ניהול וסביבות למידה

נכון כי חיפוש בטקסטים הוא דבר חשוב אבל התופעה הנצחית של "תמונה אחת שווה אלף מילים" קיימת גם בעידן מנועי החיפוש והיא הולכת ומתגברת משעה לשעה. מבין סוגי המדיה השונים אינטרנט ( כגון טקסט, תמונות או וידאו) הגידול של התמונות /צילומים הוא המהיר ביותר . עפ"י אמדנים שונים יש כיום כ10 מיליארד תמונות ברשת האינטרנט. הסקירה נחלקת לשניים : א.מנועי חיפוש ושיטות חיפוש לאיתור תמונות ב. מאגרי תמונות, כלומר האתרים שבהם לכל תמונה או צילום יש מזהה דיגיטאלי קבוע ( עמי סלנט).

סקירה מועילה של תוכנות מדף בארה"ב ליצירת מערכי למידה מקוונים ושיעורים מקוונים. השימוש בתוכנות מדף מקצועיות להפקת שיעורים מתוקשבים הולך וגדל בארה"ב כי תוכנות אלו מאפשרות סוג של אינטראקציה בין הלומד והתכנים שפלטפורמות הלמידה המתוקשבות כגון "היי-לרן" ומוודל אינן מאפשרות תמיד. כותבת הסקירה ממליצה במיוחד שתי תוכנות מעולות להפקת שיעורים מקוונים: Storyline, ZebraZapps. יצויין כי תוכנת Storyline היא נגזרת של תוכנת הפקת המולטימדיה המעולה Articulate.

מחקר זה מציע תובנות לגבי תהליך ההתחדשות ומניעת שחיקה בקרב מנהלים של בתי ספר במאה ה-21. מאמר זה מתמקד באופן שבו 25 מנהלים תמכו בהתחדשות שלהם ובכמיהה שלהם להשתלב בפרקטיקה רפלקטיבית עם עמיתיהם כתמיכה בהתחדשות, בצמיחה ובלמידה שלהם(Drago-Severson, E., 2012).

מאמר זה מתייחס לשמונה גורמים שיש לבחון בעת הערכת למידה מקוונת. גורמים אלה יסייעו לקבוע האם כדאי לארגונכם להקדיש זמן ומאמץ לתכנית (Yacovelli, Steve, 2012).

מאמר זה חוקר כיצד סטודנטים הלומדים במוסדות להשכלה הגבוהה משתתפים בסמינרים מקוונים ומדוע הם משתתפים בדרכים מסוימות(Hrastinski, S., & Jaldemark, J., 2012).

המאמר מציע תובנות ממחקרים לגבי החשיבות של מעורבות ההורים בפיתוח האוריינות ובהצלחה של ילדיהם בבית הספר (Elish-Piper, Laurie, Almburg, Anne T., Di Domenico, Paula, Henry, Michael P., Morley, Samantha, Sokolinski, Susan, 2012).

הבלוג, שהינו יישום טכנולוגיות Web 2.0, מזמן ללומדים מעורבות בלמידה, העצמה תוך מקום להשמעת הקול האישי, מזמן למידת עמיתים, פיתוח חשיבה ביקורתית רפלקטיבית ומעודד כתיבה (קורץ וחן, 2012). מטרת המחקר : לבחון ייצוגי נטיות חשיבה בבלוג למידה, כלומר: האם ניתן למצוא בבלוגים עדויות לתכונות קוגניטיביות המייצגות נטיות חשיבה כגון: נטייה למטא-קוגניציה, נטייה לסקרנות אינטלקטואלית, נטייה לרוחב אופקים והרפתקנות וכדומה ( אלה פלג) .

אחת מסביבות הלמידה המתוקשבות שזכתה לעניין רב ולשבחים בכינוס ISTE האחרון בסאן דייגו בארה"ב ( יוני 2012 ) היא סביבה מתוקשבת ללמידה שיתופית בשם Collaborize Classroom. המערכת המתוקשבת נועדה לפרוץ מבחינה פדגוגית את גבולות הכיתה ע"י יצירת למידה שיתופית מקוונת, מעורבות התלמידים בפעילויות מתוקשבות , מטלות מקוונות , חקר שיתופי של מקורות מידע ועוד פעילויות מקוונות משותפות . על פי עדויות מורים ומנהלים בבתי ספר בארה"ב מערכת Collaborize Classroom מצליחה לייצור מעורבות עמוקה יותר של התלמידים בבתי הספר התיכוניים בהשוואה לפלטפורמות מתוקשבות אחרות.

סקירה מקיפה על תפקידי מידען/מידענית מרכז המשאבים בביה"ס תיכון. הסקירה מתארת את המאפיינים של תפקיד מידען/מידענית מרכז המשאבים הבית ספרי כפי שהתגבשו בשנים האחרונות בארה"ב ובקנדה . מתוך הסקירה ניתן לגזור את מאפייני תפקיד מידען/מידענית מרכז המשאבים כפי שרצוי לעצב כיום בבתי ספר תיכוניים בישראל ( עמי סלנט , דזירה פז) .

בספטמבר 2012 , עפ"י עיתון "הארץ", ישיק משרד החינוך את המיזם החדש של תיכון וירטואלי שהרעיון מאחוריו פשוט למדי: תלמידים מבתי ספר בכל רחבי הארץ ישבו מול מחשב במוסד החינוכי וילמדו במקביל בשיעור וירטואלי בקבוצות של כ-20 תלמידים, כ-4-3 שעות שבועיות. מספר דומה יילמד בתגבור באמצעות חונכים וירטואליים – שהם סטודנטים מצטיינים – בשעות אחר הצהריים. הצורך בפתיחת כיתות תקניות מרוכזות, כך מקווים, ייעלם.

בתי ספר בכל רחבי העולם מתחילים להנהיג את רעיון "יום החדשנות" בעקבות מדיניות חברת גוגל של 20/80 בו מאפשרים ביום בשבוע לעובדים/תלמידים לפתח ולעבוד על הרעיונות שלהם… כותב יעקב הכט : "הייתי מוסיף את הרעיון לקיים יום חדשנות שבועי למורים, מנהלים, מפקחים ומנהיגות חינוכית כולה..יום בו לא עסוקים במה במחייב השותף… אלה במה שכל אחד בוחר לפתח…ואני בטוח שאז נראה את השינוי שכולנו מצפים לו.".( יעקב הכט). .

המאמר דן בשלושה אופני תגובה לשינוי הפדגוגי-טכנולוגי הנדרש בעשייה החינוכית של המורה, כדי ליישם פדגוגיה מיטבית בבית הספר המקוון במאה ה- 21. עד לפני זמן לא רב, הטכנופוביה (פוביה= פחד/רתיעה לא רציונאליים), הייתה מחסה לגיטימי ומקובל ציבורית מפני מעורבות אקטיבית בשינוי ההכרחי המיוחל. תפיסת הטכנופוביה גורסת, שמורה לוקה בנכות תפיסתית-טכנולוגית פרמננטית, ואינו מסוגל לשלב לבדו בעצמו את הטכנולוגיה בפעילות חינוכית. כיום, לאחר שהמורים כבר משתמשים בטכנולוגיה זו לצרכיהם, קיימת נטיה הפוכה – המכונה טכנומניה ( מניה = פעילות יתר לא מידתית), שימוש בטכנולוגיה כ"חזות הכל", המביאה לשילוב מופרז ולא מידתי בפעילויות לימודיות. כך או כך, השינוי הפדגוגי המיוחל איננו מושג ( אברום רותם , עידית אבני) .

אם אתם מתכננים בעתיד כמורים או מרצים להעביר קורסים מתוקשבים בעולם ומחפשים כלים מתוקשבים יעילים , אז כדאי , לדעת סטיפן דוואנס ( מבכירי מומחי התקשוב בעולם) לעשות שימוש בפלטפורמה הנקראת LearnItLiveהמציעה מערכת משולבת של כלים באנגלית להעברה יעילה של למידה מרחוק. מערכת הניהול של LearnItLive מאפשרת , שיווק , הפצה ורישום לקורסים המתוקשבים כולל מודל לצבירת הכנסות , כלומר לחיוב כספי של אותם לומדים בעולם המבקשים להירשם לקורס המקוון שלכם ( Stephen Downes).

נכון לשנת 2012 המאמץ העיקרי של ריכוז חומרי הוראה מתוקשבים באינטרנט נעשה ע"י משרד החינוך, או"ח וע"י מינהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך. במסגרת התכנית הלאומית – "התאמת מערכת החינוך למאה ה-21" הוקם פורטל תוכן חינוכי שמטרתו להנגיש לכלל הציבור, ולמורים בפרט את מגוון התכנים הדיגיטליים הקיימים בהתאמה לתכניות הלימודים. בסקירה מתוארת פעילות נמרצת של גורמי תוכן אחרים לצד משרד החינוך וגם המאפיינים של כמה מאגרי משאבים יישוביים וכיתתיים ( עמי סלנט ) .

המורה המתוקשב אביב צמח המלמד בצפון הארץ מדווח על הניסיון שלו בהעברת שיעורים סינכרוניים באינטרנט לכיתות שהוא מלמד בביה"ס . כותב אביב צמח : "במהלך שנת הלימודים הנוכחית קיימתי עם תלמידי מספר שיעורים סינכרוניים במערכת anymeeting.מדובר היה הן בשיעורי תרגול והן בשיעורי הקניה, אשר עסקו בחומר לימודי באזרחות, וגם במיומנויות טכנולוגיות, כמו חיפוש ברשת." היתרונות המרכזיים של הכלי הם פשטות תפעול ושימוש, חינמיות, והיעדר צורך בהתקנות מיוחדות. אחת הסיבות הנוספות בעטיה בחרתי להשתמש בכלי זה היא שתלמידים המעוניינים ליצור מפגשים במערכת עם חברי קבוצה או כיתה – יכולים לפעול בה גם כמנהלי שיעור, ובכך לשכפל את המודל הסינכרוני."

סקירת ביקורת אודות ספר חדש העוסק בכל המכלול של איכות והבטחת איכות במסלולי הלמידה מרחוק ולמידה מקוונת ברחבי העולם . המאמרים בספר בוחנים את מסלולי הלמידה מרחוק במדינות שונות בעולם תוך ניסיון לראות אם חלו שיפורים מבחינת המדיניות לגבי הבטחת איכות והקפדה על איכות הקורסים המתוקשבים . למרכיב התרבותי יש השפעה על דרך העברת הקורסים המתוקשבים במדינות שונות בעולם ולכן קשה לזהות את התגבשותם של קריטריונים אחידים להבטחת איכות בלמידה מקוונת . ניתן לראות דגשים שונים של הבטחת איכות בקורסים מתוקשבים במדינות שונות כאשר המאפיין העיקרי הוא דגש רב יותר כיום ללמידה המקוונת המתמקדת בלומד מבחינת דרכי הוראה (learner-centered focus ) ולא רק בחומרי הלמידה כפי שהיה בעבר ( Kay Shattuck) .

בחוזר מנכ"ל של משרד החינוך, קיים נוהל איסור חשיפה לפרסומות מסחריות לתלמידים בגבולות בית הספר. אך העידן בו ניתן להתוות חוצץ ברור ומובחן בין העולם "האמתי", בו ישנן פרסומות מסחריות, לבין בועה חינוכית שוויונית, שניתן באמצעות בקרה הולמת לשלוט בכך – היה ואיננו עוד. למעשה, בעידן הדיגיטאלי בכלל ובמרחב המקוון בפרט, אין כל אפשרות מעשית לשים גבולות ברורים כפי שנהוג אולי לחשוב, בין שירותים נטולי פרסומות לבין שירותים עם פרסומות מסחריות שאינן מאושרות, והאפשרות המעשית היחידה היא, להתמקד בחינוך התלמידים לצריכה ביקורתית של מידע בכלל, ופרסומות מסחריות בפרט, כחלק ממיומנויות המאה ה-21 של האזרח הדיגיטאלי ( אברום רותם ועידית אבני ).

מאמר זה מדווח על תוצאות ממחקר הבוחן את היחס בין למידה גמישה ואסטרטגיות של למידה עצמית. הממצאים מראים את התוצאות החיוביות של למידה גמישה ושלושת גורמיה, ניהול זמן, קשר עם המורה, ותוכן, על אסטרטגיות של למידה עצמית (קוגניטיבית, מטא-קוגניטיבית, ומבוססת משאבים). קבוצות עם גמישות גבוהה בלמידה מציינות שהן עושות שימוש רב יותר באסטרטגיות למידה מאשר קבוצות עם גמישות נמוכה.

הפוטנציאל של שילוב רשתות חברתיות באינטרנט כחלק מתהליך הלמידה המתוקשב הוא רב והמחקר הנוכחי תורם לגוף הידע המתגבש בנושא ממצאים אמפיריים נוספים. המחקר נערך בקורס מתוקשב בו למדו הסטודנטים באמצעות רשת חברתית מתוקשבת המבוססת על מערכת ELGG ( רשת שלובים מבוססת גם על פלטפורמה זו). הממצאים מוכיחים כי הלומדים בקורס המתוקשב נהנו מאד משיטת הלמידה המבוססת על מרכיבי רשת חברתית וגילו מעורבות רבה בתהליך הלמידה המתוקשב. עם זאת , נמצא במחקר כי השימוש ברשת חברתית בקורס המתוקשב לא הניע את הסטודנטים לפרוץ מעבר לגבולות חומרי הקורס וליצור שיתופי פעולה בין הלומדים ( Veletsianos, G., & Navarrete, C) .

המחקר המדווח במאמר זה הוא מחקר המשך השוואתי למחקר המכונה SITESm2. המחקר הנוכחי התמקד באפיון כמותי של יזמות פדגוגיות משולבות .(Kozma, 2003) תקשוב בכל הנוגע לרמות החדשנות שלהן בסביבה החברתית הבית-ספרית, בזיהוי משתנים בית-ספריים מערכתיים המעורבים ביזמות אלה ובניתוח הקשרים ביניהם. במחקר הנוכחי נבחנו 174 יזמות פדגוגיות חדשניות המשלבות ( אלונה פורקוש ברוך, דוד מיודוסר ורפי נחמיאס ).