כתיבה
מיון:
נמצאו 95 פריטים
פריטים מ- 41 ל-60
  • לינק

    התפתחות מקצועית של מורים בקהיליות מקצועיות (PLC) מציעה דגם שבו "רעיונות ואסטרטגיות חדשים צצים, יוצאים לדרך ומתפתחים, ושבו כשירויות עשויות להתפתח ולצמוח באופן אמיתי" (Lieberman & Miller, 2008, p.2). קהיליות כאלה עשויות להוביל להתפתחות ארוכת טווח ולעליה בהישגי תלמידים. "מורים אינם יכולים לתכנן למידה או לומדים מוכשרים; במקום זאת, הם מתכננים הקשרים לשילוב פיתוח הכישרון ולתמיכה בהשתתפות מוצלחת בלמידה" (Barab & Plucker, 2002, p.175). השיתוף בבחירת הנושאים, תכנון השיעורים המשותף, התצפיות והניתוח הקולבורטיבי של עבודות תלמידים אפשרו למורים בקהיליית ההתפתחות המקצועית לתכנן ולעצב את הקשרי הלמידה שלהם. הם אמצו את דגם הלמידה שהתאים לצרכי הלמידה בהתייחס להקשרים המיוחדים של כיתותיהם השונות. קהילייה מקצועית שבה הלמידה מונעת ע"י צרכי המורה מציעה הזדמנויות ייחודיות לשלב טווח רחב של מקורות שנלקחו ממגוון מסגרות בתהליך תכנון הוראת הכתיבה. המשתתפים, שחקרו דרכים לעידוד מעורבות בלמידה של התלמידים באמצעות גישות שונות, העלו את צפיותיהם מן התלמידים והמעיטו את ההתמקדות בחסרונותיהם ׁPella, S ).

  • לינק

    כתיבת עבודה אקדמית רחבת יריעה הינה המועדת לדחייה יותר מכל ע"י סטודנטים ולומדים. במאמר זה מנסה ד"ר גד בן שפר להבהיר מה עומד בבסיס דחייה של כתיבת עבודה אקדמית, מציג טכניקה שכיחה שחלק מהסטודנטים מנסים לנקוט במאמץ להתגבר על נטייתם לדחות, ומסביר את מגבלותיה וגם מציע דרך חלופית להתמודדות. מומלץ לעבור לקריאה אקטיבית. קריאה אקטיבית כוללת רמה מסוימת של עיבוד החומר הנקרא בזמן הקריאה. באופן הפשוט ביותר, היא יכולה להתבטא בסימון מקטעי טקסט ומשפטים הרלבנטיים להבנת הטקסט או לכתיבה העתידית של העבודה. דרך זו עוזרת לשמור על ריכוז לאורך הקריאה ומסייעת להבנה של הטקסט דרך עיבוד של עיקר וטפל וחשיפת המבנה הפנימי של מהלך הטיעונים,

  • לינק

    המאמר מציע מודל עבור השימוש בטכניקת הוראה של מתן פיגומים (scaffolding ) בהוראת כתיבה. המחברת דנה בחשיבות של לימוד כתיבה מתוך ז'אנרים שונים בחינוך היסודי. מוצגים מספר שלבים ברעיון של מתן פיגומים (scaffolding ). במאמר מוצג פרויקט של מחקר חינוכי, שבו לימדו את תלמידי כיתה ד' איך לכתוב סיפורת היסטורית. במאמר מוצגים השלבים שדרכם לימדו את התלמידים להשתמש במודל של פיגום (scaffolding) כולל השלב שלפני הכתיבה (prewriting), כתיבת טיוטות, ובדיקה מחדש על ידי עמיתים. המורים והמחברת דנו בספרי תמונות שעשויים להיות יעילים לשלב החקירה. התלמידים כתבו את הטיוטה לסיפורת ההיסטורית שלהם. ולבסוף נפגשו בקבוצות כדי לקרוא את הסיפורים שלהם ולקבל משוב מחבריהם. גם בשלב הסופי של תהליך הכתיבה, המורה נתנה דוגמא בסיוע התלמידים. התלמידים השתמשו בערכת עריכה, עם עטים צבעוניים ורשימת תיוג לעריכת הטקסט ( Read, Sylvia).

  • לינק

    סיכום יעיל של דורית כץ דרוקר, מורה ורכזת כישורי שפה וסטודנטית לחינוך לתואר שני אודות השימוש בבלוג לקידום תהליכי כתיבה והבעה של תלמידים בביה"ס. " למרות צעירותו היחסית של התחום, ניכרת בספרות העיונית כתיבה משמעותית על הבלוגים. ניתן להבחין ב- 3 גישות מרכזיות, באמצעותן נוהגים לתאר ולנתח את הבלוגים: •הבלוג כסוגה וירטואלית- טקסט מסוג חדש שבו משולבים ממדי מולטימדיה, היפרטקסט וקוד ייחודי של כתיבה אישית, המעמידה את מחברי הבלוג כדוברים המרכזיים. • הבלוג כקבוצת שיח אינקלוסיבית- ערוץ נוסף לשיח ולהחלפת רעיונות. • הבלוג כמקור לביטוי עצמי- ערוץ להבעה סובייקטיבית בעלת חותם אישי להצגת נושאים שונים. ובכן, כיצד יכולים הבלוגים להוות חלק מן התרבות הבית ספרית? הבלוג יכול לשמש כבמה לכתיבה לתלמידים ולמורים. הבלוג כסביבת למידה מתוקשבת יכול לסייע בטיפוח כישורי השפה והמיומנויות האורייניות"

  • לינק

    מטלה ארוכת טווח בכתיבה היא מטלה הבאה לקדם את יכולות הכתיבה של התלמידים בהלימה לנושא נתון, למטרה, טקסטים מלאים. בתהליך הכתיבה נקבעת מטרה משותפת הידועה לכל הקבוצה ,התלמידים מודעים לתכלית הכתיבה והמורה יכול לתכנן מצבי למידה שונים כדי להגיע למימושה. בתהליך הכתיבה נקבעת מטרה משותפת הידועה לכל הקבוצה , התלמידים מודעים לתכלית הכתיבה והמורה יכול לתכנן מצבי למידה שונים כדי להגיע למימושה. מטלת כתיבה ארוכת-טווח היא עבודה לזמן ארוך והיא כוללת מספר מפגשים המאורגנים בכל פעם באופן מדויק. התנסות התלמידים בכתיבת מטלה ארוכת טווח כוללת סדרה של מצבים בעלי מטרה משותפת הידועה לכל התלמידים.

  • לינק

    נירה אלטלף מומחית להוראת כתיבה וקריאה מסבירה מדוע ילדים כותבים בשגיאות ומה היא הדרך נכונה להיפטר מהן. ילדים יכולים לקרוא היטב והרבה, ובכל זאת לכתוב בצורה משובשת ובשגיאות כתיב איומות. הסיבה העיקרית לכך היא שפעולת הכתיבה מצריכה כישורים ויכולות שונות מפעולת הקריאה. כך למשל, כתיבת מלה ללא שגיאות, כרוכה ביכולת לזכור את האופן בו היא נכתבת, היינו: בהפעלת זיכרון חזותי. ילד יכול לקרוא היטב את המלים, ולא לזכור איך כותבים אותן. אם לא יכוונו אותו לזכור את האופן בו המלים כתובות – הוא גם לא יידע לכתוב אותן בצורה מדויקת. התרגיל הפשוט והיעיל ביותר הוא לאמן את הילדים מדי יום בזכירת הכתיב של 10-20 מלים. נותנים בידיהם רשימת מלים ומנחים אותם להתבונן בהן ולנסות לזכור אותן. תיקון שגיאות כתיב על ידי המורה, או על ידי ההורים, הוא בלתי יעיל ולעתים הוא אף עלול להזיק מפני שהילד עלול לזכור את השגיאה ולא את התיקון. חשוב שהילד יאתר בעצמו את השגיאות, ויכתוב כל מלה מחדש ובצורה נכונה. בדרך זו הוא גם ילמד לכתוב נכון, וגם יחזק את ביטחונו העצמי.

  • לינק

    ראיון עם ד"ר רחל (אקי) שגב–מילר על אסטרטגיות הוראה ולמידה מפעילות בבתי הספר. אסטרטגיות אלה שגיבשה ד"ר רחל (אקי) שגב–מילר חיוניות, ללמידה בכלל ולעיבוד מידע בכתיבת עבודות בית–ספריות בפרט. השוואה והנגדה נחשבות לאסטרטגיות רמות דרג, או "ביצועי הבנה", כמו היכולת של התלמידים להסביר במלים שלהם – לא להעתיק, לתת דוגמאות, או להציג את המידע בדרך אחרת, חדשה ויצירתית. ד"ר שגב–מילר, המלמדת בסמינר הקיבוצים במסגרת המחלקה להכשרת מורים לאנגלית, המרכז לאוריינות אקדמית ולימודי תואר שני בתוכנית "חינוך רב–תחומי במדעי הרוח", טוענת שבין אם מדובר בתלמידי בית הספר ובין אם מדובר בסטודנטים באקדמיה, אלו גם אלו אינם יודעים כיצד לעשות שימוש באסטרטגיות אלה ואחרות בכתיבת עבודות.

  • לינק

    איריס ישי , מורה , מחנכת ורכזת האתר של ביה"ס "נופים" מעלה בבלוג המרתק שלה דילמה עתיקת יומין בחינוך אשר היא רלבנטית היום גם לכתיבה ולקריאה בסביבה מתוקשבת. היא מתייחסת להשוואה בין כתיבה חופשית לכתיבה מונחית. "על פי השוואה זו הכתיבה החופשית אינה נתונה בלחץ חיצוני, נעשית ללא הכוונה ופטורה מחובה מסוימת. תרומתה היא בטיפוח הרגלי כתיבה (בניגוד לפיתוח יכולת כתיבה כשעסקינן בכתיבה מונחית). ומה באשר למטרות ? מטרתה של הכתיבה המונחית על פי ההשוואה היא להביא לכך שידעו לכתוב ואילו מטרתה של הכתיבה החופשית להביא לכך שהכתיבה תהפוך לשגרת חיים." והינה שוב ההגיונות הסותרים בהוראה.

  • לינק

    המחקר הנוכחי התמקד בבחינת השפעת הימצאותם של מחשבים ניידים בכיתות חינוך מיוחד על כמות שגיאות הכתיב של תלמידים עם לקויות למידה. המחקר נערך במסגרת פרויקט כתו"ם של מכון דוידסון לחינוך מדעי, בשיתוף משרד החינוך. במחקר השתתפו 93 תלמידים בגילאי 16-13 עם לקות למידה, הלומדים בעשר כיתות חינוך מיוחד בחמש חטיבות ביניים במרכז הארץ. בהסתמך על המסגרת התיאורטית הרלוונטית נשאלו שתי שאלות .1: האם יחול שיפור ברמת שגיאות הכתיב של הנבדקים בעקבות ההתנסות במחשבים ניידים? .2 האם ימצאו הבדלים ברמת השיפור של שגיאות הכתיב של הנבדקים בהשוואה לקבוצת הביקורת, אשר לא התנסתה במחשבים ניידים? תוצאות המחקר הראו, כי בקבוצת הניסוי חל שיפור מובהק במספר שגיאות הכתיב, ואילו בקבוצת הביקורת לא חל שינוי מובהק. נראה, כי שימוש במחשבים ניידים בכיתות חינוך מיוחד תורמת להפחתת שגיאות הכתיב בקרב תלמידים עם לקויות למידה ( סיגל עדן ועמיתים) .

  • לינק

    השילוב שבין סביבה מתוקשבת ופיתוח מיומנויות כתיבה של תלמידים בביה"ס היסודי מוצא לאחרונה ביטוי ביותר בתי ספר יסודיים ברחבי הארץ . התלמידים בכיתה ו' , הלומדים בשיעורי הבעה , נדרשים להתמודד עם כתיבת כתבה עיתונאית , לערוך אותה בכלי תקשוב ולהעלות אותה בפורום של הכיתה. המורים דואגים ליצור למידת עמיתים סביבה כתיבת והפקת העיתון של התלמידים . יש גם בתי ספר יסודיים הדואגים להפעיל את התלמידים בפעילות מתוקשבת בה הם חוקרים את המאפיינים של עיתונים מודפסים מול עיתונים מקוונים. בסקירה הבאנו כמה דוגמאות ליוזמות מבורכות אלו.

