כתיבה
מיון:
נמצאו 95 פריטים
פריטים מ- 61 ל-80
  • לינק

    בבלוג המעניין "שחקי שחקי על חלומות" הובאו כמה מקורות מידע חשובים ומועילים על כתיבה והתמודדות עם הוראת כתיבה. במאמרון הרפלקטיבי של כותבת הבלוג ניתן למצוא קבצים ותכנים בנושאים החשובים הבאים: יישום משנתו של ויגוצקי בתוכנית "עופרים" (כולל ציטוט של ד"ר מיכל צרלמאייר), הוראת הכתיבה כתהליך, המאמר מסקריפט, מאי 2005.

  • לינק

    ג'יי הורוויץ כתב פוסט מעניין המתייחס למאמרה של פרופסור קתרין ינסי – Writing in the 21st Century. רכישת הקריאה בעבר התפתחה במה שהיא מכנה מבנה פירמידי – קודם כל רכשו את הקריאה המודפסת, אחריה את הקריאה הדיגיטאלית, ולבסוף את הקריאה המרושתת. אבל פרופסור קתרין ינסי טוענת שהיום אין משמעות למדרג הזה. היום, כולם נרכשים ביחד. והיא טוענת שכך צריך להיות גם עבור רכישת הכתיבה. ינסי איננה טוענת שהכתיבה היא מיומנות של המאה ה-21, אלא שהכלים שעומדים לרשותנו במאה ה-21 מאפשרים לנו להחזיר לכתיבה מקום של כבוד בתרבות שלנו.

  • לינק

    ג"י הורוויץ הפנה אותנו בבלוג המעניין שלו למאמרון חשוב של ד"ר ליסה ליין המלמדת במכללה בארה"ב. ליסה ליין שמחה לזנוח את Blackboard, שעדיין נחשב ל-CMS הנוח ביותר בארה"ב. בשביל הקורסים בהיסטוריה שהיא מלמדת במכללה בקליפורניה היא עברה ל-Moodle. השוואה בין שתי המערכות האלו מובילה אותה להרהר על השימוש בבלוגים בהוראה באופן כללי, ועל זה היא כותבת במאמרון חדש בבלוג שלה. ליין רואה הרבה חיוב בבלוגים אישיים, אבל לא ברור לחלוטין היכן הבלוגים האלה צריכים לשבת. היא נוטה לחשוב שעדיף בלוגים על תשתיות עצמאיות, מחוץ ל-CMS שבה היא מנהלת את הקורסים שלה. אם אנחנו באמת חותרים ל-Life Long Learning, ורואים בו מטרה מרכזית של העבודה החינוכית שלנו, עלינו להתמקד בהקניית הכלים שמאפשרים את המשך הלמידה, ולא ברכישת "ידע" שבימינו ממילא נגיש די בקלות. אם נכונה הקביעה שהתקשוב מאפשר למידה "מכל מקום ובכל זמן", לבלוג האישי, שהכתיבה בו איננו סתם עוד מטלה במסגרת של קורס אלא פעולה לימודית/חשיבתית בזכות עצמה, יש ערך מיוחד.

  • סיכום

    החוקרת, שהיא מורת-מורים, מקימת בעבודתה מהלך של כתיבה תיאורית ואנאליטית לצורך רפלקציה על מצבי הוראה שעולים במהלך עבודתה. השאלה היא כיצד ניתן לקיים את הרפלקציה הזאת בדרך הטובה ביותר וכיצד יכול המחקר להיות "מיוצג, מועבר ומממומש בשיח המקצועי?" מסקנות המחקר הן בבחינת תוספת לגוף הידע העוסק במחקר-עצמי בשתי רמות מובחנות: רמת הפרקטיקה של החוקרת עצמה ורמת הפרקטיקה של הסטודנטים. (McClanahan, L.G.)

  • לינק

    כיצד מאפשרים לבני נוער להביע עצמם באינטרנט ובאותה עת משפרים את יכולות הכתיבה שלהם. האתר "מקום מכאן" שהוקם ביוזמת מט"ח הוא ללא ספק שילוב ייחודי של רב-תרבותיות מתוקשבת ומקום מפגש פלורליסטי של בני נוער מעדות ומגזרים שונים בחברה הישראלית. מדובר על ילדים ובני נוער היכולים לשלוח לאתר אינטרנט כתבות שיזמו וכתבו או תגובות לכתבות של תלמידים אחרים. התלמידים יכולים לראות את כתבותיהם בעברית או בערבית (כולל תרגום) לאחר עריכה של צוות האתר במט"ח. נועה שפירא היא מנהלת ועורכת האתר בעברית ועולא דרוויש היא מנהלת ועורכת האתר בערבית. באתר הכתיבה הרב-תרבותי באינטרנט משתתפים באופן עקיף גם מורים לאזרחות בבתי ספר ערביים או יהודיים (או צ'רקסים) המנצלים את הפלטפורמה של האתר באינטרנט על מנת לעודד ולתרגל תלמידים במטלות כתיבה מעניינות הזוכות לחשיפה ולמשובים. ההפעלה החינוכית בבבתי הספר נעשית במסגרת פרויקט מחוייבות אישית. גם המורים לתקשורת בבתי הספר הערביים מפעילים את התלמידים במטלות כתיבה ומעודדים אותם לכתוב לאתר. עורכי האתר במט"ח משתדלים כי האתר ישקף את כל מגוון הדעות והפלורליזם בחברה הישראלית ואכן האתר מהווה מקום מפגש תוסס ואותנטי לבני נוער מכל מגזרי החברה הישראלית ששואפים לעתים להביע את קולם הייחודי .

  • סיכום

    שירות ניהול המסמכים המקוון מבית גוגל מאפשר לכם להעלות מסמכים לרשת ולשתף אותם עם חברים. גוגל דוקס (http://docs.google.com) מציעה פחות תכונות וגם הממשק רזה יותר, והוא מזכיר יותר את המראה המוכר של ג'ימייל מאשר מעבד תמלילים. אבל הוא מפזר את הפונקציות השונות ללשוניות בצורה נוחה. גוגל דוקס עכשיו מאפשר לקבוע עברית כשפת ממשק. גוגל דוקס הוא לא מעבד תמלילים מושלם, אבל יש לו כמה יתרונות בולטים על וורד: הוא חינמי, הוא מקוון, הוא זמין מכל מחשב שמחובר לאינטרנט, הוא שומר את המסמכים ברשת גם אם המחשב נכבה באמצע בטעות או החזיר את נשמתו ליוצרו, הוא שומר גרסאות קודמות של המסמך ומאפשר לחזור אליהן, אפשר להציג את המסמכים שלו ברשת לאנשים ספציפיים או לכל העולם. יותר ויותר מורים מתחילים להשתמש בו לניהול מתוקשב של דפי העבודה והמטלות המקוונות בכיתה או לכתיבה משותפת עם עמיתיהם.

  • סיכום

    הספר עוסק בשיפור ההבעה בכתב של תלמידים. הכתיבה היא פעילות תובענית הן קוגניטיבית והן רגשית, ואצל כותבים רבים היא תהליך קשה ומעורר חרדות. מטרת ספר זה היא לסייע למורים לתת כלים לתלמידים מתקשים שיקלו עליהם את תהליך הכתיבה. הספר מציע תהליך אבחוני לבדיקת מצבו של התלמיד בכתיבה ותהליך הוראה של אסטרטגיות ותהליכי ויסות שיוכלו לקדם אותו. הוראת האסטרטגיות ותהליכי הוויסות מפתחת את הלמידה העצמית של התלמיד, את הידע המטה-קוגניטיבי שלו ואת המוטיבציה שלו לכתיבה. הספר מציע למורה או למאבחן כלי אבחון פרטני המאפשר לאתר את תהליכי הוויסות והאסטרטגיות שהתלמיד מפעיל בכתיבה ואת התהליכים שחסרים לו. הכלי האבחוני הוא כלי ייחודי משום שהוא מציע בדיקה של תהליך הכתיבה עצמו, ולא רק של התוצרים של התלמיד (עינת ליכטינגר)

  • לינק

    לאחרונה יצא לאור מדריך למורה לתכנית מפתח הקסם 2. מטרת התכנית היא להקנות את כישורי הקריאה והכתיבה הבסיסיים לכלל תלמידי כיתה א, להפגיש אותם עם מבנים בסיסיים בשפה תוך שימוש בטקסטים איכותיים בסוגות שונות. התכנית מטפחת את השיח האורייני הדבור בד בבד עם הוראת העיקרון האלפביתי וחיזוק שטף הקריאה, והיא מקדמת את הבנת הנקרא באמצעות הדגשת המשמעות וטיפוח אוצר מלים. התכנית משתמשת בטקסטים המכילים תכנים הלקוחים מעולמם של הילדים, והכתובים בשפה טבעית ותקשורתית.

  • לינק

    אחד מהדברים שניתן לברך עליהם בעולם הווב2.0 הוא שמי שממציא את הכלים, נותן את דעתו על הצדדים הפדגוגיים של השימוש בהם ואף טורח לחלק את תובנותיו עם קהילה אנשי החינוך. כך חברת גוגל יצרה את הפינה Google For Educators המביאה מדי פעם לקהילת החינוך מחשבות על השימושים האפשריים של כלי Google. הפעם הביאו לנו אוסף של טיפים ודפי הנחייה על השימוש באפליקציה על מנת לטפח כתיבה ועריכה שיתופית. הפינה נכתבה בשיתוף פעולה עם העלון החינוכי WRITING מההוצאה לאור של WEEKLY READER שווה עיון ומחשבה כדי לבחון שימוש מושכל בכלי של גוגל לטפח מיומנויות של כתיבה ועריכה שיתופית בכיתה (ראובן ורבר)

  • לינק

    האינטרנט מאפשר פרסום אישי במרחב הציבורי. נעשה קשה להבחין היכן האישי מסתיים והציבורי מתחיל. בכלל, קשה להבדיל בין השניים: אדם שכותב, לכאורה, לעצמו, גם מפרסם את הכתיבה ה"אישית" הזאת לעיני כל באתר. לנגד עינינו מתהווה סוג חדש של כתיבה – מה שאפשר לכנות כתיבה אישית/ציבורית. נכון להיום, מדובר בסוג כתיבה שכלליה עוד נמצאים בתהליך של התגבשות, ולכן המערכת החינוכית מתקשה להקנות אותם. אבל בדיקה של מאפייני הכתיבה הזאת מראה שהשתמעויותיה בתהליכי הלמידה רבות משמעותיות (ג'יי הורוויץ)

  • לינק

    במאמר זה החוקרים בוחנים את תהליך הכתיבה המשותפת שלהם בדגם חדש של כתיבה זה בנוכחות הפיסית, הממשית של האחר. במאמר שני פרקים שנכתבו ברצף של עבודה בנושא. האם התהליך היה יעיל? אחד הטיעונים התומכים בקולבורציה במחקר ובכתיבה הוא הפוטנציאל הקיים בכך ליתר יעילות( למשל, Phelan et al., 2000). אסטרטגיות של כתיבה בתורות והובלה בכתיבה סייעו לכותבים ליצור ביעילות כמה פרקים/מאמרים. כתיבה "זה בצד זה," חדשה מידי כדי להעיד על תרומתה ליעילות הכתיבה. אולם, לאור הצורך בתיאום לו"ז ומיקום נראה כי קשה לאמצה כשיטה דומיננטית לכתיבה משותפת. במהלך ההתנסות שתוארה לעיל היו הכותבים מעורבים גם בפרויקטים מחקריים אחרים בגישות שונות לכתיבה וגם קראו ספרות רבה על יחסי מחקר קולבורטיביים. בחלק השני של המאמר הם מקדמים את החלק הראשון מתוך מה שלמדו מהספרות ומתוך רפלקציה על דרכי הכתיבה שלהם ועל מקומה של המטפורה בתהליך. בעוד שהחלק הראשון נכתב בגישה של כתיבה "זה בצד זה", החלק השני נכתב בגישה של הובלה בכתיבה. בהקשר של הוראה בכיתה מטפורות עשויות להיות נקודות פתיחה לדיונים של מורים על הפרקטיקות שלהם תוך התייחסות למטפורות, אך מבלי לראות בהן מדריכים לפעולה ( Ritchie, S.M., & Rigano, D.L).

  • לינק

    לשם מה הבלוג? האם הוא משמש במה ייצוגית, או האם הוא משקף את תהליך הלמידה? אם מדובר בכלי של התלמיד עצמו, כלי שהמורה, וגם תלמידים אחרים ואפילו מבוגרים, מורשים להציץ בו, אי-אפשר לצפות שהתלמיד יעשה סדר לפני כל ביקור. לעתים קרובות מדי המבוגרים שמבקרים בבלוגים של תלמידים מצפים לראות את התוצר המוגמר, ואילו התלמיד עצמו "מציג" דברים שעוד בתהליך של התהוות. במילים אחרות, כתיבה אישית, בלי קריאה של מה שתלמידים אחרים כותבים, מאבדת חלק ממשמעותה. גם עבור תלמידים, לא רק הבלוג האישי מהווה סביבה להתייחסות, אלא המרחב הבלוגי בכללותה, הבלוגוספירה. אפילו אם רק ברובד הכיתתי, תלמידים צריכים ללמוד להתייחס לא רק למה שהם כותבים, אלא גם לכתיבה של עמיתיהם (ג'יי הורוויץ).

  • מאמר מלא

    במסגרת התכנית של מכון מופ"ת להגביר את המודעות בקרב מורי המורים לאוריינות הדיגיטלית, הוחלט לייסד כתב עת אינטראקטיווי מקוון –online- בשם "קיוונים", שמאמריו ייכתבו בתבנית היפרטקסטואלית. כיון שמדובר בניסיון ראשון במינו בעברית, מצאנו לנכון לתאר כאן את הבעיות שנתקלנו בהן ואת השיקולים שהנחו אותנו בכתיבת מאמר בתבנית זאת. בחלקו הראשון של מאמרנו זה נציג את הבעיות כפי שהן עולות מספרות המחקר; בחלקו השני נציג את התלבטויותיו של מחבר מאמר היפרטקסטואלי "טירון", הנאלץ להתחשב בנקודת מבט כפולה: הן של הכותב והן של הקורא; ובחלקו השלישי – נציג את הפתרונות שמצאנו ואת שיקול הדעת שהנחה אותנו ביישום הפתרונות מן ההלכה אל המעשה. כמו-כן ניתן את דעתנו על העשוי להשתמע מכך למערכת החינוך בכלל ולהכשרת המורים בפרט. נוסח המאמר המקורי התפרסם בכתב העת חלקת לשון, כתב עת לבלשנות עיונית ושימושית (צבי שראל)

  • סיכום

    כאשר נותנים לתלמידים או סטודנטים בכיתה להתמודד עם כתיבת בלוגים בכיתה יש חשיבות רבה להקנות להם מיומנות של איסוף מידע שיטתי. איסוף המידע הוא בסיס שיטתי לכתיבה עשירה יותר ועל כן חשוב שהתלמידים או הסטודנטים ינהלו במקביל מערכת עדכוני מידע המבוססת על עדכוני RSS, כלומר, מנגנון העוקב ארי מה חדש באתרים או במאגרים ומדווח על כל מיידית. כתיבת בלוג מחייבת ראייה מעודכנת של הלומד ולכן חשוב להכשיר אותו למנהל מנגנון מעקב עדכונים מסוג RSS. בלוג טוב בחינוך חייב לשקף שימוש במקורות מידע מגוונים, מדויקים ומעודכנים ומכאן הנחיצות של אימון הלומדים לעקוב אחרי מקורות מידע מעודכנים, לבחור מתוכם פריטי מידע באופן מושכל ולשלבם באופן מושכל בבלוג שכתבו. מיומנות של כתיבת בלוג המבוססת על מעקב עדכוני RSS היא חלק בלתי נפרד מהמאמץ הפדגוגי להקנות להם מיומנויות מתקדמות של אבחנה ביו טפל לעיקר, כתיבה ביקורתית ומידענות.

  • סיכום

    הרציונל שעמד בבסיס מחקרה של דר' שרה רוזנבלום מהחוג לריפוי בעיסוק באוניברסיטת חיפה היה ששילוב הערכה אנושית סובייקטיבית קיימת של תוצר הכתיבה עם הערכה ממוחשבת אובייקטיבית של תהליך הכתיבה יאפשר אפיון מקיף ומעמיק יותר של תהליך ותוצר הכתיבה של ילדים המתקשים בכתיבה ויהווה נדבך ראשון לפיתוח כלי הערכה עתידי משולב למטרה זו. הערכת תהליך הכתיבה נעשתה בעזרת מערכת ממוחשבת הכוללת מחשב נייד, דיגיטייזר (משטח כתיבה אלקטרוני) ותוכנה שנבנתה לצורך המחקר. השימוש במערכת הממוחשבת איפשר קבלת נתוני זמן מרחב ולחץ של תהליך הכתיבה. השימוש בדיגיטייזר מאפשר לתעד גם מה שקורה מבחינת תנועה וזמן מעל משטח הכתיבה – באוויר. נמצאו מדדי זמן שונים והבדלים משמעותיים בין ילדים מתקשים בכתיבה ובין שאינם מתקשים.

  • לינק

    אסופת קישורים של בלוגים חינוכיים משנת 2006 של מורים ומרצים שהוצגו לאחרונה כדוגמאות מייצגות של בלוגים בחינוך. בלוגים להוראת המתמטיקה, בלוג לקבוצת לומדים קטנה, בלוג לקבוצת לומדים גדולה כולל הורים, בלוג כיתתי, בלוג להתפתחות מקצועית ועוד.

  • לינק

    המחקר בוצע על 108 תלמידים בארבע כיתות להוראת האוריינות בחטיבת ביניים במרכז הארץ. שתי כתות הניסוי נחשפו להוראת אוריינות בשיטת הטק"ל המבוססת על עקרונות סוציוקוגניטיביים וכוללת שיח קבוצתי, ומכוונת לקידום החשיבה הביקורתית. שתי כיתות הביקורת נחשפו לשיטת הוראה מסורתית המאופיינת כפרונטלית. מבחני הבנת הנקרא כללו את מבחן "אורתר", ומבדק של הבנת הנקרא באמצעות שאלות פתוחות בדומה למבחנים הישגיים הניתנים בבית הספר. הערכת יכולת הכתיבה של התלמידים נעשתה על חיבורים שהתלמידים כתבו. התלמידים התבקשו להפיק טקסט בנושא המתבסס על חוויה משותפת לכלל הילדים, שאינו תלוי בידע קודם נרחב והמתמקד בתחום המעניין את מרבית הילדים. בהתאם להליכים שבהם השתמשו חוקרי כתיבה בוצעו הערכות ישירות על מדגמי הכתיבה של התלמידים. ממצאי מחקר זה מראים שהוראת האוריינות בקהיליות לומדים מניבה ביצועי הבנת הנקרא וכתיבה גבוהים יותר באופן משמעותי מהוראה מסורתית. (אלפסי, מרים)

  • לינק

    ריכוז של קישורים על בלוגים בחינוך שהכין ד"ר אהוד לם לקראת סמינר מחקר במרכז צ'ייס באוניברסיטה הפתוחה, 2006. באתר המלצות על אתרים מעניינים, מחקרים ומאמרי קריאה על בלוגים בחינוך.

  • רפרנס

    הספר מציג מה יכול תחום חֵקר השפה לתרום לרווחתו של האדם. המחברת מאמינה כי יכולות אורייניות מתקדמות לא נועדו להיות נחלת חוקרים מקצועיים בלבד. הספר לוקח את האוריינות אל מחוץ להֶקשֵרים הפורמאליים של החיים – אל עולמו הפנימי של כל אדם, מטרתו לפתח יכולות נרטיביות ומטה-טקסטואליות אלה אצל כל המעוניין, אם למטרה מקצועית, או למטרה אישית – ללא כל קשר לכישרון כתיבה, לניסיון בכתיבה, או לרקע בניתוח טקסטים. בתהליך המוצע בספר זה משולבים כלים משני 'ארגזים', שניתן לארגנם בצירופים אחדים, על פני מסלולי העצמה שונים. ב'ארגז הכלים' הראשון מִגוון של משימות כתיבה וב'ארגז' השני סדרה של כלים לניתוח עומק של הטקסטים השונים (פרופ' גיסי שריג)

  • תקציר

    הפרק מתוך הספר "אינטליגנציה רגשית – תיאוריה ויישום", מציג את הכתיבה הנרטיבית על חוויות רגשיות ככלי שעשוי לשמש סטודנטים להוראה ומחנכים לארגן את מחשבותיהם ולתאם בינן לבין רגשותיהם בכל הקשור להתמודדות עם מצבים המעוררים רגשות עזים, שהם חלק מתהליך ההכשרה שלהם או חלק מעבודתם. אף שהשימוש בכתיבה הנרטיבית איננו נובע במוצהר מתיאורית האינטליגנציה הרגשית, ניתן לראות בשימוש בה כלי שעולה בקנה אחד עם הנחות היסוד של תיאוריה זו, וזאת משום שהכתיבה הנרטיבית טוענת גם היא לקשר מובנה בין רגשות לקוגניציות. (קלודי טל)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין