קליטת מורים מתחילים
מיון:
נמצאו 32 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • סיכום

    מהם המאפיינים הבית ספריים שתורמים לקליטתם ולשימורם של מורים מתחילים במערכת, ומהם הגורמים שמעכבים קליטה זו? מחקר בקרב 2,710 מורים מתחילים שהתמחו בבתי ספר בין 2016 ל-2018 משרטט מודל קליטה יעיל המסייע להשתלבות המורה המתחיל בבית הספר, תורם לשביעות רצונו ומגדיל את סיכויי הישארותו במערכת החינוך. המודל מצביע על שלושה מנגנוני תמיכה מרכזיים: ארגוניים, מקצועיים ורגשיים, המופעלים על ידי המנהל, ההנהלה, המורים העמיתים והמורה החונך. מודל זה עשוי לסייע למורים חדשים לשפר את מעמדם בבית הספר ולפתח שייכות לארגון, וכך להגביר את המוטיבציה שלהם להישאר במקצוע.

  • תקציר

    בבתי ספר ובמחוזות לימוד רבים תהליכי קליטה וליווי של מורים מתחילים נעשים ללא משנה סדורה ובלי חשיבה אסטרטגית. רוב המורים שנכנסים כיום למערכת החינוך הם בני דור המילניום, והדרך להמריץ אותם, ולהפוך אותם למנהיגי בית ספר בעתיד, היא ייחודית. עם כניסתם לתפקיד, על מנהלי בית הספר למצוא את הדרכים למלא את צורכיהם, לטפחם ולקדמם. לשם כך, ג'ניפר אברמס, יועצת חינוכית וחוקרת מנהיגות, מציעה שש אסטרטגיות מיטביות לגיוס, קליטה וליווי של מורים מתחילים.

  • תקציר

    על רקע ראיונות עומק שערכה עם מורים שנשרו ממקצוע ההוראה, מציגה ג'יימי בונאטו, מורה למתמטיקה בעלת ניסיון של 18 שנים ובעלת תואר שלישי בחינוך עם התמחות במנהיגות חינוכית, שבע פעולות פרקטיות בהן בתי ספר, מנהלים ומפקחים יכולים לנקוט על מנת להשאיר את המורים במערכת.

  • תקציר

    האם החונכות למורים מתחילים מסייעת להם לאורך זמן? מחקרים רבים מצביעים כי התשובה על כך חיובית. החונכות האינטנסיבית קידמה הוראה יעילה בכיתות, שבמסגרתה הועברו תכנים רבי ערך והוגברו המעורבות והמוטיבציה של התלמידים.

  • תקציר

    מחקר זה ניתח את התמודדותן של 47 מורות ישראליות, בנות 24 עד 30, בשנתן הראשונה בתפקיד באמצעות כתיבת משוב, השתתפות בפורום מקוון ורישום עצות שנתנו עמיתיהם המנוסים. הוצעו שלוש שיטות עבור מורות חדשות להחזיק מעמד ולהצליח בתפקידן החדש: 1) טיפוח תקשורת בין-אישית חיובית עם תלמידים, הורים ומורים. 2) קבלת ייעוץ, תמיכה וביקורת. 3) פיתוח אישי ובניית חזון חינוכי.

  • סיכום

    החוקרים מציגים במאמר תוצאות מחקר שבחן קשרים בין השתתפות בתוכנית אוניברסיטאית / מכללתית לקליטת מורים מתחילים לבין הביצוע וההתמדה שלהם במקצוע.

  • תקציר

    המטרה של מחקר זה הייתה לחקור את אתגריהם המקצועיים ודאגותיהם של שלושים מורים בקריירה שנייה המשתתפים בתכנית קליטה מואצת חלופית במהלך שנת ההוראה הראשונה שלהם. בנוסף, המחקר חקר את הפרספקטיבות של המורים ביחס לתמיכה המוסדית שסופקה להם. המקור העיקרי לנתונים היה דיוני חקר מקרה מקוונים ויומנים רפלקטיביים שנותחו באופן איכותני באמצעות ניתוח תוכן. התוצאות מציעות שהאתגרים והדאגות של מורים בקריירה שנייה, שהוכשרו בתכנית מואצת, אינם שונים במהותם ממורים מתחילים שהוכשרו בתכניות מסורתיות. למרות שמורים בקריירה שנייה נכנסו למקצוע עם ניסיון חיים ועבודה נרחב, נראה כי הם תופסים את אותו חוסר התאמה שנחווה על ידי מורים אחרים בשנת ההוראה הראשונה שלהם, בין מה שהם ציפו לבין מה שהם נתקלו בו בפועל (Haim, Orly; Amdur, Lisa, 2016).

  • סיכום

    התוכנית למצוינות בהוראה בישראל שואפת להכשיר מורים מצוינים שיהיו גם סוכני שינוי במערכת החינוך. הקשר המחקר הוא תוכניות למצוינים באחת מהמכללות להכשרת מורים בארץ. המחקר נעשה בפרדיגמה איכותנית והתמקד ב-21 סטודנטים ומורים מתחילים שהשתתפו בתוכנית. נמצא פער במעבר מההכשרה לכיתה, מהעולם האקדמי למקום העבודה, בין הציפיות והתקוות לבין מה שקורה בפועל בעבודה היומיומית בכיתה ובבית הספר. בעוד הסטודנטים שלמדו במסלול המצטיינים הציגו חזון פרופסיונלי של השפעה והכנסת שינוי בבית ספר ובכלל במערכת החינוך הישראלית, בוגרי התוכנית, העובדים כבר כמורים, דיווחו על העדר עניין והעדר יכולת לעשות זאת, ועל הסתגלות לעבודה בגבולות ובאילוצי בית הספר (Shayshon, B., & Popper-Giveon, A).

  • תקציר

    מאמר זה מדווח על ממצאים ממחקר של 14 מורים מתחילים בשנת ההוראה הראשונה שלהם בבתי ספר יסודיים. בסיום השנה הראשונה, מחצית מהם שקלו מחדש את מחויבותם ארוכת הטווח להוראה. המחקר מצא שהמורים המתחילים שקלו לעזוב משום שהם נאבקו להיות המורים אשר חזו שיהיו. סיבה אחת לכך הייתה העדר התאמה בין התמיכות שהוצעו להם, לבין מה שדימו בנפשם לגבי הוראה טובה (Adoniou, Misty, 2016).

  • לינק

    פרופ' דיאן רביץ' מדווחת בבלוג שלה על סיפורו של אד בולנד אשר סוקר לאחרונה בכתבה בעיתון "ניו יורק טיימס". בולנד צפה בסרטים בהם מורה חכם ואכפתי הציל את חייהם של תלמידים לא-ממושמעים רק בכוח האישיות. הוא עזב את עבודתו, כדי ללמד, לא הצליח להשתלט על כיתתו, רשם הערות, ופרש בסוף השנה כשהוא מרגיש מובס. הוא כתב ספר אודות שנת ההוראה שלו. רביץ' שואלת מה ניתן, אם כן, ללמוד מכך? לדבריה, לא קל ללמד. מורים אינם יכולים "להציל חיים" בשנתם הראשונה. לפני כניסתך לכיתה, היה מוכן היטב. דע את תחום הדעת שלך. למד כיצד לנהל כיתה. הקדש סמסטר או שנה כסטודנט להוראה, בליווי של מורה חונך. הוראה היא מקצוע לא בילוי, ולא לחובבנים (Diane Ravitch).

  • תקציר

    המטרה של מאמר זה הייתה להטיל אור על הסוגיות הבעייתיות הקשורות לאלמנט המעשי בהכשרת מורים לגיל הרך. המחברים ניגשים לשאלות אלה בעיקר דרך בחינה ופירוש של חלק זה בהכשרה האקדמית של גננות בפינלנד. לאחר מכן, הם מרחיבים את הניתוח שלהם כך שיכלול סוגיות רחבות יותר של מחויבות לעבודה ואת התפקיד של תכניות חונכות בקרב הגננות החדשות שהוכשרו ( Onnismaa, Eeva-Leena; Tahkokallio, Leena; Kalliala, Marjatta, 2015).

  • סיכום

    כדי שמורים מתחילים יתמידו בהוראה על שלב הקליטה להיות מספק מבחינה אישית ומקצועית, לכלול למידה מקצועית ממוקדת (Corbell et al., 2015), ולהציע תמיכה של מורים חונכים (Huling et al., 2012). כדי שתוכניות הקליטה תהיינה אפקטיביות עליהן להיות מובנות, כוללניות ותחת מעקב מתמיד. חונכים ומורים עמיתים הם תורמים מרכזיים בסיוע למתכשרים ולמורים מתחילים לבנות בטחון עצמי באמצעות תצפיות ומשוב מתמידים. עם זאת, תוכניות קליטה וחונכות עלולות להיות חסרות ערך משמעותי אם הן לא נבנות בגישה נכונה. המטרה המרכזית של המחקר המוצג במאמר זה הייתה לבחון תפיסות של מורים מתחילים (91 מורים מתחילים) בדבר שלב הקליטה למקצוע שהם חוו (Kidd, L., Brown, N., & Fitzallen, N).

  • לינק

    לחונכות בלתי-פורמלית יש תפקיד חשוב בקליטת מורים מתחילים אך היא כמעט לא נחקרה. לעומת זאת חונכות פורמלית מהווה אבן פינה ברוב תוכניות הקליטה. מוקד המחקר : במה שונה הסיוע/ההנחיה של חונכים לא-פורמליים וחונכים פורמליים שונים בזיקה לבנית ידע (כאן במתמטיקה). המחקר כאן התמקד בחונכות למורי מתמטיקה. לדעת החוקרים ניתן ללמוד מכך על חונכות בכלל אף כי ייתכן שיש הבדלים בחונכות בתחומי דעת אחרים. הקישור של חונכות בלתי פורמלית וחונכות פורמלית ושילובן לתוכנית חונכות אחת בשלב הקליטה מספק תמיכה מפצה ומשלימה לטובת המתמחים. במחקר זוהו משתני מדיניות המערבים חונכים מתוך בית ספר וחונכים חוץ בית ספריים וחונכות פורמלית ובלתי-פורמלית הנותנים משוב המבוסס על תצפיות, תמיכה בניהול כיתה ותמיכה רגשית כמנופים פוטנציאליים לשיפור הזדמנויות למידה למורים מתחילים. מתן יתר תשומת לב לחונכות בלתי-פורמלית עשויה להיות בעלת השתמעויות ישירות ורלוונטיות לחונכות הפורמלית. בתי-ספר עשויים לפתח מנגנוני מעקב ומשוב שיאפשרו להם לעצב חונכות פורמלית מתמשכת כדי להשלים את הפעילויות והאינטראקציות המתרחשות במהלך החונכות הבלתי-פורמלית המתמדת.

  • לינק

    מרבית המורים החדשים בתיכון גבעת גונן בירושלים לא נקלטים בבית הספר באופן עצמאי, אלא מגיעים אליו כחלק מהתוכנית "חלוץ חינוכי" – שבה שותפים המכון לחינוך דמוקרטי במכללת סמינר הקיבוצים, משרד החינוך ומינהל החינוך בעיר (מנח"י). התוכנית, המאתרת ומכשירה אנשי חינוך איכותיים לעבודה בבתי ספר במטרה להפוך אותם לכעין עתודה ניהולית, מספקת ליווי צמוד למורים חדשים המתחילים ללמד בבתי ספר. בתיכון הירושלמי פועלת התוכנית כבר ארבע שנים, כאשר השנה מלמדים במוסד שמונה מורים המשתתפים בתוכנית. כולם כאחד מדברים על הכוח של הקבוצה כגורם תמיכה ראשון במעלה, שסייע לקליטתם החלקה בבית הספר ( תמירה גלילי) .

  • סיכום

    העבודה מציגה מסגרת קונצפטואלית ששורשיה בתיאוריה של הון חברתי שניתן להשתמש בה להנחיית מחקרים עתידיים על קליטת מורים מתחילים, וכן לספק מידע לקובעי מדיניות ולבתי ספר על מרכיבים חשובים של הקשר חברתי בית-ספרי שעשויים לתווך תהליך זה (Ben Pogodzinski).

  • סיכום

    מטרת המחקר המוצג במאמר הייתה לבחון את היחס בין מאפייני תוכניות קליטה לבין הישארות במערכת, במיוחד תוך שימוש במדגם של מורים שבקשו לפרוש מרצונם ושניתן היה למנוע את נשירתם. ההנחה המרכזית הייתה שתוכניות קליטה תומכות במורים מתחילים שלולא הן הם עלולים להחליט לשנות בית ספר או לפרוש מהמקצוע. החוקרים מצאו כי מצאו שלתוכניות קליטה איכותיות יש שלושה קווי דמיון: מובנות גבוהה, התמקדות בלמידה מקצועית ושיתופיות. ההמלצה המתבקשת ביותר היא שקובעי מדיניות חינוך, מורי מורים ומנהלי/הנהלות בתי ספר יכירו צרכים אלה של המתחילים ויתמכו בהם בצורה שיטתית בכיוונים אלה. הצעת פעילויות קליטה באופן סתמי או מקרי אינה מספיקה כדי לשכנע מורים מתחילים להתמיד בבית הספר ובמקצוע ( Seok, K., & Berliner, D.C ) .

  • לינק

    במחקר זה, שבו נבדקו תוכניות קליטת מורים מתחילים בשלשו מדינות בארה"ב (אילינוי, אוהאיו, וויסקונסין) התייחסו החוקרים להיבט של מירכוז וביזור בשלוש שאלות המחקר הבאות: כיצד מנווטות שלוש המדינות בין דרישות מרכזיות לבין אוטונומיה מקומית? כיצד הן מבטיחות נגישות שוויונית לתוכניות קליטה ולאיכות בכל מקום? במה דומות ובמה שונות הגישות שנקטו שלוש המדינות שבמחקר? שלוש המדינות הנזכרות במחקר נאבקות בצורך לאזן בין הוראות מן המרכז ואוטונומיה מקומית (ברמת המחוז) בהקשר של תוכניות לקליטת מורים חדשים. בכל המדינות אמרו מרואיינים מתוך קובעי המדיניות כי קיים מתח בין שתי מגמות אלה. המחוזות זקוקים למטרות ברורות ולהנחיות ברמה ארצית, אך אין הם רוצים בגישה מרשמית המגבילה אותם ( Bartlett, L., Johnson, J.S ).

  • סיכום

    בדרך כלל קליטה (induction) מתמצה בחונכות שבאה לענות על חוסרים כאלה או אחרים שיש למורים מתחילים. אולם קליטה אינה רק או בעיקר מילוי פערים, מתן הכוונה למורים בראשית השנה או מתן תמיכה מעשית מתמשכת לאורכה. תוכניות קליטה צריכות להכיר בכך שגם מורה מתחיל שהינו מוכן כהלכה צריך להמשיך ללמוד על הוראה ויכול להשתמש בעזרת אחרים בלמידה זו. טענת הכותבים היא שלקליטה יכולות להיות כמה מטרות ושמתקיימות בבתי הספר תוכניות קליטה יותר או פחות כוללניות בניסיון להשיגן (Glazerman, S., et al)

  • לינק

    בישראל מתחוללים בעשור האחרון שינויים מהותיים בקשר לתוכניות הליווי והתמיכה במורים מתחילים. האם זה מספיק? במהלך איסוף הנתונים במחקר של ד"ר רוני ריינגולד לא הסתפקו החוקרים בלימוד עמדותיהם של המרואיינים לגבי דמות המורה המתחיל והקשיים עמם הוא מתמודד, אלא ביקשו גם לעמוד על השקפותיהם לגבי האופן בו ניתן לשפר את תהליכי הקליטה והליווי. עפ"י המאמר " על המורה החדש להסתגל לאקלים הבית-ספרי במקביל להימצאותו בתהליכי התפתחות אישית, כאדם, המלווים את כניסתו לשדה ההוראה. אולם רבים מהמרואיינים מבקרים את היעדרותו או חלקיותו של תהליך קליטה בית-ספרי ממוסד. "תרבות הקליטה של מורה חדש בבתי הספר מאוד בעייתית. קליטה לא נכונה היא שמסבירה את הנשירה הגבוהה בחמש השנים הראשונות לעבודה". "כבר ברגע הכניסה אין להם תמיכה והכשרה למציאות בה הם נתקלים". "המורים החדשים פשוט נכנסים. אם יש במקרה בבית-ספר מבנה ארגוני של סיוע אז זה מצליח, אם לא – אז לא". "התמיכה בבית-הספר לא מספיקה, יש בתי ספר שהמורה המתחיל נפגש עם המנהל, מקבל מערכת ונזרק לנפשו". "כיום המורה המתחיל מוקף בזרות ובהתנכרות. אף אחד לא מתייחס אליו".

  • סיכום

    מורים מתחילים והרישות החברתי שלהם– המעבר מההכשרה להוראה בפועל היא תהליך הדורש תמיכה, השתלבות במקום העבודה ופיתוח הבנה של הסביבה החדשה (Tickle,2000). למורים המתחילים זוהי תקופה חשובה של הצבת ציפיות לטווח ארוך וגיבוש הזהות המקצועית. בשלב זה הם פגיעים למדי והקריירה שלהם אינה יכולה להתפתח בתרבות בית-ספרית שלילית. מחקר זה בדק את אופי הרשתות החברתיות והקשרים שמורים יוצרים בתקופת ההכשרה להוראה ובשנות העבודה הראשונות שלהם מנקודת מבטם האישית. החשיבות של קשרי עמיתים בתוך בית הספר – קשרים שיש בהם אמון, הבנה הדדית ואחריות קולקטיבית נמצאו חשובים יותר מאשר פעולה משותפת. נמצא שהקשר עם עמיתים מוערכים עשוי להמשיך ולהיות משמעותי אם יש הזדמנויות לקיימו בבית הספר ומחוצה לוׁ( Fox, A., & Wilson, E).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין