ילדים לומדים בצורה מעמיקה יותר בסביבה שיתופית וטבעית של מחשבים
מאת: Ritu Dangwal , Preeti Kapur
מילות מפתח:
ילדים
למידה מקוונת
למידה משמעותית
למידה מתוקשבת
למידה פעילה
למידת עמיתים
מחשבים
סביבות למידה מתוקשבות
מקור וקרדיט :
Ritu Dangwal and Preeti Kapur . Children's learning processes using unsupervised "hole in the wall" computers in shared public spaces , Australasian Journal of Educational Technology
2008, 24(3), 339-354.
2008, 24(3), 339-354.
מחקר מעניין של קבוצת חוקרים מהודו הטוען כי סביבת הלמידה הממוחשבת המתוכננת באופן טבעי עבור תלמידים היא הרבה יותר משמעותית בלמידה מעמיקה מאשר עמדות מחשב נשלטות בבתי ספר. החוקרים עקבו מקרוב אחרי סביבת הלמידה הנקראת "החור שבקיר" שתוכננה לילדים בני 8-14 ברובעי מגורים עניים בהודו. שיטת המחקר הייתה כמותית ואיכותנית. הממצאים מראים כי המחשבים שהותקנו כסביבה פתוחה ומרחב פתוח מחוץ לביה"ס הגבירו את ההתעניינות והסקרנות של התלמידים יותר מאשר סביבה מלאכותית של מחשבים המשובצים בבתי הספר. המוטיבציה של התלמידים והלמידה העצמית התעצמו משמעותית גם ללא התערבות ישירה של המורים בתהליך הלמידה.
ממצאי המחקר מלמדים כי באמצעות עמדות מחשב חופשיות מחוץ לביה"ס מתחוללת למידה טבעית מסדר גבוה כאשר הילדים מלמדים אחד את השני. הילדים אינם לומדים עם מחשב אישי בבית אלא יוצאים לשכונה שם מותקן מחשב בגומחה בקיר. מאחר ובכל רחוב יש רק מחשב אחד נוצרות קבוצות למידה טבעיות סביב המחשב כאשר הילדים מלמדים אחד את השני. מאחר והרכב הקבוצות הוא גמיש, רב-גילאי ומשתנה, כל ילד יכול להצטרף לקבוצת למידה גם ללא שיוך מראש. בגלל אופי קבוצות הלמידה הפתוחות סביב המחשב מתחוללת למידה הדדית בין התלמידים. מסקנת החוקרים היא כי מחשבים שמפוזרים בעמדות פתוחות מעבר לגבולות ביה"ס מעודדים תהליכים קבוצתיים של למידה משותפת עפ"י התיאוריה של ויגוצקי. העוסקת בלמידה בהקשר החברתי .
חשיבות המחקר ההודי הוא בגילוי כי ניתן ליצור תנאים המעודדים למידה מעמיקה וסקרנות גם ללא תיווך וציווי של מורה. בניגוד למצב בכיתה שבה המורה הוא ספק המידע והמנחה הרי מחוץ לגבולות הכיתה ניתן ליצור יותר מוטיבציה וסקרנות כאשר הילדים מתגבשים בקבוצות עמיתים סביב מחשב בודד. כמובן , שבניגוד להודו לכל ילד בישראל ( או למרביתם) יש מחשב אישי בבית , אך מתברר כי מפגש של קבוצת תלמידים סביב מחשב אחד מחוץ לגבולות ביה"ס יש בו כדי לקדם עניין סקרנות ולמידים עמיתים הרבה יותר מסביבה רוויה מחשבים אישיים לכל ילד.
yyya
מחקר בעייתי, אפילו מאד. לא נראה שניתן להקיש ממנו משהו משמעותי על עולם החינוך, ודאי לא הישראלי. המחקר מצא ש- " הילדים מלמדים אחד את השני." – מלמדים מה בדיוק? מה "קבוצת למידה" (5-10 תלמידים) יכולים "ללמוד ממחשב אחד"?.ההצהרה הבומבסטית: ""כי מפגש של קבוצת תלמידים סביב מחשב אחד מחוץ לגבולות ביה"ס יש בו כדי לקדם עניין סקרנות ולמידים עמיתים הרבה יותר מסביבה רוויה מחשבים אישיים לכל ילד. " נראת תלושה ואפילו הזויה. איזו סקרנות זה מעורר בדיוק? אולי פשוט שלומדים בבית ספר צריכים ללמוד, ומחוץ לביתה ספר עוסקים במשהו שנחמד לעולם הלומדים, אך לא קשור ללמידה.מה בית ספר יכול ללמוד מכך? להוציא את המחשבים לחצר?בקיצור – חסר משמעות לבית הספר, ומי שבכל אופן ינסה להסיק מכאן משהו פרקטי לביתה ספר – לא ישגיג דבר משמעותי, זה ברור.