תחומי לימוד

מיון:
נמצאו 884 פריטים
פריטים מ- 841 ל-860
  • לינק

    במאמר מתארות המחברות מחקר שערכו ביחס להבנת מושג השבר כמחלקת שקילות. המחקר נעשה תוך למידה בעזרת התוכנה "שמש" המאפשרת בניית ייצוגים לשברים, המדגישים את תכונתם כמחלקות שקילות (אילנה ארנון, פרלה נשר, רנטה נירנברג).

  • לינק

    התוכנית "כשרים והקשרים במתמטיקה" פותחה על ידי צוות היחידה לחינוך מתמטי, באוניברסיטה העברית בירושלים. התוכנית מכילה את כל הנושאים והמיומנויות הנדרשים לפי תוכנית הלימודים של משרד החינוך. היא בנויה על עקרונות דידקטיים ומתמטיים מוכחים שהביאו מספר מדינות מערביות למקומות ראשונים במבחנים המשווים הבינלאומיים. יש בה הקפדה על רכישת מיומנויות החשבון המקובלות תוך עידוד פיתוח חשיבה מתמטית, יצירתיות, ובקורתיות. הלמידה מבוססת על סיטואציות-בעיה בנושאים השונים המפורטים בתוכנית הלימודים, ומובילה לפיתוח מיומנויות חישוב, תובנה מספרית, ומיומנויות השיח המתמטי, כל זה תוך שימוש במגוון אמצעי הוראה וחומרי למידה ידידותיים.

  • לינק

    המחברים פורסים לפנינו את ניתוח הנתונים שנאספו מתוצאות המחקר TIMSS 1999 בו השתתפה ישראל. התוצאות שהתקבלו בישראל עוררו בדאגה רבה הובילו ליוזמה של מהלך הוראתי בשם:'פיתוח החשיבה הכמותית במתמטיקה ובניית מודל ספיראלי ללמידה' – מהלך המלוּוה בניסוי מבוקר (יעקב כץ, עופר רימון)

  • לינק

    במאמר מציגה המחברת פעילות שהופעלה במסגרת הקורס למורי-מורים למתמטיקה. מטרות פעילות זו היו: א. להדגים מודל של פעילות למורי-מורים למתמטיקה בבית-ספר על-יסודי; ב. לאפשר למשתתפים חוויה אותנטית של למידה וביצוע רפלקציה על התהליך שהם בעצמם עברו; ג. לחשוף את המשתתפים לדרכי תכנון וניתוח של פעילות למורי-מורים ולפוטנציאל הטמון בפעילות המתוארת. בפעילות נחשפו המשתתפים לבעיה בשם 'שליחומטיקה' השייכת לקובץ 'בעיות החודש' אשר פותח במסגרת המרכז הארצי למתמטיקה 'קשר חם' (גרייסי ויניצקי-לנדמן).

  • לינק

    הקורס "המצ"ב מזווית אחרת", מיועד לסייע לפרחי הוראה או למורים בפועל לתת מענה לקשיים המתעוררים בהוראת גאומטריה. זאת, על ידי הכנסת שינויים בידע הנדרש למורה ובגישתו להוראה וכן על ידי התמקדות במצבי הוראה בעייתיים – מצבים שבהם המורה מתקשה לתת מענה הולם לקשיים של תלמידיו במהלך הקורס, המורה לומד תאוריות המסייעות לו לנתח מצ"בים אלה, וחוזר ומנתחם בשלב מתקדם לאחר שהוא לומד תאוריות נוספות. המורה מבצע רפלקציה על ניתוחיו הקודמים את המצ"בים ועל תכנון ההוראה שלו או על דרך הוראתו, והרפלקציה עצמה תורמת לתהליך השינוי אצלו. במוקד יחידת ההוראה נדונים קשיים המתעוררים בהוראת גאומטריה לתלמידים בעלי הישגים בינוניים ונמוכים במתמטיקה (לא נדונים כאן קשיים של תלמידים בעלי תפקוד גבוה במתמטיקה). מדובר בעיקר בקשיים קוגניטיביים בסיסיים – כמו רכישת מושגים בגאומטריה או תפיסה חזותית – ולא בתהליכי חשיבה מתקדמים יותר, כגון הצדקות או הוכחות. (הגר גל)

  • לינק

    הקורס "לראות במרחב" המועבר במכללת דוד ילין, עוסק בפעילויות במרחב התלת ממדי, שמטרתן המרכזית היא פיתוח יכולת מרחבית, ביחד עם יכולת ניתוח וחשיבה רפלקטיבית. הדגש בקורס זה הוא על האספקט החזותי והאינטואיטיבי ולא על האספקט הדדוקטיבי הפורמלי של גיאומטריית המרחב. (ניצה כהן)

  • לינק

    אחד מהסטנדרטים של ה- N.C.T.M הוא פיתוח מיומנויות לפתרון בעיות מילוליות. מחקרים מוכיחים כי כבר בגיל הרך ניתן לפתח מיומנויות אלה. על מנת שהלמידה תהיה יעילה יש לדאוג להעביר את התכנים בדרך של הנאה והנעה. הדרך הנכונה היא לתת ללומד להתמודד עם בעיות הבאות מעולמו שלו, בעיות לא שגרתיות אשר יעוררו שיח מתמטי ושאילת שאלות. בקורס המועבר במכללה האקדמית ע"ש גורדון אנו לומדים להכיר דרכים שונות להתמודדות וזאת דרך פתרון בעיות לא שגרתיות, דיון עליהן והתאמתן לגיל הרך, קריאת מאמרים מתאימים ודיון עליהם (שולי, אופיר).

  • לינק

    הקורס במכללה לחינוך ע"ש קיי מיועד לסטודנטים שנה ג' המתמחים במתמטיקה במסלולים של בית ספר יסודי וגיל הרך. מרכז הקורס הוא פורום מתוקשב ועל הסטודנטים להגיש לפורום מספר אירועים מתוך ההתנסות שלהם בשעורי מתמטיקה. הם מגיבים לאירועים של האחרים על פי לוח זמנים מוגדר ומתפתח דיון מתוקשב בין המשתתפים סביב הנושאים העולים מהאירועים. במספר המפגשים הקיימים במכללה (5 בסמסטר) אנחנו דנים בשאלות המתמטיות העולות מהאירועים וגם בנושאים המתמטיים-פדגוגיים. הסטודנטים מציינים את התרומה של החשיפה הזאת לאירועים של החברים, והתפתחות הראייה שלהם לחשיבה של ילדים ולקשר בין החשיבה של הילדים לבין דרכי ההוראה שלהם (שיין , רות)

  • לינק

    בכל מהלך הקורס מכללת סמינר הקיבוצים עוסקים בצורה פעילה בפתרון בעיות בעזרת מחשב. הבעיות בסמסטר ב' מורכבות יותר, וכוללות פרקים ממתמטיקה נומרית. הבעיות והנושאים נבחרו מתחום המתמטיקה הרלבנטי לתלמידי המסלול. במהלך סמסטר א' יכיר הלומד את מושג האלגוריתם, וילמד לכתוב אלגוריתמים ליצירת סדרות אינסופיות וסופיות, בעיקר על פי נוסחאות נסיגה. במהלך סמסטר ב' פתרון הבעיות נעשה בצורות שונות (פתרון רקורסיבי, פתרון קומבינטורי, פתרון בעזרת האיבר הכללי וכו'). חלק מהבעיות לקוחות מתוך פרקים ממתמטיקה נומרית, כגון: מציאת שורש ריבועי ושורש שלישי של מספר, קירובים למספר פאי, וזאת במטרה להביא להעשרת תמונת העולם המתמטי של הלומדים בפרקים ממתמטיקה שימושית בת-זמננו תוך שילוב המחשב (הופמן, רונית)

  • לינק

    מיזוג מידע ממקורות שונים הוא פעולה של הפיכת פיסות מידע או רעיונות ממקורות שונים לטקסט מעניין ומקושר היטב. מיזוג מידע הוא תהליך מורכב של קריאה וכתיבה, שבמסגרתו קוראים הלומדים טקסטים על נושא מסוים וממזגים אותם על ידי ברירת תכנים מתוך הטקסטים השונים וקישור ביניהם.

  • לינק

    התפתחות הכרת מערכת הכתב: האם ידיעת שמות האותיות בגיל הרך מסייעת לרכישת קרוא וכתוב? , מאמר של פרופסור איריס לוין. מבחינה חינוכית, המסקנה המתבקשת היא כי כדאי ביותר ללמד שמות אותיות כבר בגיל הגן. יש לשנות את העמדה הרווחת בקרב אנשי חינוך בארץ כי יש לדחות את הוראת שמות האותיות. ילדים עם ידע כזה יכולים להתחיל לפענח את הצופן של הכתב ויש להם סיכוי מוגבר להצליח ברכישת קרוא וכתוב בכיתה א'.

  • לינק

    מחקר מעניין על סביבת הלמידה WISE כבסיס להוראת ביולוגיה ומיומנויות למידה ואופנים שונים להתאמתה לתוכנית הלימודים בביולוגיה בישראל. זוהי סביבת למידה המכילה 48 פרויקטים קצרים בנושאים מדעיים בעלי היבטים חברתיים ו/או סביבתיים. במהלך הלמידה, התלמידים קוראים מידע מגוון על הסוגיה המדעית-חברתית, בוחנים עדויות, מעריכים ומציעים פתרונות למחלוקות מדעיות-סביבתיות-טכנולוגיות כגון: מלריה, מזון מהונדס גנטית, דו-חיים מעוותים ואיידס. סביבת WISE מאפשרת לצוות מורים לבנות מערך הוראה ייחודי נלווה למשימות הקיימות באתר. ההוראה באמצעות אתר WISE מאפשרת לשלב רכישת ידע מדעי עם מיומנויות חשיבה גבוהות מסוג הנמקה, חשיבה רפלקטיבית, פתרון בעיות ופיתוח גישה מערכתית (נורית הוכברג, טלי טל)

  • לינק

    כתיבת עבודות על ידי תלמידים היא חלק בלתי נפרד מההוויה החינוכית במערכות החינוך בארה"ב ובאירופה. יזמוֹת חינוכיות שהתחילו בארה"ב עוד בשנות השישים חיזקו והדגישו באופן מיוחד מרכיבים של כתיבת עבודות וניירות עבודה ע"י תלמידים בחטיבות הביניים ובבתי ספר תיכוניים.ממצאי מחקר מלמדים על קשר הדוק וישיר בין מיומנויות כתיבה להישגים לימודיים בכל רמות החינוך, החל מבתי הספר היסודיים, דרך בתי הספר התיכוניים ועד למוסדות להשכלה גבוהה, כמו מכללות ואוניברסיטאות. ככל שכישורי הכתיבה היו מבוססים יותר, כך היו ההישגים גבוהים יותר (דליה כהן גרוס)

  • לינק

    הדו"ח עוסק בתלמידים חלשים במתמטיקה בחטיבות הביניים, המנותבים להקבצות נמוכות (רמה ג'). הדו"ח הציג ממצאים מתוך ראיונות אישיים עם תלמידים, תצפיות על אינטראקציות בין זוגות או שלשות של תלמידים וכמו כן תצפיות שעניינן מהלכי שיעור שלמים בפורום של הכיתה כולה. במסגרת הפעילות המחקרית שתוארה בדו"ח ניסינו לברר מה מאפיין את דרכי ההתמודדות של תלמידים חלשים עם חומר מתמטי, אלו מקורות עשויים להסביר הצלחה וכישלון בקרב תלמידים אלו, ומהם המרכיבים עליהם יש לתת את הדעת בעיצוב ההוראה בכיתות חלשות – הן מבחינת חומרי הלמידה והן מבחינת תפקודם של המורים. (רוני קרסטני, אברהם הרכבי)

  • סיכום

    המלצות על כלי עזר לשוניים באינטרנט אשר יכולים לסייע בפיתוח אוצר מילים בשפות זרות בכלל ובאנגלית בפרט. המערכות הממוחשבות פותחו בשנתיים האחרונות ע"י בתי תוכנה מתמחים בארה"ב כדי לסייע למורים לאנגלית לשלב מילונים ממוחשבים תוך כדי קריאת הטקסטים באינטרנט. חלקם של המערכות ממוחשבת כוללת גם יכולת לניתוח לשוני של מילים באתרים באינטרנט ( Ponterio, Robert)

  • לינק

    קיימים שלושה מודלים מרכזיים המתארים את תהליך הקריאה, מהם נובעות גישות ושיטות להוראת הקריאה, כאשר כולן גם יחד חותרות לקראת המטרה המרכזית- הקניית קריאה וכתיבה. בחלקו השני מפרט המאמר את המלצות ועדה בראשות פרופ' רינה שפירא, לבחינת נושא הוראת הקריאה. וכן תוכניות נוספות של משרד החינוך להקניית הקריאה והכשירות האוריינית בכיתה א'.

  • לינק

    בעקבות הדיון הציבורי הוראת הקריאה החליט צוות מורים במכללת לוינסקי העוסקים בתחום הוראת השפה במכללה, לגבש מספר עקרונות לקביעת תכניות הלימודים במכללה. הצוות התכנס מספר פעמים לאורך שנת הלימודים, ונייר דיון זה הוא תוצר של הדיונים שהתנהלו בו.

  • לינק

    נושא המחקר הוא הספרות הדיגיטלית הכתובה בטכניקת ההיפר טקסט. ספרות זו נכתבת בפורמט HTML או בעזרת יישומים ייעודיים כגון, Storyspace. כך ניתן למצוא את ספרות ההיפר טקסט הן באינטרנט והן כיישום עצמאי (stand alone). המחקר משרטט את דמותה והשלכותיה של ספרות ההיפר-טקסט תוך התמקדות במיבנה הסיפור, הנוצר כתוצאה מהמדיום החדש העומד לרשות הסופרים. שאלת המחקר היא "האם ספרות ההיפר טקסט היא קפיצת מדרגה וחידוש אסטרטגי, או שמא היא מקצינה את מסורת הספרות האקספרימנטלית הכתובה, בעזרת המדיום הדיגיטלי? בחינה מדוקדקת של ספרות ההיפר טקסט מגלה, שגם "אריכות חייו" של הסופר מובטחת למרות הקישור, שלכאורה מאפשר לקורא לבחור את דרכו ביצירה. הקישור איננו נקבע על-ידי הקורא, אלא מוכתב ע"י הסופר, מתוך צרכיו האמנותיים תוך שהוא מגביל גישה חופשית למקטעים אותם הוא רוצה להציג מאוחר יותר בתהליך הקריאה. ספרות ההיפר טקסט, שאיננה תלויית אינטרנט, מאפשרת גם "קריאת ברירת מחדל", כלומר יש סדר ליניארי ברור, המוכתב ע"י הסופר (חוה כהן ריטר)

  • לינק

    פרופיל גרפי של שיטות קריאה. הפרופיל הגראפי הוצע על ידי גיסי שריג והסבר עליו מופיע ב: "עקרונות ומעשים בהוראת הקריאה" האוניברסיטה הפתוחה.

  • סיכום

    שני המחקרים מבקשים לבחון מה הם סוגי השיח הנמזגים בתוך השיח המתמטי ואם ניתן לשפר את איכות השיח המתמטי (פוריותו) על ידי הבאת מנחי השיח, למודעות לסוגי השיח השונים ולמשקלם היחסי בתוך השיחה המתמטית. (חיותה רגב, שרה שמעוני)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין