תחומי לימוד

מאמרה של שושנה בלום-קולקה מדגיש את התפקיד המכריע של השפה הדבורה ואינטראקציה בין עמיתים כתשתית לרכישת האוריינות על כל היבטיה. היא מדגימה כיצד אפשר לטפח בגן את הידע הלשוני , וכישורי השיח של הילדים. לכאורה" , אוריינות” ו”שפה דבורה" הם מושגים הסותרים זה את זה: הרי הכול יודעים שאוריינות עניינה בכתוב, ושפה דבורה היא דיבור. בדברים שלהלן נראה כי סתירה זו היא למראית עין בלבד: בשנים האחרונות מקובל להתייחס למושג ”אוריינות” כמושג המקיף תחומים שונים ורחבים של ידע בלשון (כולל ידע כתב) בשפה דבורה וכתובה כאחת, ובמקביל הולך ומתברר יותר ויותר כי גם לרכישת האוריינות במובן הצר, כלומר לרכישת הקריאה והכתיבה, נדרשים כישורי לשון וכישורי שיח במנעד רחב. בדברים שלהלן מפרטת שושנה בלום-קולקה את הבסיס לטענות אלו אחת לאחת.

המאמר מנתח את ההוראה של שמות האותיות בגן . הוא מצביע על הצדדים החיוביים ומזהיר מפני ציפיות שגויות ותופעות לוואי שליליות שעשויות לנבוע מהקדשת זמן מפורזת לפעילות זו , על חשבונן של פעילויות אחרות . נראה שהדגש בהוראת שמות אותיות הרווח היום, הוא על שמות האותיות כרמז לצליל בלבד. יש פיתוי להתמקד בשמות האותיות, משום שקל למדוד את ההישגים בתחום זה. למרות זאת, יש להיזהר משינון שמות האותיות על חשבון פעילויות אחרות המטפחות את האוריינות (עינת גוברמן) .

על פי מבדקים מקומיים ובין-לאומיים שונים ילדים בני 15-9 נכשלים בהבנת הנקרא ובעיבוד מידע כתוב. תוצאות דומות מתקבלות במדינות רבות – שונות זו מזו – ובהן איטליה, צרפת, ספרד וישראל . המאמר של טולצ'ינסקי מביא שתי דוגמאות מארצות אחרות שבהן גישת המיומנויות להוראת הקריאה נכשלה, ושתי דוגמאות חיוביות מארצות שבהן ננקטת הגישה המטפחת אוריינות – במובן הרחב של המילה – הצליחה. במאמר נערך ניתוח של הגורמים שמסבירים את ההצלחות והכישלונות הללו (ליליאנה טולצ'ינסקי ).

בפרק טוענת המחברת ,ד"ר חוה תובל, כי לטקסטים הגרפיים הלא-מילוליים יש תפקיד ייחודי בטיפוח האוריינות של ילדים וילדות בשלבים המוקדמים של חשיפתם לשפה הכתובה ולשיח האורייני. אפשר לטפח את הכשרים והמיומנויות הרלוונטיים ביותר לאוריינות בגיל הרך תוך העצמת יכולת הילדים והילדות להשתמש במגוון רחב של טקסטים גרפים לא-מילוליים במצבים שבהם כלים אלה משמשים אותם בפעילויות בעלות משמעות בעבורם. המאמר של תובל מרחיב את היריעה מטקסטים מילוליים אל טקסטים גראפיים שאינם מילוליים . תובל מראה כיצד סוגות גראפיות הן טקסטים אורייניים בזכות עצמם, וכלי לטיפוח השפה הדבורה והכתובה. העיסוק בטקסטים הללו בגיל הרך יכול לקדם את רכישת האוריינות במובן הרחב של המילה , בגיל שבו קיים פער רחב בין מידת השליטה של הילדים בשפה הדבורה לבין השפה הכתובה ( חוה תובל) .

