ניהול וסביבות למידה

בהרצאתה בכינוס מיט"ל 2012 חושפת ד"ר תמי זייפרט מסמינר הקיבוצים טפח מדגמי ההוראה המתוקשבים והחדשנות הפדגוגית המיושמים בתהליכי ההוראה והלמידה של פרחי ההוראה במכללה חדשנית ופורצת דרך להכשרת מורים. בהרצאה מתוארים סביבות הלמידה המתוקשבות השיתופיות בקורסים שלומדים פרחי ההוראה בסמינר הקיבוצים. בין הנושאים שעוסקים הקורסים המתוקשבים : חקרשת, בלוגים ופורומים, למידה שיתופית – וויקי, גוגל דוקס, יוטיוב, חינוך לאזרחות דיגיטלית (Digital Citizenship), תכנון יחידת הוראה מתוקשבת ( תמי זייפרט).

מטרת המחקר : לבחון באיזו מידה הלו"א אורג את התהליך ההוראתי-לימודי הישן עם החדש. שיטת המחקר : חקר מקרה- גישת מחקר איכותנית. 16 מורות בבי"ס יסודי ממלכתי (כיתות א-ו) במרכז הארץ, המשלב את הלו"א כ – 3 שנים. ממצאים ראשונים מצביעים על שביעות רצון כללית של מורות מהלו"א כעזר הוראתי בסביבה המסורתית (עולם ישן). תורם להעצמת המורה ופתוח מיומנויות תקשוביות (עולם חדש). בכך שהוא משפר ומגוון תהליכי הוראה למידה מחד ועוזר להעלות קשב, התעניינות והשתתפות התלמידים מאידך ( גילה קורץ, אתי כוכבי, קרן דוד) .

רותי סלומון מתייחסת בבלוג שלה לאפשרויות השימוש של מורים בבתי ספר תיכוניים בסביבות למידה מתוקשבות ופלטפורמות לניהול הלמידה המתוקשבת כגון מוודל. לאור אילוצים שונים של המורים בבי"ס התיכון המתמקדים בבחינות הבגרות כותבת רותי סלומון : ." והיום אני יודעת לגשת בצורה נכונה גם למורי התיכון ולהסביר להם למה כדאי גם להם לאמץ את ה-Moodle כמערכת ניהול הוראה ולמידה" .

אחרי המהפכה בחינוך שמערכת החינוך בפינלנד חוללה בעשור האחרון הם מתחילים שם במהפכה חדשה של עיצוב סביבות הלמידה בבתי הספר באופן שונה . כלומר העיצוב החדש של בתי הספר בפינלנד נועד לבנות בתי ספר שאינם בהכרח מבנים קודרים וסטנדרטיים הדומים לעידן המהפכה התעשייתית . הדגש בבניית בתי ספר חדשים בפינלנד הוא לא רק אסתטי אלא גם נועד ליצור מרחבי למידה נעימים יותר עם זרימה טובה יותר של כיתות וחללים ועם מרחבי עיון שקטים ונוחים למורים .

המרצה והמורה Richard Rose הוא גם מרצה במכללה בארה"ב שם הוא מלמד בסביבות למידה מקוונות והוא מלמד גם כמה שנים בביה"ס תיכון בארה"ב. במאמרון מעניין שלו הוא מונה כמה וכמה תובנות חשובות למורים ומרצים המתמודדים עם למידה והוראה מקוונים. לדעתו, יש פער קוגניטיבי ורגשי בין הוראה פנים אל פנים והוראה מקוונת ועל המורים/מרצים להכיר בפערים אלו. המורה המקוון אינו יכול לצפות לשליטה מלאה בכיתה ועליו להשתחרר מהתפיסה שהכול נמצא בשליטה (Lose Complete Control ).

לעתים אנו רואים יוזמות ברוכות של מורים בארץ הפועלים לגיוון דרכי ההוראה והלמידה תוך שימוש ביישומים דיגיטליים חדשניים ומתקדמים. כך לדוגמא, המורה לאזרחות שי גלבוע כותב על התנסות אחרת בהוראת אזרחות. התלמידים נשלחו להכין פוסטר דינמי (שמהר מאוד זכה בכיתה לכינוי "גלוגית") שיציג את דרכי הביטוי של הפלורליזם במדינה. לצורך כך הוא השתמש באתר גלוגסטר Glogster והכין עבור התלמידים סרטון הדרכה קצר בן חמש דקות ובו הכרות עם העבודה באתר. ( שי גלבוע ).

התפתחויות במדיניות האמריקאית, וההתפתחות המחקרית והמקצועית לקידום למידה חברתית ורגשית בבתי ספר נעזרות בעבודה המבוצעת על ידי ה-Collaborative for Academic, Social, and Emotional Learning (CASEL), בעידוד הזרז הפופולרי והפוליטי של עבודת הפסיכולוג דניאל גולמן (Daniel Goleman) בתחום של אינטליגנציה רגשית. בהתבסס על מחקרים וניסוחים של ה-CASEL לגבי ההשלכות של אינטליגנציה רגשית עבור בתי ספר, מאמר זה מגדיר 'למידה חברתית ורגשית' כחלק מפיתוח האופי ונעזר במחקרים אמפיריים של יישומים מוצלחים כדי להתוות עקרונות של התערבות יעילה ( Elias, M.J., & Moceri, D.C).

סקירת ביקורת על ספר חדש על פלטפורמות למידה מקוונות בעריכת Chris Dede and John Richards. במוקד אסופת המאמרים בספר חשוב עומדת התפיסה החדשנית של (Digital Teaching Platforms (DTPs כסביבה פעילה לשירות המורים והלומדים בכיתה. המאמרים בחלק השני הם החשובים ביותר והם מציגים גישות שונים מבחינת הפדגוגיה ודרכי ההוראה באמצעות יישום הDTP- בכיתה.

ג'יי הורוויץ מביא בבלוג שלו את עיקרי דבריו של ויל ריצ'רדסון , ממובילי החשיבה בתקשוב החינוך בארה"ב ובעולם. ריצ'רדסון כותב על שלוש מילים נפוצות שהדהדו באולמות הכנס: Personalizing (התאמה אישית), Flipped (הפיכה, במשמעות של הפיכת הכיתה), ו-Engagement (כאן התרגום בעייתי יותר; הכוונה למעורבות משמעותית, אפילו רגשית, בלמידה). בהמשך, ריצ'רדסון מסביר שעל אף העובדה שלכאורה יש הסכמה כללית על כך שלמונחים האלה חשיבות גדולה בחינוך, לא כולם מבינים אותם באותה צורה. בעצם, יתכן שקיים אי-הסכמה יסודות.

החינוך המקוון שם יותר ויותר דגש על שיטות למידה שיתופיות. למרות היתרונות הפדגוגיים של למידה שיתופית, לומדים מקוונים עשויים לתפוס פעילויות למידה שיתופיות כהתנסויות מתסכלות. המטרה של מחקר זה היא לאפיין את תחושות התסכול כרגש שלילי בקרב לומדים מקוונים העוסקים בהתנסויות מקוונות של למידה שיתופית מבוססת מחשב (CSCL – computer-supported collaborative learning), ויתרה מזאת, לזהות את המקורות שאליהם משייכים הלומדים את תסכוליהם. המחקר נערך על קבוצה של ארבעים סטודנטים הרשומים בתכנית לתואר שני בלמידה מתוקשבת (e-learning) בקמפוס הווירטואלי של האוניברסיטה הפתוחה של קטלוניה (UOC – Universitat Oberta de Catalunya), והתנהל בסמסטר השני של שנת הלימודים האקדמית 2011-2010 ( Capdeferro, N., & Romero, M).

מטרתו של הספר הנוכחי , שנכתב ע"ד ד"ר גילה קורץ ופרופסור דוד חן , היא לתת בידי המורה "ארגז כלים" שיחזק את יכולותיו המקצועיות בעידן זה של אי-ודאות. העצמת המורים באמצעות העמקת המיומנות שלהם בטכנולוגיות תקשוב תאפשר להם ליצור שפה משותפת עם הכלים המתוקשבים המעשיים. הכלים המפורטים ב"ארגז" התקשוב שבספר זה נועדו להעביר ידע פרקטי למורה וכל זאת באופן אישי או באופן קבוצתי-קהילתי.

נכון כי חיפוש בטקסטים הוא דבר חשוב אבל התופעה הנצחית של "תמונה אחת שווה אלף מילים" קיימת גם בעידן מנועי החיפוש והיא הולכת ומתגברת משעה לשעה. מבין סוגי המדיה השונים אינטרנט ( כגון טקסט, תמונות או וידאו) הגידול של התמונות /צילומים הוא המהיר ביותר . עפ"י אמדנים שונים יש כיום כ10 מיליארד תמונות ברשת האינטרנט. הסקירה נחלקת לשניים : א.מנועי חיפוש ושיטות חיפוש לאיתור תמונות ב. מאגרי תמונות, כלומר האתרים שבהם לכל תמונה או צילום יש מזהה דיגיטאלי קבוע ( עמי סלנט).

סקירה מועילה של תוכנות מדף בארה"ב ליצירת מערכי למידה מקוונים ושיעורים מקוונים. השימוש בתוכנות מדף מקצועיות להפקת שיעורים מתוקשבים הולך וגדל בארה"ב כי תוכנות אלו מאפשרות סוג של אינטראקציה בין הלומד והתכנים שפלטפורמות הלמידה המתוקשבות כגון "היי-לרן" ומוודל אינן מאפשרות תמיד. כותבת הסקירה ממליצה במיוחד שתי תוכנות מעולות להפקת שיעורים מקוונים: Storyline, ZebraZapps. יצויין כי תוכנת Storyline היא נגזרת של תוכנת הפקת המולטימדיה המעולה Articulate.

מחקר זה מציע תובנות לגבי תהליך ההתחדשות ומניעת שחיקה בקרב מנהלים של בתי ספר במאה ה-21. מאמר זה מתמקד באופן שבו 25 מנהלים תמכו בהתחדשות שלהם ובכמיהה שלהם להשתלב בפרקטיקה רפלקטיבית עם עמיתיהם כתמיכה בהתחדשות, בצמיחה ובלמידה שלהם(Drago-Severson, E., 2012).

מאמר זה מתייחס לשמונה גורמים שיש לבחון בעת הערכת למידה מקוונת. גורמים אלה יסייעו לקבוע האם כדאי לארגונכם להקדיש זמן ומאמץ לתכנית (Yacovelli, Steve, 2012).

מאמר זה חוקר כיצד סטודנטים הלומדים במוסדות להשכלה הגבוהה משתתפים בסמינרים מקוונים ומדוע הם משתתפים בדרכים מסוימות(Hrastinski, S., & Jaldemark, J., 2012).

המאמר מציע תובנות ממחקרים לגבי החשיבות של מעורבות ההורים בפיתוח האוריינות ובהצלחה של ילדיהם בבית הספר (Elish-Piper, Laurie, Almburg, Anne T., Di Domenico, Paula, Henry, Michael P., Morley, Samantha, Sokolinski, Susan, 2012).

הבלוג, שהינו יישום טכנולוגיות Web 2.0, מזמן ללומדים מעורבות בלמידה, העצמה תוך מקום להשמעת הקול האישי, מזמן למידת עמיתים, פיתוח חשיבה ביקורתית רפלקטיבית ומעודד כתיבה (קורץ וחן, 2012). מטרת המחקר : לבחון ייצוגי נטיות חשיבה בבלוג למידה, כלומר: האם ניתן למצוא בבלוגים עדויות לתכונות קוגניטיביות המייצגות נטיות חשיבה כגון: נטייה למטא-קוגניציה, נטייה לסקרנות אינטלקטואלית, נטייה לרוחב אופקים והרפתקנות וכדומה ( אלה פלג) .

אחת מסביבות הלמידה המתוקשבות שזכתה לעניין רב ולשבחים בכינוס ISTE האחרון בסאן דייגו בארה"ב ( יוני 2012 ) היא סביבה מתוקשבת ללמידה שיתופית בשם Collaborize Classroom. המערכת המתוקשבת נועדה לפרוץ מבחינה פדגוגית את גבולות הכיתה ע"י יצירת למידה שיתופית מקוונת, מעורבות התלמידים בפעילויות מתוקשבות , מטלות מקוונות , חקר שיתופי של מקורות מידע ועוד פעילויות מקוונות משותפות . על פי עדויות מורים ומנהלים בבתי ספר בארה"ב מערכת Collaborize Classroom מצליחה לייצור מעורבות עמוקה יותר של התלמידים בבתי הספר התיכוניים בהשוואה לפלטפורמות מתוקשבות אחרות.

סקירה מקיפה על תפקידי מידען/מידענית מרכז המשאבים בביה"ס תיכון. הסקירה מתארת את המאפיינים של תפקיד מידען/מידענית מרכז המשאבים הבית ספרי כפי שהתגבשו בשנים האחרונות בארה"ב ובקנדה . מתוך הסקירה ניתן לגזור את מאפייני תפקיד מידען/מידענית מרכז המשאבים כפי שרצוי לעצב כיום בבתי ספר תיכוניים בישראל ( עמי סלנט , דזירה פז) .