התוכנית לטיפוח האוריינות בקריאה, במתמטיקה ובמדעים, פותחה במטרה לקדם ולשפר תהליכי הוראה, למידה והערכה. התכנית יושמה בשנת הלימודים תשס"ה בכל כיתות ט' בארץ ומופעלת בשנת תשס"ו גם בכיתה י'. מטרת אתר התוכנית הוא לרכז את חומרי הלמידה ואת ההנחיות שיצאו בנוגע לחומרים אלה בכל אחד מהתחומים ולסייע בהטמעת האוריינות בקרב התלמידים. באתר קישורים לחוזרי המפמ"ר השונים, ובשלב זה תוכניות לימודים, תכניות עבודה וחומרי לימוד למקצועות מתמטיקה, מדעים, ושפה עברית.

מטרת המחקר היית לבחון כיצד תופסות אוכלוסיות שונות של סטודנטים (עולים חדשים, ערבים וישראלים, דוברי עברית כשפת אם) את הכתיבה האקדמית והאם יש פער בין תפיסת הסטודנטים לבין תפיסת מורים לאוריינות ומורים דיסציפלינריים את הכתיבה האקדמית "הטובה". כמו כן , בדקו החוקרות באיזה אופן משקפת תפיסת הכתיבה ידע באוריינות אקדמית והנחות תרבותיות אצל הלומדים ואצל מוריהם (חנה עזר, תמר סיון)

המאמר בוחן את התפקיד של בלוגים בחינוך באמצעי לקידום אוריינות במסגרות לימוד של בתי ספר וכיתות לימוד. חשיבות האוריינות כאמצעי וכתשתית לפיתוח כישורי שפה ויכולות אקדמאיות מצדיקה שימוש בבלוגים כאמצעי התנסות גמיש. כתיבת סיפורים באמצעות טקסטים ממוחשבים יכולה לבוא לידי ביטוי בבלוגים של תלמידים. הבלוגים יש בהם כדי לדמות יומני כתיבה תוך מתן ערוץ של ביטוי עצמי לתלמידים, כל זאת במסגרת קהילה מתוקשבת שבה גם כותבים נוספים. הבלוגים הם כלי מעולה לטיפוח יצירתיות של תלמידים תוך כדי כתיבה המביעה ביטוי אישי בסביבה מתוקשבת שיתופית של כותבים נוספים מתוך תלמידי הכיתה המגיבים ונותנים משובים אחד לשני. הבלוג מבחינת התלמיד הוא מרחב אישי מתוקשב הנתון בשליטתו והמאפשר לו להתבטא ע"י כתיבת סיפורים בצורה גמישה ויצירתית (Huffaker, David)

המחקר בדק יכולת של מודל אורייני, המבוסס על אסטרטגיות טרום -קריאה, לנבא הצלחה בקריאה לפי התנהגותם של תלמידי כיתה א' עם ספר מוכר, ומשווה אותו למודל הבודק מוכנות על פי מיומנויות למידה. נמצא ששני האבחונים מכילים פרמטרים דומים ומסוגלים לנבא הצלחה או כישלון בלימוד קריאה, כאשר אבחון "מוכנות" מצליח לנבא זאת בצורה טובה יותר מאשר "התנהגות קריאה בספר מוכר". (נילי פלטי)

מיזוג מידע ממקורות שונים הוא פעולה של הפיכת פיסות מידע או רעיונות ממקורות שונים לטקסט מעניין ומקושר היטב. מיזוג מידע הוא תהליך מורכב של קריאה וכתיבה, שבמסגרתו קוראים הלומדים טקסטים על נושא מסוים וממזגים אותם על ידי ברירת תכנים מתוך הטקסטים השונים וקישור ביניהם.

התפתחות הכרת מערכת הכתב: האם ידיעת שמות האותיות בגיל הרך מסייעת לרכישת קרוא וכתוב? , מאמר של פרופסור איריס לוין. מבחינה חינוכית, המסקנה המתבקשת היא כי כדאי ביותר ללמד שמות אותיות כבר בגיל הגן. יש לשנות את העמדה הרווחת בקרב אנשי חינוך בארץ כי יש לדחות את הוראת שמות האותיות. ילדים עם ידע כזה יכולים להתחיל לפענח את הצופן של הכתב ויש להם סיכוי מוגבר להצליח ברכישת קרוא וכתוב בכיתה א'.

קיימים שלושה מודלים מרכזיים המתארים את תהליך הקריאה, מהם נובעות גישות ושיטות להוראת הקריאה, כאשר כולן גם יחד חותרות לקראת המטרה המרכזית- הקניית קריאה וכתיבה. בחלקו השני מפרט המאמר את המלצות ועדה בראשות פרופ' רינה שפירא, לבחינת נושא הוראת הקריאה. וכן תוכניות נוספות של משרד החינוך להקניית הקריאה והכשירות האוריינית בכיתה א'.

פרופיל גרפי של שיטות קריאה. הפרופיל הגראפי הוצע על ידי גיסי שריג והסבר עליו מופיע ב: "עקרונות ומעשים בהוראת הקריאה" האוניברסיטה הפתוחה.

דו"ח מחקר שיטתי הבוחן את חשיבות חשיפת ילדים בחינוך קדם יסודי לספרים. המחקר שנערך בארה"ב, מתייחס למימדים הבאים: גורם הזמן בחשיפת התלמידים לספרים, גורמי איכות בחשיפה, שילוב קריאת ספרים בתוכניות לימודים של קדם יסודי, חשיבות הקשר בין בית וביה"ס לעידוד קריאת הספרים. חשיבותו של המחקר בייצוג מאוזן ומעמיק של הממדים השונים המשפיעים על טיפוח גישה אוריינית בחינוך הקדם היסודי ובחטיבה הצעירה (David K. Dickinson, Allyssa McCabe, Louisa Anastasopoulos)

מחקר זה אינו עוסק בהשוואה בין שיטות קריאה, אלא בהשוואת שני כלי אבחון הבודקים מוכנות לקריאה. האבחונים הם "התנהגות קריאה בספר מוכר" הבודק אסטרטגיות של קורא מתחיל וכלי אבחוני שני הבודק תפיסות וחשיבה הנקרא "מוכנות". לצורך המחקר נבחר בית הספר הדוגל בשיטת השפה השלמה וכל הכיתות עובדות לפי הפילוסופיה של השפה השלמה. מטרת המחקר לבדוק איזה כלי יעיל יותר ויכול לנבא הצלחה או כישלון בראשית לימוד הקריאה. המחקר בודק את תוקף הניבוי של הצלחה בקריאה בראשית הקריאה בכיתה א' לפי מדדים התנהגותיים, איתור מקומו של הילד ברצף האורייני, תוך השוואה למדדים המאתרים בשלות ומיומנויות למידה. (נילי פלטי)