תחומי לימוד

לאחרונה נכתבה סקירת ביקורת מעניינת על ספרו החדש של אריה קיזל על תוכניות לימוד וספרי ההיסטוריה . הסקירה נכתבה ע"י ד"ר אסתר יוגב העומדת בראש בית הספר לחינוך בסמינר הקיבוצים. ד"ר יוגב היא מומחית להיסטוריה אמריקנית ולימדה שנים רבות במכללת סמינר הקיבוצים ואוניברסיטת תל אביב. "קיזל נותן משקל עצום לספרי הלימוד כמסמך קאנוני מכונן זהות. אני סוברת, שבקונטכסט הפדגוגי האמיתי של החינוך ההיסטורי, הענקת קרדיט שכזה לספרי הלימוד הינו קצת מוגזם. אוכל להסכים שמחקר המבקש להתחקות אחר התפיסה של קובעי המדיניות החינוכית בישראל, יוכל לחלצה מהתבוננות בתכני ספרי הלימוד ומחקר השיח שלהם, אך הוא לא יחשוף יותר מאשר את בבועתה של התרבות ההגמונית. השפעתם החינוכית של ספרי הלימוד זניחה לעומת כוחם העצום של הטלביזיה, האינטרנט, האמנות הפופולארית. החשיפה העצומה של הנוער הישראלי לידע היסטורי מאתגר מאמצעים אלה, אפקטיבית הרבה יותר."

גם בגיל 70 פלוס ממשיכה נירה אלטלף להתרוצץ בין בתי ספר ולדאוג שדור העתיד ילמד לקרוא. אלטלף, שזכתה על פועלה בפרס החינוך, הקימה לאחרונה מרכז הוראה שבו היא מיישמת את שיטתה. את שיטת ליט"ף (למידה יחידנית טיפולית פעילה) פיתחה בעקבות התנסות בשטח כיועצת חינוכית ובהמשך כמפקחת ארצית באגף חטיבת הביניים במשרד החינוך. הנחת הבסיס של השיטה היא שפענוח סימני הכתב הוא המפתח להבנת הנקרא. הוראת השיטה, המתאימה גם לילדים עם לקויות למידה, נעשית פרונטלית ובקבוצות קטנות או בצורה אינדיווידואלית, תוך אפשרות להתקדם בקצב אישי. המרכז החדש שפתחה מיועד לשרת ילדים הזקוקים לתמיכה בקריאה ובכתיבה מעבר לתוכנית הלימודים בבית הספר. דגש נוסף יושם על שיתוף ההורים והמשפחה כולה במשימה באמצעות סדנאות וחוגים משותפים להורים ולילדים.

על רקע הקשיים והאילוצים של מורים בכיתות לימוד בארה"ב להטמיע את שגרת הקריאה בספרים , גיבש פרופסור Steve Layne כמה עצות מועילות המופיעות בספרו החדש , Igniting a Passion for Reading. פרופסור Layn מנסה להראות למורים ולמחנכים כיצד לפתח ולטפח תלמיד קורא האוהב לקרוא ספרים מתוך מוטיבציה פנימית ולא רק מתוך מוטיבציה חיצונית היזומה ע"י המורים. הספר החדש זכה לביקורות חיוביות בארה"ב והוא נותן מענה בעיקר לתלמידי חטיבות הביניים והחטיבות העליונות שם מתגלים הקשיים העיקריים כיום ( Steve Layne ).

בימים אלו מסתיימת עבודת הפיתוח של אתר אנילומד – פורטל צעיר ללומדי אנגלית. זהו פורטל אינטראקטיבי לתלמידי חטיבת ביניים ובתי ספר תיכון. בפורטל יהיו טיפים מתעדכנים על לימודי אנגלית יחד עם קומיקס , משחקים מרתקים ועוד. הפורטל מלווה את המוצר החדשני שמציע לתלמידי תיכון ללמוד אנגלית במקביל לחומר הנלמד בכיתה ולשפר את הציונים שלהם. הפרויקט מיועד לתלמידי כיתות ז' עד יב', והוא מתאים לתלמידים בכל הרמות.

ריכוז מקורות מידע משנת 2009 לגבי יישום והטמעת תכנית “מיצוי ומצוינות במתמטיקה. סיבה מאד משמעותית לתכנית נפרדת למיצוי ומצוינות היא שהתכנית איננה רק חומרי למידה אלא גם דרכי הוראה שלא בהכרח זקוקים לה הילדים שאינם בקבוצת המיצוי. זה נכון גם לחומרי למידה שבעיקרם הם העשרה והעמקה (ומיועדים לתלמידי המצוינות), מאד קשה לעבוד איתם בכיתה הרגילה (למרות שצריך לשאוף לכך וחומרים למתקדמים נמצאים גם בספרי לימוד) אבל יש יתרון עצום בעבודה עם החומרים הללו בקבוצה הומוגנית של תלמידים שחלק מהמשותף ביניהם הוא שהם מוכשרים במתמטיקה ומתעניינים במתמטיקה. זה לא תמיד נכון לכל התלמידים ולכן יש יתרון בקבוצה נפרדת.ועוד לגבי מיצוי – הדרך שבה נעשית ההערכה איתם היא אינטנסיבית מאד ומאפשרת משוב מידי על הלמידה שלהם וכך מתקבלים חיזוקים הכרחיים להמשך הלימוד."

הכותבת עושה במאמר שימוש בגישה האיכותית של סיפור אישי כדי לדון בעבודתה בהוראת קורס קריאה מתקנת בפעם הראשונה בקריירה שלה. המאמר מאיר את השיטות ההוראתיות ואת התרגילים לבניית קהילייה שבהם נעשה שימוש כדי ללמוד באורח ביקורתי קריאה בסיסית לקבוצה שהתאפיינה בשונות תרבותית וחינוכית של תלמידי שנה ראשונה בקולג'. במאמר דנה הכותבת בגישתה לקורס ובאינטראקציות עם סטודנטים תוך שימוש במסגרת של "הוראה הנענית תרבותית". זהו סוג הוראה המזמין את המורה להבין את תחומי העניין של תלמידיו ולארוג אותם לתוך תוכנית ההוראה שלו ) Ferguson-Russell, D ).

בספר שמעורר עניין, הערכה רבה וסערה בארה"ב טוען Kelly Gallagher כי בתי הספר האמריקאיים בעצמם תורמים באופן פעיל ( מבלי להיות מודעים לכך) לירידה ונסיגה של התלמידים בקריאת ספרים. הכנסת סטנדרטים מחייבים לבקרת הקריאה ומדידת יכולות הקריאה במבחנים רק גורמת לתלמידים להירתע מקריאת ספרים מעמיקה להנאתם . הדגש שניתן לקריאת טקסטים עיוניים פוגע בחדוות הקריאה של התלמידים בבתי הספר. מבלי להיות מודעים לכך, בתי ספר עצמם, ולא בהכרח ההורים, תורמים ליצירת חיץ בין התלמידים ובין עולם הספרים היצירתי. מחבר הספר, מציע שורה של הצעות לבתי הספר כיצד לשנות גישה וליצוא אקלים בית ספרי המטפח את אהבת הקריאה של התלמידים. מחבר הספר הוא אחד המומחים המובילים בארה"ב בתחומי הקריאה , אוריינות אקדמית וכתיבה יצירתית

במאמר זה מציגה ריבי כרמל ממצאים מתוך מחקר שנערך בשיטת ניתוח ביקורתי של השיח ( CDA- Critical Discourse Analysis) במטרה לבחון, לנתח ולהסביר שיח של הורים, תלמידים ובעלי תפקידים בנושא הוראת אנגלית ללומדים צעירים ( English for Young Learners –EYLׂ) בכיתות א' ו-ב' בבתי ספר יהודיים בישראל. ניתוח של 33 ראיונות עומק חצי-מובנים ומדגמי טקסטים שפורסמו בארץ, מצביעים על שיח ספציפי, בו משתמשים הנחקרים בדברם על נושאים הקשורים ל-EYL. שיח זה הוגדר כשיח ה-EYL . הממצאים מאירים את הדרכים הסמויות שבהן פועל שיח ה-EYL ככוח בעל עוצמה לקידום הוראת אנגלית ללומדים צעירים בבתי ספר, תוך שהוא משפיע על סדר-היום הבית-ספרי, מווסת את ההתנהלות בכיתה ומעצב את חיי היום-יום ואת הנוהג החברתי. בנוסף, העדויות המחקריות מורות על כך שישראלים רואים את עצמם, מתוך תקווה ושאפתנות, כחלק מעולם גלובלי ומופשט שנעשתה לו אידיאליזציה, תהליך שבו שיח ה-EYL מממלא תפקיד חשוב ( ריבי כרמל ) .

מטרתו של האתר היא לתת למורים, למורי מורים ולסטודנטים ידע וכלים שיעזרו להם לקדם את ההבעה בכתב של תלמידיהם. לצורך כך האתר מתמקד בהוראה של תהליכי ויסות עצמי ואסטרטגיות בכתיבה, מסביר את חשיבותם ומאפשר למורה להתנסות בהם. האמונה ביסודו היא שהוראה המבוססת על כלים אלה מפתחת כותב עצמאי הפועל באופן מבוקר תוך הפעלת מודעות, ותורמת משמעותית למוטיבציה שלו לכתיבה. תחום ההבעה בכתב, למרות חשיבותו הרבה, אינו נלמד מספיק הן בבית הספר והן במכללות להכשרת מורים, והמטרה היא לענות על הצורך המשמעותי שיש לידע וכלים בנושא. כמו כן ניתן לצפות שהלמידה האינטראקטיבית של תיאוריה והתנסות בכלים יעלו את המודעות של המורים והסטודנטים לתהליכי הכתיבה שלהם עצמם, ואף יביאו לקידומם. חוויה מסוג זה דווחה לעתים קרובות על ידי מורים וסטודנטים בקורסים שהועברו בנושא זה במכללות. המרכיב העיקרי באתר הוא פעילויות שבמרכזן נמצא המורה כלומד עצמאי. הכוונה הייתה ליצור סביבה מתוקשבת המאפשרת למידה פעילה וחווייתית תוך קבלת הסברים ורקע תאורטי ( עינת ליכטינגר וניקול איתן).

הצעה של ציונה, סטודנטית להוראה , לגבי שילוב כתיבת בלוג בנושא קריאה וספרות. התכנית המוצעת על ידה מעודדת קריאה, ומתן ביטויי לתלמידים בנושאים שקראו. קווי המיתאר של התוכנית נועדו לעודד קריאה, ומתן ביטויי לתלמידים בנושאים שקראו. התוכנית המוצעת נועדה לעודד ביקורתיות, יצירתיות, הבעה עצמית והרחבת אופקים בנושא ספרות והכרת סופרים שונים. התלמידים יקבלו תרגילים שעליהם להתייחס אליהם בכתיבת בלוג אישי, וכן יגיבו ויקבלו תגובות מחבריהם. במסגרת ההתנסות המוצעת כל תלמיד יבחר ספר שמעניין אותו ויקרא אותו. תלמיד יוכל לקרוא מספר ספרים, עד שיבחר ספר כלבבו. יחקור התלמיד על מחבר הספר, ויכתוב עליו בבלוג בכתיבה יתאר התלמיד מיהו המחבר? האם הוא ישראלי או סופר מחו"ל? מה הרקע שלו, ומהם ספריו השונים, ועוד… בהמשך מוצע כי התלמיד יתבקש לתאר סיטואציה מהספר, שבה הוא מציע המשך שונה ממה שכתב הסופר. התלמיד יהיה הסופר, שיכתוב בבלוג שלו קטע מקורי בעצמו. למאמרון המלא של ציונה …

במסגרת עבודת מחקר לתואר שני, בדקה נטלי מיינץ את הנושאים: הקשר בין גיל ההתחלה של לימוד אנגלית כשפה זרה במערכת החינוך הממלכתית ורמת המיומנות בשפה, והיחס של מורים לאנגלית בבתי ספר יסודיים להתחלה של לימוד אנגלית כשפה זרה בכיתות א' או ב'. החלק הכמותי של המחקר עסק בנושא הקשר בין גיל ההתחלה של לימוד אנגלית כשפה זרה במערכת החינוך ממלכתית של ישראל ורמת המיומנות של התלמידים בשפה. הנחקרים היו תלמידי כיתות ז' מבתי"ס ממלכתיים מהמגזר היהודי. שפת האם של הנחקרים הייתה עברית, והם למדו בבתי ספר ממלכתיים מכיתה א'. הנחת המחקר הייתה כי לא ימצא הבדל משמעותי בין קבוצת התלמידים, שהתחילו ללמוד אנגלית מוקדם, לבין אלו שהתחילו מאוחר. בניגוד להשערה זו, נמצא במחקר כי התלמידים שהתחילו ללמוד אנגלית מאוחר יותר, השיגו רמת מיומנות גבוהה יותר בשפה זו מאלה שהתחילו ללמוד אותה מוקדם. לא נמצאו הבדלים בין קבוצת הבנים לבין קבוצת הבנות.

מטרת המחקר האיכותי הנוכחי היא לבדוק את הלימתה של מערכת ההיפרטקסט לספרים אלקטרוניים של ספרות יפה בעברית לילדים. המחקר מציג את התנסותם של ילדים בקריאת שלושה פרקים במחשב מתוך ספר בתחום הספרות היפה. שאלת המחקר הייתה האם הילדים יגלו עניין בקריאת טקסט ספרותי אלקטרוני מבוסס היפרטקסט במבנה רשתי ו/או היררכי. המחקר עולה גילוי עניין מובהק של היפרטקסט. כל הילדים במחקר העדיפו ספר אלקטרוני עם קישורים על פני ספר אלקטרוני ליניארי (דהרי הרשקוביץ תרשיש ) .

המציאות של המאה ה-21 היא מציאות של עומס רב במידע ומכאן הצורך לסנן מידע ולכווץ מידע דרך מיומנויות של תמצות, סיכום ומיפוי של מידע. מה דורש הסיכום מהתלמיד? הסבר שיטתי שגיבשה והכינה ד"ר גילה קואפמן לגבי פירוק הטקסט למרכיביו והכנת מתווה ( פיגום) לכתיבת הסיכום. כמו כן נכללים בסקירה : סטנדרטים לבקרת האיכות של הסיכום וביצועי ההבנה של התלמיד הכותב את הסיכום.

מצגת מעניינת של פרופסור יואב יאיר , מנהל שה"ם , האוניברסיטה הפתוחה. ההרצאה "קריאה אקדמית מספרים דיגיטליים ניידים" ניתנה ביום העיון הספר העברי: "מן הקלף עד האינטרנט" . בהרצאה הציג פרופ' יאיר את המגמה הכלל עולמית של שימוש בספרים דיגיטליים- תובנות ממחקרים מובילים, העדפות שימוש, ודוגמאות מרחבי העולם. בין השאר, הוצג פרויקט פא"ר ופרויקט עתידי בהובלת שה"ם – פרויקט סד"ן – ספרים דיגיטליים ניידים.

עליית האינטרנט ואמצעי הכתיבה המתוקשבים (כגון מעבדי תמלילים, בלוגים ואחרים) הביאה להתפתחות של דור אחר של סטודנטים הכותבים כיום הרבה יותר וגם מביעים עצמם דיגיטאלית יותר. בקרב חוקרים ומומחי אוריינות נשאלת השאלה מה הן ההשלכות של מהפך זה בדור האחרון מבחינת איכות הכתיבה של הסטודנטים? חלק מהחוקרים סבורים כי הכתיבה הדיגיטאלית של הסטודנטים היא יותר מעורבת, בלתי-אמצעית ומותאמת לקהל הקוראים, ולכן יש לשלב צורת ביטוי זו גם בקורסים הנלמדים במכללות ובאוניברסיטאות. חוקרים אחרים טוענים כי כתיבת הודעות קצרות (כגון טוויטרים) ובלוגים רק גרמו לכתיבה גרועה יותר שאינה עומדת בסטנדרטים אקדמאיים. בין בית שמאי ובין בית הלל ניצבים עתה מחקרי האורך החדשים המנסים לענות בצורה מעמיקה יותר על הסוגיה של השפעת התקשוב על מאפייני הכתיבה. אחד ממחקרי האורך האלו הוא מחקר מעניין של אוניברסיטת סטנפורד שנערך במשך חמש שנים והתבסס על בדיקה שיטתית של אלפי סטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטה.

המאמר שנכתב על ידי ד"ר תילי וגנר ופרופסור תמר לוין, מתמקד באפיון תפיסות כתיבה של תלמידי מדעים בחטיבת הביניים שהתנסו במטלות כתיבה לצורך לימוד. המחקר חושף כיצד התלמידים תופסים את הכתיבה כאופן של למידה. ייחודו של המחקר הוא בחשיפת תפיסות אלו באמצעות מטאפורות ספונטאניות שאותרו ברפלקציות שכתבו התלמידים בעקבות מטלות הכתיבה שביצעו. מחקר זה תורם להוראה ולמחקר על הדרכים שבן כתיבה עשויה להשפיע על לימוד מדע בחטיבת הביניים, כאשר במהלכה ובאמצעותה מפתחים את מודעות התלמידים לערכה ולהליכים המעורבים בה. המחקר תורם גם לגיבוש התובנה על יחסי הגומלין בין מטלות כתיבה הנכתבות בכיתה ובין תפיסות התלמידים על אודות הכתיבה.

הבנת הנקרא הוא אחד הכישורים החשובים ביותר שילדים צריכים לרכוש בשנות בית הספר. מטרת המחקר הנוכחי היתה לבחון את הקשר בין מידת הקריאה של ספרים, מחד גיסא, וקריאת עיתוני נוער וזמן התכתבות בצ'ט, מאידך גיסא לבין רכישת ידע לשוני (מורפולוגי ותחבירי) והבנת הנקרא בקרב ילדים דוברי עברית. נמצא, שככל שהילד קורא יותר ספרים הוא בעל ידע לשוני טוב יותר ומבין טוב יותר את הנקרא. עוד נמצא, שמבחן סטנוביץ תורם תרומה ייחודית מעבר לגיל להסבר השונות בין הקוראים בהבנת טקסטים ובידע לשוני, כלומר, קשר בין מידת הקריאה לבין הבנת הנקרא וידע לשוני. ואולם מצאנו גם מתאם שלילי בין קריאת עיתוני נוער להבנת טקסטים, וכן בין התכתבות בצ'ט לרמת הידע הלשוני ( דפנה קפלן ודורית רביד) .

המאמר מתאר ניסוי מתוקשב לעידוד קריאה שנערך בארה"ב בקרב תלמידי כיתות ה' . הלמידה של התלמידים סביב הטקסטים התבססה על מערכת של קהילות מתוקשבות/פורומים ממוחשבים אשר באמצעותם הם העירו והגיבו לטקסטים שנדרשו לקרוא. השילוב של סביבה מתוקשבת לתגובות התלמידים עור אצלם עניין רב יותר בטקסטים אשר הם נדרשו לקרוא. הערות התלמידים בפורמים המתוקשבים סביב הקריאה היו קוגניטיביות, פרשנויות וגם מעצבות. הפעילות המתוקשבת המשותפת של למידת עמיתים סביב קריאת טקסטים שינתה את מערכת היחסים בין תלמידים ומורים בסביבה האוריינית ויצרה סביבה מעודדת לתלמידים הנוטלים חלק בתהליך הקריאה המתוקשב (Larson, Lotta C ) .

יום עיון "כתיבת היסטוריה והוראתה בראייה רב-תחומית" באוניברסיטת חיפה לרגל צאת הספר "היסטוריה משועבדת" (מאת אריה קיזל, הוצאת מכון מופ"ת, 2008). יום העיון נערך במסגרת המרכז לרב-תחומיות וחקר החינוך של אוניברסיטת חיפה בהנחיית פרופ' אדיר כהן.פרופ' אייל נווה הנואם המרכזי בכינוס : "זה עצוב שמקצוע ההיסטוריה שהוא המקצוע האנושי ביותר לא יכול להיחלץ מסד הפוזיטיביזם. לפחות ב-15 השנים האחרונות לקחו את הוראת ההיסטוריה והכניסו אותה לסד פוזיטיביסטי מדעי ובאמצעות הסד הזה ניטרלו את הרוח מהמקצוע שהפך למשמים ומעיק עד שרוב התלמידים לא אוהבים אותו וחבל". לדבריו של פרופ' אייל נווה, הסיבה לכך נעוצה בין היתר בבחינות הבגרות בהיסטוריה אשר מכוונות את כל הוראת ההיסטוריה מחטיבת הביניים ועד סיום החטיבה העליונה. "כבר בעמוד השלישי של תוכנית הלימודים החדשה לכיתות ז' עד ט' כותבים למורים אודות בחינות הבגרות. קובעים את האוריינטציה של המורה לקראת בחינת הבגרות ולמעשה כופים רודנות של החומר שהיא רודנות של מיומנויות.

תוכנת Wordle היא כלי עזר ממוחשב המציגה מיפוי מושגי של מונחים בצורה ממוחשבת , בעיקר באמצעות הטכנולוגיה החדישה של ענני תגיות. Wordle הוא כלי שמסייע בבניית מפות מילים. מבחינת המורים להוראת אנגלית כלי ממוחשב זה יכול להועיל רבות לתלמידים להמחשת הנושאים שהם קוראים ומעיינים ע"י יצירת רפלקציה עצמית וזיהוי עיקרי הדברים. התלמיד יכול להיעזר תוכנת Wordlel כדי למקד את נושאי המפתח העיקריים במאמר שהוא קורא ובצורה כזו המורה יכול להעריך האם הוא הקיף והמחיש את הנושאים העיקריים במאמר.