תחומי לימוד

המאגר נועד לשמש פורטל של משאבי לשון ואוריינות (ר"ת: מילו"א) לתועלת מורי המורים והסטודנטים במכללות, לחוקרים ולמורים באקדמיה ובמערכת החינוך. המדור העיקרי של המאגר הוא ספרייה דיגיטלית בנושאים הנוגעים לידע הלשון והאוריינות שנאספו משך שנים רבות על ידי ד"ר צבי שראל. במאגר מגוון של טקסטים ומטלות קריאה וכתיבה ברמות שונות, כדי לענות על צרכיהם של לומדים בעלי מוכנות שונה ורמת לימודים דיפרנציאלית. המאגר שנבנה ופותח לצורכי הכשרת המורים, מכיל גם הערות דידקטיות המכוונות לדרך ההוראה של נושאים שונים. המאגר הממוחשב הוא ביסודו הוא אסופת מאמרים ותקצירי מאמרים, רשימות ביבליוגראפיות וקישורים למרכזי אוריינות .

אחרי עשרות שנים של מחקרים רבים בתחומי הקריאה ועידוד הקריאה עדיין נותרו תהיות ושאלות פתוחות לגבי ההשלכות של תגמול חיצוני (extrinsic rewards) לעומת תגמול פנימי. מה שברור יותר מתוך עיון במחקרים שנערכו עד כה היא לא השאלה האם תגמולים/תמריצים מגבירים את ההנעה הפנימית לקריאה אלא באילו תנאים ונסיבות למידה התגמולים פוגעים במוטיבציה של התלמיד. מחקרים שנערכו לאחרונה סבורים כי המענה לעידוד הקריאה נעוץ באותנטיות של התהליך הלימודי סביב הקריאה. המטלות לעידוד הקריאה אסור להן להיות מלאכותיות אלא הן צריכות לזמן לתלמיד הזדמנויות כאלו שימשכו אותו לקרוא את הספר או הטקסט. המפתח הוא יצירת מעורבות פעילה כזו שהתלמיד יירצה לקרוא את הספר כחלק מסביבה אוריינית פתוחה וסקרנית. עידוד הקריאה היא ביסודה פעולה נמשכת המאתגרת את התלמיד ולא כופה עליו מטלות קריאה לא מזמנות ( Barbara A. Marinak & Linda B. Gambrell ).

אתר "קסם של מדע" הוא סביבה מתוקשבת להקניית ידע ומיומנויות חשיבה במדע וטכנולוגיה. באתר סביבות שונות: סביבת הבית (חדר מגורים, חדר ילדים, מטבח וחדר אמבטיה), חצר הבית, משק וסביבת הנחל. בכל סביבה תמצאו פעילויות מגוונות בנושאים מתוך תוכנית הלימודים במדע וטכנולוגיה של משרד החינוך. האתר קסם של מדע מבית מטח מיועד לתלמידי כיתות א-ב ומבוסס על תוכנית הלימודים במדע וטכנולוגיה של משרד החינוך. האתר מקנה לילדים הכרה והבנה של מושגים ותופעות במדע וטכנולוגיה וכן מיומנויות חשיבה נדרשות, בדרך של משחק והנאה. תבניות המשחק השונות שבאתר מאפשרות לילדים לרכוש מיומנויות של מיון, השוואה, התאמה ושיוך, קביעת רצף והשלמת תהליך.

המחקר של אייל קמינקא מאוניברסיטת בר אילן מוכיח כי להפעלה של חשיבה תוצאתית יש השפעה על הישגים לימודיים גבוהים. עבודת המחקר של קמינקא, בהנחיית פרופ' זמירה מברך, עוסקת בבדיקת הקשר שבין חשיבה תוצאתית בקרב תלמידים בבתי ספר יסודיים לבין פתרון בעיות מסוגים שונים בהקשר של מתמטיקה. חשיבה תוצאתית (OTS Outcome Thinking Style – ) מוגדרת כחשיבה תכנונית המדגישה הגדרת מטרות כשלב ראשוני וחיוני בתהליכי תכנון. סוג החשיבה הזה מתבסס, בין השאר, על מתודולוגיית פתרון בעיות המכונה Breakthrough Thinking®, על תיאוריית הצבת מטרות ועל עולם המטה-קוגניציה (חשיבה על חשיבה). ייחודו של המחקר הוא בכך שהוא בודק את צורת החשיבה התכנונית של ילדים בבית ספר יסודי. מדובר בחשיבה המדגישה את המידה שבה התלמיד מגדיר מטרות ומתכנן. הממצאים העיקריים של המחקר איששו את ההשערות לפיהן קיים קשר מובהק בין חשיבה תוצאתית לבין פתרון בעיות יישומיות ובעיות בנויות היטב מתחום המתמטיקה. התברר כי מרכיב הגדרת המטרות נמצא כמרכיב מרכזי בניבוי של פתרון בעיות, הן בקונטקסט הכללי, כלומר בבעיות יישומיות, והן בקונטקסט ספציפי של מתמטיקה. זאת ועוד, המחקר מצא כי ככל שרמת החשיבה התוצאתית של התלמידים גבוהה יותר, כך מתחזק הקשר בין תפישת התלמידים את האקלים הבית ספרי ואת דגשי התכנון בהוראה לבין יכולתם לפתור בעיות.

בבלוג המעניין "שחקי שחקי על חלומות" הובאו כמה מקורות מידע חשובים ומועילים על כתיבה והתמודדות עם הוראת כתיבה. במאמרון הרפלקטיבי של כותבת הבלוג ניתן למצוא קבצים ותכנים בנושאים החשובים הבאים: יישום משנתו של ויגוצקי בתוכנית "עופרים" (כולל ציטוט של ד"ר מיכל צרלמאייר), הוראת הכתיבה כתהליך, המאמר מסקריפט, מאי 2005.

מבחני הבגרות בהיסטוריה נגועים מזה שנים רבות בנוסח מחייב למדי וחונק עד מאד של שאלות אשר מחייבות שליפת פיסות מידע קצרות, לעיתים לא מחייבות, מכלל הידע הקיים אצל התלמיד (אם בכלל) והטענתו בתוך מחברת התשובות. גם דרך בדיקת המחברות כובלת וכולאת את המעריך לתוך סד שכל קשר בינו לבין תחום הדעת הרחב והמעמיק הדורש יכולת חשיבה, הערכה, ניתוח וביקורת, מקרי בהחלט. דרך שגויה זו ראויה לבחינה, לשלילה והחלפה כדי לאפשר לתלמיד הישראלי להפיק מלימודי ההיסטוריה ידע ממשי החשוב לו כאזרח העתידי של מדינתו וכחברה בחברה, כסובייקט הראוי לכבוד ולאופק התפתחות. השמרנות הכולאת את המורה והתלמיד בטווח מוגבל של תשובות מתקבלות מחייב שינוי בלא חשש כי תפיסה חדשה של ידע תשמוט את הקרקע מהאמת ההיסטורית, האחת והיחידה. זו האמת שהנרטיב הציוני היה ועודו האחד והיחיד המוביל את כל תוכניות הלימודים בהיסטוריה יהודית והיסטוריה ציונית וכן בהיסטוריה כללית המשועבדת לו בצורה כזו או אחרת ( אריה קיזל).

ג'יי הורוויץ כתב פוסט מעניין המתייחס למאמרה של פרופסור קתרין ינסי – Writing in the 21st Century. רכישת הקריאה בעבר התפתחה במה שהיא מכנה מבנה פירמידי – קודם כל רכשו את הקריאה המודפסת, אחריה את הקריאה הדיגיטאלית, ולבסוף את הקריאה המרושתת. אבל פרופסור קתרין ינסי טוענת שהיום אין משמעות למדרג הזה. היום, כולם נרכשים ביחד. והיא טוענת שכך צריך להיות גם עבור רכישת הכתיבה. ינסי איננה טוענת שהכתיבה היא מיומנות של המאה ה-21, אלא שהכלים שעומדים לרשותנו במאה ה-21 מאפשרים לנו להחזיר לכתיבה מקום של כבוד בתרבות שלנו.

מצגת של ד"ר אורית זסלבסקי מהטכניון המציגה את עקרונות התכנית החדשה שיזם משרד החינוך לטיפוח מצוינות של תלמידים בבתי ספר. במצגת: מה היא אוכלוסיית ביעד לטיפוח מצוינות במתמטיקה . משמעות השינוי : מטיפול ב1.5% העליונים לטיפול ב5% ועד ל 20% העליונים . מאפיינים ומרכיבים של תוכניות לטיפוח מצוינות במתמטיקה. המטרות המרכזיות של התכנית לטיפוח מצוינות במתמטיקה . ערכים מוספים של התכנית.

שורה ארוכה של מחקרים מאששת את המתאם שבין כמות הקריאה העצמאית של תלמידים בזמנם החופשי לבין ההישגים שלהם בלימודים. להרגלי קריאה טובים תפקיד משמעותי בצמצום הפער בהישגים בין תלמידים מרמות חברתיות-כלכליות שונות! חובת בית-הספר היא לנסות לגרום לכמה שיותר ילדים להקדיש כמה שיותר זמן לקריאה מחוץ לכותלי בית-הספר. קראשן מוכיח כי בתי-ספר עשויים לתרום תרומה מכריעה להישגי התלמידים, אם אך יקדישו לכך את הזמן הנחוץ ואת המשאבים הנחוצים ויפעלו בדרך נכונה. הממצא העיקרי של קראשן , אם-כן, שהקדשת זמן בבית-הספר לקריאה חופשית של תלמידים יעילה לפחות כמו דרכי הוראה מקובלות יותר בחינוך הלשוני, ולעתים אף יעילה יותר, במיוחד כאשר מדובר בתכניות ארוכות טווח ( מרים פוזנר ) .

המאמר מדווח על מאמצי המחברים לפתח תיאוריה מבוססת-מעשה הבנויה על הרעיון של שולמן על ידע תוכן פדגוגי ועל ידע תוכן להוראה. ככל שמושג זה נקלט נוצר צורך בפיתוח התיאורטי, בניתוח מבהיר ובבחינה אמפירית שלו. מטרת המחקר המוצג כאן היה לחקור את האופי של ידע תוכן להוראת מתמטיקה ע"י חקר של הוראה ממשית של המקצוע וזיהוי ידע מתימטי להוראה. המחקר מצביע על שני תתי-תחומים בידע התוכן הפדגוגי ותת-תחום חשוב של ידע תוכן "טהור" ייחודי להוראה, ידע תוכן ספציפי (specialized), המובחן מידע התוכן הרגיל הנדרש למורים ולאחרים. המאמר מסכם בדיון על הצעדים הבאים הנדרשים לפיתוח תיאוריה שימושית לידע תוכן להוראה. (Ball Loewenbers, D., Hoover Thames, M., & Phelps, G.)

הפרופסור לפסיכולוגיה (פרופסור חבר באוניברסיטת UCLA) פטרישיה גרינפלד סקרה מעל 50 מאמרים ומחקרים על למידה וטכנולוגיה והגיע לכמה תובנות מעניינות שפורסמו בכתב העת Science . אחד הסוגיות שפרופסור פטרישיה גרינפלד הצביעה עליהם בין היתר היא הירידה ביכולות חשיבה ביקורתית ואנליטית בעקבות החשיפה לאינטרנט. היא מתייחסת בהקשר זה למחקר אשר ערך השוואה בין תלמידים בכיתה שהיו מחוברים לאינטרנט לאלו שהנו נטולי אינטרנט. כאשר התלמידים נבחנו על חומרי השיעור התברר כי אלו שהיו נטולי אינטרנט בכיתה הצליחו טוב יותר. בניגוד למה שרבים ושבים התברר ממחקרים אחרים כי חלוקת הקשב הבו-זמנית של התלמידים (multi-tasking בין אינטרנט , משחקי מחשב ומוסיקה ) פוגמת בסופו של דבר בהבנה המעמיקה שלהם בלמידה ובהבנה. חלק מהבעיה נובעת מכך שהתלמידים פיתחו יכולת פענוח ויזואלי גבוהה של חומרים ויזואליים אך יכולת פענוח נמוכה יותר של טקסטים כתוצאה מקריאה מוגבלת של ספרים בהשוואה לעבר.

תהליך התפתחות השפה צפוי להסתיים מתישהו בגילאי בית-ספר, לאחר רכישת קריאה וכתיבה. ואפילו כמבוגרים, אנחנו לומדים מפעם לפעם מילים חדשות שכלל לא הכרנו. ההתפתחות השפתית המאוחרת כוללת הרחבה של אוצר המילים והביטויים של הילד.רעיון טוב למשחק משותף התורם להתפתחות השפתית המאוחרת הזו, הוא יצירת משחק זיכרון של מילים נרדפות. משתמשים בצמדים של כרטיסיות, ורושמים עליהן צמדים של מילים נרדפות – מילה אחת פשוטה ושימושית, והמילה השנייה היא המורכבת והנדירה יותר, אותה רוצים אנו רוצה שהילד יכיר.

בעתיד הלא רחוק רוב הטקסטים שנקרא יהיו בפורמט דיגיטאלי , ורק מיעוטם בפורמט מודפס. המחשב מאפשר נגישות אינסופית לספרים ולמחקרים הנסרקים ומועלים לרשת — אך לנגישות הזאת יש מחיר. מחקר חדש של פרופ' יורם עשת וד"ר ניצה גרי מהאוניברסיטה הפתוחה מצביע על ירידה באיכות הקריאה הביקורתית של חומר שעוצב לדפוס ונסרק לקריאה דיגיטאלית על מסך מחשב.

הולך וגדל השימוש של מורים בארה"ב ובאירופה במאגר סרטי ההוראה Teacher Tube. ההשפעה של מאגר סרטי הוידאו הגדול באינטרנט YouTube נותנת את אותותיה גם על השימוש שעושים מורים בחומרים ויזואליים . לא רק שמורים מנצלים יותר ויותר את מאגר סרטי הוידאו YouTube, אלא הם גם מנצלים יותר את מאגר סרטי הוידאו הייעודי Teacher Tub שהוקם בשנת 2007 בהשפעת מגמות האינטרנט בכלל ומאגר YouTube בפרט. המשתמשים העיקריים במאגר סרטי הוידאו החינוכי Teacher Tube הם בעיקר המורים למדעים ולטכנולוגיה המעלים ומורידים אליהם סרטי וידאו ובהם הדגמות מדעיות וטכנולוגיות שונות. ההתחלה של מאגר סרטי הוידאו החינוכי בשנת 2007 הייתה איטית במקצת גם מבחינת ההיצע וגם מבחינת קצב ההורדה , אך בשנת 2008 הפרויקט שופר ללא היכר הן מבחינת היקף סרטי הוידאו החינוכי והן מבחינת הטכנולוגיה של שרתי האינטרנט של הפרויקט. במאגר סרטי הוידאו יש כיום מעל 54,000 סרטי וידאו ומעל 220,000 משתמשים קבועים . המשתמשים יכולים להעלות סרטי וידאו חינוכיים שצילמו או הפיקו ויותר מכל להגיב לסרטי וידאו חינוכיים קיימים , להוסיף מידע למורים בשטח ולהמליץ עליהם.

יורם אורעד כתב מאמרון מעניין באדיורשת על ההווה והעתיד של הספר האלקטרוני . לדעתו, השילוב של בשלות האוכלוסיה לקרוא ספר דיגיטאלי מן המסך של מכשיר קריאה אלקטרוני נייד (או קורא אלקטרוני נייד) והידידותיות והפשטות של טכנולוגיית הקורא הדיגיטאלי מביא כיום למספר גדול יותר ויותר של אנשים המוכנים להשתמש בו. על פי הכתבה , אותה הוא מזכיר , אנו עדים לתופעה של יותר ויותר הוצאות ספרים המוציאות, בצד ספרי הדפוס הרגילים, גם מהדורה אלקטרונית של אותם ספרים, המתאימה לשימוש בקוראים אלקטרוניים.

מורים רבים, במיוחד בתחום הוראת המדעים, שואלים את עצמם את השאלה הבאה: מדוע התלמידים, אף המוכשרים שבהם, אינם מצליחים לשאול שאלות רבות, מגוונות ומקוריות? אחת התשובות לכך היא, שהתלמיד חושב באופן אוטומטי ומציע פתרונות מוכנים המאוחסנים בזיכרונו.לכן, אם התלמיד ילמד לחשוב באופן יצירתי, אזי יוכל בעת הצורך לנטוש את דפוסי החשיבה הקיימים ולשאול שאלות באופן מסתעף. במחקר זה נעשה שימוש בכלי חשיבה שפותחו על ידי חוקרים מתחום החשיבה: Robert J.Swartz , David Perkins. Edward de Bono. הייחודיות של מחקר זה הוא שימוש בכלי חשיבה גנריים להשבחת מיומנות החקר שאלת שאלות בניסוי חקר בכימיה. המחקר נערך בקרב כ – 100 תלמידות במהלך שנתיים. הקניית הכלים לחשיבה יצירתית נעשתה בזמן קצר ( צילה ארן).

מאמרן של חגית טישלר ומיכל מוטרו מתאר את התהליך החינוכי המתקיים בקורס "אקולוגיה כללית". מטרתו לפתח בסטודנטים אוריינות סביבתית פעילה ויכולת לנקיטת עמדה ועשייה באשר לקונפליקטים שונים ביחסי אדם סביבה. המחברות/מרצות פיתחו אסטרטגיית הוראה שעיקרה יציאה מ"הקרוב", הרלוונטי בחיי היום-יום ל"כללי" ו"לרחוק" יותר גם בממד הזמן וגם בממד המרחבים האזורי, הארצי והעולמי. בחלקו הראשון של הקורס עוסקים השיעורים בהוראה של מושגים ותהליכים בסיסיים באקולוגיה: מאפיינים של מערכות אקולוגיות על היבטיהן הא-ביוטיים והביוטיים. בשלב זה אנו מתחילים לבסס ולהטמיע אוריינות סביבתית. בחלקו השני של הקורס, בוחרות סטודנטיות נושאים שמייצגים קונפליקטים ביחסי אדם-סביבה, אוספות מידע ומעבדות אותו להצגה במליאה. הצגה זו כוללת ייצוג מושכל, הנשען על מידע רלוונטי ועדכני לכל צד בקונפליקט והצעת דרכים לגישור, לפשרה, או לפתרון שיש בהן יתרון לשני הצדדים בקונפליקט. השלב האחרון בקורס, הוא שלב הקישורים. בשלב זה סטודנטיות מקשרות בין הנושא שלהם, הקונפליקט אותו הציגו, לנושאים שהציגו אחרים, וגם מקשרות בין נושאים שונים שהוצגו. שלב זה מאפשר הכללה ונגיעה כללית יותר בהיבטים השונים של קונפליקטים ביחסי אדם-סביבה. מקורות שונים מראים שלהוראה באמצעות טיפול בדילמות או בקונפליקטים יתרונות רבים.

חינוך לאוריינות הוא תנאי הכרחי להשתלבות בחברה המודרנית. כיום עומד לרשותנו די ידע אודות חינוך לאוריינות בגיל הרך .(UNESCO, 2003) בחלק הראשון של מאמר זה מסבירות המחברות מה צריכים ילדים ללמוד כדי להשתלב בחברה אוריינית. בחלקו השני של המאמר, נראה כיצד הורים וגננות יכולים להקנות לילדים בגיל הרך את הידע שיכין אותם לרכישת הקריאה, ולעודד את הרצון של הילדים לקרוא, לכתוב ולרכוש ידע. בחלק השלישי דן המאמר בחינוך לאוריינות בקרב ילדים מתרבויות שבהן רמת השימוש בטקסטים כתובים היא נמוכה, ובקרב ילדים המתקשים להשתלב בחברה האוריינית ) קתרין סנו, בית הספר לחינוך, אוניברסיטת הארווארד , עינת גוברמן, המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין ) .

במסגרת יריד הספרים הבין-לאומי שהתקיים בפברואר 2007 בירושלים, נערך הכנס הבין-לאומי" שווה קריאה" שאורגן בידי המרכז לטכנולוגיה חינוכית -מט"ח. במושב שיוחד לפרויקטים שמטרתם היא עידוד הקריאה ברחבי העולם, הרצתה סופרת הילדים מַרי אינסֶ בוֹגוֹמוֹלני Bogomolny אשת חינוך רבת פעלים מארגנטינה , המתמחה בספרות ילדים ובעידוד הקריאה . מריה אינס הציגה שלושה פרויקטים ייחודיים שהפעילה בארצה במרחבים קהילתיים לא-שגרתיים, על עקרונותיהם המנחים. לפני ההרצאה ובעקבותיה התקיים דיאלוג בין מריה אינס בוגומולני לבין רחל גרַבר, ילידת ארגנטינה, האחראית על תכניות השפה והספרות בבית הספר היסודי, באגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים במשרד החינוך בישראל. מובאים כאן דברים שנאמרו בהרצאה ובדיאלוג בין השתיים, שנערכו בידיהן בצורה של ראיון; במאמר זה מתוארים הפרויקטים ועקרונותיהם, מועלות בו מחשבות לגבי ההשתמעויות של הפרויקטים לבית הספר, ומובאות בו "תמונות במילים" ה"מאיירות" את הדברים.המאמר הוא מעין גשר שנבנה בידי השתיים בין מקומות ושפות, בין התנסויות ואנשים, בנושא המעסיק כה רבים ברחבי העולם.

במהלך שני העשורים האחרונים, יותר ויותר חוקרים מבינים את החשיבות של רכישת אוצר מילים בשפה זרה. אוצר מילים הוא חיוני, הן לצרכים קומוניקטיביים והן לניבוי הצלחה בהבנת הנקרא. הרבה נכתב על שיטות שונות לרכישה והוראה של אוצר מילים בשפה זרה, במיוחד רכישת אוצר מילים בעקיפין, תוך התמקדות הלומד בפעילות אחרת (implicit vocabulary acquisition). אולם, לא נעשו מספיק מחקרים הבודקים את ההשפעות של הוראה ישירה ומכוונת של אוצר מילים (explicit vocabulary teaching). עבודה זו חוקרת את ההשפעות של סילבוס לקסיקלי על רכישת אוצר מילים בשפה זרה. הסילבוס הלקסיקלי נלמד בכיתה באופן ישיר ומכוון, והוא מותאם לשכבות הגיל השונות בבית הספר התיכון. הסילבוס הלקסיקלי מדגיש מילים, משמעויות שונות וצירופי מילים.