מילת מפתח: אוריינות
מיון:
נמצאו 100 פריטים
פריטים מ- 41 ל-60
  • סיכום

    אחת הפעילויות החשובות המתקיימת בין הורים לילדים צעירים היא קריאת ספרים. על פי הידוע לנו, עד כה לא נתפרסמה עבודה שבחנה לעומק פעילות קריאת ספר על ידי הורים לילדם בגיל הגן בחברה דוברת ערבית. מחקר מסוג זה מעניין במיוחד בשל מצבה הדיגלוסי של השפה הערבית. נשאלת השאלה, כיצד הורים דוברי ערבית מתווכים את השפה הכתובה לילדם? אילו דפוסי קריאה הם מקיימים? וכן האם איכות התיווך של ההורה תורמת לטיפוח אוריינות הילד? המחקר הנוכחי התמקד בשאלות אלה. במחקר השתתפו 109 ילדי גן-חובה מהמגזר הערבי ואמהות הילדים. רמת ניצני אוריינות הילד נבדקה בגן הילדים, ושנה לאחר מכן נבחנה רמת שפתם הדבורה ורמת קריאתם בכיתה א'. במפגש שנערך בבית, האמהות קראו ספר לילד והאינטראקציה צולמה במצלמת וידיאו. בנוסף, נערך ראיון עם האם ונאסף מידע דמוגראפי ומידע על הסביבה האוריינית במשפחה. ממצאי המחקר הראו שבפעילות הקריאה לילד האמהות השתמשו בהרבה פרפרזות ופחות בתיווך שהינו מעבר ל"כאן ועכשיו". האמהות עשו ניסיונות מועטים בלבד לגשר עבור הילד בין השפה הכתובה לשפה הדבורה בעת קריאת הספר והתנהגות זאת לא היוותה גורם שתרם לרמת אוריינות הילד בגן ובכיתה א'. השלכות ממצאי המחקר הוצגו בכינוס 2010 ( (ספיה חסונה ערפאת ועפרה קורת, דורית ארם, פנינה קליין ) .

  • סיכום

    נייר עמדה מעניין של ד"ר עדה בקר. לדעתה בעשור האחרון, מסיבות הקשורות לגישות שהאקדמיה מקדמת אותן בנחרצות רבה, הפכה הכרת האותיות והמספרים למשימה כביכול החשובה ביותר עבור ילדים בשנות הגן ואין לכך בהכרח הצדקה מבחינת ההתפתחות הנדרשת של הילד . לעומת זאת, מה שילד זקוק לו כדי להצליח בבית הספר הוא אוצר מילים. כן, פשוט מילים. מילים כמו אל תירא, למיין, לכדרר, להסתגל, אבוקה, ועוד ועוד. ובכן, מחקרים רבים מראים שהמשימה האמיתית העומדת בפני ילדים לפני הגיעם לכיתה א' היא לדעת 15.000 מילים!. האוצר הזה משרת את הילד בהבנת הנקרא. כי בכיתה א' יותר מאשר לקרוא את המילים – חשוב שהילד יבין את המילים, יבין מה הוא קורא, ואם אינו מבין את המילים, איך יבין את המסופר.

  • סיכום

    במחקר זה נבחנה ההשפעה של קריאת ספרים אלקטרוניים וספרים מודפסים בתיווך מבוגר ובלעדיו על ניצני הקריאה של ילדי גן . נעשה שימוש בספרים אלקטרוניים חינוכיים תומכי אוריינות אשר פותחו לצורך המחקר. מאה עשרים ושמונה ילדי גן חובה (גילאי 6-5 ) ממיצב חברתי-כלכלי נמוך חולקו באקראי לאחת מארבע הקבוצות: ( 1) קריאה עצמאית בספר אלקטרוני ( 2) קריאת ספר אלקטרוני בתיווך מבוגר (3) קריאת ספר מודפס בתיווך מבוגר ( 4) לימוד תוכנית הגן הרגילה (קבוצת ביקורת). שלוש קבוצות הניסוי קראו ארבע פעמים את הספר (האלקטרוני או המודפס) . נערכו מבחנים לילדים לפני ההתערבות ולאחריה בתחומים הבאים: הכרת שמות אותיות, קשר אות-צליל, ידע על הדפוס ( CAP ), ניצני קריאת מילים ומודעות פונולוגית. התוצאות הצביעו על כך שהישגיה של קבוצת הקריאה של ספר אלקטרוני בתיווך מבוגר היו גבוהים משלוש הקבוצות האחרות בהכרת שמות אותיות, ניצני קריאת מילים, ידע על הדפוס וכן לגבי רמת ניצני הקריאה הכללית של הילד. בדיון נתייחס לסוג התמיכה שילדים צעירים ממיצב נמוך זקוקים לצורך קידום ניצני קריאתם בעת שימוש בספרים אלקטרוניים ( עדינה שמיר, עפרה קורת, אורה סגל-דרורי, פנינה ש' קליין).

  • סיכום

    המידענית רונית נחמיה השתתפה ביום העיון בנושא קריאה בעידן דיגיטלי שהתקיים ביום רביעי 20 בינואר 2010 בקריית האוניברסיטה הפתוחה ברעננה. היא מסכמת בקצרה את עיקרי הדברים ואת המגמות העיקריות שהעלו המומחים והמרצים ביום עיון חשוב זה : פרופסור יורם עשת, ד"ר רקפת אקרמן, אבי ורשבסקי, פרופ' יואב יאיר, ומר דב אלפון , עורך עיתון "הארץ".

  • סיכום

    הרצאתו המלאה של אבי ורשבסקי ביום העיון של האוניברסיאה הפתוחה בינואר 2010 . אבי ורשבסקי ממט"ח דיבר ביום העיון של האוניברסיטה הפתוחה על "האוריינות החדשה ומערכת החינוך: אתגרים והזדמנויות". בין היתר הוא התייחס לנקודות הבאות: קיימת קריסה של מבנים מוכרים לארגון מידע, מתגבשת הגדרה מחודשת של מערכת היחסים שבין קורא לטקסט והגדרה נוספת של ספר וקהילה. השינוי הוא בכלי הביטוי. כיום הטקסטים קצרים יותר, יש פריסה שיווקית של מידע, חזרה לויזואליות ולאייקונים, ויש שימוש בכלי ביטוי חדשים, כגון: תלת מימד, וידאו ועוד. העולם החדש מערב מיקסים, ערבולים והפרת זכויות. כמו כן ציין המרצה את מותו של הקאנון ואת הטשטוש של הגבולות בין המקצועי לחובבני.כיום יש ויתור על ליניאריות בטקסט ויש שחיקה של הערך של הספר כאובייקט בעולם.

  • סיכום

    מחקר חדש טוען כי שילוב משחקי מחשב וסרטי וידאו חינוכיים בגני ילדים תורם רבות לאוריינות השפה והלשון של הילדים. המחקר שנערך בארה"ב ( ניו יורק וסאן פרנסיסקו ) מצא כי סביבה עתירה במחשבים עם משחקים וסרטי וידאו משפרת את יכולות אוריינות השפה של ילדי הגן ממשפחות של שכבות מצוקה. ילדי הגן שנחשפו למשחקי מחשב וסרטי וידאו חינוכיים (מרשתות שידור ציבוריות -איכותיות) גילו יכולות שפה ולשון מפותחים יותר מאותם ילדי הגן אשר נמנעה מהם סביבת גירויים דיגיטאלית זו. אוכלוסיית המחקר כללה ילדים בגילאי 2-8 שנצפו והוערכו בארבעים ושבע גני ילדים שונים ומגוונים. 400 ילדים נצפו במחקר במשך 10 שבועות. בין כלי המחקר התקפים היו : Phonological Awareness Literacy Screening, or PALS. ההבדלים בין הישגי ילדי הגנים שנחשפו למדיות דיגיטאליות ובין ילדים שלא נחשפו דיים היו מובהקים.

  • סיכום

    מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון כיצד למידה מקוונת אסינכרונית מבוססת שיח מקוון משפיעה על התובנה של פרחי הוראה בתחומי האוריינות . ממצאי המחקר מוכיחים כי יצירת שיח מקוון מוביל לדיאלוג מקוון המסייע רבות לפרחי הוראה לפתח ידע נרחב ומבוסס יותר בתחומי אוריינות כתיבה וקריאה. הדיונים המקוונים בפורומים ובקבוצות דיון מתוקשבות תמכו באופן מובהק בפרחי ההוראה מבחינת רכישת התכנים ובסיס הידע הפדגוגי לשליטה טובה יותר בתחומי האוריינות. המחקר נערך בקרב פרחי הוראה הלומדים באוניברסיטה אמריקאית ( Courtney, A. & King, F).

  • סיכום

    המחקר עוסק בחקר התקשורת הלשונית בהקשרה. מטרתו הייתה לבחון את תרומת של משחקי "כאילו" לחיברות הלשוני של ילדי גן בגילאי 4 -6 בכלל ואת תרומתם להתפתחות כישורים של אוריינות שיח בפרט. ההתבוננות במשחק הייתה כפולה: האופן שבו השיח במשחק ממלא תפקיד בהבניית החיים החברתיים של ילדי הן וביצרית תרבות בני הגיל בהווה של ילדותם, והאופן שבו מאפשר שיח זה התפתחות של "כשירות פרגמאטית" אצל הילדים כחלק מהחיברות הלשוני שלהם, לקראת תפקוד בחייהם בעתיד. המחקר הוא מחקר אתנוגראפי-לשוני של תרבות שיח העמיתים בגן. הנתונים נאספו בשני גני ילדים באמצעות תצפיות פתוחות בשעות הפעילות החופשית בגן. בוצעו כ-15 ימי תצפית בתדירות של כפעם בשבועיים ( מור, א.).

  • סיכום

    חינוך לאוריינות הוא תנאי הכרחי להשתלבות בחברה המודרנית. כיום עומד לרשותנו די ידע אודות חינוך לאוריינות בגיל הרך .(UNESCO, 2003) בחלק הראשון של מאמר זה מסבירות המחברות מה צריכים ילדים ללמוד כדי להשתלב בחברה אוריינית. בחלקו השני של המאמר, נראה כיצד הורים וגננות יכולים להקנות לילדים בגיל הרך את הידע שיכין אותם לרכישת הקריאה, ולעודד את הרצון של הילדים לקרוא, לכתוב ולרכוש ידע. בחלק השלישי דן המאמר בחינוך לאוריינות בקרב ילדים מתרבויות שבהן רמת השימוש בטקסטים כתובים היא נמוכה, ובקרב ילדים המתקשים להשתלב בחברה האוריינית ) קתרין סנו, בית הספר לחינוך, אוניברסיטת הארווארד , עינת גוברמן, המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין ) .

  • סיכום

    במסגרת יריד הספרים הבין-לאומי שהתקיים בפברואר 2007 בירושלים, נערך הכנס הבין-לאומי" שווה קריאה" שאורגן בידי המרכז לטכנולוגיה חינוכית -מט"ח. במושב שיוחד לפרויקטים שמטרתם היא עידוד הקריאה ברחבי העולם, הרצתה סופרת הילדים מַרי אינסֶ בוֹגוֹמוֹלני Bogomolny אשת חינוך רבת פעלים מארגנטינה , המתמחה בספרות ילדים ובעידוד הקריאה . מריה אינס הציגה שלושה פרויקטים ייחודיים שהפעילה בארצה במרחבים קהילתיים לא-שגרתיים, על עקרונותיהם המנחים. לפני ההרצאה ובעקבותיה התקיים דיאלוג בין מריה אינס בוגומולני לבין רחל גרַבר, ילידת ארגנטינה, האחראית על תכניות השפה והספרות בבית הספר היסודי, באגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים במשרד החינוך בישראל. מובאים כאן דברים שנאמרו בהרצאה ובדיאלוג בין השתיים, שנערכו בידיהן בצורה של ראיון; במאמר זה מתוארים הפרויקטים ועקרונותיהם, מועלות בו מחשבות לגבי ההשתמעויות של הפרויקטים לבית הספר, ומובאות בו "תמונות במילים" ה"מאיירות" את הדברים.המאמר הוא מעין גשר שנבנה בידי השתיים בין מקומות ושפות, בין התנסויות ואנשים, בנושא המעסיק כה רבים ברחבי העולם.

  • סיכום

    מאמרה של שושנה בלום-קולקה מדגיש את התפקיד המכריע של השפה הדבורה ואינטראקציה בין עמיתים כתשתית לרכישת האוריינות על כל היבטיה. היא מדגימה כיצד אפשר לטפח בגן את הידע הלשוני , וכישורי השיח של הילדים. לכאורה" , אוריינות” ו”שפה דבורה" הם מושגים הסותרים זה את זה: הרי הכול יודעים שאוריינות עניינה בכתוב, ושפה דבורה היא דיבור. בדברים שלהלן נראה כי סתירה זו היא למראית עין בלבד: בשנים האחרונות מקובל להתייחס למושג ”אוריינות” כמושג המקיף תחומים שונים ורחבים של ידע בלשון (כולל ידע כתב) בשפה דבורה וכתובה כאחת, ובמקביל הולך ומתברר יותר ויותר כי גם לרכישת האוריינות במובן הצר, כלומר לרכישת הקריאה והכתיבה, נדרשים כישורי לשון וכישורי שיח במנעד רחב. בדברים שלהלן מפרטת שושנה בלום-קולקה את הבסיס לטענות אלו אחת לאחת.

  • סיכום

    הסיפורים שילדים מספרים משקפים תהליך התפתחות לשוני-קוגניטיבי ומאפשרים גישה להבנת האופן שבו תופסים הילדים את העולם , והדרך שבה הם מארגנים את חוויותיהם. המאמר של קאופמן , גינזבורג וקופרסמיט מראה כיצד חזרה על סיפור ועל שחזורו בידי הילדים , מביאה לאימוץ של פריטים לקסיקליים ומבנים דקדוקיים מתוך הספר אל שפת הילדים, ולשיפור הזכירה של תוכן הסיפור, הן אצל ילדים שהתפתחותם הלשונית תקינה , והן אצל ילדים שיש להם ליקויים ברכישת השפה. שחזור הסיפור בידי הילדים משמש צוהר אל התובנות שהפיקו ממנו ( איריס קאופמן, רחל יפעת וג'ודי קופרסמיט, ורד גינזבורג ) .

  • סיכום

    המאמר מנתח את ההוראה של שמות האותיות בגן . הוא מצביע על הצדדים החיוביים ומזהיר מפני ציפיות שגויות ותופעות לוואי שליליות שעשויות לנבוע מהקדשת זמן מפורזת לפעילות זו , על חשבונן של פעילויות אחרות . נראה שהדגש בהוראת שמות אותיות הרווח היום, הוא על שמות האותיות כרמז לצליל בלבד. יש פיתוי להתמקד בשמות האותיות, משום שקל למדוד את ההישגים בתחום זה. למרות זאת, יש להיזהר משינון שמות האותיות על חשבון פעילויות אחרות המטפחות את האוריינות (עינת גוברמן) .

  • סיכום

    על פי מבדקים מקומיים ובין-לאומיים שונים ילדים בני 15-9 נכשלים בהבנת הנקרא ובעיבוד מידע כתוב. תוצאות דומות מתקבלות במדינות רבות – שונות זו מזו – ובהן איטליה, צרפת, ספרד וישראל . המאמר של טולצ'ינסקי מביא שתי דוגמאות מארצות אחרות שבהן גישת המיומנויות להוראת הקריאה נכשלה, ושתי דוגמאות חיוביות מארצות שבהן ננקטת הגישה המטפחת אוריינות – במובן הרחב של המילה – הצליחה. במאמר נערך ניתוח של הגורמים שמסבירים את ההצלחות והכישלונות הללו (ליליאנה טולצ'ינסקי ).

  • סיכום

    המאמר מתמקד בטיפוח השיח האורייני במהלך משחקי "כאילו" בגן. המאמר מראה כי משחקים שנערכו בעקבות שמיעת סיפורים טיפחו את אוצר המילים , שימוש במשלב לשוני גבוה, התייחסות לטקסט כתוב כאל סמכות, ושיפרו את היכולת של הילדים להתחשב בצורכי הנמען בטקסטים הדבורים שהפיקו , ובכלל זה שמירת המבנה והרצף של הסיפור. מאמר זה מבוסס על תהליך חינוכי מחקרי המתרחש מזה ארבע שנים במסלול לגיל הרך במכללת קיי בבאר-שבע (אסתר ורדי-ראט, תמר אילון, הדסה אילנברג, זהבה כהן ותרצה לוין ) .

  • סיכום

    בפרק טוענת המחברת ,ד"ר חוה תובל, כי לטקסטים הגרפיים הלא-מילוליים יש תפקיד ייחודי בטיפוח האוריינות של ילדים וילדות בשלבים המוקדמים של חשיפתם לשפה הכתובה ולשיח האורייני. אפשר לטפח את הכשרים והמיומנויות הרלוונטיים ביותר לאוריינות בגיל הרך תוך העצמת יכולת הילדים והילדות להשתמש במגוון רחב של טקסטים גרפים לא-מילוליים במצבים שבהם כלים אלה משמשים אותם בפעילויות בעלות משמעות בעבורם. המאמר של תובל מרחיב את היריעה מטקסטים מילוליים אל טקסטים גראפיים שאינם מילוליים . תובל מראה כיצד סוגות גראפיות הן טקסטים אורייניים בזכות עצמם, וכלי לטיפוח השפה הדבורה והכתובה. העיסוק בטקסטים הללו בגיל הרך יכול לקדם את רכישת האוריינות במובן הרחב של המילה , בגיל שבו קיים פער רחב בין מידת השליטה של הילדים בשפה הדבורה לבין השפה הכתובה ( חוה תובל) .

  • סיכום

    הקורס שנבדק במחקר הוא קורס בן 15 שבועות להכשרת מורים לקריאה וליצירה של טקסטים היברידיים. משתתפיו- מורים וסטודנטים. מטרת העל שלו הייתה להגביר את המודעות של המשתתפים לטכנולוגיות חדשות ולעזור להם לבחון הגדרות שונות לאוריינות. בו זמן הייתה כוונה לעזור להם לחשוב חשיבה רפלקטיבית על תפקיד הטכנולוגיות הדיגיטאליות בהוראת אוריינות ועל השפעתן על הוראה ועל למידה בכלל. רוב המשתתפים בקורס ציינו בכתב ובע"פ את ההכרה שלאוריינות צורות אפשריות שונות ושליטה בהן, כולל מולטימדיה הנוצרת בעזרת טכנולוגיות דיגיטאליות, עשויות להיות נגישות לתלמידים, אולי אף יותר מחלק מדרכי ההוראה הקיימות היום בבתי הספר. (McVee, M.B., Bailey, N., & Shanahan, E.)

  • סיכום

    המאמר מדווח על מחקר של הוראת אוריינות בהכשרת מורים במסלול יסודי באונטריו, קנדה. המאמר בוחן את הדעות ואת דרכי העבודה של מכשירי מורים המלמדים אוריינות ושל מדגם של בוגרי התכנית במהלך שלוש שנות עבודתם הראשונות. זהו חלק ממחקר ארוך טווח על מורים מתחילים לאוריינות שלמדו בשלוש אוניברסיטאות, המתייחס רק לבוגרי אוניברסיטת אונטאריו. (Kosnik, C., & Beck, C.)

  • סיכום

    מחקר חדש של פרופ' יורם עשת וד"ר יאיר עמיחי-המבורגר מצביע על ירידה מדאיגה בחשיבה ביקורתית בקרב הצעירים. דווקא המבוגרים השתפרו בחשיבה החזותית וביכולת ליצור ידע חדש. מסקנה: הניסיון ולא הגיל קובע האם רמת מיומנויות חשיבה הדרושות להפעלת סביבות עבודה, למידה, תקשורת ומשחק במחשבים ואינטרנט נקבעת על פי הגיל או הניסיון? האם במהלך השנים מתרחשים שינויים ביכולות בני אדם מקבוצות גיל שונות לבצע מטלות הדורשות יישום מיומנויות חשיבה מסוגים שונים בסביבות עבודה דיגיטליות? ואם כן, מה גורם לשינוי? האם זהו הניסיון? או אולי דווקא המבנה הקוגניטיבי, הקשור לגילו של המשתמש?מחקר חדש של פרופ' יורם עשת מהאוניברסיטה הפתוחה וד"ר יאיר עמיחי-המבורגר מאוניברסיטת בר אילן מספק תשובות מפתיעות לשאלות אלה. במסגרת המחקר, שנערך בפרק זמן של חמש שנים, נבדקו יכולות נסיינים משלוש קבוצות גיל בביצוע משימות דיגיטליות. המחקר התבסס על מודל לחשיבה האנושית בעידן הדיגיטלי, שפיתח פרופ' עשת. לפי המודל, החשיבה האנושית מורכבת משש מיומנויות חשיבה בעת ביצוע מטלות בעבודה בסביבות דיגיטליות.

  • סיכום

    כיום, כ 40- שנה לאחר ההמלצה על ביצוע הרפורמה, התועלת שבחיטוב עדיין מעסיקה חוקרים ומעצבי מדיניות חינוכית. סקירת הספרות שמובאת להלן נועדה לבחון מה ידוע לנו על מאפייני חטיבות הביניים והשפעתה של מסגרת בית- ספרית זו על תהליכים לימודיים, במיוחד על סוגייתהאוריינות הלשונית. בסקירת הספרות התמקדו החוקרות , מביה"ס לחינוך באוניברסיטת תל אביב , במאפיינים שונים של חטיבת הביניים ובהתערבויות שנועדו לקדם את ההסתגלות של התלמידים ללימודים בחטיבת הביניים בכלל, וללימוד אוריינות לשונית בפרט. בהקשר זה תוארה המדיניות הננקטת בכמה מדינות שהגיעו להישגים מובילים בתחום האוריינות. הסקירה דנה בהרחבה בנושאים אלה כפי שהם באים לידי ביטוי בזירה הישראלית. מסקירת הספרות עולה כי לחטיבת הביניים אין בהכרח מענה לצרכים הייחודיים והמורכבים של התלמידים ( אדי-רקח אודריבירן הדר , פרדימן-גולדברג שירה ).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין