שביעות רצון
מיון:
נמצאו 33 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • תקציר

    התפיסות של המשפחות את בתי הספר והמורים, והאינטראקציות עמם, יכולות למלא תפקיד חיוני בתוצאות החינוכיות של אנשים צעירים. על פי תיאוריית המערכות האקולוגיות של אורי ברונפנברנר (Urie Bronfenbrenner), אנשים צעירים גדלים בתוך מערכות מקוננות מרובות של השפעה היוצרות אינטראקציה זו עם זו. על כן, ההתפתחות שלהם מושפעת מאנשים, מתהליכים וממוסדות בכל הרמות, החל מהמשפחה שלהם, עבור בבית הספר שבו הם לומדים וכלה בחברה. מחקר זה בחן את התפקיד של יחסי בית ספר–משפחה, את שביעות הרצון של ההורים מבית הספר ואת הקשרים שלהם להישגים חינוכיים (Hampden-Thompson, Gillian; Galindo, Claudia, 2017).

  • תקציר

    הנשירה מבית הספר היא אחת מהתנהגויות הסיכון בקרב ילדים ובני נוער, ויש לה השלכות שליליות הן על מצבם של הנושרים והן על החברה, על הכלכלה ועל התעסוקה. בעיית הנשירה נחקרת לרוב בהקשר החברתי־כלכלי של התלמידים, אך במחקר זה נבדקו שני גורמים נוספים: איכות ההוראה בבתי ספר ותחושת שביעות הרצון והשייכות של התלמידים. מאחר שאיכות ההוראה בבתי ספר רגילים שונה מזו שבבתי ספר ניסוייים, נבדקו שאלות המחקר הן באלו והן באלו (נגה מגן־נגר וחנה שחר).

  • לינק

    מאמר זה מציג את התוצאות של סקר שיטתי אשר נערך בקרב יותר מ-3,000 משתמשים במשאבים הלימודיים הפתוחים (Open Educational Resources). הנתונים נאספו בין השנים 2013 ל-2014 לגבי מאפיינים דמוגרפיים, עמדות והתנהגויות של משתמשים בשלושה מאגרים. השאלות כללו התמקדות מיוחדת לגבי ההתנהגויות של משתמשים לא פורמליים והקשר בין למידה פורמלית לבין למידה בלתי פורמלית. ניתוח תדירויות הראה שקיימים הבדלים מובחנים לגבי דפוסי השימוש, הפרופילים של המשתמשים, העמדות כלפי המשאבים הלימודיים הפתוחים, סוגי החומרים שבהם השתמשו והפופולריות של תחומי הדעת השונים (Robert Farrow, Beatriz de los Arcos, Rebecca Pitt, Martin Weller, 2015).

  • לינק

    במחקר זה, השתמשו המחברים במחקר אורך כדי למדוד את מעורבות הסטודנט בקורס משולב של טכנולוגיה חינוכית, תוך איסוף נתונים הן מדיווח עצמי והן מתצפיות. המחברים חקרו כיצד המעורבות השתנתה על פני הזמן, הן ברמת הקורס והן בין הסטודנטים, כדי לזהות דפוסים והשפעות של מעורבות הסטודנט בקורס משולב. המחברים מצאו כי בהירות ההוראה והרלבנטיות של הפעילויות השפיעו על שביעות הרצון של הסטודנט יותר מאשר אמצעי ההוראה. דפוסי המעורבות של הסטודנט אשר נצפו ברישומי היומן חשפו כי חקירה של כלי למידה וצפייה מראש במטלות ובפעילויות הלמידה הקרובות עשויים להוות אינדיקטורים שימושיים להתנסות בלמידה מוצלחת (Curtis R Henrie, Robert Bodily, Kristine C Manwaring, Charles R Graham, 2015).

  • לינק

    דוח המחקר הנוכחי מספק נתונים על נשירה וניעות של מורים מתחילים בבתי ספר ציבוריים יסודיים ותיכוניים בארה"ב. קיים מחקר רב על נשירה, התמדה וניעות אך הממצאים אינם עקביים או שהם מתייחסים לשתי שנות העבודה הראשונות על פי רוב. כדי ללמוד יותר על הנתיבה המקצועית של מורים משנת העבודה הראשונה ובמהלך 4 השנים שלאחר מכן נערך מחקר ארוך טווח זה. מבט ראשון זה כולל נתונים חדשים וממצאים נבחרים. הממצאים מאפשרים לבחון התנהגות בשלבים שונים בנתיבה המקצועית של המורים במהלך 5 השנים הראשונות (Gray, L., & Taie, S).

  • לינק

    מחקר זה השתמש במודל סגנון הלמידה של דיויד קולב (Kolb) כדי לחקור את ההבדלים בתוצאות הלמידה של התלמיד ואת שביעות רצונו תוך שימוש בפייסבוק בטלפון הנייד ללמידה, בהתאם לסגנון הלמידה. התוצאות הראו שלמשתתפים בעלי סגנונות הלמידה "מטמיע" (Assimilating) ו"מתפרס" (Diverging) היו ביצועים טובים יותר מאשר בעלי סגנונות הלמידה "מסתגל" (Assimilating) ו"מתכנס" (Converging), וכן היו בעלי מסוגלות עצמית, יכולת דיגום וכוח הרגל ללמידה בפייסבוק באמצעות טלפון נייד גבוהים יותר (Yu-ching Chen, 2015).

  • תקציר

    המחקר עקב אחר היסטוריות העבודה של 57 מורים בבתי ספר יסודיים ותיכוניים, שזוהו בתחילת שנת ההוראה השלישית שלהם כבעלי פוטנציאל לתרום תרומה משמעותית למקצוע. תוך שימוש בנתונים מסקרים ומראיונות, מאמר זה מדווח על הגורמים שתמכו או עיכבו את המחויבות הראשונית שלהם למטרה ואת ההתלהבות שלהם ליצירת שינוי שש שנים מאוחר יותר, הן בכיתה והן בתפקידי מנהיגות בבית הספר. שביעות רצונם מההתנסויות היומיומיות שלהם בבתי הספר היוותה מניע חזק במיוחד להחלטות הקריירה שקיבלו המורים במהלך הזמן (Cameron, Marie; Lovett, Susan., 2015).

  • לינק

    מאמר זה מפתח מודל תיאורטי של הגורמים הקובעים את שביעות הרצון מלמידה מקוונת בהוראה ובלמידה בקרב מורים בבית ספר תיכון. זוהו שלוש קבוצות פוטנציאליות של הגורמים הקובעים את שביעות הרצון בקרב מורים בבית הספר התיכון: מאפיינים הקשורים למשתמש, מאפיינים הקשורים לארגון ומאפיינים הקשורים למערכת של למידה מקוונת. השימוש מבוסס כמשתנה מתווך בין שלוש הקבוצות הפוטנציאליות הללו של הגורמים הקובעים לבין שביעות הרצון כלפי למידה מקוונת (Mei Lick Cheok; Su Luan Wong, 2015).

  • סיכום

    מורים רוצים וזקוקים לתמיכה כדי לפתח את ההוראה וכדי שתלמידיהם יצליחו בלימודים. המונח "התפתחות מקצועית" מהווה מטריה רחבה למגוון פעילויות מסדנה בת שעה אחת בקורס מקוון ועד תוכניות ארוכות טווח ומורכבות. הסקר המקיף המוצג כאן מצביע באופן כללי על נתק בין מה שמורים חושבים על ההתפתחות המקצועית המסופקת להם לבין מה שחושבים אלה המובילים אותה: 29% מהמורים הביעו שביעות רצון רבה מההתפתחות המקצועית (להלן ה"מ), 34% סבורים שהה"מ השתפרה, רוב גדול אינו מאמין שהה"מ מסייעת להם להתכונן לאופי המשתנה של ההוראה (טכנולוגיה, כלי למידה דיגיטליים, ניתוח נתוני תלמידים ועוד), פורמטים של ה"מ הנתמכים ע"י ראשי מחוזות ומנהלים ואימון/הדרכה (coaching) דווחו ע"י מורים כפורמטים שאינם הולמים את צורכיהם, יש הסכמה בין מורים ומנהלים בדבר המאפיינים של התפתחות מקצועית טובה (Boston consulting group).

  • תקציר

    מאמר זה מציג את תוצאותיו של מחקר בן שלוש שנים לגבי רמת שביעות הרצון של סטודנטים לתארים מתקדמים ולתואר ראשון מהוראה מקוונת באוניברסיטה אחת. סה"כ, הסטודנטים דירגו את ההוראה המקוונת שלהם כמשביעת רצון באופן מתון, כאשר למידה בקורסים משולבים או מקוונים באופן חלקי דורגה כמשביעת רצון במעט יותר מאשר למידה בקורסים מקוונים באופן מלא (Cole, Michele T.; Shelley, Daniel J.; Swartz, Louis B., 2014).

  • לינק

    המחקר המוצג במאמר זה בוחן את "חוויית ההכשרה" כפי שהיא מצטיירת מתיאורי מורות מתחילות ומביא את הצעותיהן לשיפורה. המשתתפות במחקר הן 30 מורות מתחילות המלמדות בכיתות ו'-ט', 11 מהן בוגרות שלוש מכללות להכשרת מורים ו-11 בוגרות הכשרת מורים בשלוש אוניברסיטאות. שיטת המחקר היא איכותנית. כלי המחקר הוא ראיון עומק של 60-91 דקות עם כל אחת ממשתתפות המחקר. עיבוד הראיונות נעשה על פי עקרונות של תאוריה המעוגנת בשדה. מהמחקר עולה, כי חוויית ההכשרה שמתארות בוגרות המכללות טובה יותר מזו שמתארות בוגרות הכשרה אוניברסיטאית (נירית רייכל).

  • תקציר

    המחקר בדק את מידת שביעות הרצון של מורים מהקורסים של "אופק חדש" הניתנים למורים בשנת ההוראה השנייה, ואת הקשר בין ארבעה מדדים שנבדקו לבין הצלחת הקורסים: ארגון הקורס ואיכות ההוראה; אקלים הכיתה; יחסי מרצה סטודנטים; וקורס גנרי מול קורס ייעודי. עוד התמקד המחקר בתפיסת ההבדלים בין הקורסים הללו ובין קורסי הסטאז' הניתנים בשנת ההוראה הראשונה (צפי טימור).

  • תקציר

    המחקר מתכוון לנתח בלוגים כמרחבי למידה המסייעים לתהליך המשוב על ידי הצעת האמצעים של שימוש במשוב לגבי הערכה כמכשיר עבור רפלקציה גדולה יותר של הסטודנט. במהלך השיעורים המורים סיפקו משוב מתמשך לגבי עבודת הסטודנטים הן משוב בכתב באמצעות בלוגים והן משוב בעל פה באמצעות פגישות שבועיות. המחברים מסכמים שבאמצעות משוב טוב (מהיר, ממוקד בהתקדמות של הסטודנטים, קבוע ומגיע ממקורות שונים) הסטודנטים יכולים לשפר את האיכות של המשימות שלהם ובכך לתרום להתקדמות ולהבנה עמוקה יותר של הסטודנטים(Ion, Georgeta; Stingu, Mihaela, 2014).

  • לינק

    מאמר זה חוקר את השימוש בספרים אלקטרוניים במונחים של שביעות הרצון של הלומד, השימושיות, הכוונה ההתנהגותית והאפקטיביות של הלמידה. בהתבסס על הגישה של תיאוריית הפעילות, מחקר זה מפתח מודל מחקר כדי להבין את העמדות של הלומד כלפי הספרים האלקטרוניים בשני גדלים פיזיים: 10 ו-7. התוצאות מציעות שגודל המסך יכול להשפיע על המסוגלות העצמית הנתפסת של הלומדים בשימוש בספרים אלקטרוניים שגודל המסך שלהם הוא 7 ו-10 (Shu-Sheng Liaw & Hsiu-Mei Huang, 2014).

  • לינק

    שני מחקרים נערכו כדי לבחון מה תלמידי תואר ראשון עושים במחשבים הניידים שלהם במהלך השיעור ובאיזו מידה התנהגות השימוש במחשב הנייד מקושרת להצלחה אקדמית. התוצאות הראו שניתן לקבץ מחדש את ההתנהגויות של שימוש במחשבים הניידים לשני ממדים: שימוש במחשב הנייד הקשור לשיעור ושימוש במחשב הנייד שאינו קשור לשיעור. ההתנהגות של שימוש במחשב הנייד שאינו קשור לשיעור קושרה באופן משמעותי לרמות נמוכות יותר של הישג אקדמי בדיווח עצמי ולשביעות רצון. ההתנהגות של שימוש במחשב הנייד הקשור לשיעור קושרה באופן חיובי עם שביעות רצון אקדמית. התוצאות ממחקר מספר 2 הראו שהתנהגויות שימוש במחשב הנייד שלא היו קשורות לשיעור קושרו באופן צפוי לממוצע ציונים נמוך יותר בסמסטר (Gaudreau, Patrick, Miranda, Dave and Gareau, Alexandre, 20145)

  • לינק

    המאמר משווה את ההנעה בין קבוצות של לומדים שלמדו באמצעות קורס מקוון המבוסס על מערכת למידה מקוונת (e-learning) עם תמיכה של מכשירים ניידים וללא תמיכה של מכשירים אלה, בהתאמה (Chaiprasurt, Chantorn; Esichaikul, Vatcharaporn, 2013).

  • לינק

    המורים שהשתתפו בקורסים מקוונים הציגו בהדגשה את היתרונות של ההשתתפות בקורס מסוג זה על פני קורס מסורתי. היתרון הבולט שעלה היהנוחות המשתתף ללמוד מהבית. "… לאמא לשלושה קטנטנים- השתלמות בנעלי בית נוחה מאוד…". המורים חשו שהלמידה מרחוק מאפשרת להם למידה עצמית בקצב שלהם, ללא התייחסות לשונות הקבוצה. "… המחקר נערך בקרב 562 מורים המלמדים בחטיבות הביניים, אשר השתתפו בקורסים לפיתוח מקצועי בתחום התקשוב. 203 מורים שהשתתפו בקורסים מקוונים 359 מורים שהשתתפו בקורסים מסורתיים(פנים אל פנים) . (רוני דיין , נגה מגן נגר ).

  • סיכום

    המורים בחינוך המיוחד זקוקים ליחס שונה ולתמיכה רצופה מטעם בית הספר שבו הם מועסקים. הם עובדים עם אוכלוסיית תלמידים קשה, שיש לה יכולות קוגניטיביות נמוכות, ובעיות התנהגותיות, רגשיות או נפשיות. המורים בחינוך המיוחד נתקלים מדי יום בעיות לא-שגרתיות, בעיות אלו עלולות לשבש את תכנית יום הלימודים של המורה וליצור חוסר יכולת להתקדם בתכניותיו. נוסף לכך, אי-יכולת לקדם בצורה הולמת את התלמידים בתחומים שנקבעו, גורם למורים תסכול ולפעמים גם תחושה של ייאוש ונטייה לנטישה. במחקר זה נבדק הקשר בין תרבות ארגונית לבין רמת שביעות הרצון בקרב מורים בחינוך המיוחד. הבנת קשר זה מסייעת להתמודד עם מגוון תופעות המתקשרות לתחום הפדגוגי כגון צמצום תופעות הנשירה הן בקרב המורים והן בקרב התלמידים, טיפוח המוטיבציה לעבודה, ושיפור רמת הישגי התלמידים ( בשארה, ס' ) .

  • לינק

    המחקר הנוכחי מדווח על השימוש בויקי (Wiki) ככלי דידקטי מקוון כדי לפתח תהליכי ניהול ידע בהשכלה הגבוהה (Biasutti, Michele and EL-Deghaidy, Heba, 2012).

  • לינק

    סקירת מידע ביבליוגראפית אודות אי-שביעות רצון מהכשרת המורים בארץ ובעולם. הממצאים נאספו במאגרי מידע בינלאומיים בחינוך ובמאגרי מידע ישראליים. עיקרי הממצאים מבוססים על ראיונות עם סטודנטים להוראה ועם מורים בוגרי תכניות הכשרת המורים בארץ ובחו"ל. הסקירה נערכה במהלך חודש יולי 2012 ע"י צוות מרכז המידע במכון מופ"ת .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין