ניהול וסביבות למידה

למרות שבלוגים נתפסים כמרחב התפתחות אישי ורפלקציה אישית, יש מקום גם להתנסות של כתיבת בלוג קבוצתי, כלומר מרחב משותף מתועד המשמש בית יוצר לכמה כותבים או כמה סטודנטים/תלמידים. המרחב המשותף מאפשר לכמה כותבים באותו בלוג ומשתתפים ביצירת הפוסטים והכתיבה. אחד הכלים המומלצים ליצירת בלוג קבוצתי בכיתה או בקורס או המנגנון של Google Docs המאפשר לצוות תלמידים או סטודנטים ליצור מסמכים בצורה מקוונת ולשתף ביניהם מסמכים. המצגת המעולה כאן מסבירה בצורה בהירה את עקרונות הפעולה של מערכת Google Docs ליצירת בלוג קבוצתי. (Martin Michelle)

האם עיצוב הכתה הינו תופעה ייחודית בחיי הכתה, בדרכים בהם ילדים הינם צרכנים ויצרנים בהיבט זה? כיצד יכולים מורים להבטיח שילדים אכן יפיקו תועלת מן העיצוב מעבר להיותו סביבה מלבבת? האם מעניקים ילדים לעיצוב יותר מאשר תשומת לב שולית, חולפת? האם כאשר ילדים מעורבים בעיצוב הם גם מסוגלים להיפרד ממנו ולהמשיך הלאה? העניין המרכזי של מאמר זה הוא בשאלות הללו, אך במיוחד המיקוד הוא בהתפתחות של מיומנויות תפיסה חזותיות אצל ילדים. במאמר יש שימוש בתיאוריות מתחום הפסיכולוגיה ההתפתחותית ושל תיאוריות מתחום החינוך על מנת ליצור מסגרת מושגית, כדי ליצור ולנתח את עיצוב הכתה על מנת להעצים את המיומנויות הללו. המסר העיקרי מהניתוח התיאורטי ומן השיחות והמפגשים עם ילדים הוא שעיצוב סביבת הלמידה הינו הזדמנות. לעיצוב מתאים יש פוטנציאל עשיר ללמידה, אבל רק אם פוטנציאל זה ממומש (Cooper, H. Hegartey, P. Hegartey, P. Simco, N)

קצב הגידול של בתי ספר וירטואליים בשנים האחרונות הגיע ל-25% שנה. עפ"י נתוני המועצה האמריקאית לחינוך מקוון פועלים כבר 170 בתי ספר וירטואליים מלאים בארה"ב לצד 25 תוכניות ממלכתיות ללמידה וירטואלית בבתי הספר המקוונים. עפ"י נתוני המועצה יש כיום בים חצי מיליון למיליון תלמידים המשתתפים בקורסים וירטואליים בבתי ספר תיכוניים ובבתי ספר יסודיים. שימוש גובר בקורסים הוירטואליים מסתמן גם בהוראה מתקנת שמעבירים בתי ספר רגילים באינטרנט לתלמידים בבית. בבתי ספר לא מעטים בהם יש צפיפות בכיתות נוטים להשתמש באינטרנט על מנת להעביר חלק מהקורסים לתלמידים הלומדים מהבית. ספינת הדגל של בתי הספר הוירטואליים בארה"ב ובעולם הוא ביה"ס הוירטואלי של פלורידה המונה אלפי תלמידים והמעביר גם קורסים וירטואליים ל-55 אלף תלמידים הלומדים ברחבי ארה"ב.

לצד בתי הספר הייחודיים-פרטיים, שבמקרים רבים מהווים מעין "ילדים חורגים" למערכת החינוך הציבורית, פועלים ברחבי ישראל גם 110 גני ילדים ובתי ספר המוגדרים "ניסויים". בדומה לייחודיים, גם בתי הספר האלה פועלים סביב תחום או קונצפט מסוים. "מדובר בקבוצת בתי ספר ממלכתיים רגילים מכל רחבי המדינה, יסודיים ועל-יסודיים, חילוניים ודתיים, ערביים, צ'רקסיים, שמקבלים תקציב ומנדט לחמש שנים לפיתוח מודל חינוכי חדשני מרמת הרעיון ועד תורת החינוך, בראייה הוליסטית". בתי הספר האלה מכונים "ניסויים" מפני שהמזכירות הפדגוגית של משרד החינוך משתמשת בידע שצברו בשנות הניסוי כדי לקבוע ולעצב את המדיניות של המערכת כולה בעתיד. אוסף קישורים, מחקרים וכתבות על תהליכי הלמידה בבתי הספר הניסויים.

מאגר TTRB הוקם כפרויקט תיעוד חינוכי באנגליה במטרה לגבש מרחב ידע פדגוגי הנוגע לפרחי הוראה בשלבי ההכשרה מוקדמים לפני ההתמחות בשדה. הוא נועד לרכז חומרי עזר שיסייעו לפרחי הוראה המתמודדים בסוגיות הוראה פדגוגיות ותכניות וגם ליצור מסגרת ממוחשבת לחילופי מידע בין מורי מורים באנגליה. מרבית החומרים במאגר הם הנחיות פדגוגיות, תדריכים דידקטיים, דוחות קוריקולריים, דוח"ות הערכה נבחרים של הרשות להערכה חינוכית הבריטית ( OFSTED) וסיכומי מדיניות שפרחי ההוראה צריכים להכיר בשלבי ההכשרה שלהם.

חברת יאהו! האמריקאית תשיק בקרוב פלטפורמה ממוחשבת וחינמית שאמורה לסייע למורים בתכנון מערכי שיעור. היישום החדש מאפשר לעצב ולשתף מערכי שיעור בין מורים בעזרת שתי אפליקציות עיקריות: "gobbler" – המאפשר גרירה קלה ונוחה של תמונות, קטעי טקסט, או עמודים שלמים של אתר באינטרנט לתוך פרויקט של מערך שיעור. פורטפוליו – אליו מרוכזים כל החומרים והם מותאמים ונשמרים בו באופן אוטומטי כך שיהיו מוכנים וזמינים לשימוש. כל פריט מידע יכול להיות מתויג וניתן לשתפו עם עמיתים שעושים שימוש בפלטפורמה. עם הזמן נוצרת למעשה ספרייה של מערכי שיעור במגוון נושאים ממויינים על פי גילאים, שניתן לחפש בה ולשלוף ממנה תכנים. כרגע המערכת מיועדת לרשת את בתי הספר בארה"ב וממשיכה להיות מפותחת כך שתתאים לתכניות הלימודים מבוססות הסטנדרטים של מערכת החינוך האמריקאית.

אלן לווין כותב בבלוג המעניין שלו כי הציפיות הגבוהות שהיו לנו לאנשי חינוך ולאנשי הפצת מידע לגבי הבלוגים הקוליים – פודקאסטים היו כנראה אופטימיים מדי ובניגוד להם, מתברר עתה כי הטכנולוגיה של פודקאסטים אינה תופסת ואפילו גורמת לאכזבה. במסגרת הציפיות היו הערכות שמרצים באוניברסיטאות ובמכללות יאפשרו לשדר את ההרצאות שלהם כפודקאסטים. כיום ברור, שפודקאסטים היא טכנולוגיה שמצליחה לעניין רק קבוצות שוליות בחינוך או בטכנולוגיה, גם בגלל העובדה שמשתמשים מעדיפים יותר לקרוא טקסט או לצפות בקטעי וידאו ולא בהכרח להאזין להרצאות או לקטעי קריינות. גורם נוסף להעדר השימוש הוא העובדה שקשה לאחזר קטעי קול באינטרנט ולכן אפשרויות החיפוש הן מוגבלות.

הערכת מיומנויות מידע של תלמידות כיתה ט' בביה"ס נווה חנה בישראל לפני ואחרי קורס למידת חקר. מחקר שנעשה במסגרת המחלקה ללימודי מידע באוניברסיטת בר-אילן. המודל הפדגוגי להערכת מיומנויות מידע הוא Big6TM Information Skills Model. מדידת רמת מיומנויות המידע התבצעה באמצעות כלי מתוקשב הידוע בשם TRAILS שפותח באוניברסיטת Kent. הממצאים מלמדים כי תלמידות שנחשפו לתבנית שיטתית של אסטרטגיות מידע (על בסיס מודל Big6) הצליחו יותר בלמידת חקר בכיתה. עוד נמצא כי השימוש במערכת ההערכה TRAILS מסייעת באופן אפקטיבי לזהות נקודות חולשה אצל תלמידים ומאפשרת על כן חיזוק מיומנויות חקר אצל התלמידים בכל אחד משלבי ההתמודדות של הקניית מיומנויות מידע (Reuven Werber)

במחוז Chugach באלסקה פועל ביה"ס הפועל על פי גישה שונה לחלוטין במקומות כיתות גיל, קיימות שם קבוצות למידה המבוססות על התקדמות במבחני יכולת או סטנדרטים במקצוע. התלמיד יכול להשתייך לקבוצת למידה על פי התקדמות בשלבים ועמידה בסטנדרטים של אותו שלב. כל תלמיד מסיים שלב או את ביה"ס על פי מוכנותו, בשלותו האינטלקטואלית ולא על פי התפתחות גילאית. בביה"ס באלסקה לתלמידים ניתנת הנחייה רבה בשיטת למידה יחידנית המעודדת פרויקטים ומשימות מאתגרות. עם זאת, ביה"ס באלסקה לא ויתר על הערכה נורמטיבית והתלמיד צריך להוכיח רמות יכולת במעבר משלב לשלב בתוך בית הספר. תשעה מחוזות חינוך נוספים באלסקה שוקלים לאמץ את מודל ההתקדמות על פי שלבים במקום המודל הגילאי.

לאחר ארבע שנות עבודה הושלם השבוע אחד הפרויקטים המתוקשבים החינוכיים הגדולים בעולם. מדובר בפרויקט הסטנדרטים החינוכיים לתקשוב חינוכי ויישומי מחשב בהוראה של אונסקו. הייחודיות של מפעל הסטנדרטים של אונס"קו היא ההשפעה של החברות הטכנולוגיה הרב-לאומיות על תוכן הסטנדרטים ברמת בתי הספר והמורים. פרויקט הסטנדרטים הבינלאומי משותף לאונסקו ולחברות טכנולוגיה בינלאומיות, ביניהן אינטל, מיקרוסופט, אגודת יישומי המחשב בחינוך הבינלאומית (ISTE), והטכניון של וירג'יניה. צוות משותף של החברות והגורמים הנ"ל עבד עם אונסקו על גיבוש כיווני הסטנדרטים החינוכיים ומהות השינויים הנדרשים בהוראה מתוקשבת מנקודת מבט של התעשייה והאקדמיה. הסטנדרטים ליישומי תקשוב בהוראה של אונסקו יוצגו בחודש ינואר 2008 בפני מועצת שרי החינוך של מדינות ה-G8 ועוד עשרות מדינות של ה-OECD אשר יאשררו את הסטנדרטים ויחייבו את משרדי החינוך בכל מדינה ליישם אותם כחלק ממדיניות מחייבת. הדגש בכל אחד ממודלים של הסטנדרטים הוא בצד הפדגוגי ולא בצד הטכנולוגי כפי שהיה מקובל עד כה.

בפעילות המעניינת המוצגת במאמר זה התלמידים חוקרים בעיה מידענית אותנטית בדרך של משפט ציבורי תוך שימוש בתקשוב המשולב במפגש פנים אל פנים ובעבודה שיתופית קהילתית (ההתנסות המידענית הועברה על ידי ד"ר הנריטה אקרמן ותמר ענבל-שמיר במסגרות קהילת אשכולות הפיס שבמחוז הצפון של משרד החינוך). בדומה ליתר הפעילויות המתוקשבות בקהילה, פעילות זו מעודדת הפעלת תלמידים בדרך של מחקר מדעי אותנטי, המשלב אותנטי המשלב מיומנויות חשיבה ברמה גבוהה ומטפח מיומנויות מידעניות בתחומי המדע והטכנולוגיה באמצעות התקשוב.

במחקר זה נבחנו מאפיינים של נוכחות הוראה בשלבים שונים של התפתחות קהילה מקוונת של מורי מורים. נעשה שימוש במחקר משולב מתודות: איכותי וכמותי, וניתוח הממצאים נשען בין השאר על 234 הודעות של מנחות הסדנא. הממצאים מלמדים שסמני הארגון בהודעות המנחות בלטו בשלב עיצוב הקבוצה, שלב שדרש קביעת נהלים ונורמות עבודה, תכני פעילות, מסגרות להצגת המשימות ולניהול הדיונים המקוונים. ככל שהקבוצה התקדמה בשלבי התפתחותה כך פחתו סמני הארגון בתוך הודעות המנחות וגברו סמני התוכן, כולל העלאת נושאי דיון חדשים, הצגת שאלות, הפנייה למקורות מידע, הבטחת ההבנה, מיקוד/הרחבה של נושאי הדיון, שיחזור והתייחסות תוכנית לדברי האחר, שיתוף בניסיון האישי של המנחות וסיכומי הדיונים. הסמנים הרגשיים-חברתיים בלטו בכל שלבי הפעילות המקוונת, וביטאו את תפיסת המנחות לגבי החשיבות של יצירת סביבת למידה בטוחה ומזמינה, המעודדת, מאשרת ומחזקת את התרומה של המשתתפים לפעילות הלמידה המשותפת, ומדגישה התייחסות רגשית ומכילה של האחר ותרומתו ללמידה (אולז'ן גולדשטיין, קוזמינסקי לאה)

בסטנדרטים החינוכיים של הגדרות המידענות נכתב "מזהה את המידע הדרוש לצורך השלמת המשימה" (כדי לפתור את בעיית המידע). מכאן, חשוב לחזור ולהסביר כי השלב של "הגדרת הצורך" הוא שלב המתבצע לפני שניגשים לחיפוש המידע בפועל. שלב זה איננו נתון לבחירה ובלעדיו לא יתבצע תהליך מידעני שלם ומוצלח. המטרה היא להפנים את ההבנה שבתהליך מידעני, אנו קודם כל חושבים לאיזה מידע נזדקק כדי להתמודד עם הבעיה ובהתאם לכך אנו מנסחים שאלות ומתכננים מהלכים לאיתור המידע. השאלה ל "איזה מידע" נזדקק טומנת בחובה חשיבה מורכבת, משום שמדובר על היבטים שונים של המידע – לאיזה תוכן של מידע נזדקק? לאילו סוגים של מידע? לאילו מקורות מידע? באילו כלים כדאי להשתמש כדי להגיע אל המידע לו אנו זקוקים? קבלת החלטות בשאלות הללו מותנית בהבנה של הבעיה והצרכים הנגזרים ממנה.

מאמר זה מבקש להציג מודל פדגוגי חדשני של "למידה מתוך שירות בקהילה" שפותח בבית הספר הניסויי ויצ"ו הדסים, אותו מלווה הכותבת אקדמית. למידה תוך שירות היא מודל המשלב למידה עיונית בכיתה עם התנסות בעבודה בקהילה. התכנית החברתית הבית ספרית שהתנהלה בבית הספר בשנים האחרונות נבחנה מחדש והתגבשה במסגרת חדשה. החידוש שבה הוא שכל הפעילויות (הצגות, טיולים, טקסים, פעילויות מיוחדות ופעולות התנדבות) מובנות סביב צירים ברורים המדגישים בכל שכבת גיל את הזיקה בין היחיד לחברה/לסביבה, ובעיקר את חשיבות העשייה למען הכלל ( נורית דביר) .

טום בארט מלמד בכיתה ה' בעיר לא רחוקה ממנצ'סטר, שבאנגליה . בארט מדווח בבלוג שלו על השימוש במסמכים של גוגל בכיתה. הדיווחים שלו מפורטים למדי – לפעמים הוא מתעכב על פרטים טכניים, לפעמים הוא מתאר את ההתערבויות שלו עם תלמידיו, ולפעמים הוא מדווח על הבעיות שבהן הוא נתקל, ועל הפתרונות האפשריים שהוא מפעיל בכיתה. בארט לא תמיד מביא "פתרונות", אבל הוא לא מהסס לכתוב על הקשיים שמתעוררים בעקבות השימוש בכלי. המאמרונים שלו, בכללותם, מהווים עדות מרתקת – תמונה מקיפה של ההתנסות של מורה אחד עם כלי חדש . בארט מכוון אל מורים שעד היום לא העזו להשתמש במסמכים של גוגל בכיתות שלהם, מפני שהדבר נראה מורכב או מסובך מדי. הצעותיו של בארט הופכות את הכלי לפחות מאיים ( ג'יי הורוויץ) .

התוכניות לתקשוב בתי ספר בארה"ב המשלבות מחשבים ניידים לתלמידים בכיתה מרושתת הולכות ומתרחבת ברחבי ארה"ב . על רקע זה מנסה המחקר הנוכחי לנתח את תוכניות אוריינות המידע ולמידת החקר שמופעלות במסגרת פרויקטים מתוקשבים אלו במדינות קליפורניה ומיין בארה"ב. נבדקו ונחקרו 10 בתי ספר שמפעילים תוכניות תקשוב מבוססות מחשבים ניידים לתלמידים. שיטת המחקר הייתה חקר מקרים מרובה כולל תצפיות , ראיונות , שאלונים וניתוחו חומרים שהופקו ע"י תלמידים ומורים. ממצאי המחקר מראים כי התלמידים בכיתות המחשבים הניידים למדו כיצד לגשת למקורות מידע באינטרנט, לנהל מקורות מידע ולשלב אותם בחומרי הלמידה או תוצרי העבודות שלהם . עם זאת , הדגש על הערכת מקורות המידע , ניתוח ההקשרים העיוניים והחברתיים של המידע שנאסף ע"י התלמידים היה שונה מבית ספר אחד למשנהו. רק חלק מבתי הספר השכילו ליישם גישות חקר להערכת מקורות המידע ומרבית בתי הספר יישמו גישות טכניות של אוריינות מידע של איתור המידע ושילובו בעבודות התלמידים. החוקרים סבורים כי למידה אוטונומית של תלמידים צריכה לכלול יסודות ברורים של איסוף שיטתי וניתוח מקורות המידע ולא רק חיפוש טכני כזה או אחר במנועי החיפוש ( Mark Warschauer) .

מאמר זה עוסק בפגישת משוב ההוראה, הכנתה, קיומה הלכה למעשה וניתוח בתר הפגישה. מטרת המאמר היא הקניית כלי תמיכה למנהלים, לצוותים מובילים ולמורים עמיתים העוסקים בצפייה ומשוב כדי לקדם את ההוראה, לעודד הוראה אפקטיבית ולשנות התנהגויות הוראה שאינן תומכות למידה. ניתוח פגישת המשוב הוא לעתים בגדר חוכמה שלאחר מעשה. כמו בכל פגישה מתוכננת, גם כאן ישנה הדרך שבה רצינו לקיים את הפגישה, הדרך שבה היא התנהלה בפועל והחשיבה שלנו לאחר מעשה: מה לא כללנו או מה יכולנו לעשות אחרת. אולם אין להכות על חטא, שכן צמיחה ושינוי הם תוצרים של חשיבה והתנסות ( גוטרמן, קובי).

ביה"ס לחינוך באוניברסיטת לונדון מוביל כמה יוזמות חינוכיות והעיקרית שבהן הוא ביסוס תחום חינוך-מבוסס עובדות. היוזמה כוללת הנחייה מחקרית בהקמת מאגר מידע לחומרי למידה ומחקרים מבוססי עובדות. פרוייקט חינוכי זה הידוע בשם The Research Evidence in Education Library הולך ומתפתח בהשראה של פרופסור Richard Andrews נאוניברסיטת לונדון. וכמאגר ידע הוא כולל שני נדבכים עיקריים : א. Knowledge Pages, ב. Reviews Search – בעיקר סקירות מחקר . בסקירה שכתב פרופסור אנדריוז בשנת 2007 הוא מסביר מה נחשב כתחום מבוסס עובדות בחינוך ונותן דוגמאות של כמה אתרים באינטרנט העונים על דרישות משאבי חינוך מבוססי עובדות .

ד"ר איריס בקשי –ברוש המתעדת קולות של תלמידים בבתי ספר מראיינת תלמידים לגבי תפיסותיהם את הקשר בין המורים והשותפות בין המורים והתלמידים. הדגש בתיעוד האתנוגראפי הוא על תפיסות התלמידים לגבי הארגון של ההוראה והשלכות הצד הארגוני על הרגשתם. במהלך הראיונות נחשפו התלמידים גם למודל החינוכי-ארגוני של שיטת הבתים בבתי הספר בארה"ב (תיאודור סייזר) והאפשרויות הגלומות בכך. לדעתה של בקשי-ברוש יש מקום להבין את הלך הרוח של התלמידים בביה"ס ולהקנות להם קצת יותר אופטימיות על פי המודל של פרופ' בזיל ברנשטיין הבריטי.

מיסוד הוא התהליך שבו מבנה או מנהג חדש מוטמעים בתוך מערכת המבנים והמנהגים הקיימת. מיסוד הוא תהליך בו מספר גדל והולך של יחידים בארגון מאמצים התנהגויות ועמדות המקושרות לחדשנות. מחקר זה בודק את תהליך המיסוד של רכז התקשוב. תפקיד חדש יחסית בבתי הספר. התהליך נבדק באמצעות השוואה בין תרשים מבנה הארגון, כפי שצויר על ידי המורים ותרשים מבנה הארגון הפורמאלי של בית הספר. הממצאים מראים שרוב המורים (72%) ייצגו את רכזת המחשבים בתרשימי המבנה שלהם, אבל רק 31% ייצגו במדויק את מיקומה בהיררכיה. מסקנת המחקר הנוכחי היא לכן, שמיסוד תפקידה של רכזת התקשוב הוא סמלי בעיקרו, ומשרת את יחסי בית הספר וסביבתו יותר מאשר את יחסי המורות עם התקשוב (דורית טובין, ענת דיין)