תחומי לימוד

מיון:
נמצאו 883 פריטים
פריטים מ- 861 ל-880
  • תקציר

    בהרצאה זו, שניתנה בכנס על שיעורי חברה בדמוקרטיה, מנה פרופ' ג'ון פטריק מאוניברסיטת אינדיאנה שבעה מרכיבים חיוניים לדעתו בחינוך לדמוקרטיה. בין המרכיבים: הקניית ידע על המשטר הדמוקרטי ועל החברה האזרחית, פיתוח התנהגויות, מיומנויות ונטיות אופי אזרחיות, עידוד פעילות חוץ-לימודית במועצות תלמידים ובקבוצות ספורט ואי הגבלה של הוראת הדמוקרטיה למקצוע האזרחות בלבד.

  • לינק

    במחקר חלוץ נמצא שרוב הסטודנטים העדיפו HTML על פני ספר אלקטרוני, כלומר העדיפו שורות ארוכות וגלילה על פני דפדוף. ממצא זה היה בולט במיוחד בקרב הסטודנטים למדעים מדויקים. עיצוב המחקר הנוכחי היה שונה מעיצוב מחקר החלוץ, אבל השאלות שהנחו את שניהם היו זהות: האם אופן הצגת הטקסט משפיע על תוצאות מבחן ידע? האם סטודנטים מעדיפים גלילה או דפדוף, שורות ארוכות או קצרות? האם ההעדפות והציונים של גברים ונשים שונים? האם יש הבדלים בין סטודנטים למדעים מדויקים לסטודנטים במקצועות הבריאות? תוצאות המבחן הראו שסטודנטים שלמדו מטקסט HTML הצליחו יותר מאלה שלמדו מספר אלקטרוני, ללא קשר לחוג הלימוד ( שקולניק מרים ושרה קול ) .

  • לינק

    השפה האינטרנטית שונה בתכלית מן השפה הכתובה המודפסת: ראשית, היא מושתתת על היפר-טקסט – אובייקטים הקשורים ביניהם באמצעות "לינקים", דבר המבטל את הליניאריות של מסלול הקריאה. שנית, המורפולוגיה של הרשת מוצאת את ביטויה לא רק במבנה טכנולוגי אלא במבנה הרעיוני והתוכני, ומשפיעה על אופן הכתיבה, הצגת המידע, ואופן הקריאה והקליטה . מה עושה הסביבה האינטרנטית, ההיפר-טקסטואלית, למרחק בין "המסמן" (המילה) ל"מסומן", לדבר עצמו? האומנם המרחק גדל ומועשר, כפי שמרמז הביטוי "היפר-טקסט", או שמא מצטמצם? ואולי הוא משתנה איכותית ונעשה מימד בסביבה חדשה? ( מירה טנצר).

  • לינק

    מחקר זה אינו עוסק בהשוואה בין שיטות קריאה, אלא בהשוואת שני כלי אבחון הבודקים מוכנות לקריאה. האבחונים הם "התנהגות קריאה בספר מוכר" הבודק אסטרטגיות של קורא מתחיל וכלי אבחוני שני הבודק תפיסות וחשיבה הנקרא "מוכנות". לצורך המחקר נבחר בית הספר הדוגל בשיטת השפה השלמה וכל הכיתות עובדות לפי הפילוסופיה של השפה השלמה. מטרת המחקר לבדוק איזה כלי יעיל יותר ויכול לנבא הצלחה או כישלון בראשית לימוד הקריאה. המחקר בודק את תוקף הניבוי של הצלחה בקריאה בראשית הקריאה בכיתה א' לפי מדדים התנהגותיים, איתור מקומו של הילד ברצף האורייני, תוך השוואה למדדים המאתרים בשלות ומיומנויות למידה. (נילי פלטי)

  • לינק

    מטרת המחקר הייתה לבחון את האפקטיביות של הפעילויות השונות, במסגרת "יום שיא" בבית הספר, ללמידה משמעותית של נושאים במדע-טכנולוגיה הן מבחינה קוגניטיבית-דידקטית (הבנה והישגים) והן מבחינה ריגושית (הגישה לפעילות מרוכזת במדע). זאת בכדי ליעל את הארגון והביצוע של "ימי השיא" העתידיים בבית הספר. המחקר נערך בבית הספר היסודי-קהילתי "נופית", בעקבות "יום שיא" במדעים שהתקיים לפני חנוכה. הפעילות, שאורגנה בשיתוף פעולה בין צוות בית הספר והורים מתנדבים, כללה סדנאות והדגמות בסביבות למידה רב-גילאיות, כשהנושאים היוו העשרה לתכנית הלימודים. אירוע זה אִפשר בחינת אספקטים שונים של התנסות בדרכי למידה מגוונות (מיכל קרופניק-גוטליב וחני סביון)

  • תקציר

    פעילות משחקית לאיתור מיומנויות קדם קריאה בתהליך דינאמי של הוראה מאבחנת, הפעילויות בודקות תכלול פסיכומוטורי ומיומנויות קשב, הדף האחרון בודק קלט מילולי – אורתוגרפי קצר וערנות פונולוגית בסיסית, מתאימה לילדים העומדים ללמוד לקרוא: גן חובה, תחילת כתה א ותלמידים מתקשים, ניתנת להעברה יחידנית או קבוצתית, מאפשרת מיפוי קבוצתי ורישום דיפרנציאלי, הרישום נוח לסימון במהלך הפעילות או מיד לאחריה, הגדרת המיומנויות מאפשרת תכנון אופרטיבי לעבודה (רחל שי)

  • לינק

    הפעילות המתוקשבת המוצעת מבוססת על מודל לשינוי התנהגות המוצג בסדרת בריאות ואיכות חיים, מב"ט, אוניברסיטת תל-אביב ועל מעגל הלמידה הקונסטרוקטיביסטי. הנושא: אימוץ הרגלי תזונה מקדמי בריאות. כלים מתוקשבים: מחשבון תזונה באתר מט"ר ו/או הלומדה אוכלים נכון, מטח ואוניברסיטת תל-אביב. (מירי דרסלר)

  • לינק

    לעניין השפעה רבה על משתנים חשובים רבים בלמידה. המאמר סוקר את המחקר בנושא העניין ומתמקד בעניין בטקסטים עיוניים. מוצגים ממצאי המחקר הרלוונטי. תשומת לב מיוחדת הוקצתה לתרומתו של קול הטקסט לעניין. אפשר לומר על טקסטים הנכתבים "בגובה העיניים" שיש להם קול. כתיבה "בגובה העיניים" היא כתיבה בסגנון ידידותי ושיחתי. סגנון זה הפך באחרונה חביב על כותבי ספרי לימוד לאוכלוסיות מגוונות של תלמידים. המאמר מציג מחקר חדש שבחן את השפעת סגנון הכתיבה "בגובה העיניים" על הלמידה, העניין, אסטרטגיות הקריאה, העדפות הקריאה ומשך הקריאה. הממצאים מראים שסגנון הכתיבה "בגובה העיניים" הגביר את ההתעניינות בטקסט, אפשר קריאה שוטפת יותר והיה עדיף על רוב התלמידים. המאמר כולל גם כמה מסקנות לגבי בכלי המחקר המועדפים לאיסוף נתוני עניין מצביים, לעומת אישיים.

  • תקציר

    דף עבודה להעברת הסוגיה החינוכית ערכית של משה כמנהיג . מיועד לכיתות ג'-ד הלומדים תנ"ך .

  • מאמר מלא

    יחידת לימודים בנושא מיקרואורגניזמים בשיטת STS נכתבה לכיתות ט', י' ומוט"ב. היחידה כוללת 15 משימות לימודיות יחידניות ושיתופיות. היחידה עוסקת בלימוד עקרונות ומושגים ביולוגיים. כמו כן עוזרת היחידה לתלמיד לפתח מיומנויות עבודה במעבדה, בחשיבה מדעית ובפתרון בעיות, ומעודדת טיפוח עמדות וכושר שפיטה, המתבססים על ידע ועל ערכים. היחידה כוללת את שיטות ההוראה/ למידה הבאות: עבודת מעבדה בקבוצות, קריאת קטעים מדעיים, צפייה בסרטי וידיאו, סיור לימודי, משחק תפקידים, למידה בקבוצות ג'יקסו וחיפוש מידע במאגרי מידע. ההערכה נעשית באמצעות תיק עבודות (portfolio). (מחמוד חליל)

  • סיכום

    השאיפה לגלות מהו טקסט עיוני-לימודי טוב, כיצד נעריך אותו ובעיקר איך נכתוב טקסט כזה, היא שעמדה בבסיס המחקר שיוצג במאמר זה. המחקר נעשה בהשראת מחקרם של גרייבס ועמיתים (Graves et al, 1988), שזכה להתייחסויות רבות בספרות. אלא שבניגוד למחקרם, שבו בדקו אך ורק את מספר הרעיונות שזכרו התלמידים, ובשל כך היו המסקנות שגויות, במחקר המוצג כאן נבדק גם אילו רעיונות זוכר התלמידים ומהי איכות הזכירה. שני היבטים אלה חשובים כדי להגיע למסקנות נכונות יותר ביחס לשאלות של טקסט עיוני לימודי-טוב. מחקר זה התייחס לטקסט עיוני-לימודי בהיסטוריה, משום הבעייתיות המיוחדת בכתיבת טקסט כזה. נאספו בו נתונים על זכירתם של תלמידים בכיתה ח', שקראו טקסט בהיסטוריה. וכן על העדפות טקסטים של תלמידים ומורים להיסטוריה, שהתבקשו לבחור בטקסט אחד מבין שניים. כן נאספו נתונים על אודות שיקולי הדעת של מומחים לכתיבה בנוגע לשכתוב טקסט בהיסטוריה. מנתונים אלו הוסקו מסקנות אחדות בנוגע לדרכי הערכת טקסט לימודי ובנוגע לכתיבתו. שתי השאלות שהנחו את המחקר היו: א. כיצד נעריך טקסט לימודי בכלל וטקסט בהיסטוריה בפרט? ב. אילו עקרונות ינחו אותנו בבואנו לכתוב טקסט כזה? (אסיה שרון)

  • לינק

    המחשב החדש Nova 5000 ויתרונותיו להוראת המדעים והטכנולוגיה המחשב מציע מסך גדול יחסית של 7 אינץ׳, אפשרות להפעלה מיידית, זיהוי כתב יד, ואפשרות לחיבור רכיבים נוספים, כמו עכבר ומקלדת או מכשירי מדידה מדעיים הנמצאים בשימוש בבתי ספר. אפשר להריץ עליו גם מעבדי תמלילים, דפדפן אינטרנט וסתם תוכנות. המערכת כוללת מגוון גדול של חיישנים ומערכות מדידה לשיעורים ומעבדות בפיזיקה, אלקטרוניקה, ביולוגיה וכימיה, לחטיבת הביניים ולחטיבה העליונה, שיחליפו את ערכות המדידה הסטנדרטיות. חסל סדר הנייר המילימטרי, הסרגלים והעיפרון: היום יכולים התלמידים למדוד טמפרטורות או חומציות של תמיסה על ידי חיישנים מדויקים המחוברים למחשב ומציגים את התוצאות באופן מיידי. המערכת יכולה לבדוק שינויים לאורך זמן בעזרת החיישנים והתִכנות שלהם. לדוגמה התלמידים יכולים לצפות בשינוי הטמפרטורה של חומרים שונים לאורך זמן, העוברים ממצב צבירה מוצק לנוזל לאחר תהליכי התכה ורתיחה (סומך ד., רבינוביץ מ.)

  • סיכום

    הבניית הוראת המתמטיקה על דרכי חשיבה של ילדים. בדיקת הישגים אצל ילדים בכיתות א'-ד' הלומדים בפרוייקט "הבניית הוראת המתמטיקה על דרכי חשיבה של ילדים". גישת הוראה זו מנסה ליישם בארץ גישה חדשנית בהוראת המתמטיקה לפיה המורות לומדות להכיר לעומק דרכי חשיבה של ילדים בפתרון בעיות מתמטיות ואת המחקר העוסק בתחום זה. ידע זה משמש בסיס לתכנון ההוראה. במהלך ההוראה מוצגות לילדים בעיות מאתגרות. הילדים פותרים באסטרטגיות פתרון שונות תוך כדי דיון. (רותי שטיינברג)

  • תקציר

    השבחת דרך ההוראה של משחקי כדור בקרב לומדים צעירים עשויה לשפר את תהליך ההפנמה של מיומנויות מוטוריות וקוגניטיביות לשימוש עתידי. המאמר סוקר דרכי למידה שונות וייחודיות של משחקי כדור, ובהתבסס על ממצאי מחקרים עדכניים להמליץ על דרך הוראה מועדפת למשחקים אלו, הניתנת ליישום בסביבות למידה בית-ספריות. (עינת ינוביץ, רוני לידור)

  • לינק

    המחקר בוחן את האפקטיביות הקוגניטיבית של שתי שיטות לימוד לרכישת מושגים מתמטיים: 1. למידה על ידי דוגמאות; ‏ 2. למידה על ידי הגדרות ותיאור תכונותיו העיקריות של המושג. הממצאים מראים ש: שיעור מסוים מן התלמידים מצליח לרכוש מושגים מתמטיים לאחר שלמד אותם באחת מן השיטות שנבדקו. א. קיימת פעילות גומלין בין טיבו של המושג וההצלחה ברכישתו באחת משתי השיטות. ב. במרבית המקרים לא היו הבדלים מובהקים בביצוע המטלות הקוגניטיביות בין הקבוצות שלמדו בשיטות השונות. ג. בכל הקבוצות, ולגבי כל ארבעת המושגים שנבחנו, עלו הישגי התלמידים הבוגרים על הישגי התלמידים הצעירים מהם. ד. פער הישגים הקשור לגיל היה בולט ביותר בקבוצה שלמדה על ידי דוגמאות. (מלכה מאונטוויטן, שלמה וינר)

  • לינק

    מספר השיטות להוראת הקריאה רב ממספר הגישות, שהן השקפה כללית על הוראת הקריאה. את הגישות ניתן לצמצם לשלש גישות בסיסיות: גישה סינטתית ופונטית – צרוף והרכבה, גישה אנליטית וגלובלית, גישה אקלקטית. במאמר מוצגים היתרונות והחסרונות של כל גישה.

  • לינק

    הבנת הנקרא: תיאוריות על תהליך הקריאה. כמה תיאוריות על תהליך הקריאה: גישתו של גודמן "מלמטה למעלה, גישתו של ספירו "מלמעלה, למטה", גישתו של רומלהרט: "מודל אינטראקטיבי".

  • לינק

    ליט"ף שיטה להקניית קריאה יוצאת מנקודת הנחה שהפענוח הוא מפתח להבנת נקרא. כדי שהבנת נקרא תתאפשר צריך הילד לפענח באופן אוטומאטי את סימני הכתב. לפיכך העיקרון המנחה על פי ליט"ף הוא שימוש במלים ידועות ומשמעותיות המהוות בסיס לפענוח של מלים חדשות.

  • לינק

    תכנית הלימוד "בלי סודות" מבוססת על עקרונות התכנית "מסע לארץ המילים" – תכנית להקניית ראשית הקריאה, אשר פותחה ביחידה להוראה יחידנית במרכז לטכנולוגיה חינוכית.

  • לינק

    ההרצאה, שהוצגה בכינוס השביעי של החוקרים במכללת אורנים, מתארת קורס המתקיים כבר שנה שנייה, במכללת אורנים והמכונה "גיאוגרפיה של קטסטרופות" או "גיאוגרפיה של אסונות". הקורס מתמקד בהוראה ולימוד של אסונות טבע ואסונות שהאדם מעורב בהיווצרותם בעולם ובישראל, וזיקתם למקומות ותהליכים גיאוגרפיים. בקורס נחשפים ומודגשים שיטות ומיומנויות בהוראתם והבנתם של אסונות ותפוצתם, כולל כללי התנהגות. הניתוח מתייחס לזיקות שבין המושגים "פיצוץ אוכלוסין" ו"תמורות באקלים העולם", הקשר שלהם ל"אסונות-טבע" או "שואות", והצורך בהוראתם מן ההיבטים של ידע, הבנה, עניין, מודעות, התנהגות, יישום ופתרונות (יעל סנה)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין