תחומי לימוד

מטרת המחקר לתאר כיצד נבנים מושגים מתמטיים – מדעיים אצל סטודנטיות להוראה, מורות ותלמידיהן בבית הספר היסודי. המחקר נשען על ההבחנה של ויגוצקי בין מושגים ספונטאניים לבין מושגים מדעים, ועל תפקיד המורה כמתווך את תהליך ההבניה של מושגים מתמטיים-מדעיים. הגישה המחקרית היא איכותית – תיאורית. הנתונים נאספו על-ידי תצפיות וראיונות שתועדו. בניתוח תוכן של תשובות המשתתפים והסברם לשאלה: "מהו העוקב לרבע? " אפשר לזהות, שהגורם המפריע להבניית מושגים מתמטיים-מדעיים הוא הנטייה לשכוח את הטיעון המתמטי-פורמאלי, שאינו מבוסס דיו ולחזור לידע האינטואיטיבי ולמושגים הספונטאניים, תוך שימוש באנאלוגיות למערכות מתמטיות מוכרות. חשיבות המחקר בחשיפת האסטרטגיות בבניית מושגים (חיותה רגב)

מחקר זה בוחן מודל, שפותח עבור סטודנטים המתכשרים להוראת הספרות ואשר נועד לשילוב טכנולוגיות להוראת הספרות בכתה. המודל התמקד בפיתוח מערכי הוראה מתוקשבים תוך שילוב של כלים דיסציפלינאריים, כלים מתודיים-דידקטיים וכלים טכנולוגיים. ממצאי המחקר מלמדים על תרומתו של מודל זה לאוכלוסיית המחקר, 16 סטודנטים בעלי ב.א., שלמדו לקראת תעודת הוראה בספרות. הממצאים מצביעים על הישגים משמעותיים בתוצרים של הסטודנטים, כאשר נתבקשו להציע שני מערכי הוראה מתוקשבים לשיר או לסיפור מתוך תכנית הלימודים. ראיונות המחקר מעידים גם על שיפור מובהק סטטיסטית בתרומתו של המודל לביטחון העצמי של הסטודנט ולתפיסה המקצועית של הוראת הספרות. מסקנות המחקר שופכות אור על השאלה, כיצד ניתן להכשיר סטודנטים להסתייע בטכנולוגיה במהלך הוראת הספרות בכתה? (שרה האופטמן)

הסוגיות שנחקרו היו השפעת גודל המסך על יכולת הקריאה וההבנה, עמדות הסטודנטים ללמידה אקדמית באמצעות מסכים זעירים של מחשבי כף יד וההעברה של אסטרטגיות קריאה למדיה דיגיטאלית ניידת. ממצאי המחקר מראים כי אין הבדלים מובהקים בין סטודנטים הקוראים במחשבי כף יד לבין סטודנטים הקוראים במחשבים שולחניים רגילים. עמדות הסטודנטים לקריאת טקסטים מדעיים באמצעות מחשבי כף היד היו חיוביות מאד ומרבית אסטרטגיות הקריאה אשר שימשו אותם במחשבים השולחניים הרגילים הועברו גם במהלך ההתמודדות עם מחשבי כף היד. מסקנות המחקר היו שסטודנטים ששפת אמם אינה אנגלית מסוגלים להתמודד בהצלחה עם טקסטים מדעיים המוצגים בצורה מוקטנת במחשבי כף יד (Miriam Schcolnik, Sara Kol, Avigail Oren)

האינטרנט מאפשר פרסום אישי במרחב הציבורי. נעשה קשה להבחין היכן האישי מסתיים והציבורי מתחיל. בכלל, קשה להבדיל בין השניים: אדם שכותב, לכאורה, לעצמו, גם מפרסם את הכתיבה ה"אישית" הזאת לעיני כל באתר. לנגד עינינו מתהווה סוג חדש של כתיבה – מה שאפשר לכנות כתיבה אישית/ציבורית. נכון להיום, מדובר בסוג כתיבה שכלליה עוד נמצאים בתהליך של התגבשות, ולכן המערכת החינוכית מתקשה להקנות אותם. אבל בדיקה של מאפייני הכתיבה הזאת מראה שהשתמעויותיה בתהליכי הלמידה רבות משמעותיות (ג'יי הורוויץ)

המחקר בדק תפיסות, ציפיות ושביעות רצון של סטודנטים הלומדים בהתמחויות להוראת אנגלית וערבית בתוכנית M.Ed. בהוראת שפות. כלי המחקר היה שאלון. אוכלוסיית המחקר כללה 91% מהמתמחים מהמחזור הראשון של התוכנית שענו על השאלון באמצע שנה א' ו75% מהם -בסוף שנה ב' ו-83% מהלומדים מהמחזור השני שענו על השאלות בתחילת שנה ב'. מן הממצאים עולה כי המשיבים ציפו לקבל כלים לתפקוד מקצועי יותר. משיבי המחזור הראשון הרגישו שאכן קיבלו את התובנות והכלים המעשיים לכך. הם גם דיווחו על שיפור בביטחון העצמי ועל דימוי עצמי חיובי יותר כמורי שפות בעקבות השתתפותם בתכנית. המשתתפים ציפו לרכוש מיומנויות לבניית חומרי לימוד שיוכלו להנחות מורים ופרחי הוראה ולרכוש ידע תיאורטי, קונצפציות ותובנות כרקע לפיתוח תחומים אלה. משתתפי המחזור הראשון אכן הביעו שביעות רצון גבוהה בעניין זה. כל המשתתפים דיווחו על תרומת התוכנית לקישור בין תיאוריה למעשה (ג'נינה קהן-הורביץ).

אחת הבעיות העיקריות עמן מתמודדים מורים בהוראת הקריאה היא הקושי להניע תלמידים לקרוא את הטקסט פעם שנייה. המאמר מציע, על סמך הניסיון הפדגוגי העשיר של המחברים, 20 דרכי הוראה לשכנוע התלמידים לקרוא את הטקסט פעמים נוספות. בין השיטות המוצעות להנעת תלמידים ניתן לציין את קריאת הטקסט לעמית בכיתה (Read It To Someone), יצירת מתווה למדידת עקומת הזמן לקריאה, מתווה גראפי הממחיש לתלמידים את הזמן והשיפור בקריאה ולבסוף גישה נוספת המוכרת מזה מאות שנים גם ביהדות והיא קריאה תוך כדי תנועה מתמדת, כלומר, קריאת הטקסט בהליכה או בתנועה אבל לא בישיבה סטאטית (Linda Higbee Mandelbaum , Dodi Hodges, Trinka Messenheimer)

כיווני ההכשרה של פרחי הוראה להוראת אנגלית מבוססים, אמנם, על יישומים מתוקשבים וסביבות מתוקשבות, אך יש מקום לחזק את ההכשרה של פרחי הוראה לאנגלית על כתיבת בלוגים באנגלית. מאחר ומורים לאנגלית בבתי הספר כבר משתמשים באופן פעיל בבלוגים על מנת להניע תלמידים להתבטא באנגלית ולכתוב מאמרונים קצרים יש מקום והצדקה מלאה לשלב את הכרת הבלוגים ודרכי השימוש בהם גם בסדנאות ההכשרה של פרחי ההוראה לאנגלית. פרחי ההוראה המתכשרים להוראת אנגלית צריכים להכיר היטב את הטכנולוגיות להפקת בלוגים באנגלית, את שיקולי ההערכה של כתיבה מתוקשבת ואת דרכי היישום של הפעלת בלוגים בכיתה (Shoffner, M)

כל שש השיטות להוראת מתמטיקה הנהוגות כיום בחינוך היסודי ראויות להתקיים בצערכת החינוך, כך קובע מחקר שערך צוות חוקרים ממכון ויצמן למדע. החוקרים ערכו בשלוש השנים האחרונות מחקר על שש השיטות במגדם מייצג של בתי ספר. החוקרים מציינים בדו"ח, כי ספרי הלימוד שפותחו עבור שש השיטות מותאמים לרב-גוניות הקיימת בקרב התלמידים, והולמים את דרישות תכנית הלימודים שאישר משרד החינוך אשתקד. החוקרים ממליצים להמשיך לעודד ריבוי שיטות הוראה במתמטיקה ושסטודנטים להוראת מתמטיקה בחינוך היסודי ייחשפו לכל השיטות ויתנסו באופן פעיל בניתוחן.

למטרת המחקר פותחה יחידת לימוד מתוקשבת בנושא אומנות המיצג, המוצגת כאתר אינטרנט הכולל מידע מגוון על יצירת מיצג אחת. באמצעות תוכנת היפרטקסט מתאפשר תהליך למידה לא לינארי המבוסס על צפייה בקטעי וידאו של המיצג, תמונות וטקסט החושפים את הלומד בצורה רחבה ומעמיקה למידע הרלוונטי הנדרש לשם בניית שבע אמות ההבנה של היצירה, תוך רכישת המיומנויות הנדרשות לניתוח יצירת מיצג.המחקר בחן את השינויים ברמת הידע ובמידת ההבנה שפיתח אחד מתלמידי האוכלוסייה שנחקרה במסגרת לימודי התואר השני, תלמיד כתה י"ב הלומד תולדות האומנות, לגבי מיצג. ממצאי המחקר מתייחסים לפרופיל הפעילות וכן לפרופיל הבנת היצירה (אופיר גורטלר ובילי עילם)

סוגיית הוראת הקריאה בכיתה א' חזרה ועלתה שוב, לפני כשנתיים, על סדר היום הציבורי. הנושא עלה כתוצאה מחוסר שביעות רצון מהישגי התלמידים במיומנויות שפה בסיסיות: קריאה וכתיבה. מתוך כך התעוררה שוב השאלה על פי איזו גישה ובאיזו שיטה יש ללמד קריאה בכיתה א'. ומתוך גישה הרואה בקריאה חלק ממערך אורייני כולל, פיתחה ד"ר מיכל רוזנברג תכנית, אשר מטפחת בצורה שיטתית כישורים אורייניים, תוך כדי תהליך רכישת הקריאה והכתיבה, נוסף לשיטת הקריאה בה מלמדים בכיתה א'. שם התכנית: "קוראים וחושבים מחדש"- טיפוח כשירות אוריינית בתהליך רכישת הקריאה. תכנית זו זכתה להמלצה של תת הועדה לאישור תוכניות לימוד בנושא הוראת הקריאה, בראשות פרופ' רם פרוסט, כתכנית העשרה (מיכל רוזנברג)

אחד הגורמים המשמעותיים בספרי לימוד ממוחשבים בארה"ב היא הוצאת Holt, Rinehart and Winston אשר פיתחה לאחרונה מהדורה ממוחשבת של ספר לימוד במתמטיקה לבתי ספר תיכוניים ומכללות. הספר הממוחשב המייצג את הדור הבא של ספרי לימוד מקוונים כולל רכיבים מעניינים של תרגול הממוחשב באמצעות סרטי וידאו קצרים ומערכת הערכה ממוחשבת המשולבת במוצר החדשני. המערכת כוללת גם קובצי סיוע ומילוני מונחים ממוחשבים המסבירים ומדגימים מומחים במתמטיקה ללומדים. המערכת מאפשרת ללומד לראות את התרגילים במתמטיקה ואת ההסברים בתצוגה מותאמת על פי בחירת הלומד. מערכת התרגול הממוחשבת מאפשרת לתלמיד להבין מושגים ובעיות במתמטיקה גם כאשר הוא לומד בבית. המערכת הממוחשבת כוללת גם בנק בחינות ממוחשב עבור המורים המלמדים באמצעות ספר זה.

ראובן לזרוביץ ורחל הרץ-לזרוביץ מבקרים בפרק החמישי של הספר "למידה בדרך החקר: אתגר מתמשך" את החד-צדדיות של העיסוק בחקר מן ההיבטים הקוגניטיביים בלבד, שכן עיסוק כזה מזניח לדעתם היבטים נוספים של המחקר המדעי. המחברים מתארים שתי שיטות ייחודיות של הוראה שיתופית שפותחו בישראל: קבוצת חקר ושיטה הקרויה "הוראת עמיתים בקבוצות חקר קטנות". שני המודלים האלה הם ייחודיים לישראל ויישומם לווה במחקרי הערכה מעצבת ומסכמת. המחברים מתארים, מגדירים ומבררים מושגים בהוראה שיתופית, מתוך זיקה לתיאוריות שעיצבו אותם ומנתחים דוגמאות נבחרות, המעוגנות בתחומי תוכן ספציפיים בביולוגיה, כמו כן הם דנים בתוצאות, במסקנות ובלקחים של כמה מחקרים בתחום הוראת הביולוגיה, שבוצעו בארץ על פי שיטות ההוראה המתוארות.

המאמר מציג תוצאות ניתוח מאבחן של דפוסי ידע של תלמידי כיתות ח בישראל ובסינגפור, שעלו במבחן הבין-לאומי במתמטיקה TIMSS-R. הניתוח נעשה במתודולוגיה פסיכומטרית המכונה rule space שפותחה בידי תצואוקה (Tatsuoka) המאפשרת אבחון של הפרט במבחנים בקנה מידה גדול במגוון אפיונים כגון ידע נושאי, מיומנויות ותהליכי חשיבה מתמטית. תוצאות הניתוח הן ההסתברות לשליטה בכל אחד מהאפיונים שהוגדרו. במאמר מוצגים הפרופיל הישראלי והסינגפורי ברמת האפיון וברמת המקבצים של דפוסי הידע שעלו מהניתוח. הפרופיל הישראלי שעלה מן הממצאים מאיר את האפיונים הדורשים שיפור. פרופיל הביצוע של המדגם הסינגפורי מאפשר להיווכח מהו הרף הגבוה שהושג במבחן זה. בדיון נעשה ניסיון להבין את הסיבות ליתרון הסינגפורי. (מנוחה בירנבוים)

מטרת המחקר הייתה לבדוק את השימוש באסטרטגיות הלימוד “עומק“ ו “פני-שטח“ אצל לומדי אנגלית בסביבת אינטרנט, השייכים לרקע סוציו -אקונומי נמוך או לרקע סוציו-אקונומי בינוני-גבוה. מתוצאות המחקר עלה כי השימוש הרווח בקרב הלומדים היה באסטרטגיית פני-שטח. שימוש זה רווח הן בקרב לומדים השייכים לרקע סוציו -אקונומי נמוך והן בקרב לומדים השייכים לרקע סוציו-אקונומי בינוני-גבוה. עם זאת, בקרב הלומדים השייכים לרקע סוציו-אקונומי בינוני-גבוה, השימוש בשתי אסטרטגיות הלימוד היה רב יותר. (נועה אהרוני)

מטרת המחקר לזהות ולתאר את המודל המנטלי בפעולה על אודות הלמידה אצל מורים המלמדים את נושא השואה. המחקר מדגיש את ההיבטים האמפתי והערכי של ההוראה, אשר הם חלק ממאפייני הוראת ההיסטוריה בכלל והוראת השואה בפרט. מסקנות המחקר: (1) קיים מודל מנטלי בפעולה על אודות הלמידה אצל כל אחד מן המורים שבמדגם; (2) קיים מודל מנטלי בפעולה המשותף למורים שבמדגם; (3) קיימים פרופילים שונים של מורים המבטאים הבדלים אישיים ביניהם; (4) ההיסטוריה שהמורים לימדו היא מעין סוג של היסטוריה פוזיטיביסטית-אירועית. יש לצפות כי מורים להיסטוריה שיכירו בקיומו של המודל המנטלי בפעולה על אודות הלמידה יהיו אולי רפלקטיביים יותר, וייתכן כי רפלקטיביות זו תתרום לאפקטיביות שלהם. (גדי ראונר)

המטרה הכוללת של מחקר הערכה זה היתה לאסוף מידע ממורים ותלמידים בנוגע לתכנית הלימודים בגיאוגרפיה ובנוגע ללימודי הגיאוגרפיה בכלל, על מנת לסייע לאגף תכנון ופיתוח תוכניות לימודים לפתח תכנית לימודים חדשה למקצוע זה. בין השאר, מורי הגיאוגרפיה הציעו כ-400 התייחסויות לשינויים ספציפיים בכל יחידות הלימוד, אשר כללו הרחבה או צמצום של פרקים ונושאים בתוך יחידת הלימוד וכן הצעות לשינויים מבניים ונקודות מבט חדשות של נושאי היחידות. המכנה המשותף להצעות הוא הרצון לעדכן את הלימוד ואת דרכי ההוראה ולקרב אותם אל המציאות העכשווית גם בהיבטה הכללי וגם המובנה היומיומי. (אורית בנדס-יעקב)

ספרו החדש של פרופסור Stephen Krashen על תובנות מחקריות מחקר הקריאה זוכה לעניין רב באירופה ובארה"ב. ממצאי המחקרים שמביא פרופסור Stephen Krashen מלמדים כי רק לקריאה מרצון של ילדים יש ערך חינוכי וקוגניטיבי. סוג הקריאה הנקראת Free voluntary reading היא הרבה יותר אפקטיבית לילדי ביה"ס היסודי מקריאה כפויה הניתנת על ידי מורים. קריאה מסוג FVR נמצאה כמפתחת יותר את אוצר המילים של הילד, יכולת ההבנה שלו וגם את יכולות ההבעה בכתיבה. עידוד קריאה מסוג FVR פירושה שהתלמיד אינו צריך להגיש דו"ח קריאה בסיום הספר ואינו חייב לענות על שאלות המורה בכיתה. Krashen סוקר בספרו מחקרים שנערכו על משמעות הקריאה החופשית ואווירת הקריאה בביה"ס שאינה קשורה למטלות השוטפות. קריאה מסוג FVR מאפשרת לילדים בבתי ספר יסודיים במדינת מינוסטה שם נערך הניסוי חופש בחירה של ספרים. התלמידים אינם מחוייבים לספר ספציפי, אלא יכולים לבחור כמה חלופות עפ"י רצונם. הממצאים במחקר ישימים לילדים רגילים בגילאי ביה"ס היסודי ובמיוחד לליקוי למידה.

במסגרת התכנית של מכון מופ"ת להגביר את המודעות בקרב מורי המורים לאוריינות הדיגיטלית, הוחלט לייסד כתב עת אינטראקטיווי מקוון –online- בשם "קיוונים", שמאמריו ייכתבו בתבנית היפרטקסטואלית. כיון שמדובר בניסיון ראשון במינו בעברית, מצאנו לנכון לתאר כאן את הבעיות שנתקלנו בהן ואת השיקולים שהנחו אותנו בכתיבת מאמר בתבנית זאת. בחלקו הראשון של מאמרנו זה נציג את הבעיות כפי שהן עולות מספרות המחקר; בחלקו השני נציג את התלבטויותיו של מחבר מאמר היפרטקסטואלי "טירון", הנאלץ להתחשב בנקודת מבט כפולה: הן של הכותב והן של הקורא; ובחלקו השלישי – נציג את הפתרונות שמצאנו ואת שיקול הדעת שהנחה אותנו ביישום הפתרונות מן ההלכה אל המעשה. כמו-כן ניתן את דעתנו על העשוי להשתמע מכך למערכת החינוך בכלל ולהכשרת המורים בפרט. נוסח המאמר המקורי התפרסם בכתב העת חלקת לשון, כתב עת לבלשנות עיונית ושימושית (צבי שראל)

על מנת לטפח כישורי שפה ולקדם אותם בבית הספר היסודי מוצעים באתר של אגף ת"ל דגמים אחדים לתכנון ההוראה. דגמים אלה מציעים למורים כלים לטיפוח קריאה מושכלת של טקסטים מידעיים בתחומי דעת שונים ושל טקסטים סיפוריים. מטרת הדגמים לתמוך בהוראה של אסטרטגיות קריאה שישמשו את התלמידים בעת קריאת טקסטים במקצועות הנלמדים בבית הספר וכן בהקשרים חברתיים שונים. דגמים אלה גם נועדו לקדם את הישגי התלמידים בחינוך לשוני בהתאם לנדרש בארץ ובעולם. השאיפה היא שמורים בתחומי הדעת יישמו את המוצע בדגמים בעת המפגש של תלמידיהם עם הטקסטים הלימודיים הנלמדים בבית הספר.

ספר זה עוסק במצב האוריינות בישראל, לאור שאלת המחקר מהו מצב האוריינות בישראל?. המחקר מציג את הייחודיות של ישראל בזירת האוריינות, את המדיניות והיעדים הרשמיים של משרד החינוך בתחום החינוך לאוריינות, את ההישגים (והכשלונות) בתחום זה לאור מבחנים פנים-ארציים ומבחנים בינלאומיים, את הגישות השונות לחינוך בתחום ואת המתחים ביניהן. המחקר מקיף ועוסק בנושא גם בתחום חינוך מבוגרים, במגזרים הערבי והחרדי ומנקודת מבט מגדרית. הדיון המסכם של ממצאי המחקר בוחן אותם לאור ששת העקרונות והמטרות של "חינוך לכל" (Education For All – EFA), כפי שהוצגו על ידי ארגון אונסקו, החותר למימושם. זהו "חקר מקרה" מקיף, הבוחן את נושא האוריינות בהקשר של מדינה. המחקר על אוריינות הגביל את עצמו בדרך כלל לחקר האוריינות בעולמות מתוחמים ומצומצמים יותר, כמו גנים, בית ספר, מכללות, אוניברסיטות, כיתה מסוימת, שכונות, וכן הגביל את עצמו לחקר ז'אנרים ספציפיים, כמו עולם התקשורת הבינאישית, השיח המוסדי, השיח האקדמי, לשון לימודים, שיח מקצועי (משפטי, צבאי, מתמטי) ושיח ציבורי (שושן ברוש-ויץ).