  • לינק

    יפית מדווחת בבלוג שלה על ההתנסות שלה כמורה בתהליך למידה שיתופי באמצעות כתיבה מתוקשבת של תלמידים בביה"ס יסודי. "בכיתה ב' אותה חינכתי לפני שנים אחדות היו שלושה מחשבים נייחים בסביבות הלמידה. במהלך השנה הובלתי בכיתתי פרויקט לטיפוח ועידוד הכתיבה. כתוצר סופי, התלמידים ואני החלטנו על מקראה כיתתית שתכיל סוגות כתיבה שונות בנושא "המשפחה שלי", נושא שהווה אחד מצירי הלימוד המרכזיים בכיתה. התלמידים נחלקו לקבוצות עבודה על-פי סוגות הכתיבה שמצאו בהן עניין לכתיבה (כתיבת מתכון של מאכל משפחתי אהוב, סיפור משפחתי, טקסט מידע על המשפחה, כתיבת חוויה משפחתית). במהלך השנה התלמידים עבדו בקבוצות העניין בתהליכי טיוטות על-פי סוגת הכתיבה שבחרו, כאשר רב השיח שהתקיים במסגרת הקבוצתית בתיווכי כמורה, האיר עיניהם ושדרג פעמים רבות את החשיבה על הכתיבה ושיפורה. השימוש במעבד התמלילים בכיתה היווה כלי טכנולוגי שסייע מאוד בקידום התהליך, שכן בכל מפגש התמקדנו בטקסט אחר של משתתף מהקבוצה" .

  • לינק

    שאלת חקר צריכה לעמוד בחמישה קריטריונים חשובים: שאלה פתוחה, עשירה, מחוברת, אפשרית ורצוי מערערת. שאלה מערערת: על מוסכמות, על "דעות ברורות" ועל "אמיתות מוסכמות". שאלה מערערת מוחקת את סימן הקריאה ובמקומה מציבה סימן שאלה. דוגמה: במשך שנים רבות טענו חוקרי השואה, שהיודנראטים (נציגי המועצות היהודיות שמונו ע"י הנאצים בגטאות) היו משתפי פעולה עם הנאצים! חוקרים אחרים, שלא חששו לשאול שאלה מערערת, מצאו שמרבית היודנראטים לא שתפו פעולה עם הנאצים אלא היו נאמנים לקהילותיהם. במאמרון הקצר ומאיר העיניים ( המיועד לתלמידים וגם לסטודנטים ) מוצגת דוגמא כאשר מודגמת לגביה ניסוח שאלת חקר לפי הכללים והעקרונות שנלמדו קודם

  • לינק

    המצגת מתארת את ממצאי המחקר המלווה של פרויקט שילוב בלוגי למידה של סטודנטים במרכז ללימודים אקדמאיים באור יהודה. מטרת המחקר: א. לבחון כיצד שילוב בלוג למידה במערך לימודים אקדמי תומך בתהליך הלמידה של הסטודנט, מאפשר לו למידה משמעותית והבנה טובה יותר של תכני הלימוד. ב. לבחון, באיזה מידה, מהווה הבלוג אמצעי להערכת תהליך הלמידה, ומשמש כרטיס ביקור מקצועי לצורך ההתפתחות המקצועית של הלומדים. ממצאים מראיונות ושאלונים של הסטודנטים שניהלו בלוג למידה מלמדים כי עמדות הסטודנטים חיוביות ביותר. הבלוגים מהווים מבחינתם במה לביטוי אישי והגברת המוטיבציה. תהליך הכתיבה נתפס על ידם כתהליך התפתחותי מקדם. מסקנות שלב א' של המחקר: הכתיבה בבלוג מסייעת לתהליך הלמידה, ליצירת אינטגרציה של הנושאים הנלמדים מקורסים שונים, בקישור של הידע הנלמד לתפיסות עולם, להפקת תובנות אישיות ולהשמעת קולם האישי-ביקורתי. להערכת החוקרות, בלוג הלמידה תרם רבות להעצמת הסטודנטים ולהגברת הביטחון האישי-מקצועי בתכנון, הפעלה ובניהול סביבה טכנולוגית מורכבת ומתקדמת. ( יפה בן עמי, גילה קורץ ).

  • לינק

    מעדויות המגיעות אלינו ממקומות שונים בעולם מתברר כי היישום החדשני של העט הדיגיטאלי בחינוך הולך ומתרחב בארה"ב ובמדינות דרום מזרח אסיה. יש התלהבות של מרצים בכירים ומומחים לטכנולוגיה חינוכית בארה"ב מהיישום הפדגוגי האפשרי של העט הדיגיטאלי בכיתות , ואולמות הרצאות . אם בארה"ב המכשיר הדיגיטאלי החדש צפוי להיקלט באופן נרחב בקרב סטודנטים באוניברסיטאות ובמכללות , הרי במדינות אחרות שוקלים ליישם את המכשיר של עט דיגיטאלי בקרב בתי ספר ומערכת החינוך הרגילה. כך לדוגמא, משרד החינוך של סינגפור מתכנן לשלב את העט הדיגיטאלי במערכת החינוך שם , בעיקר בבתי ספר, מתוך הנחה כי מחיר העט הדיגיטאלי יירד בעתיד. העט הדיגיטאלי החכם משתמש בכל יסודות "התקשורת": קריאה, כתיבה, דיבור והקשבה.

  • מאמר מלא

    מטרתו של האתר היא לתת למורים, למורי מורים ולסטודנטים ידע וכלים שיעזרו להם לקדם את ההבעה בכתב של תלמידיהם. לצורך כך האתר מתמקד בהוראה של תהליכי ויסות עצמי ואסטרטגיות בכתיבה, מסביר את חשיבותם ומאפשר למורה להתנסות בהם. האמונה ביסודו היא שהוראה המבוססת על כלים אלה מפתחת כותב עצמאי הפועל באופן מבוקר תוך הפעלת מודעות, ותורמת משמעותית למוטיבציה שלו לכתיבה. תחום ההבעה בכתב, למרות חשיבותו הרבה, אינו נלמד מספיק הן בבית הספר והן במכללות להכשרת מורים, והמטרה היא לענות על הצורך המשמעותי שיש לידע וכלים בנושא. כמו כן ניתן לצפות שהלמידה האינטראקטיבית של תיאוריה והתנסות בכלים יעלו את המודעות של המורים והסטודנטים לתהליכי הכתיבה שלהם עצמם, ואף יביאו לקידומם. חוויה מסוג זה דווחה לעתים קרובות על ידי מורים וסטודנטים בקורסים שהועברו בנושא זה במכללות. המרכיב העיקרי באתר הוא פעילויות שבמרכזן נמצא המורה כלומד עצמאי. הכוונה הייתה ליצור סביבה מתוקשבת המאפשרת למידה פעילה וחווייתית תוך קבלת הסברים ורקע תאורטי ( עינת ליכטינגר וניקול איתן).

  • לינק

    המציאות של המאה ה-21 היא מציאות של עומס רב במידע ומכאן הצורך לסנן מידע ולכווץ מידע דרך מיומנויות של תמצות, סיכום ומיפוי של מידע. מה דורש הסיכום מהתלמיד? הסבר שיטתי שגיבשה והכינה ד"ר גילה קואפמן לגבי פירוק הטקסט למרכיביו והכנת מתווה ( פיגום) לכתיבת הסיכום. כמו כן נכללים בסקירה : סטנדרטים לבקרת האיכות של הסיכום וביצועי ההבנה של התלמיד הכותב את הסיכום.

  • לינק

    עליית האינטרנט ואמצעי הכתיבה המתוקשבים (כגון מעבדי תמלילים, בלוגים ואחרים) הביאה להתפתחות של דור אחר של סטודנטים הכותבים כיום הרבה יותר וגם מביעים עצמם דיגיטאלית יותר. בקרב חוקרים ומומחי אוריינות נשאלת השאלה מה הן ההשלכות של מהפך זה בדור האחרון מבחינת איכות הכתיבה של הסטודנטים? חלק מהחוקרים סבורים כי הכתיבה הדיגיטאלית של הסטודנטים היא יותר מעורבת, בלתי-אמצעית ומותאמת לקהל הקוראים, ולכן יש לשלב צורת ביטוי זו גם בקורסים הנלמדים במכללות ובאוניברסיטאות. חוקרים אחרים טוענים כי כתיבת הודעות קצרות (כגון טוויטרים) ובלוגים רק גרמו לכתיבה גרועה יותר שאינה עומדת בסטנדרטים אקדמאיים. בין בית שמאי ובין בית הלל ניצבים עתה מחקרי האורך החדשים המנסים לענות בצורה מעמיקה יותר על הסוגיה של השפעת התקשוב על מאפייני הכתיבה. אחד ממחקרי האורך האלו הוא מחקר מעניין של אוניברסיטת סטנפורד שנערך במשך חמש שנים והתבסס על בדיקה שיטתית של אלפי סטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטה.

  • לינק

    המאמר שנכתב על ידי ד"ר תילי וגנר ופרופסור תמר לוין, מתמקד באפיון תפיסות כתיבה של תלמידי מדעים בחטיבת הביניים שהתנסו במטלות כתיבה לצורך לימוד. המחקר חושף כיצד התלמידים תופסים את הכתיבה כאופן של למידה. ייחודו של המחקר הוא בחשיפת תפיסות אלו באמצעות מטאפורות ספונטאניות שאותרו ברפלקציות שכתבו התלמידים בעקבות מטלות הכתיבה שביצעו. מחקר זה תורם להוראה ולמחקר על הדרכים שבן כתיבה עשויה להשפיע על לימוד מדע בחטיבת הביניים, כאשר במהלכה ובאמצעותה מפתחים את מודעות התלמידים לערכה ולהליכים המעורבים בה. המחקר תורם גם לגיבוש התובנה על יחסי הגומלין בין מטלות כתיבה הנכתבות בכיתה ובין תפיסות התלמידים על אודות הכתיבה.

  • לינק

    המאגר נועד לשמש פורטל של משאבי לשון ואוריינות (ר"ת: מילו"א) לתועלת מורי המורים והסטודנטים במכללות, לחוקרים ולמורים באקדמיה ובמערכת החינוך. המדור העיקרי של המאגר הוא ספרייה דיגיטלית בנושאים הנוגעים לידע הלשון והאוריינות שנאספו משך שנים רבות על ידי ד"ר צבי שראל. במאגר מגוון של טקסטים ומטלות קריאה וכתיבה ברמות שונות, כדי לענות על צרכיהם של לומדים בעלי מוכנות שונה ורמת לימודים דיפרנציאלית. המאגר שנבנה ופותח לצורכי הכשרת המורים, מכיל גם הערות דידקטיות המכוונות לדרך ההוראה של נושאים שונים. המאגר הממוחשב הוא ביסודו הוא אסופת מאמרים ותקצירי מאמרים, רשימות ביבליוגראפיות וקישורים למרכזי אוריינות .

  • לינק

    דגם זה מטפל בשאלה של בניית הביטחון העצמי של מורים ככותבים בכך שהוא מציע להם התפתחות מקצועית משמעותית ונתמכת. נקודת המוצא היא המקום שבו כל מורה נמצא, והתחשבות בהיסטוריה האישית של כל אחד ובהשפעתה על היכולת או חוסר היכולת להשתמש בכתיבה בעבודה עם תלמידים. התוכנית מופעלת למעלה מ- 20 שנה וממשיכה להוכיח את השפעותיה החיוביות ואת עדיפותה על פני תוכניות דומות. הקורס שנבדק במחקר זה נבנה על בסיס התוכנית הנזכרת. שאלות המחקר היו: 1. אילו רמות של ביטחון עצמי היו למורי-תיכון כשהתחילו את לימודיהם? 2. מה השפיע על רמות ביטחון עצמי אלה? 3. מה הייתה השפעת הקורס על הביטחון העצמי שלהם ככותבים? ( Street, C., & Stang, K.K ).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין