כסימולציה או כתוספת למסלול ההכשרה של סטודנטים להוראת אנגלית, קורס בינלאומי שיתופי מקוון, עתיד להקנות לסטודנטים להוראת אנגלית ניסיון, להתגבר על גבולות גאוגרפיים ולחשוף אותם לרעיונות וגישות המיושמות ברחבי העולם. זאת משום ששיטות ההוראה הזרות שיוצגו בפניהם בקורס לא בהכרח רווחות או מוכרות בבתי הספר בהם ישובצו או במוסדות ההכשרה המקומיים. לבסוף, ישנו היתרון המובהק והמהנה של תרגול השפה הגלום בשיח עם דוברי שפת-אם.

האנגלית היא עדיין חסם עבור אוכלוסיות מסוימות בישראל, והשליטה בה משקפת את הפערים שבין תושבי המרכז לבין תושבי הפריפריה. סקירה זו בוחנת את המדיניות והפדגוגיה של הוראת האנגלית הדבורה בישראל, בדגש על תלמידי חטיבת הביניים, ובוחנת את האפקטיביות של תוכניות ההתערבות והכלים הטכנולוגיים והאחרים שפותחו בהקשר זה.

מאמר זה דן בסגולות הטמונות בהוראת שירה לתלמידי אנגלית כשפה זרה ברמת תיכון, מציג מנגנון לבחירת שירים ואף מציע עשר פואמות נבחרות. למעשה, השירה יכולה לסייע ללמד אנגלית כשפה זרה מפני שמדובר בחומרים מעניינים המאפשרים לתלמידים להכיר את השפה המדוברת, להיחשף לתרבות הנלמדת, לקשר את החומר לעולם האמיתי ולחוות את האנגלית כשפה עשירה. לא פחות חשוב, הפואמות מאפשרות למורים להכניס עניין לשיעור, להיות יצירתיים ולהציע פעילויות המתאימות לסגנון ההוראה שלהם ולאופי הכיתתי.

מחקר זה בחן קבוצה של 68 צעירים מצפון אמריקה שהתנדבו ללמד אנגלית בבתי ספר ממלכתיים בישראל במשך שנה, במסגרת תכנית שנוסדה ב-2013 ביוזמה משותפת של הסוכנות היהודית ומשרד החינוך הישראלי. התכנית מכונה "עמיתי מסע להוראה בישראל" Masa Israel Teacing Fellows או ITF ופועלת לשיפור הוראת האנגלית בבתי הספר. הצעירים המגיעים לשליחות זו הם יהודים בעלי תואר המגויסים ממדינות דוברות אנגלית ומשובצים לבתי הספר כעמיתי הוראה, לצד פעילותם ההתנדבותית בקהילה.

קריאה היא קרוב לוודאי אחת הדרכים השכיחות ביותר ללמידה בבית הספר ובמוסדות להשכלה גבוהה. קריאת באנגלית הפכה לחשובה במיוחד עם עלייתה של האנגלית כשפה גלובלית. אולם, סקרים שנערכו מאז שנות ה-90 בקרב מורים וסטודנטים לאנגלית בישראל הצביעו על העדר דגש במוסדות אלה על הוראה מפורשת של הקריאה. למעשה, הנחקרים ענו שהם מכירים או מלמדים מעט מאוד אסטרטגיות קריאה. מטרת מחקר זה הייתה לבדוק את השפעתה של הוראה מפורשת של אסטרטגיות קריאה על ידי החוקרת באמצעות חשיבה בקול – מתודולוגיה איכותנית שאינה מוכרת לתלמידה: סטודנטים במכללה לחינוך המתכשרים להוראת אנגלית. הממצאים הצביעו, בין השאר, על השפעה משמעותית של הוראה זו על הידע האסטרטגי הקודם של התלמידים, על תפיסותיהם המשתנות בכל הנוגע לתהליכי הקריאה ולעצמם כקוראים, ובעקבות זאת על המסוגלות העצמית שלהם ללמד את תלמידיהם העתידיים אסטרטגיות קריאה באמצעות אותה מתודולוגיה. התלמידים אף הציעו שינויים שלדעתם יש לחולל בתוכניות להכשרת מורים לאנגלית (רחל שגב מילר).

האזנה היא מיומנות שפה משמעותית לפיתוח בלמידת שפה שנייה (second language learning). למרות חשיבותה, לומדי השפה מתייחסים להאזנה כמיומנות השפה הקשה ביותר ללימוד. מכיוון שתפקידה של הבנת הנשמע בהוראת שפה הודגש שוב ושוב, מורים רבים אינם מקדישים תשומת לב מספקת לחשיבות שלה בכיתותיהם. במאמר זה, החוקרים סוקרים מספר סוגיות חשובות הנוגעות להבנת הנשמע כדי לספק בסיס לפיתוח מיומנות האזנה בהוראת השפה האנגלית (Gilakjani, Abbas Pourhosein; Sabouri, Narjes Banou, 2016).

המאמר חוקר את ההשפעה של כתיבת סיכומים בשפה זרה על פיתוח מיומנויות קריאה באנגלית כשפה זרה של סטודנטים. שמונים סטודנטים הלומדים באוניברסיטה השתתפו במחקר ניסויי למחצה שנמשך ששה חודשים. הם חולקו לקבוצות ניסוי וביקורת, שבשתיהן נלמד אותו סילבוס ונקראו אותם טקסטים. ההבדל בין הקבוצות היה שקבוצת הניסוי כתבה באופן קבוע סיכומים של הטקסטים שהם קראו בעוד שקבוצת הביקורת עסקה במטלות קריאה טיפוסיות של בחינות לידיעת אנגלית: מענה על שאלות במבחנים רבי-ברירה, היגדים של נכון/לא נכון והתאמת מלים. המחקר הראה שקיים הבדל מובהק מבחינה סטטיסטית במיומנויות הקריאה בין שתי הקבוצות המציע שלכתיבת סיכום השפעה חיובית על התפתחות הקריאה. לא נמצא מתאם בין ההתקדמות במיומנויות הקריאה של הסטודנטים לבין איכות הסיכומים שהם כתבו (Marzec-Stawiarska, Malgorzata, 2016).

מאמר זה מתאר מחקר עיצוב שחקר את השימוש בסביבת למידה מקוונת אותנטית בקורס של שפה אנגלית בלימודים במכינה לאוניברסיטה. הממצאים מציעים שהשימוש ביסודות ביקורתיים של פעילויות אותנטיות הוא המפתח להשגת למידה אותנטית בהקשרים אלה. תוצאה חשובה של המחקר הייתה הפיתוח של מסגרת מושגית עבור עיצוב פעילויות אותנטיות אשר ניתן להשתמש בהן בהוראת שפה זרה, הכוללת 11 עקרונות עיצוב (Ozverir, Ildeniz; Herrington, Jan; Osam, Ulker Vanci, 2016).

מחקר זה מדווח על ההבדלים בהנעה, ברכישת אוצר מלים ובתפיסות לגבי השימוש בגוגל דוקס בין למידה אינדיבידואלית לבין למידה שיתופית ברמה העל-תיכונית. שתי כיתות של סטודנטים הלומדים אנגלית כשפה זרה (EFL) גויסו וכל כיתה הוקצתה רנדומלית לאחת משתי קבוצות – לימוד אינדיבידואלי או לימוד שיתופי. התוצאות של המחקר עולות בקנה אחד עם אלה של מחקרים קודמים בכך שלסטודנטים אשר למדו בשיתופיות היו ביצועים טובים יותר מאשר אלה שלמדו באופן אינדיבידואלי ביחס לרכישת אוצר מלים ( Sarah Hsueh-Jui Liu; Yu-Ju Lan, 2016).

המאמר עוסק בהוראת אנגלית כשפה זרה באמצעות האינטרנט. הדגש הוא על השימוש ביישום המקוון Voki ועל הדרכים המועילות ליישמו בכיתה. המאמר מציג גם סקירה של פעילויות בכיתה תוך שימוש ב-Voki המכוונות לפיתוח מיומנויות תקשורת של תלמידים (Aikina, T. Yu.; Zubkova, O. M., 2015).

מאמר זה מכוון לסקור, באופן ממוקד התפתחותית, מספר חומרים אותנטיים שמורים יכולים להשתמש בהם בכיתה ולדון במגוון המקורות שתלמידים יכולים לפנות אליהם לשימוש פרטני. מאמר זה יספק דוגמאות מעשיות של טקסטים מקוונים שהותאמו לרמה של התלמידים ומגוון של פעילויות הנגזרות מהתאמה זו, ולפיכך מתאימות מבחינת פעילויות הקריאה, הכתיבה, הדיבור או אוצר המלים (Constantin, Andreea – Raluca , 2015).

על ידי בחינת הדרכים שבהן תלמידי תיכון בשתי כיתות אנגלית שונות מיישמים טקטיקות וירטואליות של ייצוג-עצמי באתרי רשתות חברתיות מבוססי בית ספר, מאמר זה חוקר כיצד אנשים צעירים מלהטטים בין הזהויות הדיגיטליות שהם מאמצים לעיני בני גילם ולעיני המורים. הנתונים חושפים שטיפוח הזהות העצמית של התלמידים מושפע מהזמינות של המרחבים שהם מאכלסים, ושהמאפיינים הספציפיים של רשת הכיתה המקוונת הובילו לשלוש טקטיקות מעצבות זהות: החדרת תרבות פופולרית, הוספת הומור, ומעורבות ברכילות (Rust, Julie, 2015).