תחומי לימוד

מיון:
נמצאו 892 פריטים
פריטים מ- 861 ל-880
  • לינק

    כתיבת עבודות על ידי תלמידים היא חלק בלתי נפרד מההוויה החינוכית במערכות החינוך בארה"ב ובאירופה. יזמוֹת חינוכיות שהתחילו בארה"ב עוד בשנות השישים חיזקו והדגישו באופן מיוחד מרכיבים של כתיבת עבודות וניירות עבודה ע"י תלמידים בחטיבות הביניים ובבתי ספר תיכוניים.ממצאי מחקר מלמדים על קשר הדוק וישיר בין מיומנויות כתיבה להישגים לימודיים בכל רמות החינוך, החל מבתי הספר היסודיים, דרך בתי הספר התיכוניים ועד למוסדות להשכלה גבוהה, כמו מכללות ואוניברסיטאות. ככל שכישורי הכתיבה היו מבוססים יותר, כך היו ההישגים גבוהים יותר (דליה כהן גרוס)

  • לינק

    הדו"ח עוסק בתלמידים חלשים במתמטיקה בחטיבות הביניים, המנותבים להקבצות נמוכות (רמה ג'). הדו"ח הציג ממצאים מתוך ראיונות אישיים עם תלמידים, תצפיות על אינטראקציות בין זוגות או שלשות של תלמידים וכמו כן תצפיות שעניינן מהלכי שיעור שלמים בפורום של הכיתה כולה. במסגרת הפעילות המחקרית שתוארה בדו"ח ניסינו לברר מה מאפיין את דרכי ההתמודדות של תלמידים חלשים עם חומר מתמטי, אלו מקורות עשויים להסביר הצלחה וכישלון בקרב תלמידים אלו, ומהם המרכיבים עליהם יש לתת את הדעת בעיצוב ההוראה בכיתות חלשות – הן מבחינת חומרי הלמידה והן מבחינת תפקודם של המורים. (רוני קרסטני, אברהם הרכבי)

  • סיכום

    המלצות על כלי עזר לשוניים באינטרנט אשר יכולים לסייע בפיתוח אוצר מילים בשפות זרות בכלל ובאנגלית בפרט. המערכות הממוחשבות פותחו בשנתיים האחרונות ע"י בתי תוכנה מתמחים בארה"ב כדי לסייע למורים לאנגלית לשלב מילונים ממוחשבים תוך כדי קריאת הטקסטים באינטרנט. חלקם של המערכות ממוחשבת כוללת גם יכולת לניתוח לשוני של מילים באתרים באינטרנט ( Ponterio, Robert)

  • לינק

    קיימים שלושה מודלים מרכזיים המתארים את תהליך הקריאה, מהם נובעות גישות ושיטות להוראת הקריאה, כאשר כולן גם יחד חותרות לקראת המטרה המרכזית- הקניית קריאה וכתיבה. בחלקו השני מפרט המאמר את המלצות ועדה בראשות פרופ' רינה שפירא, לבחינת נושא הוראת הקריאה. וכן תוכניות נוספות של משרד החינוך להקניית הקריאה והכשירות האוריינית בכיתה א'.

  • לינק

    בעקבות הדיון הציבורי הוראת הקריאה החליט צוות מורים במכללת לוינסקי העוסקים בתחום הוראת השפה במכללה, לגבש מספר עקרונות לקביעת תכניות הלימודים במכללה. הצוות התכנס מספר פעמים לאורך שנת הלימודים, ונייר דיון זה הוא תוצר של הדיונים שהתנהלו בו.

  • לינק

    נושא המחקר הוא הספרות הדיגיטלית הכתובה בטכניקת ההיפר טקסט. ספרות זו נכתבת בפורמט HTML או בעזרת יישומים ייעודיים כגון, Storyspace. כך ניתן למצוא את ספרות ההיפר טקסט הן באינטרנט והן כיישום עצמאי (stand alone). המחקר משרטט את דמותה והשלכותיה של ספרות ההיפר-טקסט תוך התמקדות במיבנה הסיפור, הנוצר כתוצאה מהמדיום החדש העומד לרשות הסופרים. שאלת המחקר היא "האם ספרות ההיפר טקסט היא קפיצת מדרגה וחידוש אסטרטגי, או שמא היא מקצינה את מסורת הספרות האקספרימנטלית הכתובה, בעזרת המדיום הדיגיטלי? בחינה מדוקדקת של ספרות ההיפר טקסט מגלה, שגם "אריכות חייו" של הסופר מובטחת למרות הקישור, שלכאורה מאפשר לקורא לבחור את דרכו ביצירה. הקישור איננו נקבע על-ידי הקורא, אלא מוכתב ע"י הסופר, מתוך צרכיו האמנותיים תוך שהוא מגביל גישה חופשית למקטעים אותם הוא רוצה להציג מאוחר יותר בתהליך הקריאה. ספרות ההיפר טקסט, שאיננה תלויית אינטרנט, מאפשרת גם "קריאת ברירת מחדל", כלומר יש סדר ליניארי ברור, המוכתב ע"י הסופר (חוה כהן ריטר)

  • לינק

    פרופיל גרפי של שיטות קריאה. הפרופיל הגראפי הוצע על ידי גיסי שריג והסבר עליו מופיע ב: "עקרונות ומעשים בהוראת הקריאה" האוניברסיטה הפתוחה.

  • סיכום

    שני המחקרים מבקשים לבחון מה הם סוגי השיח הנמזגים בתוך השיח המתמטי ואם ניתן לשפר את איכות השיח המתמטי (פוריותו) על ידי הבאת מנחי השיח, למודעות לסוגי השיח השונים ולמשקלם היחסי בתוך השיחה המתמטית. (חיותה רגב, שרה שמעוני)

  • לינק

    דו"ח מחקר שיטתי הבוחן את חשיבות חשיפת ילדים בחינוך קדם יסודי לספרים. המחקר שנערך בארה"ב, מתייחס למימדים הבאים: גורם הזמן בחשיפת התלמידים לספרים, גורמי איכות בחשיפה, שילוב קריאת ספרים בתוכניות לימודים של קדם יסודי, חשיבות הקשר בין בית וביה"ס לעידוד קריאת הספרים. חשיבותו של המחקר בייצוג מאוזן ומעמיק של הממדים השונים המשפיעים על טיפוח גישה אוריינית בחינוך הקדם היסודי ובחטיבה הצעירה (David K. Dickinson, Allyssa McCabe, Louisa Anastasopoulos)

  • תקציר

    בהרצאה זו, שניתנה בכנס על שיעורי חברה בדמוקרטיה, מנה פרופ' ג'ון פטריק מאוניברסיטת אינדיאנה שבעה מרכיבים חיוניים לדעתו בחינוך לדמוקרטיה. בין המרכיבים: הקניית ידע על המשטר הדמוקרטי ועל החברה האזרחית, פיתוח התנהגויות, מיומנויות ונטיות אופי אזרחיות, עידוד פעילות חוץ-לימודית במועצות תלמידים ובקבוצות ספורט ואי הגבלה של הוראת הדמוקרטיה למקצוע האזרחות בלבד.

  • לינק

    במחקר חלוץ נמצא שרוב הסטודנטים העדיפו HTML על פני ספר אלקטרוני, כלומר העדיפו שורות ארוכות וגלילה על פני דפדוף. ממצא זה היה בולט במיוחד בקרב הסטודנטים למדעים מדויקים. עיצוב המחקר הנוכחי היה שונה מעיצוב מחקר החלוץ, אבל השאלות שהנחו את שניהם היו זהות: האם אופן הצגת הטקסט משפיע על תוצאות מבחן ידע? האם סטודנטים מעדיפים גלילה או דפדוף, שורות ארוכות או קצרות? האם ההעדפות והציונים של גברים ונשים שונים? האם יש הבדלים בין סטודנטים למדעים מדויקים לסטודנטים במקצועות הבריאות? תוצאות המבחן הראו שסטודנטים שלמדו מטקסט HTML הצליחו יותר מאלה שלמדו מספר אלקטרוני, ללא קשר לחוג הלימוד ( שקולניק מרים ושרה קול ) .

  • לינק

    השפה האינטרנטית שונה בתכלית מן השפה הכתובה המודפסת: ראשית, היא מושתתת על היפר-טקסט – אובייקטים הקשורים ביניהם באמצעות "לינקים", דבר המבטל את הליניאריות של מסלול הקריאה. שנית, המורפולוגיה של הרשת מוצאת את ביטויה לא רק במבנה טכנולוגי אלא במבנה הרעיוני והתוכני, ומשפיעה על אופן הכתיבה, הצגת המידע, ואופן הקריאה והקליטה . מה עושה הסביבה האינטרנטית, ההיפר-טקסטואלית, למרחק בין "המסמן" (המילה) ל"מסומן", לדבר עצמו? האומנם המרחק גדל ומועשר, כפי שמרמז הביטוי "היפר-טקסט", או שמא מצטמצם? ואולי הוא משתנה איכותית ונעשה מימד בסביבה חדשה? ( מירה טנצר).

  • לינק

    מחקר זה אינו עוסק בהשוואה בין שיטות קריאה, אלא בהשוואת שני כלי אבחון הבודקים מוכנות לקריאה. האבחונים הם "התנהגות קריאה בספר מוכר" הבודק אסטרטגיות של קורא מתחיל וכלי אבחוני שני הבודק תפיסות וחשיבה הנקרא "מוכנות". לצורך המחקר נבחר בית הספר הדוגל בשיטת השפה השלמה וכל הכיתות עובדות לפי הפילוסופיה של השפה השלמה. מטרת המחקר לבדוק איזה כלי יעיל יותר ויכול לנבא הצלחה או כישלון בראשית לימוד הקריאה. המחקר בודק את תוקף הניבוי של הצלחה בקריאה בראשית הקריאה בכיתה א' לפי מדדים התנהגותיים, איתור מקומו של הילד ברצף האורייני, תוך השוואה למדדים המאתרים בשלות ומיומנויות למידה. (נילי פלטי)

  • לינק

    מטרת המחקר הייתה לבחון את האפקטיביות של הפעילויות השונות, במסגרת "יום שיא" בבית הספר, ללמידה משמעותית של נושאים במדע-טכנולוגיה הן מבחינה קוגניטיבית-דידקטית (הבנה והישגים) והן מבחינה ריגושית (הגישה לפעילות מרוכזת במדע). זאת בכדי ליעל את הארגון והביצוע של "ימי השיא" העתידיים בבית הספר. המחקר נערך בבית הספר היסודי-קהילתי "נופית", בעקבות "יום שיא" במדעים שהתקיים לפני חנוכה. הפעילות, שאורגנה בשיתוף פעולה בין צוות בית הספר והורים מתנדבים, כללה סדנאות והדגמות בסביבות למידה רב-גילאיות, כשהנושאים היוו העשרה לתכנית הלימודים. אירוע זה אִפשר בחינת אספקטים שונים של התנסות בדרכי למידה מגוונות (מיכל קרופניק-גוטליב וחני סביון)

  • תקציר

    פעילות משחקית לאיתור מיומנויות קדם קריאה בתהליך דינאמי של הוראה מאבחנת, הפעילויות בודקות תכלול פסיכומוטורי ומיומנויות קשב, הדף האחרון בודק קלט מילולי – אורתוגרפי קצר וערנות פונולוגית בסיסית, מתאימה לילדים העומדים ללמוד לקרוא: גן חובה, תחילת כתה א ותלמידים מתקשים, ניתנת להעברה יחידנית או קבוצתית, מאפשרת מיפוי קבוצתי ורישום דיפרנציאלי, הרישום נוח לסימון במהלך הפעילות או מיד לאחריה, הגדרת המיומנויות מאפשרת תכנון אופרטיבי לעבודה (רחל שי)

  • לינק

    הפעילות המתוקשבת המוצעת מבוססת על מודל לשינוי התנהגות המוצג בסדרת בריאות ואיכות חיים, מב"ט, אוניברסיטת תל-אביב ועל מעגל הלמידה הקונסטרוקטיביסטי. הנושא: אימוץ הרגלי תזונה מקדמי בריאות. כלים מתוקשבים: מחשבון תזונה באתר מט"ר ו/או הלומדה אוכלים נכון, מטח ואוניברסיטת תל-אביב. (מירי דרסלר)

  • לינק

    לעניין השפעה רבה על משתנים חשובים רבים בלמידה. המאמר סוקר את המחקר בנושא העניין ומתמקד בעניין בטקסטים עיוניים. מוצגים ממצאי המחקר הרלוונטי. תשומת לב מיוחדת הוקצתה לתרומתו של קול הטקסט לעניין. אפשר לומר על טקסטים הנכתבים "בגובה העיניים" שיש להם קול. כתיבה "בגובה העיניים" היא כתיבה בסגנון ידידותי ושיחתי. סגנון זה הפך באחרונה חביב על כותבי ספרי לימוד לאוכלוסיות מגוונות של תלמידים. המאמר מציג מחקר חדש שבחן את השפעת סגנון הכתיבה "בגובה העיניים" על הלמידה, העניין, אסטרטגיות הקריאה, העדפות הקריאה ומשך הקריאה. הממצאים מראים שסגנון הכתיבה "בגובה העיניים" הגביר את ההתעניינות בטקסט, אפשר קריאה שוטפת יותר והיה עדיף על רוב התלמידים. המאמר כולל גם כמה מסקנות לגבי בכלי המחקר המועדפים לאיסוף נתוני עניין מצביים, לעומת אישיים.

  • תקציר

    דף עבודה להעברת הסוגיה החינוכית ערכית של משה כמנהיג . מיועד לכיתות ג'-ד הלומדים תנ"ך .

  • מאמר מלא

    יחידת לימודים בנושא מיקרואורגניזמים בשיטת STS נכתבה לכיתות ט', י' ומוט"ב. היחידה כוללת 15 משימות לימודיות יחידניות ושיתופיות. היחידה עוסקת בלימוד עקרונות ומושגים ביולוגיים. כמו כן עוזרת היחידה לתלמיד לפתח מיומנויות עבודה במעבדה, בחשיבה מדעית ובפתרון בעיות, ומעודדת טיפוח עמדות וכושר שפיטה, המתבססים על ידע ועל ערכים. היחידה כוללת את שיטות ההוראה/ למידה הבאות: עבודת מעבדה בקבוצות, קריאת קטעים מדעיים, צפייה בסרטי וידיאו, סיור לימודי, משחק תפקידים, למידה בקבוצות ג'יקסו וחיפוש מידע במאגרי מידע. ההערכה נעשית באמצעות תיק עבודות (portfolio). (מחמוד חליל)

  • סיכום

    השאיפה לגלות מהו טקסט עיוני-לימודי טוב, כיצד נעריך אותו ובעיקר איך נכתוב טקסט כזה, היא שעמדה בבסיס המחקר שיוצג במאמר זה. המחקר נעשה בהשראת מחקרם של גרייבס ועמיתים (Graves et al, 1988), שזכה להתייחסויות רבות בספרות. אלא שבניגוד למחקרם, שבו בדקו אך ורק את מספר הרעיונות שזכרו התלמידים, ובשל כך היו המסקנות שגויות, במחקר המוצג כאן נבדק גם אילו רעיונות זוכר התלמידים ומהי איכות הזכירה. שני היבטים אלה חשובים כדי להגיע למסקנות נכונות יותר ביחס לשאלות של טקסט עיוני לימודי-טוב. מחקר זה התייחס לטקסט עיוני-לימודי בהיסטוריה, משום הבעייתיות המיוחדת בכתיבת טקסט כזה. נאספו בו נתונים על זכירתם של תלמידים בכיתה ח', שקראו טקסט בהיסטוריה. וכן על העדפות טקסטים של תלמידים ומורים להיסטוריה, שהתבקשו לבחור בטקסט אחד מבין שניים. כן נאספו נתונים על אודות שיקולי הדעת של מומחים לכתיבה בנוגע לשכתוב טקסט בהיסטוריה. מנתונים אלו הוסקו מסקנות אחדות בנוגע לדרכי הערכת טקסט לימודי ובנוגע לכתיבתו. שתי השאלות שהנחו את המחקר היו: א. כיצד נעריך טקסט לימודי בכלל וטקסט בהיסטוריה בפרט? ב. אילו עקרונות ינחו אותנו בבואנו לכתוב טקסט כזה? (אסיה שרון)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין