תחומי לימוד

לאחרונה יצא לאור מדריך למורה לתכנית מפתח הקסם 2. מטרת התכנית היא להקנות את כישורי הקריאה והכתיבה הבסיסיים לכלל תלמידי כיתה א, להפגיש אותם עם מבנים בסיסיים בשפה תוך שימוש בטקסטים איכותיים בסוגות שונות. התכנית מטפחת את השיח האורייני הדבור בד בבד עם הוראת העיקרון האלפביתי וחיזוק שטף הקריאה, והיא מקדמת את הבנת הנקרא באמצעות הדגשת המשמעות וטיפוח אוצר מלים. התכנית משתמשת בטקסטים המכילים תכנים הלקוחים מעולמם של הילדים, והכתובים בשפה טבעית ותקשורתית.

מסמך מדיניות מעודכן של ה- NCTE לגבי האוריינות בלמידה ובחינוך. לאור העובדה כי הטכנולוגיה הגבירה את האינטנסיביות ואת המורכבות של סביבות אורייניות, נדרש במאה ה-21 מאדם אוריין להיות בעל קשת רחבה של יכולות, הרבה סוגי אוריינות. סוגי אוריינות אלה, מקריאה של עיתון מקוון ועד השתתפות בכיתה וירטואלית, הם מרובים, דינמיים וחשילים. כמו בעבר, הם ארוגים יחד עם היסטוריה מסוימת, עם האפשרויות שהחיים מציעים ועם המסלול החברתי של קבוצות ושל יחידים. נראה שיש כאן שינוי גדול בתפיסה: "כתיבה וקריאה הינם עדיין היכולת להבין וליצור טקסטים מסוגים שונים, אך העניין הוא יותר ויותר בתקשורת עם רעיונות אחרים, אנשים אחרים ושיחות אחרות" (אריאלה לונברג)

מסמך זה נכתב לקראת ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת בנושא "מצב הלשון העברית במערכת החינוך", הנערכת לציון 150 שנה להולדתו של אליעזר בן-יהודה. הסוגיות המוצגות במסמך: לימודי העברית במערכת החינוך כיום – היקף הלימודים והישגי התלמידים. טענות על מדיניות הוראת העברית במערכת החינוך והצעות לשינויה (יובל וורגן)

מחקר חדש שנערך בארה"ב ע"י National Endowment for the Arts מצא כי בעיית הבנת הנקרא אצל צעירים בארה"ב הופכת להיות בעיה קרדינאלית בתחומי החינוך וההתפתחות התרבותית שם. פחות ופחות צעירים אמריקאים קוראים ספרים והדבר ניכר ביכולות הבנת הטקסטים שלהם. אם בבתי ספר יסודיים המצב מעט השתפר הרי בחטיבות ביניים ובבתי ספר תיכוניים המצב רק הולך ומחמיר. המחקר מצא עוד כי תלמידים וצעירים הקוראים בספרות יפה כל יום מצליחים לשפר משמעותית את יכולות האוריינות שלהם והבנת הטקסט. המסקנה של עורכי המחקר כי תרבות האינטרנט הדיגיטאלית היא היא שגרמה לירידה באורחות קריאת הספרים אצל צעירים בארה"ב.

בסקירה מקיפה זו ריכזנו שורה של המלצות על מאגרי מידע ממוחשבים ואתרי אינטרנט היכולים לסייע למורים להפעיל תלמידים בחוויות קריאה ולהעשיר את עולמם של הילדים עם גירוי ראשוני של האינטרנט. המידע באסופה זה מבוסס על המלצות הפיקוח במשרד החינוך, מורי מורים, מורים בבתי ספר, מורים בפורומים מקוונים וספרניות בבתי הספר. כמו כן, אספנו כמה וכמה הפעלות ודפי עבודה לתלמידים הנחשפים למאגרי המידע הממוחשבים ברשימה. תודתנו למורים, חברי פורום המורים לחינוך יסודי על ההמלצות ועל הפעילויות (צוות פורטל מס"ע)

מחקר הערכה של שש תוכניות לימוד במתמטיקה בכיתות א'-ב'. מחקר ההערכה מתמקד באפיון של התוכניות השונות, בהתייחס להיבטים שונים ובתיאור הפעלתן בכיתות, במטרה לספק למורים מידע מסודר שיסייע בידיהם להחליט באופן מושכל איזו תוכנית מתאימה לדרכי ההוראה שלהם ולאוכלוסיות אותן הם מלמדים. צוות החוקרים והיועצים שכתבו את מחקר ההערכה ביקר באופן שיטתי בכיתות בהם מלמדים לפי כל אחת משש התוכניות על מנת ללמוד על הפעלתן. כמו כן, שמע צוות המחקר דעות ותובנות ממורים צעירים וממורים מנוסים ונועץ בהם ובמומחים נוספים להוראת החשבון בישראל.

במאמר זה מציגות המחברות דוגמאות לבעיות מילוליות במתמטיקה, שבהן הפתרון תלוי במעבר לסיטואציה הלשונית לסיטואציה המתמטית. מחברות המאמר מציעות מודל הוראה-למידה בן תשעה שלבים, המקשר בין הסיטואציה הלשונית מצד אחד לבין המבנים המתמטיים המופשטים מהצד האחר. מודל הוראה-למידה זה מציע תהליך אינטראקטיבי ורב-שלבי, המאפשר פענוח של הטקסט המתמטי והפקת משמעות ממנו באמצעות פענוח סמלים גראפיים, הבנת התוכן הגלוי, הבנת הסיטואציה הלשונית, מעבר למודל מתמטי והתאמה בין הסיטואציה הלשונית למודל המתמטי המתאים. המחברות ממליצות להשתמש במודל הוראה זה הן לתלמידים בכיתות הגבוהות של בית הספר היסודי והן לתלמידים בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה. כמו כן, השימוש במודל ההוראה-למידה מומלץ למורים ולסטודנטים בהכשרתם להוראה כדגם להוראה של פתרון בעיות מילוליות. עבודה הדרגתית של הבעיות המילוליות הפשטות, תסייע לתלמיד להתמודד עם בעיות מורכבות יותר בעתיד (ברוריה מרגולין, בת שבע אילני)

ראיית המתמטיקה כהומניסטית דורשת הבנייה מחדש של תפיסת המקצוע כשלעצמו. מיותר לציין כי רצוי לחשוף את המורים כבר בתקופת לימודיהם במכללה לחשיבות העניין ולציידם בכלים הדרושים לעבודתם במקצוע. אך גם ברגע שכלל המורים ישתכנעו שכדאי להם להשקיע מאמץ ולשלב חומר היסטורי בשיעורי המתמטיקה יתעוררו בעיות חדשות: חוסר הכשרתם של המורים והעובדה שהחומרים בהיסטוריה של המתמטיקה נכתבו לרוב על ידי ההיסטוריונים של המתמטיקה ולא על ידי המורים, ולכן אינם כה נגישים לשימוש מיידי בהוראה. בפרק המסוכם המחברת מציעה כיצד לפעול כדי ללמד היסטוריה מתמטית בכיתת מתמטיקה. (עדה קצף)

מטלה מתוקשבת לנושא המדעים בחטיבות ביניים המומלצת להפעלה בתחילת השנה. מטרות המטלה המתוקשבת היא הכרת ממציאים ומגלים מהאלף הקודם. כמטלת חקר-רשת מאתגרת כוללת הפעילות המתוקשבת את השלבים הבאים: מבוא, המשימה, התהליך, הערכה, סיכום ומקורות המידע. האתר הומלץ על ידי מורים המלמדים מדעים בחט"ב ובתיכון (דליה גודמן ושלומית ארצי)

Visuwords הוא אחד מכלי העזר המומלצים היום להוראת אנגלית כשפה זרה. מדובר על מילון ממוחשב גראפי משוכלל המציע בו זמנית פירושים למילים באנגלית וגם מראה את רשת הקשרים בין המילים בצורה דינאמית וגראפית . מומרים המלמדים אנגלית כשפה זרה ברחבי העולם מתלהבים מכלי עזר זה וממליצים עליו להוראת אנגלית. כלי עזר ממוחשב זה פותח ע"י צוותים בניו זילנד ובאוסטרליה. הפיתוח מתבסס על מאגר המילים באנגלית WordNet של אוניברסיטת פרינסטון .

השימוש בסרטי וידאו המתעדים מצבי למידה בכיתות מתמטיקה לצורך פיתוח מקצועי של מורים ופרחי הוראה אינו דבר חדש, אך כיום ברור כי ללא תמיכה נאותה, פרחי הוראה עשויים להיתקל בקשיים בהבנה של מצבי הלמידה המתועדים בסרטי הוידאו. מטרת המחקר לבדוק את שילוב מערכת התמיכה וההנחיה המתוקשבת הפדגוגית כחלק מהתוכנה המציגה את סרטי הוידאו בפני פרחי ההוראה המתמחים בהוראת המתמטיקה. ממצאי המחקר מלמדים כי השילוב המושכל והמתוכנן של התוכנה הנלווית MathStore שיפרה באופן משמעותי את התובנה של פרחי ההוראה לגבי הוראת המתמטיקה בכיתה והתהליכים הנדרש (Sylvia Bulgar)

התכנית "חושבים כימיה" פותחה בעבודת צוות של מרצים דיסציפלינריים לכימיה ושל מרצה להוראת המדעים. התכנית נוסתה ע"י המחברים בקורס דיסציפלינרי במכללת סמינר הקיבוצים. תכנית ההוראה מיועדת להיות חלק מהתכנית להכשרת סטודנטים להוראת מדע בבית הספר העל יסודי. התכנית משלבת בין מטרות שנועדו לביסוס ולהעמקה של ידע מדעי לבין מטרות שנועדו לפיתוח תפקודי חשיבה גבוהים, תוך הבניית ידע פדגוגי תלוי תוכן בהוראת הכימיה. (יהודית וינברג, אילנה אבישר, יוסי צפדיה)

כל הסימנים מעידים כי האמריקאים החליטו לאמץ את עקרונות תכנית הלימודים הסינגפורית להוראת מתמטיקה בבתי ספר בכל רחבי ארה"ב. המו"לים המובילים בארה"ב, כגון Houghton Mifflin כבר הודיעו שבדעתם להתאים את חומרי הלמידה של התכנית הסינגפורית לארה"ב. הדחיפה העיקרית להחלטה היא ממצאי סקר ההישגים הבינלאומי TIMMS על יכולות תלמידים ברחבי העולם בתחומים המדעים המדויקים. התכנים של תכנית הלימודים הסינגפורית יתואמו לדרישות של איגוד מורי המתמטיקה בארה"ב National Council of Teachers of Mathematics ולקראת סוף 2008 יתחילו בהפצת חומרי הלמידה החדשים ברחבי ארה"ב.

הבנת המתרחש בתהליך הקריאה, אומר וולפגנג איזר בספרו מעשה הקריאה, היא הבסיס לפיתוחה של תאוריית תגובה אסתטית. שכן הקריאה מניעה שורה של פעילויות הנשענות הן על הטקסט הן על כשירויות והתנסויות אנושיות מסוימות. תאורית התגובה האסתטית, המכונה גם 'אסתטיקה של התקבלות', מחזירה את יחסי הגומלין בין הטקסט לקורא אל מרכז הדיון: מעשה הקריאה נבחן באמצעות ניתוח אופן ההפעלה של הקורא על ידי הטקסט. בהגדירו את המתרחש במהלך מעשה הקריאה, כלומר כיצד נוצרת, מתפתחת ופועלת התגובה האסתטית, תוך ערעור על הדיכוטומיה מציאות/בדיון, מעניק ספרו של איזר מסגרת שיטתית להערכת התקשורתיות של טקסט ספרותי בהקשר שבו הוא נוצר.

מדענים גילו כיצד העיניים שלנו מפענחות את הקריאה בטקסטים. בעבר, המדענים חשבו כי שתי העיניים מתמקדות על אותו אות של המילה. עתה, מסתבר כי 50% מהזמן העיניים שלנו ממוקדות על אותיות שונות באופן מקביל. העיניים אינן סורקות את הטקסט אלא מדלגות ומנתרות בין אותיות. העיניים מסוגלות להתמקד באופן נפרד בשתי אותיות ולדלג במהירות ביניהם. המוח יודע לעבד את המידע משני העיניים וליצור את הרצף בראייה והפענוח. המדענים הבריטיים שדיווחו על הממצאים סבורים כי לתוצאות המחקר יכולות להיות השלכות בעיקר לגבי שיפור שיטות הוראת הקריאה לילדים הסובלים מדיסלקסיה.

השפה החזותית, כמוה כמילולית, מכילה מכלול של סימנים המבוססים על צירופים כמו: קוים, צורות, צבעים או טקסטורות. תופעת השפה היא אוניברסאלית אך שפות חזותיות, כמו מילוליות, מכילות סימנים וצירופים, שהינם תלויי תרבות, זמן ומרחב. ההתייחסות אל סביבות למידה כאל טקסט (מילולי, חזותי) הוא אחת ההתפתחויות של העשור האחרון. רימונה כהן מונה במאמר גישות למחקר טקסטים חזותיים ומדגימה אילו מוקדי עניין מזהים במחקר טקסטים חזותיים, המאמר מפרט גם סוגות מתאימות למחקר חזותי בשדה החינוך. כותבת המאמר היא מעורכות הספר "טקסטים חזותיים בכתה". (רימונה כהן)

במחקר זה נבדק בסיס הידע על פיו מוגדרים הסטנדרטים וזיקתו לסטנדרטים הפרופסיונאליים למורים בשפות במקומות אחרים בעולם. כן נבדק השימוש במסמך באמצעות שאלונים ל13 ראשי תכניות להכשרת מורים לאנגלית באוניברסיטאות ובמכללות וניתוח מסמכי תכניות לימוד. סקירת ספרות של בסיס הידע בהוראת שפות מצביעה על כך שבנוסף למודלים מסורתיים של תכנים ודרכי הוראה מתמקדות התפיסות העדכניות גם בהקשר ובתפקיד המורה בתהליך ההוראה. בנוסף, בדומה לשאר מסמכי הסטנדרטים למורים גם בתחום הסטנדרטים לשפות נכרת ביקורת נוקבת על תכניהם והשימוש שנעשה בהם. מהמחקר עולה שהסטנדרטים נמצאו ברובם מתאימים יותר לתכניות הכשרה מאשר למורים בפועל אם כי יש לסייג קביעה זו מאחר ובמחקר זה לא נבדקו תכניות להתפתחות מקצועית. (עופרה ענבר)

מטרת ההרצאה לתאר את תהליכי הקריאה והכתיבה של קבוצת מתמחות ספרות בקורס שעסק ברומאן האוטוביוגרפי. המטרה הודגמה באמצעות תיאור טקסטים שיצרה הקבוצה בעקבות קריאה בספרו של עמוס עוז "סיפור על אהבה וחושך". הסטודנטיות הביעו את עצמן באמצעות ארבעה סוגי טקסטים שכתבו: (1) ציטוטים נבחרים מתוך הטקסט הספרותי. (2) תגובה אישית לטקסט הספרותי. (3) כתיבה עיונית על הטקסט הספרותי. (4) תגובה לטקסט של סטודנטית עמיתה. ברמה האישית המפגש בין הביוגרפיה האישית לבין האוטוביוגרפיה הספרותית טומן בחובו לא רק השוואה וחשבון נפש המכוונים כלפי העבר, אלא גם ובעיקר השראה המכוונת לעתיד. ברמה הקבוצתית מהווה האוטוביוגרפיה הספרותית מנוף לדיון הנובע מתוך קווי הדמיון והשוני בין המשתתפות בקורס (טוהר ורד)

מטרת המחקר לבדוק האם שימוש במודל המשלב מוסיקה בהוראת מתמטיקה תורם להוראה חווייתית ומשמעותית של מושגים במתמטיקה, והאם הוראת המושג 'שבר' נתרמת על ידי חשיפה למודל אינטגרטיבי זה. 24 פרחי הוראה במסלול להכשרת מורים למתמטיקה (ביה"ס היסודי), חסרי כל הכשרה פורמאלית במוסיקה, נחשפו למערכי שיעור על אבני היסוד באוריינות מוסיקלית. בנוסף להצגה הדרגתית של סמלים המהווים את אלמנט ה'כתיבה' המוסיקלית (תווים, תיבות, מקצבים, משקלים, גבהי צלילים ועוד), אלמנט ה'קריאה' מצא ביטוי בביצוע המוסיקלי בזמן השיעור (מחיאות כף, שירה, נגינה במגוון כלי הקשה). בכל שלב הוצגו במקביל המושגים המתמטיים הרלוונטיים בנושא השברים. (יפעת סימפסון, דורית פטקין)

מטרת המחקר לתאר כיצד נבנים מושגים מתמטיים – מדעיים אצל סטודנטיות להוראה, מורות ותלמידיהן בבית הספר היסודי. המחקר נשען על ההבחנה של ויגוצקי בין מושגים ספונטאניים לבין מושגים מדעים, ועל תפקיד המורה כמתווך את תהליך ההבניה של מושגים מתמטיים-מדעיים. הגישה המחקרית היא איכותית – תיאורית. הנתונים נאספו על-ידי תצפיות וראיונות שתועדו. בניתוח תוכן של תשובות המשתתפים והסברם לשאלה: "מהו העוקב לרבע? " אפשר לזהות, שהגורם המפריע להבניית מושגים מתמטיים-מדעיים הוא הנטייה לשכוח את הטיעון המתמטי-פורמאלי, שאינו מבוסס דיו ולחזור לידע האינטואיטיבי ולמושגים הספונטאניים, תוך שימוש באנאלוגיות למערכות מתמטיות מוכרות. חשיבות המחקר בחשיפת האסטרטגיות בבניית מושגים (חיותה רגב)