שיפוטי הבנה וזיכרון בתהליך למידה מטקסט מודפס לעומת טקסט דיגיטלי

 
 
שיפוטי הבנה וזיכרון בתהליך למידה מטקסט מודפס לעומת טקסט דיגיטלי
 
רקפת אקרמן*  ומורי גולדשמיד, אוניברסיטת חיפה
 
 
תקציר המחברים
התחושה הרווחת בציבור היא שכדי ללמוד לעומק טקסט שהתקבל דיגיטלית, עדיף להדפיס אותו. בהתאמה, סקר מקדים הראה שאנשים, בטווח גילאים רחב, סבורים שהם זוכרים ומבינים חומר טוב יותר כאשר הוא מוצג על נייר לעומת חומר המוצג על מסך המחשב. מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון בצורה מבוקרת האם תהליך הלמידה שונה בין למידה ממסך המחשב לעומת למידה מנייר. ויסות עצמי של הלמידה לצורך זכירה והבנה מנותב על ידי שיפוטים מטה קוגנטיביים כגון שיפוט התקדמות הלמידה (Judgment Of Learning). טעויות בשיפוטים הללו, כגון תחושת הצלחה נמוכה/גבוהה יחסית לידע הנצבר בפועל, עלולות לגרום לטעויות בויסות הלמידה, כגון טעויות בהקצאת זמן למשימה, או טעויות בבחירת החומר בו מושקע הזמן הנתון. אם אכן אנשים מדייקים פחות בשיפוט חומר המוצג דיגיטלית, זה עלול להשפיע על ויסות הלמידה שלהם. ב- 3 ניסויים נערכה השוואה בין שיפוט וביצוע בלמידת טקסטים מנייר לעומת למידת אותם טקסטים המוצגים על מסך המחשב. נמצא שבהתאם לתחושה הרווחת יש הבדל בתוצאת הלמידה בין המדיות כך שהביצוע בלמידה ממסך נמוך מאשר בלמידה מנייר, אך ההבדל אינו נובע מהבדל ביעילות הלמידה ליחידת זמן, אלא מירידה בדיוק השיפוט המטה קוגניטיבי.
* e-mail: rackerma@study.haifa.ac.il 
  בהרצאה הוצגו ממצאי מחקר שעדיין לא הסתיים , לכן  נדרשת הסכמת המחברים לציטוט החומר.
מידע נוסף שנרשם על ידי צוות פורטל מס"ע במהלך ההרצאה במכון צ'ייס באוניברסיטה הפתוחה :
 
רקפת אקרמן היא דוקטורנטית במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה.  המחקר בדק את הקשר בין שיפוט מטה קוגניטיבי לביצוע למידה ( קליברציה) .
שאלות המחקר: האם אנשים צודקים בתחושה שלהם בלמידה ממוחשבת ( שיפוט) , האם אנשים מבינים וזוכרים פחות בלמידה ממסך מאשר בנייר?
שיטת המחקר:   הנבדקים היו סטודנטים באוניברסיטה . כל אחד מהסטודנטים קיבל לקרוא 6 מאמרים בהיקף של 2-4 עמודים ובסופו מבחן אמריקאי בן 10 שאלות.
שיטת הבדיקה : ויסות עצמי בניסוי הראשון . בניסוי הראשון השתתפו 28 סטודנטים, מחציתם למדו ונבחנו על ידי קריאה של חומר מודפס ומחציתם חומר המוצג על מסך המחשב.  
בניסוי השני, בו השתתפו 36 סטודנטים, נבדק האם יש הבדל בין המדיות ביעילות הלמידה ( ידע נרכש ליחידת זמן). שיטת הבדיקה: הפסקת הלמידה/קריאה באמצע ( אחרי 7 דקות קריאה ).  בניסוי נתגלה כי לסטודנטים  במחשב יש בטחון יתר בהצגה דיגיטאלית של מאמרים ( שיפוט גבוה מביצוע ) לעומת קריאה מודפסת. ביטחון היתר ניכר בפריטים קשים בשתי המדיות, אך הוא היה גדול יותר בקריאה ממסך מאשר בקריאה מנייר. בפריטים קלים היה ביטחון חסר בקריאה מנייר בעוד שבקריאה מהמסך נמצא ביטחון יתר.
המשמעויות של המחקר: בקריאה ממוחשבת אנו שופטים פחות נכון כי יש לנו בטחון יתר , בשאלות הבנה בקריאה דיגיטאלית יש לנו ביטחון יתר בכל המצבים לעומת למידה מנייר מודפס.
 הבעיה היא לא ברכישת הידע במחשב אלא בויסות הלמידה תוך כדי התהליך על הלומד הממוחשב להיזהר מביטחון יתר שעלול להוביל ללמידת חסר.

    לפריט זה התפרסמו 3 תגובות

    למחברות היקרות שלום וברכה,יתכן ולא קראתי את כל פרטי המאמרים וכו' אבל ישנו גורם (משתנה) שיש לשבץ אותו למחקרכם והוא גיל המשתתפים במחקר ובשלב זה קשה לעשותו (לשלבו).כוונתי, האם המשתתף נולד לעידן המחשב. כן או לא. כי לדעתי יש לכך חשיבות רבה. לדוגמא, בבדיקה סמויה בתחום של נבחנים בחברות לאיוש כוח אדם גילתי ירידה של כ-10% אצל נבחנים מבוגרים (48 ומעלה) לעומת אי שינוי אצל נבחנים בני 28-30. ומאחר ובמחקרים ובתוכניות לימודיות יש להתארגן לפחות חצי עשור אם לא עשור שלם "קדימה" אזי…

    פורסמה ב 02/05/2010 ע״י מנשה גם

    שלום רב,גיל המשתתפים במחקר הוא 22-24, סטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטת חיפה. הם כבר גדלו בעידן המחשב. בשאלון מקדים שערכנו לפני תחילת המחקר, בטווח הגילאים של 17 עד 61 נמצאה העדפה ללמידת טקסטים מנייר גם בגיל הצעיר.

    פורסמה ב 03/05/2010 ע״י רקפת אקרמן

    מעניין אותי לדעת אם יש הבדל מגדרי בנושא המדובר.עדין לא הבנתי ממה הביטחון נובע הקריאה דרך המחשב.

    פורסמה ב 11/11/2015 ע״י כהן אביבה
    מה דעתך?
yyya