כתיבה
מיון:
נמצאו 95 פריטים
פריטים מ- 81 ל-95
  • תקציר

    תכנית הלימודים "תשתית לקראת קריאה וכתיבה" מבוססת על המלצות ועדת "לקראת קריאה וכתיבה" שהוקמה באגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים בשיתוף עם האגף לחינוך קדם יסודי. התכנית נוצרה על רקע הצבת קידום האוריינות כיעד מרכזי של מערכת החינוך הישראלית ומבוססת על המחקר הענף שנערך בעולם, המעיד על תרומת תכניות לקידום אוריינות בגיל הרך להתפתחות במהלך שנות הגן ולהישגים העתידיים בבית הספר ואף לאחר מכן. התכנית מתייחסת למסגרת החינוכית החל בכניסת הילדים (גילאי 3) למערכת החינוך ועד לתחילת הלימודים (גילאי 6) בבית הספר. היא נועדה לפתח תשתית ללימוד קרוא וכתוב ושפה בבית הספר.

  • לינק

    המחקר עוסק בחקר המשמעות שיש בכתיבה לצורך לימוד מדע. מטרותיו העיקריות של המחקר הן להאיר את הפוטנציאל הגלום בסוגי כתיבה שונים, בעיקר בכתיבה הבלתי פורמאלית בלימוד המדע, ולבחון כיצד ממדים בחשיבתם, בהבנתם המדעית ובתפיסותיהם של התלמידים משתקפים בכתיבתם, וכיצד משתנים ממדים אלו בעקבות התנסות בכתיבה זו. שאלת המחקר המרכזית היא: "כיצד משפיעה כתיבה לא פורמאלית המשולבת בלימוד מדע של תלמידים בכיתה ח' על ממדים בחשיבתם ובהבנתם המדעית? " מתוך הממצאים עולה כי הגיוון של משימות התיבה, בצירוף רפלקציה לכתיבה, מאפשר לטפח ממדים בנטיות החשיבה של התלמידים, בעומק ההבנה המדעית שלהם ובתפיסותיהם את אופי המדע ואת תהליך הכתיבה כאמצעי ללמידה (תילי וגנר)

  • לינק

    ויסות עצמי בלמידה (Self-Regulation Learning) הוא תהליך אקטיבי, שבו הלומד מציב לעצמו מטרות, מפקח על התקדמותו לקראת מטרות אלה, ומווסת את השימוש שלו בקוגניציה, מוטיבציה והתנהגות לשם השגת המטרות (Pintrich, 2000). מחקרים רבים מצביעים על התרומה של ויסות עצמי בלמידה לקידום הישגים ומוטיבציה בלמידה, והתהליך הפך בשנים האחרונות למטרה חינוכית בפני עצמה. מחקרים רבים עסקו בוויסות עצמי בתחומי למידה וקריאה, אך רק מעט מחקרים ותיאוריה התייחסו לוויסות עצמי בכתיבה . למחקר המתואר היו שתי מטרות עיקריות: 1.איתור תהליכי הוויסות העצמי שמפעילים תלמידי חט"ב בכתיבה. 2. בנייה ותיקוף של כלי לדיווח עצמי על תהליכי ויסות בכתיבה (עינת ליכטינגר, קפלן אבי, גורודוצקי מלכה)

  • לינק

    רכישת פיענוח באנגלית כשפת אם עלולה להימשך שנתיים וחצי לעומת רכישת הפיענוח של אורתוגרפיות שטוחות יותר, שרכישתן עשויה להימשך לא יותר משנה אחת (Seymour, Aro, Erskine, 2003). נשאלת השאלה באיזה שלב ראוי לצפות להופעת כתיב נכון בקרב דוברי עברית הרוכשים את הכתיב האנגלי במהלך כיתה ד'? איך ניתן לאפיין את הכתיב האנגלי המתפתח, וכמה תשפיע ידיעת הכתיבה בעברית כשפה ראשונה על התפתחות הכתיב באנגלית כשפה זרה? מטרת המחקר הראשונה הייתה לבדוק מנבאים אורייניים של כתיב בשפה האנגלית אצל תלמידים בחטיבת הביניים לאחר חמש שנים של חשיפה לאורתוגרפיה האנגלית. מטרה נוספת של מחקר זה הייתה בדיקת השאלה האם לימוד האנגלית כשפה זרה מתרחש בשלבים בדומה לשלבי רכישת הכתיב באנגלית אצל תלמיד הלומד אנגלית כשפה ראשונה (ד"ר ג'נינה קהן-הורביץ, שימרון ,יוסף. ספרקס, ריצ'ארד)

  • מאמר מלא

    הרצאה בכנס מו"ח 2005 אשר במהלכה מתדולוגיה מעניינת להערכת קידום ההישגים בכישורי כתיבה בסביבה. השאלות המרכזיות: כיצד מזהים התקדמות אישית בהישגים בתחום כה מורכב כמו הבעה בכתב בהיקף רחב של משתתפים? כיצד מעריכים פרויקטים שונים עם מטרות שונות ואוכלוסיות יעד שונות בגילאים שונים? כיצד מתאימים את כלי ההערכה לסביבה מתוקשבת? המענה לשאלות המרכזיות היה באמצעות השוואה הוליסטית של תוצרי כתיבה, המבוססת על אינטגרציה גמישה של מכלול קריטריונים להערכה. ההבדל בין הפרויקטים בא לידי ביטוי במשימת הכתיבה הניתנת לתלמידים, אך לא בשיטה. האתגר העיקרי של השיטה: להקטין מידת הפולשנות של הערכה, כלומר לאפשר פרוצדורה דומה עבור פורומים פתוחים: שליפת הטקסים המוקדמים והמאוחרים של התלמידים, בלי שהמורים והתלמידים ירגישו בנוכחותה של הערכה (הלנה קימרון, ריטה סבר' חני שלטון ואורית שפריר)

  • תקציר

    מאמר זה מדווח על ממצאיו של פרויקט מחקר שנמשך שלוש שנים וביקש לבדוק את השונות בכתיבה של סטודנטים מדיסציפלינות שונות. בקורס באוניברסיטה הפתוחה בבריטניה שעסק בהיסטוריה של המדע, סטודנטים בעלי רקע של לימודי אמנות השיגו ציונים גבוהים בהרבה מסטודנטים בעלי רקע מדעי. נתונים מטקסטים ומראיונות מצביעים על כך שההבדלים בכתיבת חיבורים בין הסטודנטים יכולים להיות קשורים בתרבות הדיסציפלינרית (אמנויות מול מדעים) ובאפיסטמולוגיה. הממצאים תומכים בהיפותזה לפיה הכתיבה של הסטודנטים מעוצבת בידי הרקע הדיסציפלינרי שלהם, ומעלים את השאלה עד כמה ניתן להעתיק מיומנויות תקשורת מהקשר דיסציפלינרי מסוים למשנהו.

  • רפרנס

    יחידת הוראה המציעה למורים, למחנכים, ליועצים ולמטפלים, כלים יישומיים המאפשרים התנסות קוגניטיבית ורגשית מובנית.תבניות הכתיבה המוצגות הן "מכמורות מילים", המשמשות ככלי קיבול והכלה במסע של כתיבה שמסלולו נע מהמובנה אל הפתוח. התבניות נועדו להדגיש את הקשרים שבין הבנת תופעות לשוניות, צורניות ומבניות לבין הפקת טקסטים אישיים. באמצעותן ניתן להתנסות באופנים מגוונים של מבע, ובכך לשפר ולשכלל את יכולת הביטוי האישי (גילה שחר)

  • לינק

    יישומי ויקי (WIKI Application) מאפשרים לכותבים שהם תלמידים, סטודנטים או מורים לכתוב בסביבה שיתופית באופן שנוצרת ביניהם הידברות מתמדת המתגברת על מחלוקות. התהליך מאופיין בחתירה של כל הכותבים להגיע להסכמה על השיטה ולהסכמה על האיכויות והנורמות. תוך כדי כתיבה בסביבה מתוקשבת מבוססת WIKI נוצרת למידה ארגונית שיתופית שמשמעותה העברת ידע וגם מתגבשים טוב יותר מושגים ותכנים . כלי מתוקשב לכתיבה כגון WIKI מציע לא רק פשטות וגמישות אלא גם יתרונות קוגניטיביים של תהליך הידברות נמשך בין הכותבים. בסופו של דבר, נוצרים בסביבת כתיבה שיתופית מסוג WIKI תפוקות גבוהות יותר של תוצרי כתיבה ( Susan Loudermilk Garza, Tommy Hern).

  • רפרנס

    מטרת העבודה הייתה לבחון את תרומתן של מתכונות כתיבה לתהליכי חשיבה של פרחי הוראה ביחס להתנסותם המעשית. במושג "מתכונות כתיבה" הכוונה לצורות כתיבה נרטיביות. בעבודה זו נעשה שימוש בשתי מתכונות כתיבה עיקריות: מתכונת של סיפורים ומתכונת של מכתבים. מטרת המחקר עולה בקנה אחד עם הגישה הנרטיבית ועם הכיוון של "מן הניסיון המעשי אל התיאוריה" המיוצג בה. שאלת המחקר המרכזית הייתה: כיצד באה לידי ביטוי תרומתן של מתכונות כתיבה שונות לתהליכי חשיבה של פרחי הוראה ביחס להתנסותם המעשית. (דרורה פריצקר)

  • סיכום

    הספר אוריינות בלמידה שיתופית (אל"ש): פיתוח בתי ספר יהודים וערבים מתעד ומספר את הפיתוח, היישום והמחקר של תוכנית ייחודית אשר פועלת משנת תשנ"ג ומתרחבת בבתי הספר בישראל. התכנית מתחילה ב"הצלחה לכל" בכתות א'-ב' והמשכה באל"ש בכיתות ג'-ו' וגם בחטיבות הביניים –בבתי הספר יהודים וערבים בשתי השפות. מטרת התכנית להביא את כלל התלמידים להצלחה בקריאה וכתיבה תוך יצירת סביבת לימוד המאפשרת התפתחות אוריינית תוך רגישות תרבותית רחבה. (ברוריה שדל, רחל הרץ-לזרוביץ)

  • לינק

    כתיבת עבודות על ידי תלמידים היא חלק בלתי נפרד מההוויה החינוכית במערכות החינוך בארה"ב ובאירופה. יזמוֹת חינוכיות שהתחילו בארה"ב עוד בשנות השישים חיזקו והדגישו באופן מיוחד מרכיבים של כתיבת עבודות וניירות עבודה ע"י תלמידים בחטיבות הביניים ובבתי ספר תיכוניים.ממצאי מחקר מלמדים על קשר הדוק וישיר בין מיומנויות כתיבה להישגים לימודיים בכל רמות החינוך, החל מבתי הספר היסודיים, דרך בתי הספר התיכוניים ועד למוסדות להשכלה גבוהה, כמו מכללות ואוניברסיטאות. ככל שכישורי הכתיבה היו מבוססים יותר, כך היו ההישגים גבוהים יותר (דליה כהן גרוס)

  • לינק

    לעניין השפעה רבה על משתנים חשובים רבים בלמידה. המאמר סוקר את המחקר בנושא העניין ומתמקד בעניין בטקסטים עיוניים. מוצגים ממצאי המחקר הרלוונטי. תשומת לב מיוחדת הוקצתה לתרומתו של קול הטקסט לעניין. אפשר לומר על טקסטים הנכתבים "בגובה העיניים" שיש להם קול. כתיבה "בגובה העיניים" היא כתיבה בסגנון ידידותי ושיחתי. סגנון זה הפך באחרונה חביב על כותבי ספרי לימוד לאוכלוסיות מגוונות של תלמידים. המאמר מציג מחקר חדש שבחן את השפעת סגנון הכתיבה "בגובה העיניים" על הלמידה, העניין, אסטרטגיות הקריאה, העדפות הקריאה ומשך הקריאה. הממצאים מראים שסגנון הכתיבה "בגובה העיניים" הגביר את ההתעניינות בטקסט, אפשר קריאה שוטפת יותר והיה עדיף על רוב התלמידים. המאמר כולל גם כמה מסקנות לגבי בכלי המחקר המועדפים לאיסוף נתוני עניין מצביים, לעומת אישיים.

  • לינק

    המורה דוג נון מהרהר על ההשפעה של השימוש במחשבים ניידים המצויידים בתקשורת אל-חוטית על הכתיבה של התלמידים שלו בטור בבלוג שלו, נון מציין שהכתיבה של התלמידים מתפתחת בגלים – הניסיון של תלמיד אחד נקלט על ידי תלמידים אחרים. בהמשך, הוא מתאר כמה מהקשיים שבהם הוא נתקל. דרך הבלוג של נון אנחנו מקבלים רושם שמתרחש תהליך הרבה יותר אמיתי – הכול לא תמיד הולך חלק. ולא תמיד ה-"פתרון" נמצא בשימוש נוסף במחשב. לפעמים נון מניח את המחשבים בצד ודן עם התלמידים על יסודות הקשורים לכתיבה עם מחשבים, אבל גם לכתיבה באופן כללי.

  • סיכום

    אקלים כיתה: חקר הסביבה הלימודית. אקלים הכיתה כמקור להערכת חידושים חינוכיים. מסקנות המאמר: קיים צורך בשאלוני אקלים כיתה כאשר מעריכים תהליכים לימודיים בכלל וחידושים חינוכיים בפרט. יתר על כן, צריך להתאים את השאלון להקשר הלימודי כדי שישקף את הערכים וההתנהגויות שאליהם שואפת התכנית החינוכית. כלי מסוג זה ילמד אותנו על מערכת היחסים בין התפיסה הרצויה, כדרך שאנו הוגים אותה, לבין הסביבה החברתית בפועל (Bruce & Rubin, 1993). שאלון המשקף תפיסות רצויות שכל תכנית חדשנית גם יאפשר למעריכי התכנית לעקוב אחר שינויים בהפעלת התכנית וביישומה לאורך זמן. (תמר לוין, סמדר דוניצה-שמידט, מיכל צלרמאיר)

  • תקציר

    ככל שנושא הבלוגים הולך ומשתלב יותר ויותר בכיתות הלימוד ובקורסים בעולם עולות דילמות חדשות ונחשפים התחבטויות מבחינת ציבור המורים ששילב את הבלוגים בהוראה ובלמידה. אחת הדילמות החשובות אשר מעסיקות את ציבור המורים בעולם היא השאלה היא מה היא רמת המעורבות של המורה בבקרת הכתיבה של בלוגים שכותבים תלמידים או לומדים בקורס. האם המורה צריך ליצור בקרת איכות של הבלוג , כלומר להציב לו גבולות כלשהן בכתיבה ולבדוק את הבלוג לפני שעולה לאוויר או האם לתת לתלמידים חופש פעולה מלא. אין תשובה פשוטה וישירה לדילמה מורכבת זו. ההחלטה תלויה בשאלות מעשיות כגון האם הבלוג נותר סגור בגבולות הקורס או שחושפים אותו באינטרנט לעיני כל. שיקול שני הוא מידת הבגרות והאחריות של התלמידים או הלומדים. האם ניתן לסמוך עליהם שלא יחרגו מהגבולות הקיימים בכתיבה (Steve Dembo).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין