כתיבה
מיון:
נמצאו 95 פריטים
פריטים מ- 21 ל-40
  • מאמר מלא

    ככל שגובר השימוש בטלפונים חכמים – גם באזורים עניים ובלתי מפותחים – עולה גם השימוש בהם לקריאה וללימוד קרוא וכתוב. במחקר שערך ארגון אונסק"ו בשבע מדינות מתפתחות – אתיופיה, גאנה, הודו, ניגריה, פקיסטן, אוגנדה וזימבבואה – נמצא כי שיעור גבוה מתושביהן משתמש בטלפונים ניידים לקריאה (רן שפירא).

  • תקציר

    בשנים האחרונות נדונה בהרחבה הדיאלוגיות המתקיימת בכתיבה הארגומנטטיבית. ביטוייה מראים כי המוען ער לנוכחותם של נמענים, והם משפיעים במידה ניכרת על הדיאלוג שהוא מנהל עמם. במאמר זה בוחנות המחברות את הדיאלוגיות ב-133 חיבורים שכתבו תלמידי כיתה י"ב בשנת 2006. מחברות המאמר מציגות מחקר כמותי שבחן את מידת השימוש באמצעים לשוניים לביטוי דיאלוגיות. נוסף על כך הן מציגות ניתוח טקסטואלי של חיבורים ומתמקדות באופן השימוש של התלמידים באמצעים אלה (עליזה עמיר והלה אתקין).

  • לינק

    הרבה מורים לתלמידים המתקשים בכתיבה מחפשים דרכי הוראה חדשות שיקדמו למידה משמעותית, במאמר מסוים מצאה לימור ליבוביץ דוגמה ליישום אוריינות מולטימודאלית (מודאליטי=אופנויות) בשיעורי שפה.החידוש- שימוש במצלמה ובמשחק תפקידים לקידום קריאה וכתיבה (ותהליכי טיוט).

  • לינק

    ישנם שירותי ענן המאפשרים בנוסף לשירותי האחסון גם את האפשרות לשתף אנשים נוספים בעבודה על אותו מסמך. השאלה העולה באופן מיידי היא: האם לא פשוט יותר לשלוח את המסמך בדוא"ל? אנו רואים שתי סיבות עיקריות שלא להשתמש בדוא"ל לצורך שיתוף. סיבה אחת היא שלא תמיד יש לכל אחד אותן התוכנות או את אותן הגרסאות. (מיקרוסופט אופיס ידוע לשמצה בכל הנוגע לתיאום בין גרסות שונות של התוכנה.) הסיבה השנייה לשתף מסמכים בענן היא שבהחלפת מסמכים בדוא"ל נשאר שביל ארוך של גרסאות שונות; הולכים לאיבוד בין שלל המסמכים. מי שינה מה מתי? מה הגרסה הנוכחית? לכו תדעו – או לכו תשתמשו באחד משירותי שיתוף מסמכים ותראו תמונות מצב עדכני בכל עת הנתון ( נכתב ע"י אהבה כהן, ספרנית בספרייה המרכזית של המכללה האקדמית בית ברל ודוקטורנטית בלימודי מידע באוניברסיטת בר אילן) .

  • לינק

    ילדים צעירים יותר אוהבים לצייר ואינם דואגים יותר מדי לגבי התוצאות של עבודת האמנות שלהם – עד שהם מתבגרים. במשך הזמן קשה יותר לילדים לחשוב בתמונות בדרך שהם נהגו פעם. אבל מה יקרה אם נעודד את התלמידים לחשוב בתמונות לצד שימוש במילים? (Katrina Schwartz , 2013).

  • סיכום

    להבין זה לבצע – לעשות מהלכי חשיבה עם ידע , כתיבה היא ביצוע הבנה מסדר גבוה , מסקנה: יש לשלב כתיבה בשגרת ההוראה והלמידה. במכון ברנקו וייס פותחה פדגוגיה מבוססת כתיבה, והיא פועלת השנה בחטיבות ביניים בעשרים בתי ספר ברחבי הארץ (תל אביב, באר שבע, קריית גת, בית שמש, אשקלון, סאסא ועוד). התכנית פועלת גם בבתי ספר תיכוניים של המכון המיועדים לנוער בסיכון ( גילי טלמור דוד ).

  • לינק

    העידן הדיגיטאלי ( אשר ביטוייו הם מעבדי תמלילים ומחשבים אישיים ) לא גרם בהכרח לכתיבה בשנים האחרונות להיות משובחת יותר . להפך , הכתיבה הפכה להיות יעילה אך נטולת שאר רוח ויצירתיות . הדבר מתבטא הן אצל כותבי הספרים והן אצל הספרות היפה. יש מעט מאד יצירתיות אצל הכותבים כיום. חלק מן הבעיה נובעת מהדרך בה מלמדים כיום כתיבה יצירתית אבל עיקר הבעיה היא היכולת הטכנולוגית של הכותבים להעתיק רעיונות ולמצוא חלופות שונות במדיה הדיגיטאלית (Maria Popova) .

  • לינק

    יואב סלמון, גילי טלמור דוד, ד"ר שמעון אזולאי ועירית וולפגור ממכון ברנקו וייס עבדו שלוש שנים על המיזם "בית ספר כותב", והחלו ליישם אותו בכמה חטיבות ביניים וחטיבות עליונות בשנת הלימודים הקודמת. כולם חברים בצוות המחקר והפיתוח של המכון, שמטרתו ליזום רעיונות חדשים או "לייבא" רעיונות חדשים וליישם אותם בבית הספר ( נאוה דקל) .

  • תקציר

    במאמר זה תומך המחבר בשימוש במחוונים בעת מתן ציונים לתלמידים על כתיבה. אף שהערכת רמת כתיבה היא בהכרח עניין סובייקטיבי בכללו – טבלת פרמטרים (רובריקות) מספקת מידה קטנה של אובייקטיביות משום שהיא כופה על המורה להשתמש בבסיס מוגדר בביצוע הערכותיו. המחבר מציע חמש קטגוריות, שאותן יש לדרג בין 10 (הטוב ביותר) ל-1: תזה; טיעון; דקדוק; פורמט; וסגנון ושונות. המחבר ממליץ לחייב את התלמידים להציג לעצמם את כל השאלות המנויות לעיל, לשם ביקורת והערכה עצמיות.

  • לינק

    במחקר זה, המחברים בוחנים פרויקט שבו בלוגים יושמו בתוך קורס מקוון לתואר שני כדי ליצור הזדמנויות עבור התלמידים לעשות רפלקציה לגבי תחומי העניין האישיים, המקצועיים והאקדמיים שלהם, מתוך מטרה לבסס כתיבה עקבית של בלוג שמציגה פרקטיקות תכופות המונעות על ידי עניין בכתיבת בלוג מחוץ להקשרים חינוכיים (Freeman, Wendy and Brett, Clare, 2012.).

  • לינק

    בתיכון בניו יורק הבינו כי המכשול העיקרי המונע מתלמידים להצטיין הוא קשיי הכתיבה שלהם – וחזרה ללימוד היסודות הפכה את התיכון למופת חינוכי. מהפכת הכתיבה בבית הספר החלה ב-2007, כאשר המנהלת דיידרה דאנג'ליס פתחה בחקירה בשיתוף צוות המורים, שמטרתה להבין מדוע אפילו תלמידים שמשקיעים מאמצים לא מצליחים בלימודיהם. הם הגיעו עד מהרה למסקנה שהמאפיין המשותף לרובם הוא שאינם יודעים לכתוב, אינם יכולים "לתרגם מחשבות למשפטים, פסקאות ומאמרים מגובשים ומנוסחים היטב" ( ליטל לוין) .

  • לינק

    במאמר זה, המחברת תוהה כיצד כתיבת בלוג תורמת לתלמידיה. המחברת מציינת מספר יתרונות של כתיבת בלוג עבור התלמידים(Pernille Ripp, 2012).

  • תקציר

    בכתיבת סיפור אקדמי הכוונה היא לכתיבה מדעית שיש בה מאפיינים של כתיבה נרטיבית, והיא שואפת ליצירת טקסט ברור, זורם, חי, מעניין ונגיש, שמערב את הקוראים. כפי שנראה, כתיבה "סיפורית" כזו אפשרית לא רק כאשר הכותב מגולל את מהלכיו של מחקר שערך. הנגשת הטקסט ויצירת עניין ומעורבות יכולות להיווצר על ידי בניית תהליך אינטראקטיבי עם הקוראים. כתיבת טקסט מושך ומעניין, שתיעשה מבלי להפחית מענייניותו וממרכיבים חיוניים אחרים שלו, יכולה לשמש גם כאסטרטגיית שכנוע, ולא תפגע ביכולתו הארגומנטטיבית ( אסיה שרון) .

  • לינק

    מחנכות שכבת ו' בבית ספר יסודי ( ביה"ס הקהילתי "כרכור" ) החליטו לשלב ולבדוק את כוחה של התקשורת השיתופית בכיתה כמקדמת יעד זה. " היה ברור לנו שהדרך צריכה להיות אחרת, מעניינת, אטרקטיבית, אוטנטית, רלוונטית לתלמידים, מותאמת לעולמו הטכנולוגי של הלומד שלנו, ומייצרת מצבים של הוראה ולמידה שבהם תלמידים יוכלו לכתוב, לשכלל, לערוך, להעריך ולהפיץ את הטקסטים שהפיקו, ליצור עם התלמידים הלך רוח רפלקטיבי וביקורתי ולתת בידם כלים לרפלקציה, להערכה עצמית ולהבנת התהליכים שהם עוברים. החלטנו על פתיחת בלוג כיתתי."( עינת איריס).

  • לינק

    האודיסאה של הטקסט: פרשיות בתולדות מושג הטקסט בתרבות המערב". הספר מכסה נושאים הנוגעים לחינוך בכל פרק, ובעיקר, הטקסט בבית הספר, מיתוס מהפכת הדפוס, הטקסטים הרב-ממדיים, הטקסט בחשבון ובמתמטיקה (לא רק הנוסחאות!!), ועד לרעיון המחשב. לאיזו מטרה נוצר האלפבית ומדוע אין להמצאת האלפבית קשר אל ציורי הסלע המפורסמים? מה זה בעצם טקסט אלפביתי? כיצד השפיעה מהפכת הדפוס באמת על תרבות המערב? מה הייתה תרומתן של התרבות היהודית והתרבות הערבית לתרבות המערב? מתי הנצה המהפכה המדעית ומה הקשר שיש לה למושג הטקסט? מדוע קשה כל כך ללמוד חשבון ומתמטיקה, ללא שום קשר לדרכי הוראתם? הקורא מוזמן אפוא להרפתקה כפולה ומשולשת: גם ללוות את מושג הטקסט בהתפתחותו בתרבות המערב, ממש עד לכניסת המחשב לחיינו, גם להכיר מספר חיבורים וקשרים מעניינים בין אירועים ותרבויות, וגם להתמודד עם כמה מיתוסים נכבדים ביותר ולערער עליהם. ( יהושפט גבעון).

  • לינק

    הספר, עוסק בהבנת ההתפתחות והאוריינית של הלומד, בתהליך רכישת הקריאה והכתיבה, ובתכניות התערבות בתחום זה. מוצגות בו עבודות של טובי החוקרים בישראל על אוכלוסיות חד-לשוניות ודו-לשוניות, תלמידים שהתפתחותם תקינה ותלמידים בעלי צרכים מיוחדים, לקויות למידה, קריאה, שפה ושמיעה. בספר מקיף ומרתק מבקשות עפרה קורת ודורית ארם לבחון חלק מהגורמים המונעים ממערכת החינוך ליישם את איכויותיה. הספר כולל 29 מאמרים, של טובי העוסקים בתחום החינוך בישראל, העוסקים בחינוך ילדים על היבטיו השונים. הספר מחולק ל-7 שערים: בשער הראשון עוסקים המאמרים בתמונת המצב של הקריאה בישראל. התמונה אינה מעודדת, אם בוחנים אותה למול מדינות המערב, ויחד עם זאת מציעים המאמרים (בעיקר זה של רות זוזובסקי) את המפתח למציאות קשה זו ( עפרה קורת ודורית ארם ).

  • תקציר

    במאמר זה המחברת מדגישה המהלך של פרויקט מחקר מתמשך המתמקד בכתיבה בשנה הראשונה של ההוראה הפורמלית. בשנת 2009, המחברת הציבה אתגר בפני עשרה מורים העובדים עם ילדים בשנתם הראשונה בבית הספר והוא להפוך את הרישום למרכזי יותר בתכנית הכתיבה שלהם, בייחוד במהלך המחצית הראשונה של השנה. המחברת רצתה לבחון את הקשר בין הקניית הרישום לבין הלמידה של הילדים לקראת כתיבה. מדובר בששת החודשים הראשונים של ההוראה הפורמלית כאשר משלבים בין אוריינות ויזואלית לאוריינות לשונית (Mackenzie, Noella).

  • לינק

    במאמר מאיר עיניים זה מציג עדי אמסטרדם , מורה ללשון, רעיונות לפעילויות ושיעורים שמטרתם לעורר את המודעות המשלבית בקרב התלמידים, שכן אלה, או לפחות מרביתם, עושים שימוש אינטואיטיבי במעבר שבין המשלבים הלשוניים. "נוכחתי כי תלמידיי נרתעים מהשימוש במושג "משלב גבוה", ככל הנראה, משום קיתונות הביקורת על שפתם הרדודה וחוסר התעניינותם בספרים". נוכחתי לגלות כי תלמידיי נרתעים מהשימוש במושג "משלב גבוה", וזאת, ככל הנראה, משום קיתונות הביקורת שניתכים עליהם השכם וערב על שפתם הרדודה וחוסר התעניינותם בספרים. מרביתם סבורים כי אינם יכולים לכתוב או להתבטא במשלב "גבוה", שנתפס עבור רבים מהם כגבוה מדי, ועל כן מעדיפים לדבוק במשלב לשון הדיבור, "הנמוך" בפעילויות השונות בכיתה. לעומת זאת, כאשר התבקשו לכתוב חיבורים בלשון "רשמית", דהיינו, הלשון המשמשת לדיווחי החדשות באמצעי התקשורת השונים, הצליחו מרבית התלמידים להתבטא ברהיטות ולהמעיט בלשון הדיבור, בכתיבתם כמו גם בהתבטאויותיהם בעל פה. אין פה אלא שינוי אדרתה של הגברת, אך "הלשון הרשמית" אינה טעונה, ומרבית התלמידים מבינים אותה היטב, אף אם אינם מתבטאים כך בשגרת יומם."

  • לינק

    סקירת המידע הנוכחית שנכתבה במיוחד לקראת הכינוס מיומנויות המאה ה21 במכון מופ"ת (מיומנווית המאה ה 21 בהוראה ובהכשרת מורים , 14 לאפריל 2011 ) מתמקדת בסוגיות הבאות: האם הכתיבה המתוקשבת בבתי ספר חוזרת להיות משמעותית יותר בתהליך הלמידה, , מעבד התמלילים בביה"ס כמוקד ההתנסות, חשיבות תכנית עבודה שנתית לטיפוח כתיבה מתוקשבת בבית ספר יסודי, יצירה סביבה מדמה (סימולציה) לטיפוח כתיבה בסביבה מתוקשבת, כתיבה שיתופית בסביבה מקוונת- כלים פתוחים, יצירת בלוג כיתתי או בלוג לימודי אישי לטיפוח הכתיבה , שלבים בפיתוח בלוג כיתתי שיתופי להקניית מיומנויות כתיבה , תפקיד המורים והמשוב בטיפוח כתיבה מתוקשבת מבוססת בלוגים, הבלוג והמוטיבציה לכתיבה,כתיבת בלוגים ע"י תלמידים כתהליך חקר. השילוב של בלוג לימודי כאמצעי לטיפוח כתיבה עדיין אינו נפוץ במערכת החינוך בארץ באותה מידה כמו שימוש במעבדי תמלילים בבתי ספר, אך משנה לשנה אנו עדים ליוזמות מתפתחות של מורים המשלבים בלוגים כאמצעי להקניית מיומנויות כתיבה ( עמי סלנט) .

  • לינק

    הכתיבה האקדמית, בהיותה אובייקט שאליו אפשר להתאוות, מופיעה כמראית עין של ניטרליות ואובייקטיביות; כתיבה שמישירה מבט אל התופעה הנחקרת בלי אינטרסים; מתקיימת בעולם האמפירי והניתן לידיעתם של בני אדם. אך אם נתבונן בכתיבה זו מן נראה שהדבר אינו כך כלל.ד"ר מילי אפשטיין ינאי דנה במאמרה כאן בכתיבה האקדמית ובסתירות שבה, וכן היא עוסקת בהקבלות בין כתיבה זו לבין היבטים אחרים של הפעילות האקדמית. בייחוד עניין אותה כוחן של הסתירות הללו לעורר מבוכה, אי־שקט, ובעקיפין – חקירת ידע. היא מדגישה כי כתיבה אקדמית נוטה לשאוף להתרת הפרדוקס ולפרימת המתח המהותי שבו, באמצעות העדפת פתרונות רטוריים הדוגלים בניטרליות ובאובייקטיביות לכאורה. מה אפשר ללמוד מכל אלו? אולי שרשתות של יחסים הן בעלות השפעה על הפקת המשמעות במגוון הרמות של העשייה: בניהול האקדמי ובזיהוי הסמכות; בחיפוש אחר 'פתרון' ובהתמודדות עם היעדרו; בכתיבה, בעריכה; במעשה הקריאה והפרשנות (מילי אפשטיין ינאי).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין