-
תקציר
-
תקציר
מורים בכלל ומורי חינוך מיוחד בפרט מוכרחים להשקיע ברווחתם האישית ובחוסנם המנטלי. עליהם להיות מודעים לעצמם וקשובים לצרכיהם ולהישמר מפני הזנחת בריאותם הנפשית על חשבון הטיפול המחייב והאינטנסיבי המוענק לתלמידי החינוך המיוחד. אם לא יספקו המורים מענה לתופעה זו, הם עלולים לחוש מוטרדים, מבוהלים, מאוכזבים או חסרי אונים. על רקע זה, מציג המאמר שיטות לטיפול עצמי עבור מורי חינוך מיוחד.
-
תקציר
המושג חוסן התפתח בשדה המחקר, ומושאי ההתמקדות שלו השתנו: מהיבטים פסיכולוגיים ופנימיים להתבוננות בגורמים סביבתיים וחברתיים. הגורמים האישיים לחוסן הם יכולת הקשבה, רפלקטיביות, אופטימיות, אינטליגנציה רגשית וחוש הומור. עם הגורמים הסביבתיים לחוסן נמנים שיתוף פעולה עם המשפחה, בית הספר והקהילה; וכן יצירת מרחב שבו ניתן לחולל חוסן. מרחב כזה כולל פרקטיקות וכלים כגון טיפוח מערכת יחסים בריאה בכיתה, פיתוח היכולות הקוגניטיביות, מתן לגיטימיות לכישלון, פיתוח חשיבה ביקורתית ותרגילי ריכוז, מדיטציה ונשימה.
-
תקציר
משבר הקורונה מטלטל את בריאותם הנפשית של מיליוני מתבגרים ברחבי העולם. הם נדרשים להתרחק מבני גילם, להתנתק ממשפחתם המורחבת, לעזוב חוגי העשרה ולהסתגר בביתם – מבלי שמוקצה להם טיפול פסיכולוגי כלשהו. הגם שייקחו שנים להבין ולאמוד אמפירית את השלכות משבר הקורונה, כבר ניתן להבחין בקשר מובהק בין הנגיף לבין התערערות הבריאות הנפשית ולהצביע על תסמיני תחלואה נפשיים ופסיכולוגיים בקרב מתבגרים ברחבי העולם.
-
תקציר
ככל שהתפשטה מגפת הקורונה ברחבי העולם, החלו להתפרסם מאמרים אודות ההשלכות של סגירת בתי הספר על למידת התלמידים, מעורבותם והישגיהם. עם זאת, עוד בטרם פרצה מגפת הקורונה, נמצאו המורים בסיכון לשחיקה. נגיף הקורונה החמיר עוד יותר את המתחים והלחצים איתם מתמודדים המורים. מתוך הכרה בתרומה של המורים ובהשפעה שלהם על למידת התלמידים, מאמר זה מבקש להצביע על החשיבות ליצירת תנאים התומכים ברווחת המורים במהלך משבר הקורונה ולאחריו.
-
סיכום
-
תקציר
-
לינק
עשרות מורים בתיכון אורט גוטמן נתניה לומדים לתרגל מיינדפולנס. תרגול זה מבקש להסיט, באופן מכוון ומודע, את תשומת הלב מן החוץ אל הפנים — אל תחושות הגוף, המחשבות, הרגשות, תוך השעיית השיפוט. השעיה זו נועדה לאפשר אבחנה טובה יותר מה נכון לעשות בכל רגע. מחקרים שנערכו בעשורים האחרונים מראים כי תרגול מיינדפולנס במשך שמונה שבועות מביא להפחתה של לחץ, לירידה ברמות דיכאון וחרדה ולשיפור במצב הרוח. יוזמי התוכנית מבקשים לשנות את האופן שבו פועלים בתי הספר, במציאות תזזיתית ומרובת גירויים ולחצים.
-
לינק
לימור ליבוביץ מתייחסת בבלוג שלה לתובנות העולות מכתבה מעניינת שדנה בשיפור חווית העובד. ליבוביץ מעריכה כי בדומה לשינויים המתחוללים בסביבות העבודה, גם "חדרי הכיתות ייעלמו ויופיעו במקומם מרחבים אחרים. מרחבים אלה לא יאורגנו לפי גיל הלומדים, תחום הלמידה או זהות המורה המלמד. הם יאורגנו אחרת. איזה צורות לארגון מרחב הלמידה הבית-ספרי יתהוו בעתיד? יש לכך כמה 'מבשרים'…כבר כעת קיימים באוניברסיטאות (גם בארץ) מרחבים כאלה. באוניברסיטה נוכל כבר לראות מרחבי למידה שמספקים שרותי למידה לדוגמה- בספריות. מרחבים אלה כבר מתפתחים כיום בבתי ספר. כרגע הם קיימים לצד החדרים המסורתיים" (לימור ליבוביץ).
-
סיכום
מחקר על זמן מסך ועל רווחה נפשית בקרב בני נוער טוען כי שימוש מתון במכשירים עשוי להועיל בעולם המתאפיין בקשרים מסוג זה. החוקרים אספו נתונים מ-120,000 בני נוער אנגלים בני 15 לגבי הרגלי השימוש שלהם במכשירים דיגיטליים. הם זיהו בנתונים אלה את "אפקט זהבה ושלושת הדובים" ("Goldilocks effect"), ולפיו שימוש במכשיר במשך כמה שעות ביום מגביר את הרווחה הנפשית (Chris Baraniuk, 2017).
-
לינק
כל צעיר זקוק לקשר אמיץ עם מבוגר מיטיב בחייו. בהנחיות בטיחות טיסה מלמדים אותנו שהמבוגר צריך להרכיב את מסכת החמצן קודם כול על פניו שלו. רק אז יתפנה לטפל בילדים. מחקרה של רונלי רותם מלמד עד כמה חיוני שאנשי חינוך יטפלו גם בעצמם, יקבלו הדרכה, ייעטפו בחיבה. המחקר נעשה בקרב נשות חינוך חרדיות ובקרב אוכלוסיית סיכון. נאיבי לחשוב שהתוצאות תקפות רק לגביהם (רונלי רותם).
-
סיכום
-
תקציר
קהילות למידה מקצועיות של מורים זוהו כאפקטיביות ביותר לתמיכה במורים בשינוי האמונות והפרקטיקות שלהם. קיימת הסכמה רחבה לגבי המאפיינים של קהילות למידה מקצועיות ונראה שישנם קשרים עם רווחה במונחי פסיכולוגיה חיובית ומושגי מפתח של "פריחה" אף על-פי שנערך מחקר מועט לגבי כך. המחקר הנוכחי מבקש לחקור את הקשרים הללו תוך שימוש בחקרי מקרים של שלושה בתי ספר חדשניים בצורה משמעותית, עם שיטות מחקר הכוללות חקר מסמכים, סקרים, ראיונות וקבוצות מיקוד (Owen, Susanne, 2016).
-
תקציר
בשנים האחרונות חלה צמיחה מהירה בלמידה בלתי פורמלית של מדעים. העדויות מציעות שהשתתפות בלמידה כזו מעניקה תועלות, כולל ביצועים משופרים בלמידת מדעים פורמלית ועניין מוגבר במדע. נכון להיום, למידה כזו מוענקת באופן טיפוסי לילדים ולמשפחות, כאשר תשומת לב מעטה ניתנת לאוכלוסיות מבוגרות יותר. אולם אנשים מבוגרים הם צרכני ידע נלהבים עם השתתפותם בלמידה המקושרת לרווחה נפשית משופרת ולבריאות טובה יותר. פרשנות זו מציגה את ניסיונם של המחברים בפיתוח ובהעברת אירוע של למידת מדעים בלתי פורמלית למבוגרים. המאמר מתייחס להצלחות, לאתגרים ולקבלה על ידי הקהל, ומספק מספר קטן של המלצות (Brookfield, Katherine; Tilley, Sara; Cox, Maire, 2016).
-
לינק
הספר ילד במתנה או ילד בהמתנה? מבט אל המשאבים התומכים בהורים לילדים עם אוטיזם עוסק בגילוי של מקורות הכוח, תפיסות העולם והמשאבים שיש בהם כדי לקדם את רווחתם ואת איכות חייהם של הורים לילדים עם אוטיזם. השער הראשון מציג את סיפור החיים של זוג הורים לילד עם אוטיזם על בסיס ההנחה כי האופן שהאדם מבנה את סיפור חייו מעיד על עולם המשמעות הפנימי שלו ועל האופן שבו הוא תופס את כל מערכות יחסיו עם הסביבה הקרובה והרחוקה. השער השני מפרט את מקורות הכוח של הורים לילדים עם אוטיזם בהתבסס על מחקר רחב היקף. הפרק האחרון בשער זה מציג על בסיס מחקר נרחב מודל רב-ממדי לניבוי הסתגלות של הורים לילדים עם אוטיזם. באפילוג הספר מוצגים עקרונות מרכזיים שגיבושם יחדיו עשוי לסייע להורים לילדים עם אוטיזם להיחלץ מהקושי ומהאתגר היום-יומי שהם חווים כדי לקדם רווחה נפשית ואיכות חיים מיטיבה (אילת סימן טוב).
-
לינק
הקנטות בין ילדים שכיחות בחיי בית הספר, וכיום נוספה להן זירת האינטרנט. להיחשפות מתמשכת לאלימות מילולית יש השלכות שליליות על התפתחות הילד, ובהן פגיעה בתחושת המוּגנות, בדימוי העצמי, הסתגרות והימנעות מסיטואציות חברתיות. מאמר הגות זה ממוקד בפיתוח הכשירות החברתית של התלמידים להתמודד עם המצבים הללו, דהיינו בפיתוח היכולת שלהם להגן על עצמם. הוא מבוסס על שילוב בין סקירת ספרות לידע מבוסס-פרקטיקה, ותרומתו המרכזית היא בארגון הרעיונות ובהצגתם במסגרת חשיבה תלת-שלבית המיועדת ליישום בהקשרים חינוכיים. כל שלב מוסבר תוך קישור לפועלו של איש החינוך. פיתוח הכשירות להתמודד עם הקנטות יתרום לרווחתם הנפשית של כלל התלמידים ויסייע להם להתנהל בחברה דמוקרטית מרובת תרבויות (ענת כורם).
-
תקציר
געגוע הוא נושא מוזנח במחקר ובתיאוריה הפסיכולוגית למרות העובדה שהוא מרכיב חשוב בחיי האדם. בהתבסס על דוגמאות קליניות, מאמר זה מציע מחשבות אודות מקום הגעגוע בחייהם של ילדים ניצולי שואה ובאלו של דור שני לניצולי שואה. החלק הראשון מתאר את מושג הגעגוע והבחנתו מנוסטלגיה ותשוקה, בעוד החלק השני משתמש במספר דוגמאות קליניות כדי לתאר דפוסים של הימנעות מגעגוע: איסור, הכחשה, קשרים שטוחים, הימנעות וחוסר יכולת להיפרד. המאמר מסתיים בבחינה של היבטים בריאים ומסתגלים של געגוע אשר ניתן להשתמש בהם עבור חיים עשירים ובריאים יותר (Galiya Rabinovitch, Efrat Kass).
-
סיכום
-
תקציר
חוקרים רבים מסכימים על כך שתהליכי למידה של מורים הם חברתיים ושיש להפגיש בין מורים על מנת ללמוד האחד מהשני. חוקרים גם קבעו שלצורך שינוי אינטלקטואלי ופדגוגי נדרשות פעילויות התפתחות מקצועית המתקיימות לאורך זמן בבית הספר. המטרה של המחקר המוצג במאמר הייתה לפתח ידע לגבי למידת המורים בעת השתתפות בפרויקט של התפתחות מבוססת בית ספר (Postholm, May Britt; Waege, Kjersti, 2016).
-
לינק
האושר הוא גורם מפתח בשימור מורים במקום העבודה ובמקצוע, מכיוון שהרדיפה אחרי האושר היא אוניברסלית.חידושו של המאמר הוא בשילוב שני שדות ידע שעד כה לא נעשה ביניהם חיבור: פסיכולוגיה חיובית ושימור ופיתוח ומורים. המאמר מציע נקודת מבט מעשית על עשר אסטרטגיות שיכולות לשמר את המורים בכיתה. אסטרטגיות אלה נחלקות לשלוש קבוצות עיקריות: ייעוץ והכוונה; מיינדפולנס ואינטליגנציה רגשית.
- 1
- 2