ד"ר שרה האופטמן מהחוג לספרות במכללת אחווה מציינת במאמרה שלושה מדדים אשר הם הבסיס לשיטתה ל"הוראה מיטבית של תחום הספרות". א. יישום התיאוריה של "תורת הספרות" לאור תפיסתו של הרשב ( 2000) את "המבקר הפלורליסטי". ב. שימוש מושכל בכלים של הטכנולוגיה המודרנית בזיקה ל"פדגוגיה החדשה" ( Porter, 1999, Hodoroiwicz, 2000 ). ג. שקילת אלטרנטיבות בתכנון מערכי הוראה, Berliner, 1991) Cushing & Hartman , 2001). השיטה יושמה בקרב 16 סטודנטים בעלי תואר B.A בספרות שהגיעו למכללת "אחווה" מאוניברסיטאות שונות במסגרת הכשרת מורים לחט"ב. באמצעות כלי המחקר הכמותיים והאיכותניים, על פיהם נבחנו עבודות הסטודנטים וייחסם אל שיטת ההוראה, ניתן היה לראות שיפור מובהק במדד הראשון והשלישי שהוצגו לעיל, וכן שביעות רצון ותחושת הישגיות גבוהה שהשתקפה בראיונות. בכל הנוגע למדד השני , השיפור שנצפה היה אטי ומסויג והוא בא לידי ביטוי בעיקר בסיום תהליך הלמידה. כללית ניתן לומר כי הסטודנטים שיקפו בעבודותיהם ובדבריהם את התחושה שהם רכשו כלי הוראה ותובנות ספרותיות ופדגוגיות , שיאפשרו להם להיות "מורים טובים" לספרות.

התכנית "מיצוי ומצוינות" נועדה לתת מענה במתמטיקה לתלמידי "הקצה" בחטיבת הביניים: לתלמידים המתקשים, תלמידי המיצוי, ולתלמידים החזקים ביותר, תלמידי המצוינות. התכנית היא ייחודית מבחינת תהליכי הכשרת המורים: היא מפתחת כלים לטיפול איכותי באוכלוסיית התלמידים שהיא אוכלוסיית היעד ולהוראת מטרות מתמטיות שהמורים מעולם לא התנסו בהן קודם לכן; היא חדשנית באסטרטגיות הדידקטיות והחינוכיות; היא מספקת למורים כלים אופרטיביים ומעצימה את המורים למתמטיקה של בתי הספר. התכנית היא תכנית "צומחת" המתחילה בכיתות ז'. עם תחילת שנת הלימודים בכיתה ז' יתחיל האיתור בבתי הספר, וייבחרו עד 10% מתלמידי השכבה המתקשים במתמטיקה (עד 15 תלמידים) שילמדו 5 ש"ש בקבוצה נפרדת בתכנית מיוחדת מיד לאחר החגים. מטרת התכנית לשפר את הישגיהם תוך הגברת המוטיבציה והעלאת הדימוי העצמי שלהם. שאר תלמידי השכבה ילמדו בכיתות האם.

תכנית הלימודים הנוכחית במקרא המיועדת לחינוך הממ"ד יצאה לאור בשנת 1993 בעקבות החלטת האגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים לכתוב תכנית לימודים חדשה במקרא ממ"ד הוזמן מחקר זה. המחקר הוא חלק מהיערכות מוקדמת לקראת התכנסותה של ועדת התכנית ללימודי מקרא בבתי הספר בחינוך הממלכתי-דתי, העתידה לכתוב את תכנית הלימודים החדשה לכיתות א'- י"ב. מטרתו המרכזית של המחקר היא לספק לוועדת התכנית מידע על עמדות המורים בבתי הספר היסודיים בחמ"ד כלפי תכנית הלימודים הנוכחית במקרא ממ"ד: מידת יישומה בשטח, הקשייםהכרוכים בביצועה וכן ציפיות מתכנית לימודים חדשה. עניינן של שאלות המחקר בשלושה היבטים מרכזיים: • מיפוי המצב הקיים מבחינת הקצאת שעות הוראת מקרא ומימושן בפועל. • תכנון ההוראה של המורה ועמידה בו. • ציפיות מתכנית הלימודים החדשהׁ( סמט , ברוריה. אפרתי , רוית).

רשת האינטרנט מסייעת להבנת הבעיות הסביבתיות והדרכים לפתרון וכן באמצעות נתונים המתקבלים מהרשת בזמן אמת המאפשרים מעקב אחר התרחשויות עדכניות מכל מקום ובכל זמן בארץ ובעולם. כתבות, חדשות וידיעות בנושאי סביבה וכדור הארץ מציפות את האינטרנט. למשל: מידע המגיע מהוועידה למניעת התחממות כדור הארץ בבאלי שבאינדונזיה, ידיעות על הפשרת קרחונים בקטבים, תחזיות על הצפות צפויות, הוריקנים וסופות, דלקות אדירות ועוד. מידע זה נגיש כיום לכל התלמידים והמורים ומהווה בסיס ידע מרתק ללמידה ולהוראה. באמצעות רשת התקשורת העולמית הופכים התלמידים בבית הספר לחלק מקהילה וירטואלית רחבה של שומרי כדור הארץ בארץ ובעולם. אתר "אופק ירוק" מאפשר לילדים להתעדכן ולהשתתף בכל הנושאים שעומדים על סדר היום הציבורי כגון: התחממות כדור הארץ, פיתוח בר–קיימא, חיסכון באנרגיה, אנרגיות חלופיות ועוד. הילדים מוזמנים להביע דעות, להעלות רעיונות, להתעדכן בחדשות ירוקות", להשתתף " בתחרויות ולפתח אקטיביזם סביבתי ( רחל מינץ , גלית בן צדוק) .

ניתוח הקשיים והתסכולים הכרוכים בהוראת הספרות בבית הספר התיכון מוביל את נעמי דה-מלאך , מורה ותיקה להציע גישה חדשה להוראת מקצוע זה. נעמי דה-מלאך מציעה שימוש מושכל במגוון עשיר של גישות תיאורטיות בחקר הספרות : תיאוריות של קריאה , תיאוריות פמיניסטיות ותיאוריות חברתיות המשולבות עם תובנות של הפדגוגיה הביקורתית. תוך כך נחשפים היבטים חברתיים הנדחקים בהוראה הסטנדרטית מפני ההיבטים האסתטיים. מבלי לאבד את יפי הספרות ואת ייחודה הלשוני מציע הספר לא על היופי לבדו כי בשיעורי הספרות יעסקו גם בעוול ובדיכוי החבויים ברבות מיצירות הספרות הנלמדות , ישולבו יצירות שלא זכו להיכלל בקאנון המקובל, וידונו במשמעות החברתית של היעדר יצירות אלה ובהיעדרן של חוויות-חיים מסוימות בספרות הנלמדת. הוראה ביקורתית של ספרות נדרשת על מנת שלימודי הספרות לא יהיו מרכיב ממנגנון המיון וההדרה של החברה , אלא חלק ממערך חינוכי שיעורר בתלמידים מודעות חברתית ושאיפה לפעולה ממשית לשינוי פני החברה ולתיקון עולם.

מאמרו המעניין של פרופסור עמוס דרייפוס עוסק באחד ממרכיבי החינוך הסביבתי בבית הספר היסודי, קרי – היחסים בין האדם לבין התושבים האחרים של כדור הארץ. בתחום זה אנחנו שואפים לטיפוח עמדות המבוססות על ערכים מוסריים, על "אתיקה סביבתית" . העמדות השונות נבדלות בערכים שהן מדגישות. ניתן להציג שתי קבוצות עיקריות : א. ערכים אנתרופוצנטריים ( האדם במרכז) המקנים לטבע ערך אינסטרומנטלי, כלומר, מקנים לו ערך בגלל תרומתו לאדם; ב. ערכים ביוצנטרים (או אקוצנטרים) המייחסים לטבע ליצורים הלא אנושיים מידה של ערך מוסרי פנימי אינטרינסי, כלומר, ללא תלות בתרומתו לאדם. התומכים בדעות מהסוג האחרון רואים את האדם כחלק מהטבע. על אף ההבדלים הרבים בין העמדות השונות לבעיית היחס בין האדם לטבע, לכולן מכנה משותף, והוא מידה כלשהי של יחס כבוד לטבע. ואכן, החינוך הסביבתי שואף לטיפוח עמדות המבטאות יחס כבוד ליצורים הלא אנושיים החיים אתנו על כוכב הלכת שלנו . לפיכך, הוא שואף במידה רבה לקירוב התלמידים לעמדות המייחסות לטבע ערך מוסרי בפני עצמו . חינוך כזה יכול להתבסס על מרכיב הידע, בעיקר במדעי הטבע , תהליכים במערכות אקולוגיות, תרומת הטבע לקיום הפיסי של האדם וכן על המרכיב הרגשי אסתטי קשר רגשי ליצורים ולנופים, הערכה אסתטית של יופי, התפעלות וכדומה . (פרופסור עמוס דרייפוס).

כיצד מאפשרים לבני נוער להביע עצמם באינטרנט ובאותה עת משפרים את יכולות הכתיבה שלהם. האתר "מקום מכאן" שהוקם ביוזמת מט"ח הוא ללא ספק שילוב ייחודי של רב-תרבותיות מתוקשבת ומקום מפגש פלורליסטי של בני נוער מעדות ומגזרים שונים בחברה הישראלית. מדובר על ילדים ובני נוער היכולים לשלוח לאתר אינטרנט כתבות שיזמו וכתבו או תגובות לכתבות של תלמידים אחרים. התלמידים יכולים לראות את כתבותיהם בעברית או בערבית (כולל תרגום) לאחר עריכה של צוות האתר במט"ח. נועה שפירא היא מנהלת ועורכת האתר בעברית ועולא דרוויש היא מנהלת ועורכת האתר בערבית. באתר הכתיבה הרב-תרבותי באינטרנט משתתפים באופן עקיף גם מורים לאזרחות בבתי ספר ערביים או יהודיים (או צ'רקסים) המנצלים את הפלטפורמה של האתר באינטרנט על מנת לעודד ולתרגל תלמידים במטלות כתיבה מעניינות הזוכות לחשיפה ולמשובים. ההפעלה החינוכית בבבתי הספר נעשית במסגרת פרויקט מחוייבות אישית. גם המורים לתקשורת בבתי הספר הערביים מפעילים את התלמידים במטלות כתיבה ומעודדים אותם לכתוב לאתר. עורכי האתר במט"ח משתדלים כי האתר ישקף את כל מגוון הדעות והפלורליזם בחברה הישראלית ואכן האתר מהווה מקום מפגש תוסס ואותנטי לבני נוער מכל מגזרי החברה הישראלית ששואפים לעתים להביע את קולם הייחודי .

זהו מאמר רחב היקף (מכיל כ-70 עמודים) המתאר מחקר בנושא של הוראת מתמטיקה. המחקר מתייחס לטענה לפיה יש קשר בין הידע המתמטי של מורים לבין איכות ההוראה של המקצוע. במיוחד מתמקדים החוקרים בידע מתמטי להוראה (MKT) הכולל הן את הידע המתמטי המשותף לעל העוסקים במקצועות שונים והן את הידע המתמטי הייחודי להוראה. החוקרים השתמשו בחקר מקרים ובנתונים כמותיים כדי לפרט כיצד MKT קשור לאיכות הוראת המקצוע. למרות קשר משמעותי, חזק וחיובי בין רמות של MKT לבין איכות ההוראה, נמצא גם שיש כמה גורמים אחרים המתווכים בקשר הזה, תומכים או מעכבים את השימוש בידע ההוראתי ( Hill, C.H).

רשימה מועילה של אתרי אינטרנט ללימוד מקוון של שפות זרות בכלל ואנגלית בפרט. הרשימה מקיפה את מרבית אתרי האינטרנט שעוסקים בחילופי מידע בין לומדי אנגלית או אתרים שמציעים קורסים מקוונים לאנגלית ברמות שונות . בחלקה האחרון מונה הרשימה אתרי אינטרנט המשמשים כקהילות לומדות בינלאומיות להתנסות בתכתובת אנגלית וברכישת אוצר מילים מעשי באנגלית ובשפות אחרות. כמו כן , נוספו המלצות של המגיבים למאמרון זה.

חוסר שביעות הרצון מתכנית החקר של הביוטופ בהוראת הביולוגיה הוביל לפיתוח תכניות חלופיות . בתוכניות אלו מושם דגש על מעורבות המורה בהנחיה ועל היציאה לשדה : תכנית "ביודע" שפותחה לפני כעשור , תכנית הביוסיור שפותחה לאחרונה ( תשס"ו –תשס"ז ) . המטרה היא לאפשר למורים לבחור את החלופה המתאימה להם ולתלמידיהם, תוך שימת דגש על מטרותיה של תכנית הלימודים. החזרת התלמיד אל הטבע וחשיפתו לבתי גידול שונים, עולות בקנה אחד עם מטרות לימודיות חשובות כגון המחשת התכנים הנלמדים בכיתה, הקניית עמדות חיוביות וטיפוח מודעות להיבטים ערכיים. תכנית הביוסיור היא דרך אחרת להתייחסות לעבודה האקולוגית כשהציר המוביל הוא ציר "המקום" ולא ציר "הזמן". היא מעלה אפשרות של יצירת הכרות עם מגוון בתי גידול והשוואה ביניהם (לעומת הביוטופ בו נחקר בית גידול אחד ונבדקים השינויים החלים בו לאורך זמן).תלמידים שיעשו חלופה זו יקבלו תמונה רחבה של נופי הארץ השונים ומאכלסיהם ובד בבד ירכשו דרכי עבודה לחקר אקולוגי בשדה ( אירית שדה).

ג'יי הורוויץ סוקר בצורה מעניינת את ההתקדמות של פרויקטים מתוקשבים והשינויים שהאינטרנט מחולל לטקסט כחלק מרצף היסטורי-טכנולוגי. הפרויקטים המתוקשבים של טקסטים דיגיטאליים וספרים ממוחשבים אינם פשוטים, גם מבחינה טכנולוגית, וגם מבחינת היכולת של המשתמש להבין מה לעשות איתם. המאמרון של הורוויץ נכתב בעקבות המאמר של גיא לוי "הספר והאינטרנט – לקרוא ספר דיגיטאלי בשיעור?". פרויקט האזרחות של מט"ח, וגם פרויקט דומה של מט"ח שמזמינה המשך של הדיון התלמודי לתוך ימינו, פשיטא, ראויים מאד לשבחים. מדובר בניסיונות נועזים. "אינני בטוח שהם יצליחו" כותב הורוויץ – הרי הרוב מאיתנו רגילים לטקסט "חתום" ומעדיפים להיות קוראים ולא קוראים/כותבים. אבל עצם הנכונות להפיק טקסטים דיגיטאליים כאלה מבורכת ביותר.

חינוך גופני , הפסיכולוגיה של הספורט , חוברת טקסטים לחט"ע ( הבית של תמר , 2008 ). החוברת מכסה את הנושאים הבאים : היבטים פסיכולוגיים וחברתיים , מבנה האישיות והעיסוק בספורט, אישיותם של ספורטאים ולא ספורטאים, טבלאות סיכום, תיאוריות וגישות באישיות , תיאורית הדחף ומשמעותה לביצועים ספורטיביים ,היבטים תכונתיים: הצורך בהישג וספורט, חיזוי הצלחה בספורט לפי מבנה האישיות. תיאורית הדחף ומשמעותה לביצועים ספורטיביים. הנטייה המשוקללת להתנהגות ספורטיבית. יישום מטרות בספורט, מסקנות ממחקרים בנושא.

הספר עוסק בשיפור ההבעה בכתב של תלמידים. הכתיבה היא פעילות תובענית הן קוגניטיבית והן רגשית, ואצל כותבים רבים היא תהליך קשה ומעורר חרדות. מטרת ספר זה היא לסייע למורים לתת כלים לתלמידים מתקשים שיקלו עליהם את תהליך הכתיבה. הספר מציע תהליך אבחוני לבדיקת מצבו של התלמיד בכתיבה ותהליך הוראה של אסטרטגיות ותהליכי ויסות שיוכלו לקדם אותו. הוראת האסטרטגיות ותהליכי הוויסות מפתחת את הלמידה העצמית של התלמיד, את הידע המטה-קוגניטיבי שלו ואת המוטיבציה שלו לכתיבה. הספר מציע למורה או למאבחן כלי אבחון פרטני המאפשר לאתר את תהליכי הוויסות והאסטרטגיות שהתלמיד מפעיל בכתיבה ואת התהליכים שחסרים לו. הכלי האבחוני הוא כלי ייחודי משום שהוא מציע בדיקה של תהליך הכתיבה עצמו, ולא רק של התוצרים של התלמיד (עינת ליכטינגר)

השיטה פותחה ע"י המורות חנה מן וחיה ברג (מבוסס על השיטה שפותחה בקבוצת המתמטיקה במכון וייצמן בהוראת מתמטיקה בכיתה הטרוגנית). עפ"י מחקר שפורסם באתר המדען הראשי של משרד החינוך שיטת משתלם בטבעיים היא בין שיטות ההוראה היעילות ביותר להוראת חשבון. שיטת משתלם בטבעיים זכתה במקום הראשון בכל אחת מ36 הכיתות שנבדקו. הסקירה מציגה בקצרה את עקרונות הגישה לפיה מלמדים את "משתלם בטבעיים"

ג'יי הורוויץ מפרסם במאמרון שלו מידע על כיוונים חדשים בהתפתחות האוריינות במערכות חינוך מחוץ לישראל. התלמיד של היום צריך להכיר סוגי טקסט רבים. איאן מקינטוש מוסר לנו שבסקוטלנד מתייחסים ברצינות לאתגר שריבוי סוגי הטקסט מציב. הוא מדווח על מסמך חדש, "Outcomes for Literacy", שהתפרסם במסגרת תוכנית לימודים חדשה לסקוטלנד. במסמך הזה אנחנו פוגשים רשימה מכובדת ביותר של "טקסטים": ממאמרים בעיתונות ועד קומיקס, דוא"ל ואפילו מדבקות. כותבי המסמך מדגישים שהתלמידים של היום עתידים לפגוש סוגים רבים של טקסטים. לאור זה, יש צורך בתוכנית לימודים חדשה לכישורי שפה, תוכנית אשר תכיר לתלמידים את המסרים השונים המועברים ע"י סוגי טקסט שונים ואת דרכי ניתוח המשמעויות שלהם.

מטרת המחקר היא להציג ולבדוק אמצעי עזר ללימוד קריאה באופן יעיל יותר מהמצוי, באמצעות לימוד קריאת מוסיקה בגן המהווה תשתית ללימוד קריאת לשון. המחקר מתייחס לשלושה מקורות לקשיים ברכישת הקריאה: א. קשיים הנובעים מכתב השפה הספציפית; ב.קשיים הנובעים מהיותו של כתב השפה סמל משני; ג.קשיים הנובעים מהפער בין השפה הדבורה לכתובה. חידושי המחקר הם בתיאוריה – זווית ראייה אחרת לקשיי קריאה ולטיפול בהם, בניית כלי חדש – שיטת תווים רכים כתשתית קריאה ראשונה, ביישום- חלוקת לימוד הקריאה לשני שלבים: שלב התשתית במוסיקה בגן ושלב הקריאה המילולית בכיתה א' ( יהודית כרמון (אבן-זוהר).