שיח אורייני בקהיליות לומדים: טיפוח כשירויות כתיבה והבנת הנקרא

מאת: מרים אלפסי
מילות מפתח: אוריינות אוריינות אקדמית דרכי הוראה הבנה הוראה לשם חשיבה טיפוח קריאה כישורים כתיבה קהילה קהילה לומדת קהילת לומדים קהילת עמיתים שיח אורייני-אקדמי תהליכי חשיבה
מקור: הרצאה בכנס מכללת אורנים השישי , "העברית שפה חיה"
 
אחד היעדים המרכזיים של החינוך האורייני הנו טיפוח של קוראים וכותבים פעילים וביקורתיים היודעים לעשות שימוש מושכל בשפה הכתובה והדבורה. מחקר זה בוחן את יעילותה של תכנית הוראתית חדשנית: טיפוח קהיליות לומדים (טק"ל) (FCL-Fostering Learning Communities) בקידום כשירויות הכתיבה והבנת הנקרא של תלמידים. תכנית ההתערבות טיפוח קהיליות לומדים (טק"ל), נועדה לקדם את החשיבה הביקורתית והרפלקטיבית המונחת ביסוד פעילויות אורייניות גבוהות, כגון הבנת הנקרא וכתיבה להפקת משמעות (Brown & Campione, 1996). התוכנית נעוצה בתוכן דיסציפלינרי (Engle & Conant, 2002) וכוללת מערך של פעילויות גומלין היוצרות סביבה מטה-קוגניטיבית (Karpov & Haywood, 1998).
מחקר זה בוצע על 108 תלמידים בארבע כיתות להוראת האוריינות בחטיבת ביניים במרכז הארץ. שתי כתות הניסוי נחשפו להוראת אוריינות בשיטת הטק"ל  Brown & Campione, 1990, 1995, 1996)) המבוססת על עקרונות סוציוקוגניטיביים וכוללת שיח קבוצתי, ומכוונת לקידום החשיבה הביקורתית. שתי כיתות הביקורת נחשפו לשיטת הוראה מסורתית המאופיינת כפרונטלית. ההתערבות נִתנה פעם בשבוע למשך שעה וחצי במשך 17 שבועות. לכלל התלמידים נִתנו מטלות כתיבה ומבחני הבנת הנקרא לפני ההתערבות ולאחריה. מבחני הבנת הנקרא כללו את מבחן "אורתר", ומבדק של הבנת הנקרא באמצעות שאלות פתוחות בדומה למבחנים הישגיים הניתנים בבית הספר. הערכת יכולת הכתיבה של התלמידים נעשתה על חיבורים שהתלמידים כתבו. התלמידים התבקשו להפיק טקסט בנושא המתבסס על חוויה משותפת לכלל הילדים, שאינו תלוי בידע קודם נרחב והמתמקד בתחום המעניין את מרבית הילדים. בהתאם להליכים שבהם השתמשו חוקרי כתיבה (Hout, 1990; Needles & Knapp, 1994: Pajaras, Miller & Johnson, 1999)) בוצעו הערכות ישירות על מדגמי הכתיבה של התלמידים.
ממצאי מחקר זה מראים שהוראת האוריינות בקהיליות לומדים מניבה ביצועי הבנת הנקרא וכתיבה גבוהים יותר באופן משמעותי מהוראה מסורתית. תוצאות המחקר מצביעות על היתרונות החינוכיים של טיפוח יכולת הכתיבה והבנת הנקרא בקהיליות של לומדים במסגרת כיתות הטרוגניות כחלק מתוכנית הלימודים. מעבר לכך, בהתאם לתיאוריה הסוציו-קוגניטיבית המחקר מציע כי יישום תכנית הוראתית המכוונת לעזור ללומדים להבְנות ידע וליצור משמעות באמצעות טקסט מחייבת סביבה מטה-קוגניטיבית שבה המורים והתלמידים מתווכים ודנים בצוותא על מנת להגיע להבנה משותפת.
 
מקורות
 Brown, A. L., & Campione, J. C. (1990). Communities of learning and thinking: Or a context by any other name. Contributions to Human Development, 21, 108-126
 
Brown, A. L., & Campione, J. C. (1994). Guided discovery in a community of learners. In K. McGilly (Ed.), Classroom lessons: Integrating cognitive theory and classroom practice (pp. 229-270). Cambridge, MA: MIT Press.
 
Brown, A. L., & Campione, J. C. (1996). Psychological theory and the design of innovative learning environments: On procedures, principles, and systems. In L. Shauble & R. Glaser (Eds.), Innovations in learning: New environments for education (pp. 289-325). Mahwah. NJ: Erlbaum.
 
Engle, R. A., & Conant, F. R. (2002). Guiding principles for fostering productive disciplinary engagement: Explaining an emergent argument in a community of learners classroom. Cognition and Instruction, 20, 399-483.
Hout, B. (1990). The literature of direct writing assessment: Major concerns and prevailing trends. Review of Educational Research, 60, 237-263.
 
Karpov, Y. V., & Haywood, H. C. (1998). Two ways to elaborate Vygotsky's concept of mediation: Implications for instruction. American Psychologist, 53(1), 27-36.
 
Needles, M. C., & Knapp, M. S. (1994). Teaching writing to children who are underdeserved. Journal of Educational Psychology, 86(3), 339-349.
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?
yyya