ניהול וסביבות למידה

בספטמבר 2012 , עפ"י עיתון "הארץ", ישיק משרד החינוך את המיזם החדש של תיכון וירטואלי שהרעיון מאחוריו פשוט למדי: תלמידים מבתי ספר בכל רחבי הארץ ישבו מול מחשב במוסד החינוכי וילמדו במקביל בשיעור וירטואלי בקבוצות של כ-20 תלמידים, כ-4-3 שעות שבועיות. מספר דומה יילמד בתגבור באמצעות חונכים וירטואליים – שהם סטודנטים מצטיינים – בשעות אחר הצהריים. הצורך בפתיחת כיתות תקניות מרוכזות, כך מקווים, ייעלם.

בתי ספר בכל רחבי העולם מתחילים להנהיג את רעיון "יום החדשנות" בעקבות מדיניות חברת גוגל של 20/80 בו מאפשרים ביום בשבוע לעובדים/תלמידים לפתח ולעבוד על הרעיונות שלהם… כותב יעקב הכט : "הייתי מוסיף את הרעיון לקיים יום חדשנות שבועי למורים, מנהלים, מפקחים ומנהיגות חינוכית כולה..יום בו לא עסוקים במה במחייב השותף… אלה במה שכל אחד בוחר לפתח…ואני בטוח שאז נראה את השינוי שכולנו מצפים לו.".( יעקב הכט). .

המאמר דן בשלושה אופני תגובה לשינוי הפדגוגי-טכנולוגי הנדרש בעשייה החינוכית של המורה, כדי ליישם פדגוגיה מיטבית בבית הספר המקוון במאה ה- 21. עד לפני זמן לא רב, הטכנופוביה (פוביה= פחד/רתיעה לא רציונאליים), הייתה מחסה לגיטימי ומקובל ציבורית מפני מעורבות אקטיבית בשינוי ההכרחי המיוחל. תפיסת הטכנופוביה גורסת, שמורה לוקה בנכות תפיסתית-טכנולוגית פרמננטית, ואינו מסוגל לשלב לבדו בעצמו את הטכנולוגיה בפעילות חינוכית. כיום, לאחר שהמורים כבר משתמשים בטכנולוגיה זו לצרכיהם, קיימת נטיה הפוכה – המכונה טכנומניה ( מניה = פעילות יתר לא מידתית), שימוש בטכנולוגיה כ"חזות הכל", המביאה לשילוב מופרז ולא מידתי בפעילויות לימודיות. כך או כך, השינוי הפדגוגי המיוחל איננו מושג ( אברום רותם , עידית אבני) .

אם אתם מתכננים בעתיד כמורים או מרצים להעביר קורסים מתוקשבים בעולם ומחפשים כלים מתוקשבים יעילים , אז כדאי , לדעת סטיפן דוואנס ( מבכירי מומחי התקשוב בעולם) לעשות שימוש בפלטפורמה הנקראת LearnItLiveהמציעה מערכת משולבת של כלים באנגלית להעברה יעילה של למידה מרחוק. מערכת הניהול של LearnItLive מאפשרת , שיווק , הפצה ורישום לקורסים המתוקשבים כולל מודל לצבירת הכנסות , כלומר לחיוב כספי של אותם לומדים בעולם המבקשים להירשם לקורס המקוון שלכם ( Stephen Downes).

נכון לשנת 2012 המאמץ העיקרי של ריכוז חומרי הוראה מתוקשבים באינטרנט נעשה ע"י משרד החינוך, או"ח וע"י מינהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך. במסגרת התכנית הלאומית – "התאמת מערכת החינוך למאה ה-21" הוקם פורטל תוכן חינוכי שמטרתו להנגיש לכלל הציבור, ולמורים בפרט את מגוון התכנים הדיגיטליים הקיימים בהתאמה לתכניות הלימודים. בסקירה מתוארת פעילות נמרצת של גורמי תוכן אחרים לצד משרד החינוך וגם המאפיינים של כמה מאגרי משאבים יישוביים וכיתתיים ( עמי סלנט ) .

המורה המתוקשב אביב צמח המלמד בצפון הארץ מדווח על הניסיון שלו בהעברת שיעורים סינכרוניים באינטרנט לכיתות שהוא מלמד בביה"ס . כותב אביב צמח : "במהלך שנת הלימודים הנוכחית קיימתי עם תלמידי מספר שיעורים סינכרוניים במערכת anymeeting.מדובר היה הן בשיעורי תרגול והן בשיעורי הקניה, אשר עסקו בחומר לימודי באזרחות, וגם במיומנויות טכנולוגיות, כמו חיפוש ברשת." היתרונות המרכזיים של הכלי הם פשטות תפעול ושימוש, חינמיות, והיעדר צורך בהתקנות מיוחדות. אחת הסיבות הנוספות בעטיה בחרתי להשתמש בכלי זה היא שתלמידים המעוניינים ליצור מפגשים במערכת עם חברי קבוצה או כיתה – יכולים לפעול בה גם כמנהלי שיעור, ובכך לשכפל את המודל הסינכרוני."

סקירת ביקורת אודות ספר חדש העוסק בכל המכלול של איכות והבטחת איכות במסלולי הלמידה מרחוק ולמידה מקוונת ברחבי העולם . המאמרים בספר בוחנים את מסלולי הלמידה מרחוק במדינות שונות בעולם תוך ניסיון לראות אם חלו שיפורים מבחינת המדיניות לגבי הבטחת איכות והקפדה על איכות הקורסים המתוקשבים . למרכיב התרבותי יש השפעה על דרך העברת הקורסים המתוקשבים במדינות שונות בעולם ולכן קשה לזהות את התגבשותם של קריטריונים אחידים להבטחת איכות בלמידה מקוונת . ניתן לראות דגשים שונים של הבטחת איכות בקורסים מתוקשבים במדינות שונות כאשר המאפיין העיקרי הוא דגש רב יותר כיום ללמידה המקוונת המתמקדת בלומד מבחינת דרכי הוראה (learner-centered focus ) ולא רק בחומרי הלמידה כפי שהיה בעבר ( Kay Shattuck) .

בחוזר מנכ"ל של משרד החינוך, קיים נוהל איסור חשיפה לפרסומות מסחריות לתלמידים בגבולות בית הספר. אך העידן בו ניתן להתוות חוצץ ברור ומובחן בין העולם "האמתי", בו ישנן פרסומות מסחריות, לבין בועה חינוכית שוויונית, שניתן באמצעות בקרה הולמת לשלוט בכך – היה ואיננו עוד. למעשה, בעידן הדיגיטאלי בכלל ובמרחב המקוון בפרט, אין כל אפשרות מעשית לשים גבולות ברורים כפי שנהוג אולי לחשוב, בין שירותים נטולי פרסומות לבין שירותים עם פרסומות מסחריות שאינן מאושרות, והאפשרות המעשית היחידה היא, להתמקד בחינוך התלמידים לצריכה ביקורתית של מידע בכלל, ופרסומות מסחריות בפרט, כחלק ממיומנויות המאה ה-21 של האזרח הדיגיטאלי ( אברום רותם ועידית אבני ).

מאמר זה מדווח על תוצאות ממחקר הבוחן את היחס בין למידה גמישה ואסטרטגיות של למידה עצמית. הממצאים מראים את התוצאות החיוביות של למידה גמישה ושלושת גורמיה, ניהול זמן, קשר עם המורה, ותוכן, על אסטרטגיות של למידה עצמית (קוגניטיבית, מטא-קוגניטיבית, ומבוססת משאבים). קבוצות עם גמישות גבוהה בלמידה מציינות שהן עושות שימוש רב יותר באסטרטגיות למידה מאשר קבוצות עם גמישות נמוכה.

הפוטנציאל של שילוב רשתות חברתיות באינטרנט כחלק מתהליך הלמידה המתוקשב הוא רב והמחקר הנוכחי תורם לגוף הידע המתגבש בנושא ממצאים אמפיריים נוספים. המחקר נערך בקורס מתוקשב בו למדו הסטודנטים באמצעות רשת חברתית מתוקשבת המבוססת על מערכת ELGG ( רשת שלובים מבוססת גם על פלטפורמה זו). הממצאים מוכיחים כי הלומדים בקורס המתוקשב נהנו מאד משיטת הלמידה המבוססת על מרכיבי רשת חברתית וגילו מעורבות רבה בתהליך הלמידה המתוקשב. עם זאת , נמצא במחקר כי השימוש ברשת חברתית בקורס המתוקשב לא הניע את הסטודנטים לפרוץ מעבר לגבולות חומרי הקורס וליצור שיתופי פעולה בין הלומדים ( Veletsianos, G., & Navarrete, C) .

המחקר המדווח במאמר זה הוא מחקר המשך השוואתי למחקר המכונה SITESm2. המחקר הנוכחי התמקד באפיון כמותי של יזמות פדגוגיות משולבות .(Kozma, 2003) תקשוב בכל הנוגע לרמות החדשנות שלהן בסביבה החברתית הבית-ספרית, בזיהוי משתנים בית-ספריים מערכתיים המעורבים ביזמות אלה ובניתוח הקשרים ביניהם. במחקר הנוכחי נבחנו 174 יזמות פדגוגיות חדשניות המשלבות ( אלונה פורקוש ברוך, דוד מיודוסר ורפי נחמיאס ).

מחקר זה פיתח משחק מקוון חינוכי, סופר משלוח (Super Delivery), המכוון לידע אודות חיסכון בחשמל, וערך חקר מקרים של שמונה תלמידי כיתות ו' המשתמשים במשחק זה, כדי לחקור את הגורמים המשפיעים על היעילות של רכישת ידע של תלמידים בלמידה מבוססת משחקים דיגיטליים. מחקר זה נהג לפי ההליך שהוצע על ידי מיילס והוברמן (Miles & Huberman, 1994) לניתוח נתונים איכותניים ולמציאת תבניות על פני המקרים ( Fu-Hsing Tsai, Kuang-Chao Yu, Hsien-Sheng Hsiao).

מטרות המחקר היו לבדוק האם יימצאו הבדלים ברמת אוריינות התקשוב, בשילוב התקשוב בהוראה-למידה-הערכה ובעמדות כלפי התקשוב בין מורים בבתי ספר מדגימי תקשוב לבין מורים בבתי ספר רגילים. כמו כן בדק המחקר את מאפייני המורים בסביבה . לימודית מתוקשבת במאה ה-21.מתודולוגית המחקר הייתה כמותית. המדגם כלל 811 מורים בבתי ספר יסודיים מהמגזר היהודי, מתוכם 402 מורים מבתי ספר מדגימי תקשוב ו- 409 מורים מבתי ספר רגילים ( ברכה פלד , נגה מגן-נגר ) .

בבית הספר "יובלים" בקדימה־צורן מקיימים זו השנה השנייה פרויקט בשם "מעגלי שיח" המפגיש בין התלמידים ובין המחנכות פעם בשבוע. המפגש מוקדש כולו לשיחה. מעגלי השיח, מספרת רינה צבע, מנהלת בית הספר, שינו את אקלים בית הספר בצורה דרמטית. בבית הספר לומדים 398 תלמידים ב־14 כיתות. מעגלי השיח מתקיימים בקבוצות קטנות (מחצית מתלמידי הכיתה) בהנחיה של מורה מצוות המחנכות ובשיתוף מנהלת בית הספר והיועצת.

המאמר מציג בקווים כלליים את המודל החינוכי של בית הספר הניסויי אביחיל, הפועל ברוח המורשת החינוכית של יאנוש קורצ'אק. בבסיס המודל החינוכי עומד הצורך בהפיכת בית הספר למרחב הכולל פעילויות לימודיות ההולמות את צורכי התלמידים. ניתן דגש על יחסי הגומלין בין התלמיד וסביבתו הלימודית, ועל מסגרות המאפשרות יישום של ערכים הומניסטיים ודמוקרטיים. לשם כך פותח בבית הספר אביחיל "מרחב למידה פעיל" הכולל מפגשי שיח, הרצאות, שימוש במחשבים וסדנאות יצירה בקבוצות גיל שונות ( מרחיים, ציפי ).

המחקר המוצג במאמר זה נעזר בגישה התיאורית-פרשנית (descriptive-interpretive) כדי לבחון את פעולתם של שישה מורים למדעים, המלמדים בחטיבות ביניים ובבתי ספר תיכוניים, שהצהירו כי הם משתמשים בטכנולוגיות מתקדמות ככלי הוראה. מטרת המחקר הייתה לבחון אם קיימת התאמה בין תפיסות המורים את תפקידם לבין אסטרטגיות ההוראה שהם נוקטים במסגרת השילוב של טכנולוגיות מידע ותקשורת (טמ"ת) בשיעוריהם ( נסים, יעל, מירי, ברק, דני, בן-צבי).

חוקרים הכניסו מחשבים עם משחקים פופולריים ל-900 כיתות בבתי ספר יסודי בארה"ב. מהשוואה בין תלמידים בכיתות אחרות עולה כי אלו ששיחקו במחשב באופן קבוע השיגו תוצאות טובות יותר במבחנים בחשבון, שפה ומדעים. "בעזרת המחשב ניתן להגיע לגירוי החלק היצירתי והאינטלקטואלי במוח , אומרים המומחים (נטעלי גבירץ) .

המחקר מתמקד בהטמעת מערכת מקוונת לניהול למידה במוסדות חינוך בהתאם לגישת החדשנות הכוללת. המחקר המתואר בחן את הטמעתה של מערכת משו"ב (מידיות, שקיפות, ובקרה) בעשרה בתי ספר על-יסודיים שש-שנתיים. לשם כך נבדקה מידת האינטראקטיביות בין עובדי ההוראה, התלמידים והוריהם. כל בתי הספר החלו להשתמש במערכת משו"ב בשנת תשס"ז, ונעזרו בה ברציפות במשך שלוש שנים עוקבות (בלאו, אינה, מירה, המאירי ).

מניתוח הכתבה בעיתון "הארץ" על הטאבלטים של ילדי כיתה ז' בבת ים ניתן להסיק כמה תובנות ומסקנות. המורים, אמנם עושים את מלאכתם נאמנה אבל אין שום קשר בין המדיה החדשה ( ספרי לימוד דיגיטאליים מאוחסנים בטאבלטים) לבין שיטות ההוראה שנותרו כפי שהיו. שילוב אמצעי מדיה חדשניים ללא כל שינוי מקביל בדרכי הוראה ובאסטרטגיות הפעלה דידקטיות מוביל למצב דיכוטמי בכיתה : מצד אחד התלמידים המחפשים אפשרויות פעולה ולא יכולים להישאר פסיביים ומצד שני המורה שעדיין נותר במוקד הפעולה של הוראה פרונטלית.

במסגרת התכנית הלאומית לתקשוב מערכת החינוך בישראל החלה הטמעה רחבת היקף של טכנולוגיות למידה . בתהליך זה מותקנים בחלק מהכיתות בבתי הספר היסודיים והעל-יסודיים לוחות אינטראקטיביים והן הופכות ל"כיתות חכמות". מאמר זה סוקר גישות תאורטיות ומחקרים אמפיריים במטרה לבחון האם הטמעתו של לוח אינטראקטיבי (לו"א) יש בה כדי לחזק את ההוראה הפרונטאלית או למנף לשינויים פדגוגיים ובכך לחולל 'מהפכה' שקטה בבתי הספר. שלושה ממאפייני הלוח יכולים להפוך טכנולוגיה זו לתשתית הפדגוגיה הקונסטרוקטיביסטית ( אינה בלאו).