-
סיכום
הקורס שנבדק במחקר הוא קורס בן 15 שבועות להכשרת מורים לקריאה וליצירה של טקסטים היברידיים. משתתפיו- מורים וסטודנטים. מטרת העל שלו הייתה להגביר את המודעות של המשתתפים לטכנולוגיות חדשות ולעזור להם לבחון הגדרות שונות לאוריינות. בו זמן הייתה כוונה לעזור להם לחשוב חשיבה רפלקטיבית על תפקיד הטכנולוגיות הדיגיטאליות בהוראת אוריינות ועל השפעתן על הוראה ועל למידה בכלל. רוב המשתתפים בקורס ציינו בכתב ובע"פ את ההכרה שלאוריינות צורות אפשריות שונות ושליטה בהן, כולל מולטימדיה הנוצרת בעזרת טכנולוגיות דיגיטאליות, עשויות להיות נגישות לתלמידים, אולי אף יותר מחלק מדרכי ההוראה הקיימות היום בבתי הספר. (McVee, M.B., Bailey, N., & Shanahan, E.)
-
סיכום
המאמר מדווח על מחקר של הוראת אוריינות בהכשרת מורים במסלול יסודי באונטריו, קנדה. המאמר בוחן את הדעות ואת דרכי העבודה של מכשירי מורים המלמדים אוריינות ושל מדגם של בוגרי התכנית במהלך שלוש שנות עבודתם הראשונות. זהו חלק ממחקר ארוך טווח על מורים מתחילים לאוריינות שלמדו בשלוש אוניברסיטאות, המתייחס רק לבוגרי אוניברסיטת אונטאריו. (Kosnik, C., & Beck, C.)
-
תקציר
מחקר חדש של פרופ' יורם עשת וד"ר יאיר עמיחי-המבורגר מצביע על ירידה מדאיגה בחשיבה ביקורתית בקרב הצעירים. דווקא המבוגרים השתפרו בחשיבה החזותית וביכולת ליצור ידע חדש. מסקנה: הניסיון ולא הגיל קובע האם רמת מיומנויות חשיבה הדרושות להפעלת סביבות עבודה, למידה, תקשורת ומשחק במחשבים ואינטרנט נקבעת על פי הגיל או הניסיון? האם במהלך השנים מתרחשים שינויים ביכולות בני אדם מקבוצות גיל שונות לבצע מטלות הדורשות יישום מיומנויות חשיבה מסוגים שונים בסביבות עבודה דיגיטליות? ואם כן, מה גורם לשינוי? האם זהו הניסיון? או אולי דווקא המבנה הקוגניטיבי, הקשור לגילו של המשתמש?מחקר חדש של פרופ' יורם עשת מהאוניברסיטה הפתוחה וד"ר יאיר עמיחי-המבורגר מאוניברסיטת בר אילן מספק תשובות מפתיעות לשאלות אלה. במסגרת המחקר, שנערך בפרק זמן של חמש שנים, נבדקו יכולות נסיינים משלוש קבוצות גיל בביצוע משימות דיגיטליות. המחקר התבסס על מודל לחשיבה האנושית בעידן הדיגיטלי, שפיתח פרופ' עשת. לפי המודל, החשיבה האנושית מורכבת משש מיומנויות חשיבה בעת ביצוע מטלות בעבודה בסביבות דיגיטליות.
-
לינק
כיום, כ 40- שנה לאחר ההמלצה על ביצוע הרפורמה, התועלת שבחיטוב עדיין מעסיקה חוקרים ומעצבי מדיניות חינוכית. סקירת הספרות שמובאת להלן נועדה לבחון מה ידוע לנו על מאפייני חטיבות הביניים והשפעתה של מסגרת בית- ספרית זו על תהליכים לימודיים, במיוחד על סוגייתהאוריינות הלשונית. בסקירת הספרות התמקדו החוקרות , מביה"ס לחינוך באוניברסיטת תל אביב , במאפיינים שונים של חטיבת הביניים ובהתערבויות שנועדו לקדם את ההסתגלות של התלמידים ללימודים בחטיבת הביניים בכלל, וללימוד אוריינות לשונית בפרט. בהקשר זה תוארה המדיניות הננקטת בכמה מדינות שהגיעו להישגים מובילים בתחום האוריינות. הסקירה דנה בהרחבה בנושאים אלה כפי שהם באים לידי ביטוי בזירה הישראלית. מסקירת הספרות עולה כי לחטיבת הביניים אין בהכרח מענה לצרכים הייחודיים והמורכבים של התלמידים ( אדי-רקח אודריבירן הדר , פרדימן-גולדברג שירה ).
-
תקציר
ג'יי הורוויץ מפרסם במאמרון שלו מידע על כיוונים חדשים בהתפתחות האוריינות במערכות חינוך מחוץ לישראל. התלמיד של היום צריך להכיר סוגי טקסט רבים. איאן מקינטוש מוסר לנו שבסקוטלנד מתייחסים ברצינות לאתגר שריבוי סוגי הטקסט מציב. הוא מדווח על מסמך חדש, "Outcomes for Literacy", שהתפרסם במסגרת תוכנית לימודים חדשה לסקוטלנד. במסמך הזה אנחנו פוגשים רשימה מכובדת ביותר של "טקסטים": ממאמרים בעיתונות ועד קומיקס, דוא"ל ואפילו מדבקות. כותבי המסמך מדגישים שהתלמידים של היום עתידים לפגוש סוגים רבים של טקסטים. לאור זה, יש צורך בתוכנית לימודים חדשה לכישורי שפה, תוכנית אשר תכיר לתלמידים את המסרים השונים המועברים ע"י סוגי טקסט שונים ואת דרכי ניתוח המשמעויות שלהם.
-
תקציר
התוכנה "כתיבה בסמלים" לחיזוק מיומנויות אורייניות, שפתיות ותקשורתיות נועדה לסייע לילדים עם בעיות קריאה ותקשורת המתקשים בשימוש בסמלים גראפיים ואורתגראפיים בתהליך הקריאה והכתיבה. מטרת המחקר לבדוק את השפעת הכנסת התוכנה "כתיבה בסמלים" לבתי ספר על השימוש בה על ידי צוותי ההוראה ועל התלמידים. בפרויקט השתתפו שישה בתי ספר מהחינוך המיוחד, שלושה קיבלו הדרכה אינטנסיבית להטמעת התוכנה במשך שנתיים, אחד קיבל הדרכה חלקית ושניים קיבלו השתלמות בסיסית בלבד. 80 תלמידים עם מגוון צרכים מיוחדים נבחנו במבדק לבחינת התקדמות יכולותיהם של התלמידים בתחום האוריינות והתקשורת. הממצאים מלמדים כי חלה התקדמות משמעותית ביכולות האורייניות והתקשורתיות של הילדים. צוותי ההוראה גם דיווחו על עליה בשימוש בתוכנה על ידי צוות ההוראה ועל ידי הילדים (אורית חצרוני, סיגל ריינדרס-כפרי, אורית אלמוג)
-
לינק
מסמך מדיניות מעודכן של ה- NCTE לגבי האוריינות בלמידה ובחינוך. לאור העובדה כי הטכנולוגיה הגבירה את האינטנסיביות ואת המורכבות של סביבות אורייניות, נדרש במאה ה-21 מאדם אוריין להיות בעל קשת רחבה של יכולות, הרבה סוגי אוריינות. סוגי אוריינות אלה, מקריאה של עיתון מקוון ועד השתתפות בכיתה וירטואלית, הם מרובים, דינמיים וחשילים. כמו בעבר, הם ארוגים יחד עם היסטוריה מסוימת, עם האפשרויות שהחיים מציעים ועם המסלול החברתי של קבוצות ושל יחידים. נראה שיש כאן שינוי גדול בתפיסה: "כתיבה וקריאה הינם עדיין היכולת להבין וליצור טקסטים מסוגים שונים, אך העניין הוא יותר ויותר בתקשורת עם רעיונות אחרים, אנשים אחרים ושיחות אחרות" (אריאלה לונברג)
-
לינק
מחקר חדש שנערך בארה"ב ע"י National Endowment for the Arts מצא כי בעיית הבנת הנקרא אצל צעירים בארה"ב הופכת להיות בעיה קרדינאלית בתחומי החינוך וההתפתחות התרבותית שם. פחות ופחות צעירים אמריקאים קוראים ספרים והדבר ניכר ביכולות הבנת הטקסטים שלהם. אם בבתי ספר יסודיים המצב מעט השתפר הרי בחטיבות ביניים ובבתי ספר תיכוניים המצב רק הולך ומחמיר. המחקר מצא עוד כי תלמידים וצעירים הקוראים בספרות יפה כל יום מצליחים לשפר משמעותית את יכולות האוריינות שלהם והבנת הטקסט. המסקנה של עורכי המחקר כי תרבות האינטרנט הדיגיטאלית היא היא שגרמה לירידה באורחות קריאת הספרים אצל צעירים בארה"ב.
-
לינק
תכנית מעניינת וייחודית בין מערכת גני ילדים וביה"ס בירושלים. מהות התכנית: יצירת קשר בן ילדי הגן לילדי כתה א' לאורך כל השנה סביב משימות אורייניות לשוניות משותפות ע"פ תוכנית הלימודים החדשה בחינוך הלשוני בשילוב המחשב. בתחילת השנה ילדי ביה"ס מלמדים את ילדי הגן להשתמש במחשב ולשחק במשחקי מחשב של הגן ולאחר מכן יבצעו הילדים במשותף משימות אורייניות מגוונות במחשב. ילדי כתה א' יישמו את הנלמד בכתה וילדי הגן ילמדו להשתמש בכלים פתוחים ולהתקדם בקצב הטבעי שלהם בתחום הכתיבה והקריאה כאשר כל המפגשים מתועדים וכל זוג ילדים יוצא עם תוצר לאחר המפגש.
-
תקציר
סקירה מלומדת ויעילה על מחקרים וספרים העוסקים בהכשרת מורים להוראת קריאה באוניברסיטאות ובמכללות בארה"ב. הסקירה הביקורתית שנכתבה במשותף על ידי פרופ' ד. ברון (Barone) ופרופ' ארנסט מורל (Morrell), מומחים וחוקרים בתחומי האוריינות וחקר הקריאה, מציגה את המתווים העיקריים של כל אחד מהספרים והמחקרים, וההדגשים המוצגים בכל אחד מהם לגבי הכשרת מורים רצויה להוראת הקריאה וטיפוח הקריאה. הסקירה מתייחסת גם להוראת הקריאה במדינות מחוץ לארה"ב. נוכח משבר ההוראה וחסכי הקריאה הקיימים בקרב תלמידים כיום מציגה סקירת הביקורת האינטגרטיבית את היתרונות והחסרונות של כל אחד מהמחקרים ברשימה לגבי ההיערכות הנדרשת והכיוונים הרצויים בהכשרת מורים לטיפוח קריאה כיום.
-
מאמר מלא
מאמר זה נועד סקור את התפתחותו של חקר השיח כמתודת מחקר מקפת, החוצה גבולות של דיסציפלינות, ז'אנרים ודגמים רטוריים. המאמר מתמקד בשינוי הגישה של הבלשנות המסורתית ליחידות לשון שמעבר למשפט ומצביע על פריצת הדרך של המחקר שהביאה להתפצלות חקר השיח לתת-ענפים (כבלשנות הטקסט, תיהלוך טקסטים וחקר השיחה). מודגשים במאמר השלכות הפיצול על התפתחותו של שיתוף- פעולה אינטר- דיסציפלינרי הולך ומתרחב, תוך יחסי גומלין עם זרמים רוחניים וחברתיים שונים, ונסקרת תרומתו של חקר השיח לחינוך ולהוראה בנושאים כגון האוריינות הכתובה והדבורה ואת תרומתו העתידית לדרישות האוריינות החדשה (המולטימדיה, תרבות הנוער, ההיפרטקסט ועוד). כמו כן נסקרים תרומתם של מניחי היסוד לחקר השיח בעברית (צבי שראל)
-
סיכום
השירות האמריקאי לבחינות וחינוך (ETS) ערך באחרונה מחקר ממנו עולה תמונה מדאיגה אודות כישורי החקר ואוריינות המידע של סטודנטים בקולג'ים ובתיכונים ברחבי ארצות הברית. המחקר שהקיף למעלה מ-3000 תלמידים בקולג' ובתיכונים העלה כי רק ל-13% מהם כישורי אוריינות מידע מספיקים לשם הצלחה בלימודים אקדמיים. אוריינות מידע הוגדרה כ"יכולת לקבוע מה המידע הנדרש לסטודנט, כיצד להגיע אליו באופן אפקטיבי ויעיל, כיצד לאמוד אותו ולהשתמש בו ביעילות למטרות ספציפיות", על ידי מומחה מספריית אוניברסיטת רטגרס. תופעה נוספת אשר עלתה מתוך תוצאות המחקר היא כי סטודנטים רבים מתקשים באבחנה בין מידע מדעי לבין מידע פופולרי או מוטה, וכן אינם יודעים ליישם את המידע בקונטקסט הראוי לו.
-
לינק
ספר זה עוסק במצב האוריינות בישראל, לאור שאלת המחקר מהו מצב האוריינות בישראל?. המחקר מציג את הייחודיות של ישראל בזירת האוריינות, את המדיניות והיעדים הרשמיים של משרד החינוך בתחום החינוך לאוריינות, את ההישגים (והכשלונות) בתחום זה לאור מבחנים פנים-ארציים ומבחנים בינלאומיים, את הגישות השונות לחינוך בתחום ואת המתחים ביניהן. המחקר מקיף ועוסק בנושא גם בתחום חינוך מבוגרים, במגזרים הערבי והחרדי ומנקודת מבט מגדרית. הדיון המסכם של ממצאי המחקר בוחן אותם לאור ששת העקרונות והמטרות של "חינוך לכל" (Education For All – EFA), כפי שהוצגו על ידי ארגון אונסקו, החותר למימושם. זהו "חקר מקרה" מקיף, הבוחן את נושא האוריינות בהקשר של מדינה. המחקר על אוריינות הגביל את עצמו בדרך כלל לחקר האוריינות בעולמות מתוחמים ומצומצמים יותר, כמו גנים, בית ספר, מכללות, אוניברסיטות, כיתה מסוימת, שכונות, וכן הגביל את עצמו לחקר ז'אנרים ספציפיים, כמו עולם התקשורת הבינאישית, השיח המוסדי, השיח האקדמי, לשון לימודים, שיח מקצועי (משפטי, צבאי, מתמטי) ושיח ציבורי (שושן ברוש-ויץ).
-
סיכום
המחברות הן מדעניות מחשב המציגות את מושג האוריינות הויזואלית (visual literacy) אשר לטענתן צריך לתפוס מקום מרכזי ומשמעותי יותר במאה ה-21. לסטודנטים רבים חסרים הכישורים, הדיוק, העומק וההשכלה שיאפשרו להם הן לשלוט במדיה הויזואלית והן היכולת לפענח ולבקר את תוצריה: קריאת מפות או עריכת מיפוי של נתונים, קריאה נכונה של טבלה או סכימה וכיו"ב. גם לאקדמיה אין את הכלים לבקר ולנתח תוצרים ויזואליים של סטודנטים (למשל כאלה המשולבים בפורטפוליו דיגיטלי) כפי שהיא יודעת לעשות לגבי תוצרים מודפסים, ומכאן נפגעים הסטודנטים שאינם זוכים למלוא ההערכה. (Susan E. Metros, Kristina Woosley)
-
לינק
המחקר בוצע על 108 תלמידים בארבע כיתות להוראת האוריינות בחטיבת ביניים במרכז הארץ. שתי כתות הניסוי נחשפו להוראת אוריינות בשיטת הטק"ל המבוססת על עקרונות סוציוקוגניטיביים וכוללת שיח קבוצתי, ומכוונת לקידום החשיבה הביקורתית. שתי כיתות הביקורת נחשפו לשיטת הוראה מסורתית המאופיינת כפרונטלית. מבחני הבנת הנקרא כללו את מבחן "אורתר", ומבדק של הבנת הנקרא באמצעות שאלות פתוחות בדומה למבחנים הישגיים הניתנים בבית הספר. הערכת יכולת הכתיבה של התלמידים נעשתה על חיבורים שהתלמידים כתבו. התלמידים התבקשו להפיק טקסט בנושא המתבסס על חוויה משותפת לכלל הילדים, שאינו תלוי בידע קודם נרחב והמתמקד בתחום המעניין את מרבית הילדים. בהתאם להליכים שבהם השתמשו חוקרי כתיבה בוצעו הערכות ישירות על מדגמי הכתיבה של התלמידים. ממצאי מחקר זה מראים שהוראת האוריינות בקהיליות לומדים מניבה ביצועי הבנת הנקרא וכתיבה גבוהים יותר באופן משמעותי מהוראה מסורתית. (אלפסי, מרים)
-
סיכום
תכנית ההתערבות הנחקרת מפתחת סכמות-שיח סיפוריות כבר מיום הלימודים הראשון: הילדים קוראים לבד מדי יום ביומו, מאזינים מדי יום ביומו, קוראים במקהלה מדי יום ביומו, משוחחים על הסיפורים מדי יום ביומו, קירות הכיתה מעוטרים ונראים כספר פתוח, הספרייה עשירה ומדרבנת לפעילויות –קריאה. כל אלה דואגים להעשיר מהותית את סכמות-השיח הסיפוריות. במחקר זה ביקשה המחברת לבדוק: האם חשיפה זו לסיפור וספר מביאה תלמידים להנאת הקריאה, לקריאה מרובה ולזכירה טובה יותר של סיפורים שנקראו – ביחס לילדים האחרים? המחקר נועד לבדוק, אם תכנית התערבות מובנית, שיטתית, מסודרת, מעמיקה ומקיפה – תחולל שינוי אצל ילדי כיתות מקדמות, שבאו ממיצב אורייני חברתי נמוך ולא נחשפו להון אורייני, הטמון בסיפור ובספר (אסתר טוב-לי)
-
סיכום
בהרצאה מוצגת תכנית התערבות המתבצעת מזה כשנתיים במסגרת פיילוט ב-11 מעונות יום במרכז הארץ, במימון משרד התמ"ת. תכנית ההתערבות התוך מעונית מבוססת על גישת ה-MISC. התוכנית מתבצעת בתוך המעון ומיועדת לכל הצוות החינוכי ומסתייעת בוידאו. ההדרכה מתבצעת על-ידי 10 מדריכות בוגרות התוכנית לייעוץ חינוכי בגיל-הרך באוניברסיטת בר-אילן. ההרצאה מתמקדת בתיאור תוכנית ההדרכה המתבצעת פיזית (ולא וירטואלית) בתוך המעונות. (צילי שוחט, רוית רוזנפלד-קרפט)
-
רפרנס
הספר מציג מה יכול תחום חֵקר השפה לתרום לרווחתו של האדם. המחברת מאמינה כי יכולות אורייניות מתקדמות לא נועדו להיות נחלת חוקרים מקצועיים בלבד. הספר לוקח את האוריינות אל מחוץ להֶקשֵרים הפורמאליים של החיים – אל עולמו הפנימי של כל אדם, מטרתו לפתח יכולות נרטיביות ומטה-טקסטואליות אלה אצל כל המעוניין, אם למטרה מקצועית, או למטרה אישית – ללא כל קשר לכישרון כתיבה, לניסיון בכתיבה, או לרקע בניתוח טקסטים. בתהליך המוצע בספר זה משולבים כלים משני 'ארגזים', שניתן לארגנם בצירופים אחדים, על פני מסלולי העצמה שונים. ב'ארגז הכלים' הראשון מִגוון של משימות כתיבה וב'ארגז' השני סדרה של כלים לניתוח עומק של הטקסטים השונים (פרופ' גיסי שריג)
-
סיכום
סקירת מקורות מידע נבחרים על יישומי ספרי לימוד ממוחשבים בחינוך בעולם. הסקר מציג מבחר מקורות מידע בנושאים הבאים: מרכזי מידע על ספרים ממוחשבים בחינוך, ספרים ממוחשבים ותלמידי החינוך המיוחד – היבטים פדגוגיים ותכנוניים, סוגיות פדגוגיות של שימוש בספרים ממוחשבים – ספרים מומלצים, ניסוי חינוכי שנערך בביה"ס יסודי בשיקאגו להכנסת ספרים ממוחשבים, הפורום הבינלאומי לספרים אלקטרוניים, סקרים ומחקרים על הפונקציונאליות והתכונות הרצויות של ספרים ממוחשבים, רשימת מו"לים לספרים ממוחשבים בעולם ועוד.
-
תקציר
תכנית הלימודים "תשתית לקראת קריאה וכתיבה" מבוססת על המלצות ועדת "לקראת קריאה וכתיבה" שהוקמה באגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים בשיתוף עם האגף לחינוך קדם יסודי. התכנית נוצרה על רקע הצבת קידום האוריינות כיעד מרכזי של מערכת החינוך הישראלית ומבוססת על המחקר הענף שנערך בעולם, המעיד על תרומת תכניות לקידום אוריינות בגיל הרך להתפתחות במהלך שנות הגן ולהישגים העתידיים בבית הספר ואף לאחר מכן. התכנית מתייחסת למסגרת החינוכית החל בכניסת הילדים (גילאי 3) למערכת החינוך ועד לתחילת הלימודים (גילאי 6) בבית הספר. היא נועדה לפתח תשתית ללימוד קרוא וכתוב ושפה בבית הספר.
אוריינות
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין