשבת יכולים לדון על הנושאים שמעסיקים אותם בצורה שמאפשרת גיבוש תובנות שיתרמו לכולם. החברים ברשת יכולים לפתוח בקלות בלוג משלהם, לנהל פורום, ליצור ויקי ולכתוב מאמרונים.

  • סיכום

    מיסוד הוא התהליך שבו מבנה או מנהג חדש מוטמעים בתוך מערכת המבנים והמנהגים הקיימת. מיסוד הוא תהליך בו מספר גדל והולך של יחידים בארגון מאמצים התנהגויות ועמדות המקושרות לחדשנות. מחקר זה בודק את תהליך המיסוד של רכז התקשוב. תפקיד חדש יחסית בבתי הספר. התהליך נבדק באמצעות השוואה בין תרשים מבנה הארגון, כפי שצויר על ידי המורים ותרשים מבנה הארגון הפורמאלי של בית הספר. הממצאים מראים שרוב המורים (72%) ייצגו את רכזת המחשבים בתרשימי המבנה שלהם, אבל רק 31% ייצגו במדויק את מיקומה בהיררכיה. מסקנת המחקר הנוכחי היא לכן, שמיסוד תפקידה של רכזת התקשוב הוא סמלי בעיקרו, ומשרת את יחסי בית הספר וסביבתו יותר מאשר את יחסי המורות עם התקשוב (דורית טובין, ענת דיין)

  • לינק

    ליפינקוט (Lippincott) מתארת במצגת את דור הסטודנטים המרושתים, אותם היא מכנה Net Gen Students, אך לעתים גם בשמות "Digital Natives" "DotNets" ועוד… מדובר בדור שנולד בין 1982-1991 והוא גדל עם מחשב בבית או בבית הספר. דור זה גם מפתח יחסי למידה אחרים: חברתיים ולא רק אקדמאיים, וירטואליים ולא רק פיסיים. יש להכשיר את התלמידים להיות יצרני מידע; לספק מרחבי למידה חדשים; ללמוד דרכי מתן שירות ולסייע לתלמידים בטרנספורמציה משימוש בטכנולוגיות לצרכי פנאי לשימוש אקדמאי בהן.

  • לינק

    אחת ההרצאות המעניינות שהוצגו בכנס ED-MEDIA האחרון בוונקובר ע"י צוות מחקר ופיתוח של אוניברסיטת Carnegie Mellon עסקה במערכת מידע לניתוח ההתקדמות בקורסים מתוקשבים. ההרצאה הציגה את עקרונות הפיתוח של המערכת הממוחשבת לתצוגה ממוחשבת של למידה מתוקשבת. מדובר על מערכת מידע מתקדמת המאפשרת למרצים ולסטודנטים לראות את כל מערך ההתקדמות שלהם בלמידה. מערכת ה-DDL נועדה להקנות תמונה מאוחדת של כל ההתקדמות בלמידה מתוקשבת בסביבה מתוקשבת משולבת. ניתן יהיה לראות במערכת המאוחדת את כל נתוני ההערכה על הסטודנטים והמשובים של הקורסים השונים. כלומר, המערכת הממוחשבת מסוגלת לספק מידע מועיל למרצים על ביצועי הלומדים ולאפשר להם לבצע התאמות שונות של הקורסים. (William Brow , Marsha Lovett , Gordon Rule)

  • לינק

    ההתלהבות הראשונית של בתי ספר לשלב מחשבים ניידים מתנפצת תוך כמה שנים אל קרקע המציאות בכיתה, כך טוענת כתבת תחקיר של הניו יורק טיימס. גלישה של תלמידים לאתרים אסורים, בעיות תחזוקה של המחשבים הניידים וגורמים נוספים כגון התנגדות המורים הניעו כמה מחוזות חינוך בארה"ב לוותר על התוכניות השאפתניות שלהם לשילוב מחשבים ניידים בכיתות הלימוד. בתי ספר תיכוניים בארה"ב ביטלו תוכניות להצטיידות תלמידים במחשבים ניידים אחרי שגילו כי השימוש במחשבים ניידים לא הביא לשיפורים בבחינות ההישגים הנורמטיביות בהם נבחנו התלמידים. אנשי חינוך מובילים כגון Dave Warlick, וסטיפן דוואנס בארה"ב ובקנדה טוענים כי הכתבה חושפת מציאות פדגוגית שלילית בבתי הספר כי השימוש הקיים במחשבים הניידים אינו הולם כלל את סוגי הפעילות הקונסטרוקטיבית המצופה.

  • לינק

    יוזמה פורצת דרך של ראש מועצת גני תקווה, מר אבישי לוין, שהחליט להתאים את סביבת הלמידה של בתי הספר בישוב למאה ה-21 ולספק מחשב נייד לכל תלמיד ולכל מורה. מטרת העל של הפרויקט היא ליצור מוכנות ומוטיבציה בקרב התלמידים וצוותי ההוראה לניצול ערכי ואיכותי של טכנולוגיות התקשוב למטרות לימודיות, חינוכיות וערכיות. במסגרת תוכנית מ.ש.י ("מי שמבין יודע") צוידו כ- 280 תלמידים הלומדים בכיתות ו' – ז' וכ – 40 מורים במחשבים ניידים. כיתות הלימוד עוצבו וצוידו ברשת אלחוטית לגלישה מהירה באינטרנט. בכל שנה הפרוייקט יורחב לשכבת גיל נוספת, כך שבעוד 3 שנים כל תלמידי חטיבת הביניים ותלמידי כיתות ו' ביסודי ילמדו באמצעות מחשבים ניידים. מה שמיחד את התוכנית הוא הרעיון הברור של שלוב המחשבים בשגרת ההוראה והלמידה בבית הספר. (דפנה רביב)

  • סיכום

    מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון בצורה מבוקרת האם תהליך הלמידה שונה בין למידה ממסך המחשב לעומת למידה מנייר. ויסות עצמי של הלמידה לצורך זכירה והבנה מנותב על ידי שיפוטים מטה קוגנטיביים כגון שיפוט התקדמות הלמידה. טעויות בשיפוטים הללו, כגון תחושת הצלחה נמוכה/גבוהה יחסית לידע הנצבר בפועל, עלולות לגרום לטעויות בויסות הלמידה, כגון טעויות בהקצאת זמן למשימה, או טעויות בבחירת החומר בו מושקע הזמן הנתון. אם אכן אנשים מדייקים פחות בשיפוט חומר המוצג דיגיטלית, זה עלול להשפיע על ויסות הלמידה שלהם. ב- 3 ניסויים נערכה השוואה בין שיפוט וביצוע בלמידת טקסטים מנייר לעומת למידת אותם טקסטים המוצגים על מסך המחשב. נמצא שבהתאם לתחושה הרווחת יש הבדל בתוצאת הלמידה בין המדיות כך שהביצוע בלמידה ממסך נמוך מאשר בלמידה מנייר, אך ההבדל אינו נובע מהבדל ביעילות הלמידה ליחידת זמן, אלא מירידה בדיוק השיפוט המטה קוגניטיבי (רקפת אקרמן ומורי גולדשמיד)

  • תקציר

    מטרות המחקר הנוכחי היו בחינת עמדות המורים לגבי התרומה האפשרית של מחשבי כף היד להוראה ולמידה לפני היכרותם את הטכנולוגיה, התרומה האפשרית של מחשבי כף יד לקידום ההוראה והלמידה, התרומה האפשרית של מחשבי כף יד לקידום למידה חינוך המיוחד; ובחינת מידת השימוש וסוגי השימוש הקיימים במחשבי כף יד. מרבית הנבדקים במחקר זה תופסים את מחשב כף היד כעזר אישי, המזמן למידה עצמאית אך פחות רואים בטכנולוגיה זו כלי אותו ניתן לנצל בכיתה לשם ניהול הלמידה ולקידום הלמידה השיתופית. לדעת המחברת המודל הפדגוגי המומלץ לעבודה עם מחשבי כף יד הוא המודל הקונסטרוקטיביסטי, ויש צורך בהבנה מעמיקה של הטכנולוגיה ושל היישומים הנלווים, בכדי שמורים יאמצו את הכלי לשם ניהול הלמידה. (תמי זייפרט)

  • מאמר מלא

    מהם מאפייניה של תרבות מסך האפיינית לצעירים כיום? בראש וראשונה היא מאופיינת בהימצאותה בכל מקום בחייהם של צעירים: בבית, בבית הספר, במקומות עבודה, במקומות בילוי, בכבישים. היא ניידת, זמינה, מקיפה מכל עבר ומטשטשת את הגבולות שבין קיום במציאות הקונקרטית ובין קיום במציאות המתווכת. במציאות זו מיטשטשים הגבולות בין חלוקות חברתיות מוסכמות ומקובלות, כדוגמת המרחב הפרטי והציבורי והשימושים התקשורתיים, שבאופן מסורתי שירתו חלוקה זו. במציאות של תרבות המסך הקיימת כיום נגזרים טשטושי גבולות רבים נוספים, בין קטגוריות שנתפסו כמובחנות עד לא מזמן: טשטוש בין מידע, בידור ופרסום; טשטוש בין למידה פורמלית ובלתי פורמלית; טשטוש בין לימודים ומשחק; וכן הלאה (דפנה למיש)

  • מאמר מלא

    במסגרת התכנית של מכון מופ"ת להגביר את המודעות בקרב מורי המורים לאוריינות הדיגיטלית, הוחלט לייסד כתב עת אינטראקטיווי מקוון –online- בשם "קיוונים", שמאמריו ייכתבו בתבנית היפרטקסטואלית. כיון שמדובר בניסיון ראשון במינו בעברית, מצאנו לנכון לתאר כאן את הבעיות שנתקלנו בהן ואת השיקולים שהנחו אותנו בכתיבת מאמר בתבנית זאת. בחלקו הראשון של מאמרנו זה נציג את הבעיות כפי שהן עולות מספרות המחקר; בחלקו השני נציג את התלבטויותיו של מחבר מאמר היפרטקסטואלי "טירון", הנאלץ להתחשב בנקודת מבט כפולה: הן של הכותב והן של הקורא; ובחלקו השלישי – נציג את הפתרונות שמצאנו ואת שיקול הדעת שהנחה אותנו ביישום הפתרונות מן ההלכה אל המעשה. כמו-כן ניתן את דעתנו על העשוי להשתמע מכך למערכת החינוך בכלל ולהכשרת המורים בפרט. נוסח המאמר המקורי התפרסם בכתב העת חלקת לשון, כתב עת לבלשנות עיונית ושימושית (צבי שראל)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין